פיטורין בהריון (וגם שלא בתום לב)
פיטורין בהריון (וגם שלא בתום לב)
שלום, אני עובדת כבר 8 חודשים במקום העבודה הנוכחי. בחוזה שנחתם איתי, סוכם כי אחרי חצי שנה ייערך עימי רוויו על תנאי ההעסקה, כאשר היתה הבנה בעל-פה שמדובר בהעלאת שכר. כשהגיע הזמן, פניתי לבוסית שלי והזכרתי לה את הסעיף בחוזה. חודש וחצי היא התחמקה ממני ולא חזרה אלי עם תשובה שהיתה אמורה לקבל מבעל העסק (אביה). היא בדקה את העניין עם סגנו, עימו סגרתי את החוזה, והוא אישר שאכן סוכם שיתקיים רוויו על תנאי העסקתי אחרי 6 חודשים. במהלך החודש וחצי הנ"ל היא התעלמה ממני, אישית ומקצועית. רצוי לציין, שלפני כן, פעמים רבות, שיבחה אותי על עבודתי, אמרה כמה נהדר שאני עובדת כאן - ופתאום, מיד אחרי שביקשתי לממש את תנאי החוזה שלי (לפחות פגישה, אפילו לא ברור אם ובכמה יעלו), צינה נושבת מכיוונה. אחרי כשלושה שבועות של חוסר התייחסות, החלטתי לפנות אליה ולדבר איתה וליישר את ההדורים. היתה לנו שיחה מאד טובה, למעלה משעה, שבסיומה שתינו הסכמנו שטוב ששיחה זו התקיימה. לפני שבוע וחצי (הגיע כבר אוגוסט) שבתי ופניתי אליה. היא הציעה לי שאדבר עם אביה והציעה שהיא תצטרף אליי, או לחלופין סגנו, איתו סגרתי את החוזה. ביום ראשון שעבר פניתי לסגנו, והזכרתי לו את הסעיף. הוא ציין שזו תקופה לא טובה בחברה ושהם רוצים לעשות הרבה שינויים, ושאתן לו עוד שבוע, מקסימום חודש. בלית ברירה, הסכמתי להמתין. ביום ראשון השבוע הוא קרא לי למשרדו והודיע לי שהם החליטו לפטר אותי, משום שלטענתו, אני לא מספיק יוזמת. חטפתי הלם. הרי עד לפני חודש וחצי, עם פנייתי הראשונה לבוסית, כל הזמן רק הרעיפו עליי מחמאות ותשבחות. באותה הזדמנות ציינתי בפניו שאני בהריון. גיליתי לפני כשבועיים-שלושה, אולם היות וזו רק התחלת ההריון לא הודעתי על כך למקום העבודה (משום שהודעה על הריון, חשבתי, תסתום את הגולל על האפשרות שבכלל אקבל העלאה - מי ייתן העלאה לאשה בהריון, שלא יכולה לעזוב ולחפש?). הוא הודיע לי שזה לא רלוונטי והפיטורין בתוקף. פניתי לעורך דין וזה בדק את החוק וציין כי הפיטורין אינם בתוקף עד שהם לא יקבלו היתר מהשר. פניתי אליהם ועדכנתי אותם בדבר. לטענתם, זה לא נכון והפיטורין עומדים בעינם, אלא אם הם לא יקבלו את ההיתר - ורק אז ישלמו לי רטרואקטיבית. כמו כן, דרשו לקבל מיידית את המכונית. ואת הפלאפון. ממש סילקו אותי בצורה ברוטאלית ומכוערת. רצוי לציין: 1. כבר היה מקרה בחברת האם שעובד שביקש העלאה - פוטר. 2. רק השבוע, עובדת נוספת בחברה שלי קיבלה הודעה בכתב המצורפת למשכורתה, כי למרות התחייבות בעל-פה, לא תקבל תוספת. שאלותיי: 1. האם זה נכון שמבחינת החוק אני מפוטרת ולא ממשיכה לקבל משכורת, למרות שאין להם עדיין את ההיתר? 2. האם "צרוף המקרים", שפתאום אני לא בסדר, משום שהם לא רצו לעמוד בחוזה, מתיר להם לפטר אותי, כאשר לפני כן לא היתה ולו הערה או רמיזה על אי שביעות רצונם מתיפקודי? 3. האם הם מחוייבים להמשיך לשלם לי משכורת ולהשאיר לי את הרכב והטלפון הנייד עד לקבלת ההיתר(אם יתקבל)? 4. האם יש כאן, לדעתך, מה שמכונה "חוסר תום לב"? 5. האם מומלץ לפנות לבית דין לעבודה ולדרוש צו מניעה? (זה מעשי?) 6. האם העובדה שמקום עבודה מתנהג בצורה כזו ובעצם מונע ממני למצוא עבודה (מי יקבל אותי עכשיו כשאני בהריון? נוסף לכך, מאחר שאני עובדת שם רק 8 חודשים - איני זכאית, אם אינני טועה, לדמי אבטלה) - תעמוד בכלל לזכותי? בתודה מראש דנה
