פינת הריפוי הפרטי שלי

[Lagrangian]

על אף שאני מסכים עם זה

כי עשיתי לעצמי פעם נזק, אני גם נגד הגישה המליצית של המטפלים..

 

[seelinewoman]

בנוגע להומיאופתיה

נייסתי את זה כשנתיים וזה עזר לי יותר ברמת הפלאסבו.
שום תרופה הומיאופתית אחרת שלקחתי לא עזהה.
אז השתמשתי בזה כמשענת וסולם לצאת מהמצב שבו הייתי.
אני נעזרת יותר בקריסטלים, בחפצים שאני יכולה להרגיש.
יש לי כאן רוז קוורץ היכן שהוא.
אם אני זוכרת נכון זאת אבן הלבבות השבורים, פיוס ונחמה לאחר אהבה נכזבת.

 

[ינוקא1]

ה"אנרגיות" שלי ממליצות לך על לברדורייט.

האנרגיות שלי מאוד מחוברות לקריסטלים , והן בדרך כלל נותנות המלצות טובות בזה , גם אם אינני מבין אותן . . .

(בלי קשר לכלום , לברדורייט היא אבן שאני מאוד מאוד אוהב - אבן שתרמה רבות להתפתחותי).


http://www.cmw.co.il/kristalim_main.asp?id=75

 

[seelinewoman]

היא יפה נורא

וגם כל מה שכתוב עליה מעניין.
עכשיו רק צריך למצוא אותה ולעבוד.
תודה.
אעדכן ברגע שאמצא ואתחיל.

 

[seelinewoman]

הזמנתי

פמוטי לברדורלייט יפים כי אני מדליקה נרות המון,
ועגילים קטנים מהאבן הזאת.
מחיר נמוך-סביר וזה יגיע לי בדואר.
בינתיים יושבת לידי רוזקווץ מתוקה.

אגב, מה דעתך על סמוקי קוורץ?
זאת אבן שאני אוהבת מאוד ושמה שנים ליד המיטה.

 

[ינוקא1]

יפה , תתחדשי !!!

מה שכן , לברדורייט זוהי אבן שבאופן כללי אוהבת קור.

היתה לי פעם לברדורייט כחולה יפהפיה שמאוד אהבתי , והשתמשתי בה המון , וסתם הראיתי אותה לחבר שלי שהוא אדם עם ראיה רוחנית מאוד חזקה.
והוא הסתכל עליה וכבר בשניה הראשונה הוא אמר לי ישר - היא נראית "זקנה" , כאילו ששאבו ממנה את כל כח החיים - ואכן השתמשתי בה הרבה בהילינג.

ואז הוא השאיר אותה אצלו , ללילה כדי לראות מה אפשר לעשות , והאבן "רצתה" שישימו אותה במקום נחמד וקר כמו נחל המשושים לחידוש כוחות . ..
מאחר ואינני נייד כל כך ונחל המשושים רחוק ממני , אז ביקשתי תחליף , והתחליף היה לשים אותה במקרר בקופסה עם חול ועלים של הרדופים . . . מסתבר שהיא מחבבת קור מיים ונחלים. . .

עשיתי זאת , אך בשלב מסוים הרגשתי שזה כבר לא עוזר , ואז שחררתי אותה בחזרה אל הטבע לאיזשהו וואדי שיש ליד הבית .

(מהסיפור הזה למדתי שבניגוד לדיעה הרווחת , יש לכל אבן העדפות משלה וסגנון טיהור משלה - וצריך ממש "לשאול את האבן" מה היא מעדיפה).

לגבי סמוקי קוורץ -

גם אני באופן כללי מחבב מאוד את הקוורץ , בעיקר את הקוורץ הרגיל.
הוא מלמד אותנו "להיות שקופים" , לנקות את האינטרסים שלנו כדי לראות דברים בבהירות.

סמוקי קוורץ באופן כללי הוא כמו הקוורץ הרגיל , רק שבנוסף יש בו קצת עכירות כמו של עשן.
הוא מלמד אותנו מצד אחד "להיות שקופים" כמו הקוורץ הרגיל , ומצד שני מוסיף איזשהו מימד של מיסתורין וערפל :
מלמד שלא את הכל אנחנו חייבים לדעת , שיש דברים נסתרים לא נבין לא נדע , ולכן צריך פשוט "לשחרר" ולבטוח.

(מה שכתבתי זו דעתי . . . באתרים שונים על קריסטלים יהיה מידע אחר וזה סבבה)

 

[ינוקא1]

וכמובן

העשן של הסמוקי קוורץ מרכך את האנרגיות של הקוורץ , והופך את האנרגיה לרכה יותר.

