פורום זוגיות חוגג ב
אנשים

פורום זוגיות חוגג ב../images/Emo43.gif אנשים

שרון קמחי , מדריכה הוליסטית לחיים בריאים, מטפלת שיאצו בכירה, תתארח בפורום טיפול מיני ומיניות בין השעות 20.00-22.00 ותשיב לשאלות בנושאי מחלות מין, חשק מיני, הריון ולידה, כאבים וכל מה שמטריד בתחום המיני והמיניות. אתם מוזמנים לשרשר את שאלותיכם: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=385&msgid=105534742
מירי קובלסקי, מטפלת זוגית ומשפחתית מת.ל.מ. ירושלים, מומחית לטיפול בזוגות ומדריכת הורים תתארח בפורום זוגיות החל משעה 21.00 ותשיב לשאלות הגולשים. הקליקו כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1124&msgid=105607346
פורום זוגיות מציין שלוש שנים פעילות של אהבה בשניים והגולשים מוזמנים להיכנס ולברך את העוסקים במלאכה. מזל טוב ולחיי השנים המאושרות הבאות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1124
גאים לארח... דן לחמן מבקר הספרות ואחד מעמודי התווך של הקהילה ההומו-לס-בי וטרנס בישראל, יגיע היום בשעה 18.00 לפורום גאווה ויענה לשאלות הגולשים. אתם מוזמנים כבר לשאול שאלות: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=119&msgid=105545678
ביום חמישי הקרוב 20/9/07 כולנו מגיעים להזדהות עם משפחות החיילים החטופים. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=954&msgid=105524798
אנשים מזמינה אתכם לפסטיבל אייקון!
פסטיבל אייקון, החגיגה השנתית של המדע הבדיוני, הפנטזיה ומשחקי התפקידים, תתקיים כבכל שנה בתל-אביב בסוכות, השנה זו הפעם האחת-עשרה בתאריכים 28 בספטמבר עד ה-4 באוקטובר, בסינמטק ת"א ובמתחם אשכול-פיס הסמוך. אוהבים סרטי מדע בדיוני, פנטזיה, אימה על-טבעית ואנימציה? ענו על שאלה אחת בפורום מדע בדיוני ופנטזיה ואולי תזכו בכרטיס זוגי
פרטים נוספים כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=161&msgid=105555975
מי שמצביע משפיע!! תחרות סיפורי 'השנה הראשונה שלי עם החתול בפורום חתולים הגיעה כמעט לסיומה, הכינסו, הצביעו והשפיעו מי יזכה ב-300 ש"ח מתנת גג לחיות: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=16&msgid=105547755 נותנים מכל ה-
למען תושבי שדרות
אנו מזמינים אתכם להצטרף ליום שכולו נתינה למען תושבי שדרות הנמצאים במשך תקופה ארוכה מאוד תחת התקפת הקסאמים. בואו לעזור ולשפץ בתים של קשישים ומשפחות נזקקות, לחלק סלי מזון לנזקקים, להקים סוכות ולפתוח את הלב למען האחר. מדובר ביום שכולו התנדבות, יוזמה של גולשים ואנשים שאיכפת להם. בואו לקחת חלק ולעזור- http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=299&msgid=105511427
 

Lillith Dirge

New member
מנצלש"ת.