פיטורין בהריון (וגם שלא בתום לב)
שלום, אני עובדת כבר 8 חודשים במקום העבודה הנוכחי. בחוזה שנחתם איתי, סוכם כי אחרי חצי שנה ייערך עימי רוויו על תנאי ההעסקה, כאשר היתה הבנה בעל-פה שמדובר בהעלאת שכר. כשהגיע הזמן, פניתי לבוסית שלי והזכרתי לה את הסעיף בחוזה. חודש וחצי היא התחמקה ממני ולא חזרה אלי עם תשובה שהיתה אמורה לקבל מבעל העסק (אביה). היא בדקה את העניין עם סגנו, עימו סגרתי את החוזה, והוא אישר שאכן סוכם שיתקיים רוויו על תנאי העסקתי אחרי 6 חודשים. במהלך החודש וחצי הנ"ל היא התעלמה ממני, אישית ומקצועית. רצוי לציין, שלפני כן, פעמים רבות, שיבחה אותי על עבודתי, אמרה כמה נהדר שאני עובדת כאן - ופתאום, מיד אחרי שביקשתי לממש את תנאי החוזה שלי (לפחות פגישה, אפילו לא ברור אם ובכמה יעלו), צינה נושבת מכיוונה. אחרי כשלושה שבועות של חוסר התייחסות, החלטתי לפנות אליה ולדבר איתה וליישר את ההדורים. היתה לנו שיחה מאד טובה, למעלה משעה, שבסיומה שתינו הסכמנו שטוב ששיחה זו התקיימה. לפני שבוע וחצי (הגיע כבר אוגוסט) שבתי ופניתי אליה. היא הציעה לי שאדבר עם אביה והציעה שהיא תצטרף אליי, או לחלופין סגנו, איתו סגרתי את החוזה. ביום ראשון שעבר פניתי לסגנו, והזכרתי לו את הסעיף. הוא ציין שזו תקופה לא טובה בחברה ושהם רוצים לעשות הרבה שינויים, ושאתן לו עוד שבוע, מקסימום חודש. בלית ברירה, הסכמתי להמתין. ביום ראשון השבוע הוא קרא לי למשרדו והודיע לי שהם החליטו לפטר אותי, משום שלטענתו, אני לא מספיק יוזמת. חטפתי הלם. הרי עד לפני חודש וחצי, עם פנייתי הראשונה לבוסית, כל הזמן רק הרעיפו עליי מחמאות ותשבחות. באותה הזדמנות ציינתי בפניו שאני בהריון. גיליתי לפני כשבועיים-שלושה, אולם היות וזו רק התחלת ההריון לא הודעתי על כך למקום העבודה (משום שהודעה על הריון, חשבתי, תסתום את הגולל על האפשרות שבכלל אקבל העלאה - מי ייתן העלאה לאשה בהריון, שלא יכולה לעזוב ולחפש?). הוא הודיע לי שזה לא רלוונטי והפיטורין בתוקף. פניתי לעורך דין וזה בדק את החוק וציין כי הפיטורין אינם בתוקף עד שהם לא יקבלו היתר מהשר. פניתי אליהם ועדכנתי אותם בדבר. לטענתם, זה לא נכון והפיטורין עומדים בעינם, אלא אם הם לא יקבלו את ההיתר - ורק אז ישלמו לי רטרואקטיבית. כמו כן, דרשו לקבל מיידית את המכונית. ואת הפלאפון. ממש סילקו אותי בצורה ברוטאלית ומכוערת. רצוי לציין: 1. כבר היה מקרה בחברת האם שעובד שביקש העלאה - פוטר. 2. רק השבוע, עובדת נוספת בחברה שלי קיבלה הודעה בכתב המצורפת למשכורתה, כי למרות התחייבות בעל-פה, לא תקבל תוספת. שאלותיי: 1. האם זה נכון שמבחינת החוק אני מפוטרת ולא ממשיכה לקבל משכורת, למרות שאין להם עדיין את ההיתר? 2. האם "צרוף המקרים", שפתאום אני לא בסדר, משום שהם לא רצו לעמוד בחוזה, מתיר להם לפטר אותי, כאשר לפני כן לא היתה ולו הערה או רמיזה על אי שביעות רצונם מתיפקודי? 3. האם הם מחוייבים להמשיך לשלם לי משכורת ולהשאיר לי את הרכב והטלפון הנייד עד לקבלת ההיתר(אם יתקבל)? 4. האם יש כאן, לדעתך, מה שמכונה "חוסר תום לב"? 5. האם מומלץ לפנות לבית דין לעבודה ולדרוש צו מניעה? (זה מעשי?) 6. האם העובדה שמקום עבודה מתנהג בצורה כזו ובעצם מונע ממני למצוא עבודה (מי יקבל אותי עכשיו כשאני בהריון? נוסף לכך, מאחר שאני עובדת שם רק 8 חודשים - איני זכאית, אם אינני טועה, לדמי אבטלה) - תעמוד בכלל לזכותי? בתודה מראש דנה