 

[KFIRB]

יש לי אוסף

של אבני קריסטל אינני יודע את שמותיהם,

כיצד לטפל בהן או לטהרן.... כיצד מפתחים ידיעה זו או יודעים זאת?

 

[seelinewoman]

בקישור שינוקא הביא יש אולי עצות.
סביר להניח שינוקא יודע יותר ממני ואולי כדאי שיסביר.
עד שיפציע כאן, אני יכולה רק לומר ממה ששמעתי.
ראשית, לא להחזיק אותן יחד כי האנרגיות שלהן סותרות לפעמים
או מחלישות אחת אתהשנייה.
מה שנקרא, לתת לכל אחת את הכבוד שלה,
ואם יש כאלה שעובדות יפה יחד - רק אותן לצרף.

שנית, יש דעות סותרות בנוגע לשטיפה במים או מי מלח.
לי אמרו שמי מלח, למרות שהכוונה לחקות מי ים, דווקא מזיקה.
מה שבטוח - שטיפה במים זורמים לא יכולה להזיק, נדמה לי.
אלא אם כן זאת אבן שלא רצוי להחזיק בסביבה לחה.

שיטה נוספת ששמעתי עליה פעם: להניח אותן מול ירח מלא ללילה.
אני מטהרת כך קלפי טארוט, אולי מזה זה בא לי.

בכל מקרה, כדאי לשאול ולבדוק גם באינטרנט ולהשוות בין השיטות.

בהצלחה

 

[ינוקא1]

זה באמת העניין . . .

לכל אבן העדפות משלה.
יש אבן שאוהבת מי מלח , ויש אבן שפחות אוהבת מי מלח.

הדרך הכי טובה היא להחזיק את האבן ביד , לנסות להרגיש את האנרגיה הכללית שלה , ולשאול את עצמינו שאלות :

"האם האבן טעונה ?"
"האם האבן מטוהרת ?"
"האם המקום בו האבן מונחת נכון ?"
"מה יכול לשפר את ה"הרגשה" של האבן ?"
"איך לטהר \ להטעין את האבן ?"

אינני מכיר דרך יותר טובה לכך.
כמובן שזה מתפתח עם תרגול.

מנסיוני עם אבני קוורץ , הם דווקא מאוד מחבבות מי מלח ורצוי אפילו שיהיו פושרים או חמים.
(הבעיה היא שפעמים רבות גנרטורים של קוורץ אינם אבן אחת שלימה , אלא כמה אבנים שהודבקו ביחד , ומיים חמים מפרקים את הדבק הזה . . . זה קרה לי לצערי עם לא מעט גנרטורים).

שיטות טיהור נפוצות הן בכל אופן -
שטיפה במיים , הנחה מול הירח , הנחה על אדן החלון למשך יום (חשוב שלא יהיה במקום שהשמש חזקה מידי) , הנחה על קרקע או קבורה בתוך הקרקע , הנחה על יד צמחים (צמחים בריאים שנראים טוב !) , השהיה במיים חמים.

לא לכל אבן מתאימה כל שיטת טיהור , יש אבנים למשל שהשהיה במיים \ מי מלח מזיקה להם.

כנ"ל לגבי "הטענה" של אבנים - יש אבנים כמו הלברדורייט שמעדיפות קור , יש אבנים שמוטענות באור השמש.
כנ"ל ניתן להטעין אבנים באמצעות החזקת האבן בידינו והכנסת "התודעה" שלנו לתוכה.

אני חושב שבאופן כללי , השיטה הכי הרמונית היא הנחה על קרקע לחה \ בתוך קרקע לחה - ליד צמחים , ולא במקום שיש שמש ישירה.
הצמחים גם כן מנקים ומטעינים.
אך שוב - הכל אינדבידואלי.

 

[seelinewoman]

זאת בדיוק הייתה האינטואיציה שלי

ובגלל זה אני אוהבת אותה, בגלל המשחק
הזה שבין ודאי לבין אי ודאי.
הכל צפוי והרשות נתונה.
זה גם מה שאני עושה בטארוט.

 

[ינוקא1]

 

[seelinewoman]

מצאתי אותה בכמה אתרים ואזמין אותה

מה דעתך, אגב, על שרשרת עם תליון כזה?
מצאתי אחת שאהבתי בתמונה,
ומכיוון שאני נוטה לשכוח דברים עדיף שתהיה עליי.
אני יודעת שיש כאלה שמתנגדים לליטוש וכליאת אבן בתליון.
איפה אתה עומד?

 

[dawadi]

אם כבר יצאנו מהקטנה

הומאופתיה עובדת ולשמחתי, יותר ויותר מחקרים רשמיים (כלומר לא של הומאופתים בהכרח) מצליחים למצוא ולהוכיח זאת.
הבעיה האמיתית היא שיש להומאופתיה הרבה מתחזים.
ההומאופתיה הקלאסית היא היחידה שהיא באמת הומאופתיה, השאר סתם קוראות לעצמן הומאופתיה בגלל שהבסיס הוא תרופות הומאופתיות, למרות שהעבודה לא הומאופתית כלל, ולכן כהומאופתיות הן חסרות ערך לחלוטין...

