פיזור הסתמכויות על אנשים

פיזור הסתמכויות על אנשים

פיזור מקורות הסתמכות זו חכמת ההמונים. דוגמה של יישום כזה אפשר למצוא בתורת השקעות פיננסיות שמפזרים את ההשקעות (את הסיכונים) בהרבה סלים ולא שמים את כל הביצים בסל אחד בלבד כי אם נשים את כל הביצים בסל אחד והסל יישבר אז איבדנו את כל הביצים.
השאלה היא באיזה עוד תחומים (חוץ מבניית תיקי השקעות שהבאתי כדגומה ליישום של עקרון פיזור הסיכונים) אפשר למצוא דוגמאות ליישום של הרעיון הזה לא לשים את כל הביצים בסל אחד. אם נניח הנחה תיאורטית שלא כדאי לסמוך על אנשים אבל גם אי אפשר להיות לבד בעולם ויש צורך להיות נאהב. אז איך אפשר ליישם להנחה הזאת את העיקרון הזה של פיזור הסתמכויות שיהיו אנשים שיאהבו אותנו בתוך המשימה הזאת של להיות נאהב עם פחות סיכון שיקרה מצב שקשרים חברתיים יתנתקו ובכך נרגיש פגיעה גדולה ?
ואם נניח עוד הנחת יסוד תיאורטית שאומרת שכל האנשים שנתחבר אליהם ייפגעו בנו פגיעה שנצטער שבכלל הכרנו את האנשים האלה. אז איך הכלל של פיזור של הסתמכויות על קשרים חברתיים עם אנשים יכול להיעשות באופן כזה שלא ישאיר הרבה סיכונים שבתוך הקשרים החברתיים האלה לא ניפגע מהאנשים ?
 
בגדול

וממש בכללי
&nbsp
אם את מגדירה זאת כפיזור סיכונים
(שזו לדעתי לא הגדרה נכונה לחברים וחברויות)
&nbsp
אז זו הסיבה שיש לנו הרבה חברים
כדי לפזר את ה'סיכון'.
&nbsp
דבר השני
אין מה להיפגע, שחברים עוזבים
זה טבעי
יש חברויות שהסתיימו בתיכון, בצבא, באוניברסיטה
זה טבעי וזה בסדר.
&nbsp
ויש כאלו שכן החזיקו את מבחן הזמן...
&nbsp
הכל תלוי בכימיה ובנושאים משותפים לחברות.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה