פוקצ'ה- מקום טוב לאכול בכלל ובצפון בפרט

פוקצ'ה- מקום טוב לאכול בכלל ובצפון בפרט

הביקורת המלאה כולל תמונות מפורסמת גם אצלי בבלוג


נסיעה לטיול בארץ תמיד כוללת בתוכה את הבעיה הגדולה ביותר, השאלה הקיומית שנותרת תמיד ללא תשובה- איפה אוכלים.
אתה מתנתק מהסביבה המוכרת, אין לך את העוגנים הקבועים, הכול זר ומאיים ויש לך את הפחד להיכנס למלכודת תיירים, מסעדה סתמית עם מיקום מעולה שתגבה סכומים גדולים על אוכל נוראי.
יש מקומות שהם שממה קולינארית נוראית, יש מקומות שיש בהם הפתעות ומסעדות חבויות שרק המקומיים מכירים, יש מקומות שפשוט לא שווה להגיע אליהם בשביל לאכול, והבעיה גדלה מתי שמודבר בקבוצה גדולה עם ילדים- למצוא מקום שידע להכיל קבוצה ולספק את הגחמות של כולם .
הצפון הרחוק, סביבה עתירת צימרים ואטרקציות, ביום שבת הכבישים עמוסים במשפחות המחפשות מקום לאכול, אחרי סוף שבוע נעים באירוח כפרי בגדות (אווירה אוטנטית של קיבוץ כולל ארוחת בוקר בחדר אוכל הקיבוצי) שכלל ניסיון נואש בערב שישי למצוא מקום להזמין ממנו פיצה שכשל כישלון חרוץ החלטנו על מסעדה לשבת בצהרים- ההרכב כלל 8 מבוגרים ו-4 ילדים קטנים, משימה לא קלה לכל מסעדה במרכז ובצפון- בכלל. המקום פוקצ'ה בגן הצפון.
המסעדה מאוד תל אביבית ואלגנטית, מפות בד ומפיות בד צחורות, בכניסה תצוגה של תוצרת חקלאית מגרה וצוות שנע ביעלות ומנהל מקום ששורד כבר 10 שנים בנקודה לא פשוטה, השולחן כבר היה מוכן בחדר החצי פרטי מאחור שכלל מלבדנו עוד משפחה, המלצרית יעילה ומגישה בקבוקי מים קרים שמולאו פעם אחר פעם באורח פלא ממש.
התפריט מחולק בצורה מעניינת לפי מרכיבים- ירקות וגבינות, מן הים ועוף ובשר כאשר כל חלק כולל מנות ראשונות ואחרונות, המבחר יפה וכולל לא מעט מנות מוכרות (מי אמר חציל בטחינה וקאבב?) וגם מנות שנשמעו מעניינות, בכלל המקום והתפריט מאוד תל אביבי והדבר גם הפריע לי, הייתי שמח למשהו יותר מקומי ומחובר לאזור.
קצת התלבטות ומלצרית יעילה ששמחה לעזור ולהמליץ והוחלט על הזמנה של 3 מנות ראשונות לשולחן- חציל בלאדי, ברישו ביצה עלומה וריזוטו סלק וערמונים. המלצרית מחלקת צלחות קטנות ונעלמת לשעה ארוכה מדי , לא מעט המתנה, בינתיים מים נמזגים ללא הפסקה עד שהמנות מגיעות והחגיגה מתחילה.
נתח עבה של בריוש שנצלה בצורה נהדרת, מעליו ביצה עלומה ותלולית יפה של פטריות שמאגי וגבינת פקורינו מפוזרת בנדיבות, המזלג שבר את הביצה וחלמון כתום הציץ הכול , שילוב טעמים כיפי וקרמי ביחד עם טעם עמוק של אדמה, מנה שיכולה להיות ארוחת בוקר מופלאה והייתה מנה ראשונה מקורית וטעימה וגם נדיבה.
ריזוטו סלק היה עשוי כהלכה, האורז רך אבל נגיס, הצבע אדום עמוק, שלולית יפה של שמנת חמוצה נתנה חמיצות וקרמיות אבל לא הפכה את המנה לכבדה מדי, מנה קלאסית וטובה.
חציל בלאדי- אומנם נדוש אבל מעולה , 2 חצילים גדולים שנשרפו במידה מדויקת, מתוקים ונהדרים, המון טחינה טובה, קצת סומאק לחמיצות, מנה מאוד גדולה שאי אפשר להפסיק לנקר בה.
בצד הגיעו גם 2 פוקאצות חביבות עם מטבל עגבניות מיובשות חביב וגם מנה על חשבון הבית- סלט אנדיב גדול עם סלק ועוד הפתעות שהיה מרענן ונתן קצת ירוק ובריאות.
המנות הראשונות הפתיעו לטובה, הם היו מכובדות בגודל, עשויות במדויק וטעימות והצליחו כבר להתחיל להשביע חבורה של טורפים.