אוטוטו אהיה הומאופת מוסמך ולאט לאט אוכל לתת הסברים יותר ויותר מדוייקים... אני עוד בדרך...

אוהב המון

(הייתי מצטרף לקריסטלים, אבל פשוט בקריסטלים אני לא מבין... אוהב אותם מאוד, אבל לא מבין)

 

[seelinewoman]

 

[צחי שוחט]

הי לך .

בכלליות - אני חושב אהבה וזוגיות הם המסע הכי מאתגר ומרתק בחיים.
שני אנשים, עולמות...מרוחקים, שיש קשר אנרגטי-קארמתי ביניהם, נפגשים וכורתים ברית - רגשית ותפקידית.
רגשית - של אהבה, של רצון לחום, רגש, יחס.
תפקידית - לכל אחד יש תפקיד בזוגיות, מעשי, טכני, גם אם הוא לא מוגדר וגם אם לא מודעים לו.

לפני הברית הארצית, שני הנשמות הנפגשות,כורתות ברית נישמתית ב"שמיים", ברית לחלוק מסע משותף של לימוד וחוויית חיים.

בפרידה יש שלושה דברים : ויתור על הרגש, ויתור על התפקידים וקיום התהליך הסופית של הברית הנישמתית.

החלק הקשה ביותר :
הריגשי.
אותו לא ניתן להסביר בהגיון. תשוקה ריגשית לקרבתו של אדם אחר, לא ניתנת להסבר שיסבר את הדעת מצד חווה התשוקה. היא אומנם נובעת מריאקציה כימית שמתעוררת בגוף, אבל הרגש עצמו, מבלבל את כל ההגיון.
הוויתור על הרגש, הוא ויתור על משהו מאוד בסיסי, קרבה ויחס של אהבה. איתו אנחנו מתחילים את החיים - אהבת אם והקרבה אליה. זהו מנגנון התבוע בנו וכל נסיון (גם רוחני) להתעלם ממנו, הוא הדחקה פנימית.
לכן הוויתור על אהבה, הוא ויתור מאוד קשה, של מעין "בגידה" בצורך הכי בסיסי שלנו....אחר מזון

.

אחריו מגיע הוויתור על התפקידים:
כל אחד מבני הזוג עונה על צורך בחיי השני. האחד מביא רוך השני אסרטיביות. האחד מחשבה השני רגש. האחד פרנסה, השני חום ואהבה. האחד ממלא תפקיד אב השנייה ילדה. לפעמים יש ריבוי תפקידים. כשאנו מוותרים על בן זוג, אנו מוותרים על התפקיד שהוא ממלא בחיינו וגם על התפקיד ה"חשוב" שאנו ממלאים בחייו.
השאלה - מה אעשה בלעדיו, מי יהיה איתי בניהול החיים? עולה בעניין הזה. וזה מפחיד לפעמים ומרגיש לבד.

ובסוף הוויתור הקארמתי נישמתי.
אם מבינים אותו, אין קושי בוויתור על בי הזוג. מבינים שחלק מהברית היא הפרידה. שהנשמות כרתו ברית להיפרד וזו דרכם בעולם. אם אנו מייחסים יותר מקום לנשמתנו מאשר לחיים שלנו כאן....הרי איזה יופי יש בפרידה. עוברים שלב, נגמר השיעור, מתקדמים בחיים.

ואם חוזרים עכשיו לחיים כאן ולהתמודדות כאן:
ריגשית באמת יש בעיה בפרידה. כשהרגש עולה על ההגיון, קשה. אין לכך כל ריצוי. יש לקבל את הרגש ולקבל לתוכו את הפרידה, להיות עם הקושי, להבין אותו, אפילו לקחת אותו לקצה הרגש והמחשבות

...לא המעשים

.
כשרוצים להקל את הפרידה, יש להכניס את ההגיון, כולל זה הרוחני.
1. התפקידים - יש להבין בתוכנו שלכל אחד היה תפקיד, ועכשיו אין בו צורך יותר. את התפקידים אפשר למלא במקום אחר או שבכלל לא צריך אותם יותר. למשל - אם הייתי הדומיננטי בזוגיות, אולי הגיע הזמן שלא אהיה דומיננטי, שיבוא לי תפקיד חדש, מאוזן יותר.
הבנת התפקידים ועיתויים חשובה ביותר, להכנסת ההגיון שבפרידה.
2. התפקידים הנישמתיים - הנשמות כורתות ברית בשביל לעבור מסע יחדיו ולא תמיד את כל המסע. אם הגיע זמן הפרידה, סימן שמילאנו את התפקידים הנישמתיים שלנו, הן כלפי עצמנו בזוגיות והן כלפי בן הזוג. לנשמות אין צורך להיות יחד, והגוף שהן שוכנות בו נדרש למלא אחר יעודן. אם מבינים זאת בהגיון הרוחני.....קל יותר להפרד.

