פוסט שכתבתי בפייסבוק...
כתבתי פוסט לפני כחודש שזכה להמון לייקים.
אני כותבת אותו כאן לטובת ישראלים שקוראים בפורום ומתלבטים לגבי הגירה כי אני רוצה להראות לכם שהרבה דברים שליליים שמוצגים על קנדה ועל קנדים הם לא תמיד כמו שנראים:
יש לי משהו כאן שאני רוצה לשתף במיוחד עבור כל אלה שבטוחים שכככל הקנדים מנותקים, טיפשים, מרוכזים בעצמם וערלי לב.
כתבתי כאן בעבר על החברה הארורה והבזיונית "גלובוס". על זה שהם שיקרו לי במצח נחושה ועיכבו לי את המשלוח. גרמו לעיכוב של חודש וחצי כאשר כל הבגדים שהיו לי עבור הילדים לורף היו שם. הם אפילו לא התנצלו.
נובמבר כאן וכבר חורף אבל זמן רב הסתובבתי כאן בלי מעיל. פשוט לא הרגשתי את הצורך. אפילו זקני קנדה טרם ראו כדבר הזה. יש צמד פנסיונריות בבניין שלנו שיוצאות לעשן בבוקר והיו רואות אותי תמיד בלי מעיל ומתפלאות שלא קר לי. על כל פנים, בתחילת החודש אני הולכת עם הילדים לגן ואישה שבחיים לא ראיתי, עוצרת בצומת, הרמזור אדום ומסמנ לאישה לידי לומר לי להסתובב. אני מסתובבת והיא צועקת לי: do you need a coat? אמרתי שכרגע אני בסדר. היא נסעה והאישה שעמדה מולי אמרה she was going to give you a free coat. We have a many organizations here that help immigrants settle.
באיזשהו שלב התחלתי לשים לב שגם הגננת של הבן שלי וגם הסגנית מנהל בבית הספר שלו (שהיא קנדית אבל ממוצא גרמני) קצת מרגישות לא נוח. לפני שבוע שאלה אותי הגננת אם אני רוצה שהיא תסדר לבן ולבת שלי snow suits כי יש להם איפהשהו וכנראה שיש לה גם מהילדים שלה ויכול להיות שמשהו יתאים. על כל פנים לפני שבוע ממש יוצאת איזו שכנה שיש לה כלבת גולדן רצה אלי עם מעיל שחור ואומרת לי just put it on בתוספת merry Christmas/ ביום חמישי כשבאתי לאסוף את הבן מהגן, הגננת ביקשה שאכנס לבית הספר. עלינו למעלה לחדר של הסגנית והייתה שם שקית עם מעיל חדש ויוקרתי, כפפות, כובעים, גרביים... התברר שלמטה יש משרד של איזה ארגון שאחרי לsettlement של מהגרים. רב המהגרים באזור שלנו הם ערבים ולכן הבחורות שעובדות שם דוברות ערבית. ירדתי איתן למטה כי הם רצו להראות לי איפה החדר שלהן. הגעתי לשם ומולי ישבה בחורה מוסלמית מאלה שלובדות חיג'אב ארוך. אתם בטח חושבים שהיא נתנה לסגנית את כל הבגדים כי היא לא ידעה שאני ישראלית, אז זהו שהיא ידעה! ואלא אם כן היא חיה על פלנטה אחרת אז כנראה שהיא גם הבינה לבד שאנחנו יהודים.
בכל מקרה, הגיע יום שישי ואחר הצהריים דופק בדלת לורטה אחת הפנסיונריות שבבנין בליווי הבן שלה. היא החזיקה מעיל ענק שחור ועבה מהאיכותיים האלה canada goose נדמה לי שהם נקראים ונתנה לי במתנה. היא אמרה שלבת שלה יש עוד הרבה צעצועים וגם כפפות של הילדים שלה שהיא תוכל למסור לי. והיא הוסיפה שאם אני צריכה אז בימים של שלג אני יכולה להשאיר אצלה את הבנות שלי ולקחת את הבן כי לא תמיד מפנים את השלג מהמדרכה וקשה לעבור שם עם עגלה.
בקיצור יש לי עכשיו יותר מעילים מאשר גרביים
מעבר לזה היא סיפרה שיש כנסייה ליד שתוכל להשיג לי חיתולים, אוכל לתינוקות, ביגוד וכו' . שמתי לב שתרומות נאספות בכל סופרמרקט לכל מני מטרות. אנשים כאן מתנדבים לכל מיני מטרות. ואתם יודעים מה? נדבקים מהם.
מדי פעם הייתי קוראת כאן הרבה תגובות שליליות על זה שהקנדים כאלה וככה. לא כולם כאן צדיקי הדור (כאילו שבישראל כן) אבל עם הזמן אני מגלה כאן אנשים אדיבים שמתגייסים למען הקהילה, מתרימים ותורמים הם מאורגנים יפה בהרבה עמותות (בישראל העזרה מגיעה לרב מאנשים פרטיים), שמשתדלים לא לבזות את עצמם ואת אחרים, שמדברים בשקט ובנועם. הגעתי לכאן בלי לצפות לשום דבר והופתעתי מקבלת הפנים החמה לה זכיתי ועוד מאנשים שאין קשר תרבותי או היסטורי ביני לבינם.