העיקריות גם הגיעו- מנה ראשונה שהזמנו הייתה מנה אסייתית טבעונית (60 ₪ ) שהייתה מקורית ויפה, על פלחי תפוחי אדמה פריכים פוזרו ירקות קלויים מעולים (גזר, כרובית, בטטה ) ונתחים של טופו שהושרו במרינדה ואז נצלו על הפלאנצ'ה והיו פריכים ורכים בו זמנית ומלאי טעם, הכול שולב ברוטב אסייתי על בסיס חלב קוקוס שסיפק עוד קצת רעננות וטרם למנה נהדרת שלא התנצלה על העובדה שהיא טבעונית והייתה פשוטה טעימה, למרות שקצת יותר רוטב סמיך הייתה מתקבלת בשמחה.
אני הזמנת מנה מהמיוחדים- לחי עגל של פולנטה (98 ₪) וקיבלתי צלחת עמוקה עם פולנטה גרגרית וטובה ונתח ענקי של לחי עגל מבושל במדויק, עשיר בטעם, נתח שכיף לפורר לסיבים ארוכים, לטבול ברוטב היין וציר הבקר בו הוא שחה ועם כף מלאת פולנטה להרים לפה... ביחד עם מנה הגיעו גם ירקות קלויים מעולים- בצל, גזר ובצל ירוק שהוסיפו המון, מנה גדולה ומעולה של בישול צרפתי קלאסי.
מנות אחרות שהסתובבו בשולחן כללו פסטה עם שרימפס וגורגונזולה, קאבב , ניוקי גדולים על תבשיל עגל ופילה דניס על ריזוטו בצל, כל המנות היו טובות ונטרפו במהירות.
והגענו לקינוחים- תפריט באנלי להחריד שלא כלל שום מועמד שהייתי מזמין, אבל בגלל הצורך במתוק הוזמנו 3 קינוחים כמובן שנשמעו פשוט והפתיעו לטובה.
קינוח שוקולד (30 ₪) כלל 3 טווילים דקים וביניהם תלולית של גאנש שוקולד ורוטב שוקולד מסביב, המנה נראתה פשוטה אבל הייתה עשירה וגדולה ומספקת את הצורך בשוקולד, גלידת וניל בצד הייתה מיותרת למדי.
קרם מסקרפונה (30 ₪) היה תלולית גדולה של מסקרפונה מוקצפת ולא מתוקה מדי עם קוביות של מנגו ורימונים, מנה קצת יותר חמצמצה אבל עשירה ומאוד מפנקת.
וטירמיסו (30 שח) היה חתיכה עצומה של קרם מסקרפונה, ביסקוטים ספוגים בקפה וקקאו, מנה שהייתה באמצע בין החמיצות למתיקות וגם היא נעלמה מהר.
זאת הייתה ארוחה ברמה גבוהה, מקום מקצועי שנותן תמורה מעולה לעלות, אוכל טוב עם כמה הפתעות, מנות בפרופורציות מעולות שמאפשרות לאכול הרבה וטוב , בהתחלה חשבתי שמדובר במקום תל אביבי שהפילו לצפון אבל ביציאה התחלתי להבין שזה מקום שהייתי רוצה לראות יותר בתל אביב, מקום אלגנטי שאפשר לאכול בו בכיף, לקבל מנות גדולות ומבוצעות במדויק ולא לצאת רעבים בסוף.
8 מבוגרים כולל 4 ילדים, 3 מנות ראשונות, 8 עיקריות ומנת ילדים אחת, 3 אחרונות וגם שתייה חמה בסוף והמחיר יצר עם קצת עודף מאלף ₪, בעיגול מהיר סביב 125 ₪ לאדם , מחיר מעולה וכנראה זאת הסיבה שהמקום פועל יפה כבר קרוב לעשר שנים, הישג מדהים בכל מקום בארץ בכלל ובצפון בפרט.
 