כי אין לי מושג איפה אני יכולה לשים את זה אבל אני רוצה תגובה בונה על סיפור קצר שהתחלתי לכתוב :] הנה בנתיים מה שעיבדתי במחשב. _______________________________________ היא ברחה מדמות בברדס לבן, את פניו לא היה ניתן לראות. נוצות נראו יוצאים לו מהגב ובידו החזיק חרב אימתנית שעלתה בלהבות. היא רצה כל עוד יכלה, לפתע מעדה. נופלת על האדמה החרוכה, הדמות בברדס מתקרב לאיטה, גוהרת מעלייה מוכנה להכות, הבזק שיניים לבנות מתוך כובע הברדס. הוא הניף את חרבו, והנחית... "אליס קומי!" דפיקות נשמעו על הדלת. אליס פקחה את עיניה בקושי רב, כבר בוקר. קרני השמש ריצדו בצבעי שני אל תוך החדר מבעד לוילון האדום. אליס התרוממה לאט מהכרית מושיטה ידה לעבר שמלה כפרית פשוטה בצבע אדמה שנחה על כסא רעוע מעץ ליד המיטה. היא התלבשה באיטיות, סופגת את הבוקר. בתום ההתלבשות פנתה לחדר צידי קטן שם נחה גיגית מלאה במים, מתחת למראה סדוקה ועתיקה למראה. אליס שטפה את פניה באיטיות, מנגבת את טיפות המים בסינור שמלתה. היא הפנתה את מבטה למראה, דמותה משתקפת לה. עיניים שחורות כלילה החזירו לה מבט מבעד למסך השיער החום העבה שנחת בגלים רכים על גבה, פנייה שחומים משמש קיצית. אליס ניגבה את פנייה בעדינות ויצאה מחדר הרחצה לעבר חדרה. היא לקחה סרט אדום שנח על הכסא וקשרה איתו את שיערה. לאחר מכן הלכה לעבר הדלת ונכנסה לחדר אוכל קטן ששולחן עץ מתנדנד עמד במרכזו, החדר היה ריק, ואש חביבה בערה באח פח שעמד בפינת החדר. "אליס בואי החוצה ותעזרי לי" היא שמעה את אותו קול שהעיר אותה. אליס יצאה לחצר קטנה מלאה בעשבים. השמיים היו אפרוריים, וריח של דשא רטוב נישא באויר. הכפר הקטן שבו גרה היה שוקק חיים. אנשים שרק קמו החלו במלאכת היום-יום שלהם, וילדים קטנים התרוצצו בכל מקום. הכפר הורכב מבתי עץ רעועים למראה, הוא שכן ליד יער עצום שמעברו השני נמצאה העיר שאלייה היו אנשי הכפר צריכים ללכת בכדי למכור את תפוקות החקלאות שלהם. "יתחיל לרדת גשם בקרוב" אמרה אליס, קולה היה עדין ורגוע. "תמיד הייתה לך אינטואיציה טובה, אני סומכת עלייך. בואי תעזרי לי להוריד את הבגדים לפני שהם ירטבו". אליס הייתה בסביבות ה-20 בחייה, היא נמצאה ביער כשהייתה תינוקת, עטופה בצרור בדים אדומים ורכים למגע. על רגלה קועקע סמל שדמה ללהבה זעירה. לא ידוע מהיכן הגיעה, אך אישה אלמנה מהכפר, שאיבדה את בעלה וילדייה במגפה, מצאה אותה. היא אימצה אותה וגידלה אותה כבת. והעניקה לה את השם אליס על שם בתה המנוחה. בתור תינוקת אליס מעולם לא בכתה, ויופייה היה מיוחד לא דומה לשאר בנות הכפר. היה לה כשרון מיוחד עם בעלי חיים, גם הארסיים ביניהם, וזיכרונה לפרטים קטנים היה מפתיע. "אני חושבת שנספיק להוריד הכל אמא" ענתה אליס לאמה, אישה מזדקנת עם שיער אפור ופנים בהירות, עינייה כחולות כהות, עמוקות כלב אוקיינוס. "בואי נכניס הכל פנימה... מתחיל לטפטף" ענתה לה אמה והרימה את סלסלת הכביסה, פונה לעבר הבית. *** "זאת היא" הוא לחש, מתנשף מהתרגשות. "אתה בטוח? ראית את הסימן?" שאל אותו חברו. "לא אבל זאת היא, אני מרגיש את זה!" נשימתו מדודה מהתרגשות הרגע, חיוך זדוני מתגבש בזוית פיו. הגשם הלך והתחזק, אך זה לא הפריע להם מכיוון שעלי העץ הזקן היו כסככה. לאחר שתיקה קצרה חבר דיבר, "אז מה עכשיו? נלך לקחת אותה?" הוא הפנה את מבטו לחברו שישב על ענף העץ נשען על קשתו האימתנית. "לא! אנחנו צריכים לחכות להוראות. כמה שבני האדם נחותים אסור לנו לעורר מהומה." הוא ענה לו בשקט מדגיש את 'בני אדם' בחלחלה. הם ישבו על ענף בעץ גבוה בקצה היער, הם הביטו לעבר הכפר שם נראו אם אפורת שיער ובתה רצות לעבר הדלת עם סלי בגדים. "אבל צריך להגיע אלייה לפני שהם יגיעו." הוא ענה לו בחשש. "אתה דואג יותר מדי דמיאן, הם לא מודעים למה שהיא מסוגלת לעשות" ענה לו חברו בשעשוע, משחק עם קשתו. "אתה לפעמים מדהים אותי ברוגע שלך אלכסנדר, אתה יודע את זה?" דמיאן שאל את חברו, לא מצפה לתשובה. הגשם הלך והתחזק...
 

