פינק פלויד זה רוק מתקדם?

נכון

בתקופה מ atom heart mother עד animals אני חושב שהם היו פרוג גם עד final cut מה אתם חושבים?
 

ganooov

New member
הפינאל קאט הוא הכי יפה שלהם.

ובעמוד הקודם תמצא ויכוח קטן לגבי הנושא הזה.
 
הפינאל קאט הוא ווטרס נטו

לאחרים כמעט לא היתה מילה פה, ולכן אני ממליץ לכל מי שאוהב את האלבום לנסות את Pros and Cons of Hitchhiking ואת Amused to Death. באשר לFinal Cut עצמו, שאני מקשיב לו כרגע במקרה, אני גם חושב שהוא ממש מעולה, ואחד הפלוידים היחידים שאני יכול לשמוע אחרי שטחנתי לכולם את הצורה, אבל אני עדיין חושב שאי אפשר להשוות אלבום מסויים של פינק פלויד לאלבום אחר שלהם כי הם כ"כ שונים מהותית אחד מהשני, שכל השוואה תהיה לא הוגנת. טריוויה סתם בשביל הכיף - כמה משמות אלבומים קודמים של פינק פלויד מוזכרים בטרק Final Cut? בין הפותרים נכונה יוגרל
 

begone

New member
כן ולא

הם עשו רוק מתקדם כשרוק מתקדם היה באופנה (1969-1973) אבל התרחקו ממנו במהירות לאחר ההצלחה של Dark Side, ולא חזרו אליו עד היום.
 

burton93

New member
בדיוק ההיפך

1969 עד 1975 הם עשו רוק פסיכודלי (psychedelic) מ-animals והלאה הם עשו רוק קצת יותר פופולרי (אפשר לקרוא לזה גם מתקדם)
 
מה בדיוק מתקדם בחומה והפיינל קאט../images/Emo35.gif

ומה לא מתקדם ב dark side ו Atom Heart Mother
wish you were here זה פסיכודלי?
 

begone

New member
תיקונים

"1969 עד 1975 הם עשו רוק פסיכודלי" ראשית - המונח הוא ´פסיכדלי´ ולא ´פסיכודלי´. שנית - פסיכדליה זו מוסיקה שונה לחלוטין ממה שפינק פלויד עשו בשנות השבעים. שלישית - אלבומים כמו Dark Side או למשל Wish You הם אלבומים ממוסדים, מיינסטרימיים ולחלוטין לא פסיכדליים. רביעית - אין שום קשר ישיר בין רוק מתקדם ורוק פופולרי, כמו שכתבת. חמישית - אנשי פינק פלויד בעצמם טוענים שהם לא עשו רוק מתקדם. לדעתי האלבום המתקדם המובהק היחיד שלהם הוא הצד הראשון של Atom Heart והשאר הרבה פחות ברור.
 

begone

New member
דארק סייד

האלבום Dark Side הוא יצירה מהונדסת, במתכונת רומנטית-אופראית, בלתי-מאולתרת ובלתי-פסיכדלית אפילו לא בגרוש. אם אתה רוצה פסיכדליה קלאסית, אפנה אותך ל - The Piper המופתי. זה הכי פסיכדליה שאפשר לבקש מפינק פלויד.
 

country joe

New member
דארק סייד זה פסיכדלי וחצי.

פרוג ופסיכדליה לא סותרים אחד את השני- הם משלימים אחד את השני. האלבום Dark Side הוא יצירה מהונדסת, במתכונת רומנטית-אופראית, בלתי-מאולתרת ובלתי-פסיכדלית אפילו לא בגרוש אתה חושב שכל אלבום פסיכדלי הוא מאולתר? אתה חושב שכולם נכנסו לאולפן על סמים והקליטו באופן ספונטני מה שיצא? לא. כשתלמד ותפנים מה זה פסיכדליה תחזור אלי. וחוץ מזה- איך אתה חושב בכלל שאני לא מכיר את פייפר...?
 
למה לכם להכנס לוויכוחים מיותרים?

אולי תוודאו קודם אם אתם מתכוונים לאותו דבר כשאתם אומרים ´פסיכדליה´? אני שם כסף שלכל אחד מכם יש הגדרה שונה לחלוטין ושאתם מתווכחים על אוויר. תבדקו, זה לא עולה כסף.
 

begone

New member
בוא נדבר לעניין רגע

מה זה פסיכדליה? אנציקלופדיית הרולינג סטון: "מוסיקה שנועדה לשחזר באופן מוסיקלי את טריפים של סמים מרחיבי תודעה". דארק סייד לא תואם את ההגדרה הזאת, למרות שפינק פלויד התחילה בתור להקת פסיכדליה קלאסית לחלוטין. אני לא טוען שפינק פלויד היא לא להקה שעסקה בפסיכדליה, אני פשוט טוען שבתקופת דארק-סייד היא כבר היתה מחוץ לסצינה הפסיכדלית לחלוטין.
 

country joe

New member
לא בדיוק

אני לא טוען שדארק סייד הוא אלבום פסיכדליה. הוא אלבום ספייס-פרוג, שהפסיכדליה של השנים הראשונות עדיין נמצאת שם. בדארק סייד הם עוד היו בפסיכדליה, רק בוויש יו וור היר הם התנתקו לחלוטין.
 

begone

New member
אתה מטשטש את ההגדרה

ספייס-פרוג? זו אחת ההגדרות הכי מטושטשות שאי פעם שמעתי. ברור שיש שם פירורי פסיכדליה, אבל המגמה הכללית היא הרבה יותר מהונדסת, פופית-רוקית, עם עטיפה נאה של אפקטים והזייות. בשורה התחתונה, אם תרצה להשמיע למישהו דקה של פסיכדליה בשביל שיבין מה זה, לא היית משמיע את דארק סייד. היית הולך לפייפר או לגרייטפול דד. מתוך אולמיוזיק: Psychedelic Rock emerged in the mid-´60s, as British Invasion and folk-rock bands began expanding the sonic possibilities of their music. Instead of confining themselves to the brief, concise verse-chorus-verse patterns of rock & roll, they moved toward more free-form, fluid song structures. Just as important — if not more so — the groups began incorporating elements of Indian and Eastern music and free-form jazz to their sound, as well as experimenting with electronically altering instruments and voices within the recording studio. Initially, around 1965 and 1966, bands like the Yardbirds and the Byrds broke down the boundaries for psychedelia, creating swirling layers of fuzz-toned guitars, sitars, and chanted vocals. Soon, numerous groups followed their pattern, including the Beatles and the Rolling Stones, both of whom recorded psychedelia in 1966. In no time, groups on both sides of the Atlantic embraced the possibilities of the new genre, and the differences were notable. In Britain, psychedelia tended to be whimsical and surrealistic. Nevertheless, bands — most notably Pink Floyd and Traffic — played extended instrumentals that relied on improvisation as much as their American contemporaries the Grateful Dead, the Doors, Love, and Jefferson Airplane. In other corners of America, garage bands began playing psychedelic rock without abandoning their raw, amateurish foundation of three-chord rock — they just layered in layers of distortion, feedback, and effects. Eventually, psychedelic evolved into acid rock, heavy metal, and art rock, but there continued to be revivals of psychedelia in the decades that followed, most notably in the American underground of the mid-´80s.
 

country joe

New member
ברור

ברור שלא הייתי משמיע למישהו חדש בפסיכדליה את דארק סייד. אתה טענת שאין שם פסיכדליה בגרוש- אני טוען שיש. זה הכל.
 
למעלה