כתבתי פוסט לפני כחודש שזכה להמון לייקים.
אני כותבת אותו כאן לטובת ישראלים שקוראים בפורום ומתלבטים לגבי הגירה כי אני רוצה להראות לכם שהרבה דברים שליליים שמוצגים על קנדה ועל קנדים הם לא תמיד כמו שנראים:
יש לי משהו כאן שאני רוצה לשתף במיוחד עבור כל אלה שבטוחים שכככל הקנדים מנותקים, טיפשים, מרוכזים בעצמם וערלי לב.
כתבתי כאן בעבר על החברה הארורה והבזיונית "גלובוס". על זה שהם שיקרו לי במצח נחושה ועיכבו לי את המשלוח. גרמו לעיכוב של חודש וחצי כאשר כל הבגדים שהיו לי עבור הילדים לורף היו שם. הם אפילו לא התנצלו.
נובמבר כאן וכבר חורף אבל זמן רב הסתובבתי כאן בלי מעיל. פשוט לא הרגשתי את הצורך. אפילו זקני קנדה טרם ראו כדבר הזה. יש צמד פנסיונריות בבניין שלנו שיוצאות לעשן בבוקר והיו רואות אותי תמיד בלי מעיל ומתפלאות שלא קר לי. על כל פנים, בתחילת החודש אני הולכת עם הילדים לגן ואישה שבחיים לא ראיתי, עוצרת בצומת, הרמזור אדום ומסמנ לאישה לידי לומר לי להסתובב. אני מסתובבת והיא צועקת לי: do you need a coat? אמרתי שכרגע אני בסדר. היא נסעה והאישה שעמדה מולי אמרה she was going to give you a free coat. We have a many organizations here that help immigrants settle.
באיזשהו שלב התחלתי לשים לב שגם הגננת של הבן שלי וגם הסגנית מנהל בבית הספר שלו (שהיא קנדית אבל ממוצא גרמני) קצת מרגישות לא נוח. לפני שבוע שאלה אותי הגננת אם אני רוצה שהיא תסדר לבן ולבת שלי snow suits כי יש להם איפהשהו וכנראה שיש לה גם מהילדים שלה ויכול להיות שמשהו יתאים. על כל פנים לפני שבוע ממש יוצאת איזו שכנה שיש לה כלבת גולדן רצה אלי עם מעיל שחור ואומרת לי just put it on בתוספת merry Christmas/ ביום חמישי כשבאתי לאסוף את הבן מהגן, הגננת ביקשה שאכנס לבית הספר. עלינו למעלה לחדר של הסגנית והייתה שם שקית עם מעיל חדש ויוקרתי, כפפות, כובעים, גרביים... התברר שלמטה יש משרד של איזה ארגון שאחרי לsettlement של מהגרים. רב המהגרים באזור שלנו הם ערבים ולכן הבחורות שעובדות שם דוברות ערבית. ירדתי איתן למטה כי הם רצו להראות לי איפה החדר שלהן. הגעתי לשם ומולי ישבה בחורה מוסלמית מאלה שלובדות חיג'אב ארוך. אתם בטח חושבים שהיא נתנה לסגנית את כל הבגדים כי היא לא ידעה שאני ישראלית, אז זהו שהיא ידעה! ואלא אם כן היא חיה על פלנטה אחרת אז כנראה שהיא גם הבינה לבד שאנחנו יהודים.
בכל מקרה, הגיע יום שישי ואחר הצהריים דופק בדלת לורטה אחת הפנסיונריות שבבנין בליווי הבן שלה. היא החזיקה מעיל ענק שחור ועבה מהאיכותיים האלה canada goose נדמה לי שהם נקראים ונתנה לי במתנה. היא אמרה שלבת שלה יש עוד הרבה צעצועים וגם כפפות של הילדים שלה שהיא תוכל למסור לי. והיא הוסיפה שאם אני צריכה אז בימים של שלג אני יכולה להשאיר אצלה את הבנות שלי ולקחת את הבן כי לא תמיד מפנים את השלג מהמדרכה וקשה לעבור שם עם עגלה.
בקיצור יש לי עכשיו יותר מעילים מאשר גרביים
מדי פעם הייתי קוראת כאן הרבה תגובות שליליות על זה שהקנדים כאלה וככה. לא כולם כאן צדיקי הדור (כאילו שבישראל כן) אבל עם הזמן אני מגלה כאן אנשים אדיבים שמתגייסים למען הקהילה, מתרימים ותורמים הם מאורגנים יפה בהרבה עמותות (בישראל העזרה מגיעה לרב מאנשים פרטיים), שמשתדלים לא לבזות את עצמם ואת אחרים, שמדברים בשקט ובנועם. הגעתי לכאן בלי לצפות לשום דבר והופתעתי מקבלת הפנים החמה לה זכיתי ועוד מאנשים שאין קשר תרבותי או היסטורי ביני לבינם.