קליספרה

New member
מסעדת הבית בצפון, אני מתה עליה - הבריוש הזה - יצירה


 
זאת המנה הראשונה שקפצה לי לראש ברגע שפתחתי את התפריט

והיה לי ברור שנזמין אותה, היא יכולה בכיף להיכנס לתפריט של כל מסעדה תל אביבית מהשורה הראשונה
 
דוקטור אני ממש נהנה לקרוא אותך

אוהב את הביקורת שלך, אתה מתנסח יפה ומתאר מעולה את החוויות שאתה חווה,
הפעם במפתיע יצא לי לקרוא את הצד ה"משפחתי והמהוגן" שבך:)
כאמור יש שני צדדים גם לירח,
גם אני התרשמתי מהמנה של הבריוש, מנה שובה,
גדות אכן מקום נפלא ומקסים, אני מבין למה היה קשה להזמין לשם פיצה ועוד בערב שבת,
לך תאמין שהקיבוץ הזה היה מופגז תדיר על ידי הסורים עד כדי כך מופגז ששתלו סמוך אליו שדרת עצים שתסוכך ותגן במעט על בני המשק.
תודה על הדיווח
 
יש לי צדדים מפתיעים

והכיף הוא לשלב בין השוליים למשפחתיות המהוגנת , זה חדש גם בשבילי.
האזור מדהים ושירתתי בו לא מעט שנים, תמיד נדהמתי את השילוב בין השקט והיופי של הטבע לבעבוע העדין מתחת לפני השטח שיכול להתפרץ בכל רגע.
יום אחד יגיע שלום ובאמת נוכל לנסוע לנגב חומוס בדמשק ולשבת במסעדות מדהימות אי שם בג'זין
 
בדמשק לא הייתי, בג'זין דווקא כן:)

עיירה נוצרית מוקפת בכבישים עם צמרות עצי אורן, בכניסה לכפר ממש על צוק נישא ורם ישנו בית שחצי מהמרפסת שלו נוטה לכיוון הוואדי, כמו כן יש שם בכניסה את הפסל הענק של מריה הקדושה,
אבסורדי שממש ממול היה שם בזמנו גלגל-ענק ומתקני שעשועים לילדים, לא פעם ולא פעמיים יצא לי להרהר עם עצמי כמה העולם אכזרי ויחד עם זאת כמה קסום לראות ילדים משתעשעים במתקני לונה-םארק ולא יודעים איזו זוועה ומעשי טבח נערכו בעיירה הזו גז'ין.
 
ועל הצוק יש מסעדה (אולי היתה) לבנונית כמובן

שם אכלתי לראשונה סלט טאבולה והתאהבתי גם הקבב היה מצויין
הטעם של הסלט הזה צרוב בי עדיין לא שוחזר
 
אמת ויציב אריה שגיא

אם אני לא טועה המסעדה היתה בבית שבו המרפסת תלויה בין שמיים וארץ, זה היה מבנה מדהים, אולי הבית הכי יפה שראיתי בחיי,
ממש בסיום העיקול בכניסה לכפר, לנכנסים ממערב זה היה בצד שמאל,ללא ספק לבנון ארץ יפהפיה שהרוע האנושי כירסם בה,
הייתי בג'זין בשלהי 1984, קצת לפני הפינוי מהאוואלי שהגיע ממשלת האחדות.
גם צידון אגב מדהימה ומהווה קופי פייסט של חיפה,
הכי צפוני שהגעתי זה המחסום הצפוני בואכה צידון,
באחד הבקרים צילמה אותי לראיון ברשת אמריקאית כתבת שהתאהבה במראה שלי עם חרמונית וקרחת נוצצת,
גמגמתי לה משהו באנגלית הישראלית שלי
 
יש לי הרבה סיפורים על לבנון

למזלי הייתי שם עם תחילת המלחמה כשעוד התכבדנו ב"זריקת אורז"
בתוקף תפקידי היה לי חופש תנועה כך שחרשתי את כל מה שהיה תחת שליטה שלנו
וגם קצת מעבר (ג'ונייה) ארץ יפה מאד
אכלנו הרבה דובדבנים
והבאתי לחמי ז"ל בקבוק ערק זחלאווי אמיתי שפינטז עליו שנים רבות
 
בדיוק הדברים ששמעתי על המקום

צד"לניק שעבדתי איתו בדרום לבנון גר דם והיה מביא לי כל שבוע כנאפה ושאר מטעמים והיה מספר לי שעות על המסעדות בעיירה ועל נפלאות הרי השייף.
לפעמים המקומות הכי יפים בעולם יכולים להיות גם מאוד אלימים
 

horseradish

New member
אני תמיד מתפללת שבימי חיי אזכה להיות בדמשק

ובביירות, וגם באיראן.
יוצא לי לארח המון תיירים מכל העולם והם תמיד מספרים לי על המקומות האלו וגם מראים לי תמונות.
אין לי ספק שהפוטנציאל הקולינרי הגלום בטיול כזה הוא גבוה ברמות מטורפות.
 
יום אחד אני עומד לנצל את הדרכון הזר שלי

ולהתחיל לטייל בארצות "אסורות" כמו איראן או תימן, עיראק גם מושכת אותי.. אלא ארצות עם היסטוריה כל כך עשירה ומטבחים נסתרים
 
תודה רבה על הביקורת והתמונות...

