פייסבוק והעבודה

[nathaliesh]

יש דרכים להתמודד עם זה

כל עוד הגדרות הפרטיות שלך מחמירות את יכולה פשוט לא לאשר ואם זורקים לך מילה להסביר ש"לא נכנסתי לפייסבוק המון זמן". תמיד אפשר לעשות את מה שעשית שזה לאשר ואז להוריד, אבל יש אנשים ששמים לב לזה... ואז זה באמת נורא מעליב כי זה מאחורי הגב.

אם כבר החלטת לאשר אז עדיף פשוט למדר אותו מכל סטטוס מעניין באשר הוא.

 

[Osnatz1]

לא מאשרת ממונים

וגם יש לי קבוצה שבה נמצאים הקולגות אז במידה ולא בא לי שהם יראו משהו אני פשוט משחקת בהגדרות הפרטיות.
יש לי לקוחות ברשימה אבל זה שונה משירות רגיל כי אלו לקוחות עסקיים שאני בקשר יומיומי איתם וגם מגיעה לעסק שלהם מעבר לקשר הטלפוני אז נוצר סוג של קשר..

בנתיים לא יצא לי שמנהלת צוות שאלה אותי למה לא אישרתי אותה, אבל במידה ומישהו יחליט לשאול אין לי בעיה להגיד שמבחינתי לאשר אותה חוצה קו של עבודה וזמן פרטי.

בעניין מקומות עבודה שבודקים על מועמדים, הפרופיל שלי סגור לגמרי למי שלא חבר ואני לא מאלו שמאשרים אנשים רנדומליים שאני לא מכירה אז יהיה להם די קשה למצוא עליי מידע.

בעניין תיוגים אני כמו חרצית, צריכה לאשר שזה יופיע בפרופיל אז זה יכול לחסוך לי שכל הרשימה תראה תמונות מביכות או תיוג שאני בבית קפה כשאני "חולה בבית"...

 

[nathaliesh]

נושא חשוב

אני חושבת שהרבה אנשים לא קולטים את רמת החשיבות של נושא ההתנהלות שלהם באינטרנט, הגנה על פרטיות וכמה הכל חשוף. נכון שבארץ הנושא של גיוס באמצעות רשתות חברתיות ובדיקה באינטרנט לא תפס חזק כמו בארה"ב עדיין אבל הוא הולך ותופס תאוצה וזה בהחלט הזמן לבצע כמה פעולות פשוטות של מודעות.

אז פייסבוק, או כל רשת חברתית אחרת ובכלל אינרנט ועבודה - כל רשת חברתית מאפשרת הגדרות פרטיות מסוימות. פייסבוק למשל מאפשרת להגדיר מי יראה מה. שווה להקדיש לזה שתי דקות כי הבוס שלך לא צריך לראות אותך רוקדת על השולחן במסיבה או מדגמנת בקיני על החוף (אלא אם כן אין לך בעיה עם זה כמובן).

כל אחד צריך לשבת כמה דקות ולחשוב עם עצמו מה הוא רוצה שהמעסיק שלו והקולגות שלו יראו. מה הוא רוצה שמעסיקים עתידיים ידעו עליו. למשל, האם אכפת לכם שמעסיק עתידי ידע את דעתכם הפוליטית? את העובדה שאתם...X? וכן הלאה וכן הלאה.

אני אישית בודקת פעם בשבוע שהרשתות לא שינו הגדרות פרטיות ואני דואגת שבחיפוש גוגל לא יופיע שום דבר שלא בא לי שלא משנה מי יחפש את זה יראה. זה לא משמים, יש דרכים לדאוג שדברים לא יופיעו בחיפוש גוגל.

לגבי אישור של קולגות ובוסים - זה בהחלט טריקי. לא נעים לסרב להצעת "חברות" מהבוס ברשת חברתית. אז גם כאן צריך להחליט מה אתם רוצים - אם אתם מאשרים תאשרו גורף ולא את הקולגה הזה כן ואת ההוא לא, כי זה מתכון להעלבויות (ואל תשכחו שחברים של חברים יכולים לראות). אם החלטתם לאשר את הבוס אז תדאגו למדר מידע שאתם מעלים בהתאם. בנוסף, דאגו להגדרות הפרטיות בהתאם להופעה רצויה בגוגל למעסיקים עתידיים.

אפשר אגב בהחלט לסרב להצעת חברות מהבוס. אם שואלים אתכם אתם תמיד יכולים להגיד שאתם כמעט לא נכנסים לפייסבוק. אם תגדירו פרטיות בהתאם ותבדקו אותה אחת לזמן סביר כי ההגדרות משתנות, אז מי שלא צריך לדעת לא ידע.

מכיוון שעידן פרטיות המידע חלף אנחנו צריכים להיות הרבה יותר אקטיבים ומודעים למה אנחנו מעלים ואיך זה נתפס ולפעול אקטיבית לניהול ה"נוכחות" שלנו ברשת.

 

[trilliane]

פשוט אין לי פייסבוק (בין השאר מטעמי פרטיות)

 

[אקונומיקה]

כמעט ואין לי ברשימה אנשים מהעבודה

לא מתוך דווקא אלא סתם כי לא יצא, אם מוסיפים אותי אני דווקא מאשרת.

מה שכן, בדומה לנתלי אני משתדלת למדר מאוד בין החיים האישיים שלי לעבודה, אפילו שכרגע הם קצת מעורבבים וכך אני מקפידה שלא כל תוכן יגיע לכל אחד.

בנוסף, אני כמעט ולא מוסיפה תלמידים בתור חברים וגם אם כן, רק אחרי סיום הקורס. תלמידים נוטים להיות סקרנים ולנסות לדעת הכל על המדריכים שלהם וכדי להמנע מנקודות בעייתיות - אני פשוט מנתקת את החלק הזה.

הכינוי שלי כאן, כמו גם בכל פלטפורמה אחרת מקושר ללא מעט דברים והוא גם כתובת המייל שלי, מסיבה זו, עד לאחרונה בכלל לא נתתי את המייל הזה אלא דווקא את המייל של האוניברסיטה.

 

[Building a mystery]

אני חברה של האנשים שעובדים איתי

אבל לא של הבוסים, כדי להפריד בין עבודה לחיים הפרטיים.
הבוס שלי מאפשר לנו לגלוש בפייסבוק כשאין עבודה, וסומך עלינו שלא נמציא סיפורים על מחלות בזמן שאנחנו מתוייגים בתמונות של מסיבות.