ובכלל, לפעמים יש רגע קט אחד, בו הפרידה מקבלת מימוש מוחלט ללא הגיון, פתאום היא נופלת על הלב השבור ומאחה אותו, נותנת לו לקבל בהשלמה את קיומה ללא עוררין. ואף מתוך הבנה שבדיוק היא זו, שהייתה צריכה להתקיים. אז, ברגע קט, מתחילים מסלול נקי מרגשות קשים על הקשר ושיש בו רק מחשבות זיכרון, טובות וממלאות....שלפעמים נראות כמו צלקות (יש כאלו שמתגאים בצלקות שלהם

) .

זה ככה בקצרה

, כשמסביבי הקטנה, כמו בהרבה מקרים.
מקווה שיצא מובן....אני לא עושה הגהה

.


ומילים אישיות - קבלי את הפרידה בלב שלם, בהבנה שהזוגיות מילאה תפקיד שאינך צריכה יותר ושבהמשך בטח תדעי זאת, כשתבוא לך זוגיות בריאה יותר. (סביר להניח שהגיון יקבל את מילותיי, אבל הרגש....?????

)

כן...זוגיות היא ישות בפני עצמה, כמו אדם בפני עצמו. יש לה מחלות להבריא ויש לה שמחות ויש לה מוות....לפעמים היא חוזרת לסיבוב נוסף...אבל זה כבר פרק אחר.

יום נפלא.

 

[seelinewoman]

תודה, ותרשה לי להעביד אותך עוד קצת

בשאלות.
אני זוכרת שלמדנו על חוזה הנשמות האנרגטי.
שאלתי היא: אם אני מנתקת את החוזה האנרגטי בין הנשמות,
למרות שברור לי שהוא הנשמה התאומה שלי,
מה יקרה?
בכוונה לא עשיתי לא בדיקה אם הוא החוזה האנרגטי שלי או הנישואים האנרגטיים,
ובכוונה לא עשיתי את הניתוק הזה.
האם זה משום שאני לא מוכנה לנתק אותו?
האם נשמה תאומה יכולה בכלל להתנתק גם בטקס כזה?

 

[צחי שוחט]

אין בעיה בשמחה, אבל אני לא מבין בתיאוריה של

של התטא .
אני כותב מתוך ההתנסות שלי ושל חברים לתחום, כולל פבקה כמובן.

בעקרון, אני חושב שאם לא עשית את הניתוק, סימן שאת עוד לא מוכנה בתוכך.
אולי את לא מוכנה משום שמשהו עדיין לא סגור, כלומר הנשמות עוד צריכות לסיים משהו יחדיו, או לפחות שאחת מהן צריכה משהו מהשניה.
אפשרות ארצית יותר היא, שהרגש גובר על השיקול הצלול.
אפשר לעשות ניתוק ריגשי ושזה האנרגטי יישאר. במצב כזה, מחשבות על האדם השני לא יעוררו מצב ריגשי קשה. כמובן שגם הקשר הרגשי הוא סוג של אנרגטי. אבל אני מבדיל אותו מקשר אנרגטי נטו - צ'י.
אחר כך אפשר יהיה לנתק אותו קשר אנרגטי נטו. הוא גם יתמוסס אט אט מעמו.
הקושי האמיתי הוא הקשר הרגשי, כל השאר לא ממש בעייתי, לדעתי.


בעניין ניתוק קשר של נשמה תאומה, אני לא ממש מבין.
נראה לי שהקשר איתה יכול להיות ברמה האנרגטית, אבל הוא לא חייב להתממש בחיים כאן.
עד כמה שאני מבין, נשמה תאומה היא מצב של התפצלות נשמה אחת לשתיים. כל אחת יכולה ללכת לכיון אחר.
אם הן נפגשות, יהיה קשר חזק ביניהן ונראה שהתכונות שלהן תהיינה די זהות - כבר קרה שפגשתי אנשים שהרגשתי מייד, שהם באחוזים גבוהים ממש כמוני. לא הרגשה רוחנית, אלא ממש יכולתי לראות את עצמי בהם, בהתנהגות, במניע הפנימי, בדיבור וכו'.

 

[seelinewoman]

זה עוזר לי

אבל משום מה מעציב אותי.
אולי זה מה שזה.

 

[צחי שוחט]

כנראה.