Lillith Dirge

New member
הו כן.

ואם יש שגיאות כתיב של אותיות חסרות. זה כי זה רק הגרסא הראשונית. :p אז אין צורך להעיר לי על זה. אני אתקן את זה בהזדמנות. רוצה תגובה בונה :D על איך זה בתור התחלה.
 

lacrimosa girl

New member
ממ

מישהו [בד"כ מישהי
] שעוברת על היצירה שלך לפני שאת מפרמת אותה, מתקנת פיסוק ושגיאות הקלדה וכו' ומעירה לך בכללי. [: משהו כמו הגהה. ממש ממש שימושי ^^
 

Lillith Dirge

New member
לא פירסמתי את זה.

בעיקרון. רק פה ובבלוג שלי. זה רק טיוטה ראשונית. שהכנסתי למחשב מדף. לפעמים בשיעור ספרות לא ממש מתרכזים בזמן שכותבים XD אבל תודה על התגובה הבונה שוב. ואני לא ממש מכירה מישהו, מישהי שיכולים לתקן לי שגיאות וכאלה. מצד שני, אני לא אוהבת שמתעסקים לי ביצירות :p
 

lacrimosa girl

New member
אל תקחי את זה בתור התעסקות

קחי את זה בתור זוג עיניים נוסף. לכן כדאי שהבטא תהיה מישהי שאת מכירה, אבל לא חברה קרובה ~מדי~ שלך. ^^ ואממ... העלית את זה לבמה פומבית- פרסמת. P: בלוג זה בסדר, פורום זה דבר ~הרבה~ יותר פתוח [וקלטתי את זה עכשיו שכל מיני אנשים שלא כותבים בפורום מתחילים לדבר איתי במסנ וזה :X]
 

Lillith Dirge

New member
חחחח

פרסמתי אבל רק לביקורת בונה.. לא באמת שזה המוצר המוגמר. יש עוד הרבה לעבור עד שזה יהיה "מושלם"... מעיצוב אני פשוט יודעת שלוקח הרבה זמן לסיים משהו. :/ אין לי ממש אנשים שאני מכירה שיכולים לתקן אותי XD
 

lacrimosa girl

New member
אז קחי מישהי שאת לא מכירה ../images/Emo3.gif

כל ספר עובר הגהה לפני שהוא מפורסם, ולכל סופר טוב יש אנשים שעוזרים לו, בתהליך בניית הדמויות והעלילה, במשברי כתיבה וכו'. ^^
 

e b 2 2

New member
הממ...

טוב בתור קורא וכותב פנטזיה(אהמ) אני יכול להגיד שההתחלה של מה שאת הולכת לכתוב ממש טובה...ביחוד הקטע שמספר על אליס...לפני שקוראים את הקטע שדמיאן ואלכסנדר מדברים כבר מבינים שמשהו מיוחד אצלה...משהו סטייל סופרמן הקטע הרגוע בהתחלה מכניס לאווירה ממש טובה של השקט שבבוקר...אני חושב שעוד קצת תיאורי נוף יוכלו ממש לעזור כאן... לסיכום ממש אהבתי ואני מצפה לקטע הבא... נ.ב אם את רוצה דעה מגובשת יותר שלחי לי מסר או משהו כזה:))
 

LadySilkworm

New member
יש לי דה ז'ה וו

אה! אני יודעת למה, כי כבר קראתי את זה P: ונראה לי שהתגובה שלי הייתה "זה מקסים".
 

lacrimosa girl

New member
טוב, תגובת תכ"ק.

