פילוסופיה של המדע

[anunimi10]

פילוסופיה של המדע

א. יש לי בקשה: מישהו יכול לתת לי קישור למאמר (בעברית) המסביר בצורה תמציתית את הכללים הפילוסופיים עליהם מתבסס המדע המודרני? ב. ממתי התחיל המדע להתנהל ע"פ הכללים עליהם מושתת המדע המודרני? ג. במה שונה המדע בעבר ("הלא מודרני") מהמדע בימינו ("מדע מודרני") למה למדע היום יש כללים "נוקשים", ומדוע יש תחושה שכללים אלה הם כללים לא מציאותיים? (אני מתכוון בדברי להגיד שלפעמים רואים שיש הרבה דברים "לא מדעיים" שרואים שהם עובדים בשטח, אבל הם לא יקבלו את המקום ואת הכבוד שמגיע להם רק בגלל שהם "אינם מדעיים". האם בגלל שהמדע החליט לנסח את כלליו באופן זה שלא כל מה שיש במציאות עונה ונכנס אל תוך כללים נוקשים אלה, אז מה שלא עונה על כללי המדע הוא בהכרח בעל ערך "ירוד"? חסר חשיבות? האם לא ייתכן שפשוט כללי המדע נוסחו באופן פגום, או לא נכון, או חסר וכדו' ואז ברור שמה שייכנס אל תוכם זה יהיה רק חלק מהקיים במציאות ולא כל מה שקיים במציאות. ואולי יהיה נכון לנסח את כללי המדע בצורה אחרת ואז הם יוכלו להקיף הרבה יותר ממה שקיים במציאות.

 

[sagima]

אין בעיה עם הכללים

יש בעיה עם האנשים שצריכים ליישם אותם.

 

[anunimi10]

כללים הם לא חוק טבע

וכמו חוקי או חוקת עם או מדינה, זה תלוי רק במנסחיהם, שגם הם בני אדם.

 

[prefect]

תשובות

כמה מהעקרונות הבסיסיים של מדע ניתן למצוא (באופן לא מפתיה) פה. המדע המודרני התחיל בערך בתקופתו של קפלר. לדעתי ההבדל העיקרי בין המדע במובן המודרני לגישה שהייתה לפני כמה מאות שנים הוא ברמת התיאור : בעבר הרחוק התיאור היה במונחים של תוצאות ותצפיות (פנומנולוגי), וההסברים היו מעורפלים והתבססו על עקרונות כלליים לא מאוד מוגדרים היטב. במדע המודרני, גם התיאור וגם ההסברים הם לרוב במונחים של כללי הייסוד המשותפים לכל התחום, והגזירה של תוצאות של תצפיות היא דרך מתמטיקה. מדע אמור לתת תיאור מלא של כל הדברים שאפשר לצפות בהם בניסוי, כלומר כל דבר ש"עובד בשטח" בהגדרה שייך למדע. אם הוא לא נחשב מדעי, זה בגלל ש:1) עוד לא מצאו לו הסבר ו- 2) הוא לא באמת עובד בשטח. ושוב, אין שום כלל במדע שימנע מלהבין תופעה כלשהי שקיימת במציאות (וניתנת לתצפית) , בין אם היא תופעה הדירה (ניתנת לשיחזור), לבין אם היא סטטיסטית. אם משהו לא ניתן להסבר מדעי, או שזה עניין של זמן האו שזה לא באמת חלק מהמציאות במובן הזה..מכאן השוביניזם..

 

[החתול של שרדינגר]

אתה מעלה נקודות טובות

מה, באופן ספציפי אתה חש שנדחק מחוץ למדע שלא בצדק? אילו כללים היית משנה?

 

[anunimi10]

אילו כללים הייתי משנה?