המנה של הבריוש גרמה לי לרייר :)
&nbsp
הפולנטה נראת ממש עשירה....ממש הייתי רוצה לטעום...
&nbsp
נהנתי לקרוא..
 
אני מאושר שפולנטה הפכה לכל כך פופלארית

פעם זה היה אוכל של עניים שהסתכלו עליו בזלזול ופתאום הוא הפך למעדן מספר אחד שכל מסעדה חייבת להציע את הגרסא המושחתת שלה עבורה
 

קליספרה

New member
געגועי למאמא-ליגה שלי

כל יום שלישי אפילו אם היה יוצא שבת בבוקר היה בא אחיה הגדול - נעמד על הסיר ומתחיל לערבב - ויורש הקצר ואני הינו מחכים בקוצר רוח לרגע שהכף היתה מכה פעמים על דופן הסיר מודיעה יששש -
אז יהוא רץ לשלוף את השמנת החמוצה מהמקרר ולצלחות - והביס הראשון יאמי .... לא בכדי אני קוראת לה כך
רק הבן שלה לא אוהב פולנטה ונשאר במריו עד היום - עוקש
 
נשמע מעולה

למרות שסבא שלי היה רומני אצלנו לא היה את זה, הייתי צריך לחכות לאיזו ארוחה במסעדה רומנית בשביל התענוג הפשוט והמושחת הזה
וכמובן איך אפשר בלי פפאנש לקינוח
 

קליספרה

New member
אצלנו דווקא פפאנש לא היה

הם היו מטרנסילבניה ומלבד המאמליגה רוב האוכל היה מבוסס על המטבח ההונגרי
 
אין על המטבח ההונגרי

הם בהחלט אוהבים את החיים ויודעים להנות מההנאות שיש לכדור הכחול הגדול שלנו להציע,
עזבי שהם אלופים בעוגות, יש להם מאכלים פיקנטיים וחריפים בטירוף שלהבדיל ממטבחים אחרים שמתיימרים להיות חריפים סתם טבולים בשמן בישול בהגזמה פראית,
להונגרים יש את משקה הפלא:פאלינקה,
הפאלינקה זו למעשה צ'וייקה משודרגת,
הרומנים מכינים שיכר שזיפים בשם :צ'וייקה, אצל ההונגרים זה חזק ומזוקק יותר או השד יודע מה,
נכחתי בחתונה לפני כמה שנים בתור אורח כבוד בעיירה יפהפייה בשיפולי הסכר ההידרואלי במחוז ארג'ש,
הטיפה המרה לא זרה לי, אבל בפעם הראשונה שלגמתי פאלינקה "עף לי הפוני"

החתונה היתה בפונדק מעץ , השולחנות סודרו בצורת:ח, ליד כל אורח הונחו מספר מנות לפתיח וכמה בקבוקי שתייה,
בין הבקבוקים עמד לו בקבוק הפאלינקה,
לגמתי כוסית של 50 גרם והכל היה בומבון, מפה לשם דפקתי בערך 4 כוסיות במהירות,
מפה לשם ברחבת -הריקודים האורחים וביניהם אשתי דאז התחילו לרקוד מין ריקוד פלוקלורי רומני שבו אחד אוחז ביד חברו ורוקדים במין טור שכזה, אשתי זימנה אותי לבוא לקום ולהצטרף אלייה,
לקום?
חחחח איזה לקום, כל הדם בגוף מהפאלינקה ירד לי לרגליים, הרגליים כמו והיו קשורים במשקולת, גברים שישבו בסמוך אליי הביטו בי בשעשוע וגיחוך, הם הבינו מה שאז לא הבנתי:
לפאלינקה צריך לתת את הכבוד הראוי לה ומומלץ מאוד לאכול טוב טוב לפני ששותים 200 גרם פאלינקה,
ההונגרים בטרנסילבניה חיים בהרמוניה עם הרומנים ששם, הבעיה היחידה שהם קצת שחצנים על הרומנים
 

horseradish

New member
דווקא כשהייתי בבודפשט התאכזבתי מאוד ברוב המקומות שאכלתי בהם

עד שהגענו לשוק ואכלנו באיזה דוכן שהגיש אוכל חם ומבושל.
אז הבנתי על מה כולם מדברים. זה היה טעים...

אבל ברצינות אני חושבת שעדיף לנסוע בהונגריה לקאונטרי סייד אם רוצים לאכול טוב.
אלא אם למישהו כאן יש המלצות מיוחדות על מקומות בבודפשט...
 
למעלה