דאג..
לצערי,
אין לי מילים חכמות או מנחמות לומר.
זו הרגשה זוועתית, כזו שלצערי אני מזדהה איתה יותר משהייתי רוצה.
לפעמים העולם הורטואלי, עם כל הנסיון להשאיר אותו כעולם נפרד, גולש אל תוך העולם האמיתי ומכתים אותו.
אבל.. אנשים רעים, אובססיבים, צבועים, שעוטים על עצמם דמויות, שמתחזים להיות אחרים ממה שהם, שמתנכלים לאחר רק כי הוא מוצלח- הם קיימים גם במציאות. הם קיימים בכל מקום.
וכמו שבעולם האמיתי יש תמהיל של אנשים, ביניהם גם אנשים טובים, רחבי לב, מכילים, אדיבים- כך גם בוירטואליה.
עצתי היא כזו, והיא תקפה לכל העולמות-
אותם מבקשי רעתך, אלה שמצטמק להם הזין רק מלהביט בעצמם במראה- שילכו להזדיין. או לחילופין, ובעצם יותר הגיוני, שלא יזיינו לעולם.
הם קטנים, ואת גדולה. ובכל פעם שכואב לך- תזכרי את זה.
האחזי בחברייך, אלו שמכירים אותך, שתומכים בך, אלו שלעולם לא יפגעו. אלו שיודעים לפאר אותך ולשבח אותך על הנפש הכל כך מיוחדת שאת,
ולא לבוז או לקנא בך על כך.
האנשים האלה (שפוגשים רק באינטרנט כי אין שום מקום אחר בו אפשר להתקל באנשים כל כך שונים ממך)- לפעמים, רק לפעמים, הם שווים את הכאב.
http://www.youtube.com/watch?v=u-yZSUzwTHw