למשל: הכלל שאומר שכדי שדבר ייחשב למדעי צריך שיהיה אפשר לחזור עליו (הדירה) כלל זה יוצא מתוך הנחה שכל מה שיש במציאות תלוי במשתנים לוגיים, ידועים, מוגדרים וניתנים לתפיסה (באמצעות חמשת החושים בלבד), ולמדידה (בכלים שיש לנו). כלל זה אינו מביא בחשבון מצבים שאינם ניתנים להגדרה באמצעים שבידינו, לצפיה או לתפיסה בדרכים הרגילות. בגלל כלל זה, הרבה דברים הנמצאים בעולמנו נכשלים במבחנים המדעיים. ולמה? לא בהכרח בגלל שדברים אלה הם שקר ותרמית. אלא בגלל שכללי המדע מתבססים על הנחות מסויימות שלא תמיד הם הנחות התואמות את כל היש. הבעיה היא לא שהמדע קבע כללים אלה ועליהם הוא מתבסס, עם זה לא צריכה להיות בעיה. כי הרי לכל מערכת יש את הכללים והחוקים שנקבעו לה, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו זו בעיה שלו. אלא הבעיה היא זאת שבני האדם מתייחסים למדע באופן שמה שהוא מדעי=אמיתי, מה שלא מדעי=שקרי, רמאותי, נכלולי וכו'. כאן נמצאת הבעיה והיא בעיה מכשילה מאוד וגם לא מוכיחה את עצמה בשטח כיעילה. ואתן דוגמא מהמציאות: צמחי מרפא ידועים במסורות שונות כדבר יעיל לריפוי בעיות בריאות. לכל עם, עדה, קבוצה וארץ יש את זה במסורת. הרפואה המודרנית, קרי: הרפואה המדעית, לא תקבל את מה שידוע במסורת אלא אם צמח מסויים עבר את המבחן המדעי. ומה רע בכך? הבעיה היא שמבחן מדעי זה לא המציאות בשטח. מבחן מדעי הוא מערכת כללים שלא בהכרח תואמים את המציאות בשטח. מבחן מדעי זה כמו שמנסים לרבע את העיגול. למשל: כל אדם מגיב הרי קצת אחרת מרעהו. למשל: גם מצב נפשי ורגשי משפיע על תגובות לחומר זה או אחר. למשל: גם טבעו האנטומי של האדם משפיע על תגובת הגוף לחומרים. יש מי שירגיש שיכור מטיפת אלכוהטול, ויש מי שגם אם ישתה בקבוק זה לא יזיז לו. ישנם משתנים באדם ובמציאות היקומית שהמדע עדין לא הגיע אלהם ולא לוקח אותם בחשבון במערכת הכללים שלו. אז המבחנים האלה הם אולי לוגיים מאוד אבל הם לא לוקחים בחשבון שהמציאות והאדם בפרט אינה לגמרי לוגית (ועד כמה שדברים אלה נשמעים מופרכים!) אבל זו המציאות, יש בה גם את הצד הבלתי צפוי והבלתי מדיד, ואת זה למשל, המדע לא לוקח בחשבון.

 

[AnarchistPhilosopher]

תתפלא אבל אני די בטוח שגם הדברים שציינת המדע

מודע להם. תקח כדוגמא את התרופות שאתה ואני לוקחים, אתה חושב שהתופעות לוואי שמצויינים על גבי האריזה לא מבוססים על מחקרים שהם בדקו על קבוצות של אנשים את התרופות, הרופאים מודעים שכל patient מגיב באופן שונה לחומרים. אני יכול למצוא עוד משגים ואי הבנות מצדך בקשר לתפקידו של המדע ומדוע אנו מחשיבים אותו יותר מתחומים פסאדו-מדעיים, אבל לפי דעתי יש לך כבר דעה מגובשת בקשר למדע, ולי אישית אין חשק להצדיק את המדע, מספיק להסתכל על התרומה שלו לחיינו (בנוסף לבעיות שהוא יוצר כמו כל דבר).