[תוך כדי קריאה.]
היא ברחה מדמות בברדס לבן, את פניו לא היה ניתן לראות. נוצות נראו יוצאים לו מהגב ובידו החזיק חרב אימתנית שעלתה בלהבות. היא רצה כל עוד יכלה, לפתע מעדה. נופלת על האדמה החרוכה, הדמות בברדס מתקרב לאיטה, גוהרת מעלייה מוכנה להכות, הבזק שיניים לבנות מתוך כובע הברדס. הוא הניף את חרבו, והנחית... אני מבינה שניסית ליצור רושם תזזיתי וכו', אבל הסגנון כתיבה ממש "צרם" לי. זו דעה אישית שלי והכל, אבל זה די מסורבל.
אליס התרוממה לאט מהכרית מושיטה ידה לעבר שמלה כפרית פשוטה בצבע אדמה שנחה על כסא רעוע מעץ ליד המיטה. משפט מסורבל ממש. ממ, היית צריכה להוסיף שם סימני פיסוק, ובכללי לדעתי הוא מסורבל. בכללי, לא אהבתי את כל הפסקה. תיארת קצת יותר מדי לפרטים, וגם קראת "אליס" יותר מדי. לכתוב "היא" זה מספיק בהחלט בפסקה של 10 שורות. אבל בסיפור קצר, כמו שזה, אין טעם לפרט כ"כ הרבה על מראה חיצוני של דמויות. רוברט ג'ורדן הוא לא דוגמא! זו לא חוכמה לתאר בפרוטרוט מה הדמות עושה בכל רגע נתון.
"אליס בואי החוצה ותעזרי לי" היא שמעה את אותו קול שהעיר אותה. אליס יצאה לחצר קטנה מלאה בעשבים. שוב, פיסוק.
השמיים היו אפרוריים, וריח של דשא רטוב נישא באויר. הכפר הקטן שבו גרה היה שוקק חיים. אנשים שרק קמו החלו במלאכת היום-יום שלהם, וילדים קטנים התרוצצו בכל מקום. הכפר הורכב מבתי עץ רעועים למראה, הוא שכן ליד יער עצום שמעברו השני נמצאה העיר שאלייה היו אנשי הכפר צריכים ללכת בכדי למכור את תפוקות החקלאות שלהם. "יתחיל לרדת גשם בקרוב" אמרה אליס, קולה היה עדין ורגוע. "תמיד הייתה לך אינטואיציה טובה, אני סומכת עלייך. בואי תעזרי לי להוריד את הבגדים לפני שהם ירטבו". או! פסקה למופת. כתובה בהחלט טוב, חוץ מבעית פיסוק קלה. ובהחלט לא מפורטת מדי אבל אווירתית. ^^
אליס הייתה בסביבות ה-20 בחייה, היא נמצאה ביער כשהייתה תינוקת, עטופה בצרור בדים אדומים ורכים למגע. על רגלה קועקע סמל שדמה ללהבה זעירה. לא ידוע מהיכן הגיעה, אך אישה אלמנה מהכפר, שאיבדה את בעלה וילדייה במגפה, מצאה אותה. היא אימצה אותה וגידלה אותה כבת. והעניקה לה את השם אליס על שם בתה המנוחה. בתור תינוקת אליס מעולם לא בכתה, ויופייה היה מיוחד לא דומה לשאר בנות הכפר. היה לה כשרון מיוחד עם בעלי חיים, גם הארסיים ביניהם, וזיכרונה לפרטים קטנים היה מפתיע. אבל למה להרוס?
הפסקה הזו א. לא קשורה בעליל, ב. קצת משעממת. יותר כיף ללמוד את הפרטים האלו על הדמות תוך כדי סיפור, את לא צריכה להאכיל את הקוראים שלך בכפית.
