פחד מעשית טעות

einhadag

New member
פחד מעשית טעות

שלום לכולם, רציתי להתייעץ בקשר לבני בן החמש וחצי. הילד,ילד חכם ומוכשר,חושש לטעות. הדבר מתבטא בעקר כששואלים אותו שאלות בנושאי חשבון או זיהוי אותיות. במקרים כאלה,גם כאשר הוא יודע את התשובה,הוא עונה מספר תשובות לא נכונות עד שהוא מגיע לתשובה הנכונה ואז מחכה לאישור מאיתנו. אנחנו גרים בחו"ל , וביה"ס מתחיל פה בגיל 4,כך שלצערי,אין מנוס מהיתקלות בשאלות בתחומים אלה. השנה בקשתי מהמורה לא לחייב אותו ללמוד אותיות,אולם בשנה הבאה כבר יש הכתבות,ולא הייתי רוצה שיחווה כשלון ביחס לילדים אחרים. מה דעתכם?
 

פלגיה

New member
זה נראה לי הרבה יותר מלחוות כישלון

הוא לא רוצה להיכשל לכן הוא בכוונה טועה. כדאי לנסות להוריד ממנו את הלחץ. לי יש שני רעיונות, בטח יש עוד: 1. במקום שאתם תשאלו אותו - תנו לו לשאול אתכם (ולתפוס אתכם בטעות) זאת למידה לא פחות טובה. 2. לעשות לפעמים חידונים שבהם המטרה היא לענות תשובה שגויה. בעצם יש לי רעיון נוסף - אם שאלתם והוא ענה טעות, אבל אחת שיש בה היגיון (כמו לבלבל ביןb ל-d )כדאי מאוד לשמוח על הטעות, לומר "איזה יופי של טעות עשית, עכשיו נדע ללמוד ולשים לב" ועוד כהנה.
 

irisgh

New member
שאלה

מסכן שכבר בגיל כזה הוא חייב להיתקל בתחושת הבחינה האינסופית. יש אולי בי"ס וולדורף באיזור שלכם?
 

einhadag

New member
תודה על התגובות ושאלה נוספת

לא.אין בי"ס אנתרופוסופי בסביבה,אחרת הייתי שוקלת זאת בחיוב רב. השנה,כשראיתי שבני מתקשה בתפישת וכתיבת האותיות (יש גם קושי מוטורי שמאובחן ויטופל השנה) אמרתי לו שלדעתי זה לא חשוב בגילו ויש זמן עד גיל 6. במקביל בקשתי מהמורה להניח לו בנושא . בתגובה היא אמרה לי שהוא מסרב לעשות גם מטלות פשוטות כמו לעבור על אותיות מקווקוות בגלל 'שאמא שלי אמרה שזה לא חשוב בגילי'. במקרה הזה דווקא הייתי שמחה אם הוא היה יושב קצת על הדף כדי להתמודד עם הקושי המוטורי שלו. השאלה שלי היא האם זו טעות לומר לו מה שאמרתי ואם לא,האם כדאי להמשיך באותו הקו גם בשנה הבאה - כלומר לפטור אותו מהכתבות ובמקביל לעבוד איתו בנפרד על הקושי המוטורי?
 
למעלה