Rent control
ישנם 3 סוגי דיירים מרכזיים:
1. Free market - שוכר רגיל. יחסי משכיר-שוכר רגילים כך שניתן לקבוע את דמי השכירות בהתאם לסיכום החופשי בין הצדדים.
2. Rent stabilized - מנגנון עליית דמי שכירות נוקשה (עבור המשכיר). רשאי להמשיך לשכור את הדירה בתנאי הrent stabilized.
3. Rent control (או Rent controlled).
לגבי האחרון... בשום פנים ואופן לא הייתי מציע ליזם שהוא לא סופר מקצועי להיכנס לבניין בו קיימים שוכרי rent control כי לא ניתן לפנות אותם חוקית. החוזה שלהם הוא for life והם משלמים סכום מאוד נמוך עבור השכירות (בין רבע לשליש מהשכירות הנהוגה לרוב). החוזה מסתיים רק ב-3 מקרים:
א. פטירת הדייר.
ב. הדייר לא משלם.
ג. הדייר מסיים חוזה על דעת עצמו.
לדייר אין אינטרס לקיים את אחד משלושתם (הראשון בכל אופן דיי ברור
) והסיכוי הטוב לגרום לו לצאת הוא סכום נכבד של כסף. השקעתי מספר קטן של פעמים בבניינים בהם היו דיירים של rent control אולם תחשיב התשואה והמודל העסקי היו סופר שמרניים כדי שהעסקה תהיה כדאית. מעולם לא הכנסתי משקיע חיצוני לעסקאות כאלה מפני שרמת הסיכון בהן גבוהה מאוד ולפעמים לוקח שנים לגרום לדייר כזה לעזוב.
פעם אחת רכשנו בניין בן 12 דירות במנהטן בו היה דייר אחד(!) בקטגוריה של rent control. הבניין היה צריך שיפוץ מקיף. על מנת לבצע את השיפוץ היה חובה שהבניין יהיה ריק ולכן היינו חייבים להוציא את הדייר. חלק מהמודל העסקי היה תשלום עבור פינוי הדייר. סוכם איתו על פיצוי של 500,000$ (לא פספסתי אפסים) בכדי שיצא- סיכום שעוגן בהסכם מאוד מורכב. בשאר המקרים עלות הפינוי הגיעה לעשרות אלפי דולרים פר דייר.
אל תיכנס לעסקת rent control!