"אני חושבת שנספיק להוריד הכל אמא" ענתה אליס לאמה, אישה מזדקנת עם שיער אפור ופנים בהירות, עינייה כחולות כהות, עמוקות כלב אוקיינוס. "בואי נכניס הכל פנימה... מתחיל לטפטף" ענתה לה אמה והרימה את סלסלת הכביסה, פונה לעבר הבית. שוב, פיסוק. כמו שאמרתי, בטא טובה תפתור את הבעיה. ואני חייבת לציין, ששילבת את "אמה" באופן נהדר. אם רק לא היתה הפסקה הקודמת שמפריעה, זה היה מעולה.
נשימתו מדודה מהתרגשות הרגע, חיוך זדוני מתגבש בזוית פיו. או, אני שונאת את סגנון התיאור הזה. אבל זאת רק אני.
הגשם הלך והתחזק, אך זה לא הפריע להם מכיוון שעלי העץ הזקן היו כסככה. לאחר שתיקה קצרה חבר דיבר, "אז מה עכשיו? נלך לקחת אותה?" הוא הפנה את מבטו לחברו שישב על ענף העץ נשען על קשתו האימתנית. שוב, בעיות סגנוניות ופיסוק. אופן הכתיבה נשמע קצת דרמטי מדי, אבל מתובל בשפה המונית יותר ("אך זה לא הפריע להם") וזה נשמע צורם משהו =/ ו, שוב, סרבול. המשפטים לא צריכים להיות כבדים, הם לא מהמאה ה16. תכתבי קליל, כמו שאת חושבת. אף אחד לא חושב ככה.
לאחר שתיקה קצרה חבר דיבר, "אז מה עכשיו? נלך לקחת אותה?" הוא הפנה את מבטו לחברו שישב על ענף העץ נשען על קשתו האימתנית. "לא! אנחנו צריכים לחכות להוראות. כמה שבני האדם נחותים אסור לנו לעורר מהומה." הוא ענה לו בשקט מדגיש את 'בני אדם' בחלחלה. שוב, בעיות קלות של פיסוק וכו' שאפשר לפתור בקלות.
הם ישבו על ענף בעץ גבוה בקצה היער, הם הביטו לעבר הכפר שם נראו אם אפורת שיער ובתה רצות לעבר הדלת עם סלי בגדים. "אבל צריך להגיע אלייה לפני שהם יגיעו." הוא ענה לו בחשש. "אתה דואג יותר מדי דמיאן, הם לא מודעים למה שהיא מסוגלת לעשות" ענה לו חברו בשעשוע, משחק עם קשתו. "אתה לפעמים מדהים אותי ברוגע שלך אלכסנדר, אתה יודע את זה?" דמיאן שאל את חברו, לא מצפה לתשובה. המשפט הראשון- יותר מדי "הם." מספיק לכתוב "הם ישבו והביטו" וכו'. וכמובן, פ-י-ס-ו-ק. את לא יודעת כמה פיסוק נכון תורם לסיפור. וזהו עם הקטנוניות. אוקי, אז הכתיבה היתה טובה, ובהחלט יש לך בסיס טוב. אבל, מה בעצם קרה? פגשנו 4 דמויות, וזהו. אין כאן עלילה, זה יכול להיות אולי פרולוג ליצירה ארוכה יותר, בפני עצמו זה לא עומד... [די להיות חרמנים!
] והייתי ממליצה לך על בטא מוצלחת, זה כ"כ יעזור לך. ושוב- העצה שלי, תכתבי כמו שאת חושבת. אל תנסי להתנסח "גבוהה גבוהה". כתיבה צריכה לזרום. ועם קצת תרגול גם זה יבוא, ויהיה איכותי כמו שאני בטוחה שאת יכולה לו
מצטערת אם פגעתי בך או משהו- ואם תרצי, אני אשמח לעזור לך
לא יודעת אם יהיה לי זמן לעשות ביטוא כמו שצריך, אבל באמת אשמח לעזור. ^^
 
למעלה