 

[אמִיר]

המדע יודע להשתמש גם בכלים סטטיסטיים

נכון, כל אחד מגיב קצת אחרת, אבל אם תיקח מאה איש, תתן להם בקבוק יין, תראה שהאדם הממוצע יהיה חצי שיכור. או אז תוכל להגיד שעל פי כל כללי המדע, יין גורם לאנשים להיות שיכורים. המשמעות של הדירות במקרה הזה, הוא שלא כל בן אדם שתיקח יהיה שיכור- אלא שאם תחזור על הניסוי הזה שוב, באותם תנאים, תקבל שוב את אותה סטטיסטיקה, את אותו ממוצע. הרפואה המודרנית (עד כמה שידוע לי, ואני בטוח שיתקנו אותי אם זה לא נכון) לא התעלמה מהרפואה המסורתית, היא פשוט מחפשת בתוך התרופות המסורתיות את אותם רכיבים שעוזרים לנו. בשביל שצמח מסויים יעבור את המבחן המדעי, הוא לא צריך להתגלות כמרפא את כל מי שמשתמש בו- צריך להוכיח שהוא *יכול* להועיל. גם אם לא לכולם, גם אם בסיכוי מסויים.

 

[thag]

(סופאלין) זה גם ברור שרק מה שנחוש יבחן

הרי זה ברור שאנחנו יכולים לבחון רק מה שאנחנו חשים באמצעות חמשת החושים ואנחנו יכולים למדוד תופעות רק אם יש לנו את הכלים למדוד אותן המדע לא מתעלם לחלוטין מכל מה שלא ניתן לבצע באמצעים הללו אלא מנסה לפתח מכשור וטכנולוגיה כדי שכן נוכל למדוד אותם למשל המצאת כל כלי המדידה הקיימים כמו מד-חום למשל או צילום רנטגן וכדומה אלו הם כלים שמאפשרים לנו לשבור את מחסום חמשת החושים

 

[אמִיר]

לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד בזה.

אני גם לא יודע עד כמה משתמשים בחמשת החושים במדעים המדוייקים.

 

[סופאלין]

בוודאי שכן

אני זוכר שבכל שיעורי הפיסיקה שלי המרצה תמיד אמר: תראו איך זה מאיץ או תשמעו איך זה מרעיש או משהו כזה בפיסיקה ובכלל במדע אתה חוקר תופעות שנצפות. למשל אתה לא תחקור את קיומו של ה"דגכלידג" כי לא קיים דבר כזה ואין תופעה כזו. לעומת זאת יש ענף בתחום המדע שחוקר את התופעה של "רוחות רפאים" אולי יש ואולי אין רוחות רפאים אבל נצפו תופעות שכאלה והתופעה נחקרת. מה שיגלו בסוף לא ממש רלוונטי (כאילו יגלו או שיש או שאין) אבל זו תופעה נצפית ונחקרת. לפני כמה ימים ראיתי תוכנית בערוץ 8 אם אני לא טועה על ה"צ'ופהקברה" שזה איזשהו שד במיתולוגיה הקובנית שטורף עזים ומלא אנשים טענו שהם ראו אותו וראו את מעליליו. ואפילו מישהו הצליח לצוד אחד ולהביא אותו לאוניברסיטה לגלות שזה רק כלב גדול. אז המסקנה אולי שלא קיים הצ'ופהקברה אבל התופעה בכז נחקרה.כי זו תופעה נצפית.

 

[אמִיר]

התכוונתי,

שכשעושים ניסויים לא משתמשים בחושים שלנו, אלא באמצעי מדידה קצת יותר מדוייקים. אני לא חושב שיש ניסויים בפיזיקה שנותנים לאנשים לשמוע איך משהו מרעיש. אם רוצים לבדוק רעש מסויים, מחברים רמקול, ומודדים.

