השרוול ואני
השרוול נתן לי בראש ובראשונה את היכולת להביט מול עצמי במראה ולאהוב את האדם שמשתקף בצדה השני.
בתור אדם שמן לא אהבתי את עצמי, גם אם לא חשבתי על זה 24/7, בתת מודע שלי תמיד חשבתי על עצמי כעל אדם נחות יותר מאחרים בגלל עודף המשקל. הסתכלתי על עצמי באור שלילי, לא הערכתי ולא כיבדתי את עצמי בתור אדם. האכילה הייתה סוג של פיצוי עצמי על חוסר המודעות והיכולת להתמודד עם האכילה הכפייתית והשנאה הבלתי מוסברת שהייתה לי כלפי עצמי. מה שנקרא "מעגל קסמים".
בתהליך שעברתי ובטיפול הפסיכולוגי הבנתי שבמקום להציב את עצמי כבעיה עליי לראות את עצמי כפתרון לבעיה. הבנתי שהחיים והנסיבות של מה שעבר עליי בילדותי הביא אותי לתוצאה של הזנחה. ולכן, ברגע שהבנתי מה מקור הבעיות שלי, אז גם התחילו לבוא הפתרונות.
הדבר הראשון שעשיתי כדי ליצור את האמיר החדש היה לעבור את השרוול, כל שאר הדברים שבאו אחר כך היו פשוט צעדים קטנים שהביאו למתנה גדולה.
מבחינתי הרווחתי את החיים שלי בחזרה. אני יודע וזוכר את עצמי כאדם לא מאושר, לא מסופק מהחיים, פשוט אדם שחי בשוליים והכל בגלל תחושת קיפוח וחוסר הערכה עצמית.
חברים יקרים שמתלבטים לגבי הניתוח הזה - אני יודע באיזה מקום אתם נמצאים. כפי שאתם מבינים, גם אני הייתי שם. אני רוצה להפציר בכם ללכת ולעשות את הצעד הזה למען עצמכם. כשאומרים עליו שהוא "משנה חיים", זה לא סתם. זה לא רק המשקל, זה גם התהליך הנפשי העמוק שבא איתו בדרך!
שבוע נהדר לכולכם