השיר שאני גיליתי לאחרונה
האלבום הרדיוהדי האהוב עליי ( לאחר אלפיי שמיעות של כולם ) הוא "אמנזיאק" . השירים שם פשוט קורעים אותי. לקח לי הרבה זמן לקלוט אותו כי הוא מתחבא בסוף אחרי "נייווס אאוט" ו"איי מייט בי וורונג" ועוד אבל "לייף אין א גלאס האוס" הוא פשוט שיר אדיר . רדיוהד או יותר נכון טום יורק בשיאו. שימו לב למלים , פעם נוספת אני מסתבך עם חברתי היחידה היא מצפה את החלונות בנייר , ולובשת על עצמה חיוך. חיים בבית זכוכית . פעם נוספת, ארוז כמו מזון משומר, כמו אריזה של סוללות , חושב על כל מיליוני הרעבים , אל תדבר פוליטיקה ואל תזרוק אבנים , הוד מעלתך. כמובן שהייתי שמח לשבת ולפטפט כמובן שהייתי שמח לכרסם מעט מהשומן בוודאי שהייתי שמח להישאר ולפטפט אבל מישהו מקשיב לנו . פעם נוספת אני מרגיש רעב ללינץ' אבל זוהי טעות עליך להפנות את הלחי השנייה חיים בבית מזכוכית . כמובן שהייתי שמח לשבת ולפטפט כמובן שהייתי שמח לכרסם מעט מהשומן בוודאי שהייתי שמח להישאר ולפטפט אבל מישהו מקשיב לנו .