 

[סופאלין]

לא אמרתי שמודדים עם החושים

אמרתי שמודדים תופעות שנצפות על ידי החושים החושים שלנו אומרים שיש תופעה מסויימת ואז אנחנו חוקרים, מכמתים ומדדים אותה ונותנים הסבר איכותי וכמותי לתופעה.

 

[sopermen1]

ומה עם תנע?

עד כמה שאני זוכר תנע לא נתפס בחושים שלנו.

 

[סופאלין]

תנע, כמו אנרגיה הם לא תופעות פיסיקליות

אלו הם כלים שעוזרים לנו להבין תופעות פיסיקליות. כדי להמחיש את זה תנסה לדמיין את המשמעות של אנרגיה פוטנציאלית. מה זה בעצם המשמעות של הביטוי הזה? שלגוף יש פוטנציאל לממש עבודה מסויימת. למעשה לגוף אין "כוח מסתורי" או איזשהי יכולת כלשהי בכלל יש לו את האפשרות שתהיה לו את היכולת הזו. לאפשרות שתהיה לו את היכולת נתנו גודל פיסיקאלי וקראו לו פוטנציאל. ישנם הרבה כלים כאלה בפיסיקה. למשל תנע, אנרגיה, תאוצה, מהירות וכו'

 

[anunimi10]

הערות לגבי ההדירה

א. כל עניין ההדירה יוצא מתוך הנחה שמבחינה ארובייקטיבית הנתונים הנראטים לעין והמדידים זה בלבד מה שיש במציאות, לכן אפשר לחזור על נסיון בתנאים זהים. הנחה זו לא לוקחת בחשבו שישנם משתנים שאינם נתפסים בחושים "הרגילים" שגורמים לכך שגם אם נראה לנו שהתנאים האובייקטיביים זהים, הם למעשה אינם זהים כלל. ואין כוונתי למשהו מיסטי או על חושי או פראפסיכולוגי. למשל קרינות שונות הנובעות והקשורות לכל מיני מצבים משתנים שאינם בשליטתנו, וזו רק דוגמא אחת קטנה. גם המצב התודעתי שלנו משפיע על הניסוי (וראה ערך תורת הקוונטים) ועוד. המדע אינו לוקח את אלה בחשבון, ולכן למעשב גם מצבים העונים על כלל ההדירה, הם למעשה אינם עונים עליו.

 

[אמִיר]

זה לא נכון

בכל ניסוי אתה לוקח בחשבון שתמיד תהיה שגיאת מדידה- שגיאה סטטיסטית שאתה לא יודע עליה שום דבר. קרינות שונות, מצבים משתנים, ההנחה היא שזה קיים, זה משפיע, אבל ההשפעה של זה קטנה יחסית, והממוצע שלה הוא אפס. (לפעמים מניחים שהיא גם מתפלגת גאוסית). המדע לוקח את זה בחשבון. חוץ מזה, המצב התודעתי שלנו לא משפיע על כלום (ראיתי ערך תורת הקוונטים, לא מצאתי שם שום דבר על מצב תודעתי).

 

[סופאלין]

למעשה המצב התודעתי כן השפיע

לפחות בעבר בעקבות אמונה של אנשים וכדומה... אבל היום נראה לי שזה כבר פסה

 

[anunimi10]

אתם כנראה לא מעודכנים

נעשו נסיונות שכללו צילום של גבישי מים כאשר באו במגע עם אדם במצבי תודעה חיוביים או שליליים, והצילום המיקרוסקופי הראה שצורת הגבישים היתה שונה. תגיד שזה פסבדו מדע, זה לא ישנה את ההגדרה, כי כאשר למדע אין הסבר למשהו, או שהמדענים לא מוכנים לקבל משהו, יפסלו אותו בתואנות שונות של פסילה.

 

[עריסטו]

מניין לך שנעשו ניסויים כאלה?

ומה זה מצב תודעה חיובי? מהם "גבישי מים"?