פילוסוף רוחני33
Well-known member
אני מאמין שהסיפור בתורה מכיל את כל האפשרויות הספרותיות.
התורה מתחילה במשפט מתומצת, חזק ונהדר. הרעיון להתחיל את הספר בבריאת העולם , מאפשר לפרט את כל סוגי המצבים האנושיים.
האור נוצר ביום הראשון. הוא מדליק את המחשבה. גן העדן מייצג באופן ראשוני סוגיות של אהבה אנושית וקשר לטבע. הנחש מסמל את האלימות וגם את הקורבן לאלימות, כי הוא מונחת לאכול עפר. פרי עץ הדעת מסמל את פעלתנות הנעורים. פרי עץ החיים מסמל את הקבלה, את הסודות שאי אפשר להגיע אליהם. הוא מפחיד.
חווה יולדת את בניה כמו בתולה שהתנסתה לראשונה בחוויה מינית. קין והבל נמצאים בשדה המלים והתקשורת. קין רוצח את אחיו, מתחרט על מעשיו ומתחבר לאלוהים. הוא ילד לירי בשדה. אלוהים נותן לו אות שיגן על החברה. קין משתקע במסגרת.
למך הוא הערס הראשון בהיסטוריה. הוא מתגאה ברצח ובכך מסמל אף את הפשיזם. נוח מציל את העולם ושט בספינת געגועים וחלומות. הוא שולח יונה שמסמלת את החופש ואת התקשורת עם העולם. הקשת מסמלת את הקיטש.
אחרי הקיטש הזוהר יש נפילה לסיפור קדום, שבו האב עירום והילדים הקטנים פרנואידיים. מתוך הקיטש מתפתח סיפור אינטליגנטי חשוב. מגיעים לתחילת האבות. אברהם נשלח לטייל בארץ כדמות קטנה שאחר כך גדלה מאד.
אברהם יושב בשיא סיפורי עם הרמוניה של חום היום ומארח את המלאכים באוכל משובח. שרה צוחקת כמו זמרת ספירטואל שמוחה נגד החברה. המלאכים עושים שלום בית בעזרת הצגת מלים עם מטען של מערכת יחסים.
לוט עובר לעיר היפה והשוקקת ומארח את המלאכים כמו פקיד מנומס. בני העיר מתנהגים כאילו הם רוצים לפצור בתוך לוט. החתנים מזלזלים בידיעה על השמדת העיר, בניגוד לכבוד המשפחה שדורש אמון. הוא בורח ויש שואה על העיר. אשתו הופכת לבובה, דמות האישה הכי יפה בעיר. הוא רץ ומתמודד עם הזמן ומגיע למערה. הבנות עושות חטא ומתחרטות עליו.
אברהם נלחם בארבעת המלכים כמו שחמט, ואחר כך עומד בין שמיים וארץ כמו חוט או שרוך נעל שנתקע בתוך מצב קפקאי קיומי. בשלב הבא הוא יוצא וצופה במסתורין זוהר הכוכבים הרחוקים. הוא מבורך בפריון. הוא ובנו כאילו מסורסים.
שרה מתעצבנת על אברהם על שהגר המשרתת מזלזלת בה. אברהם נשאר אצילי ועוזב את מריבת הנשים לבדה. הגר בורחת כאישה חזקה שמצילה את האנושות. היא הופכת לכוח פראי, ישמעאל פרא אדם.
אברהם לוקח את בנו להקרבה שדומה לעבודת אלילים. אלוהים מלמד אותו את המוסר. נוצר שחרור ונולדים לאברהם הרבה ילדים. אחרי הפחד יש שמחה והקלה.
אברהם לוקח את גופת אשתו לקבורה, וכולם מנומסים אליו. המקובעות בנימוסים משתחררת בפתאומיות ע"י רמאות כספית בין שני ענקי עסקים.
אברהם שולח את העבד למצוא בת ליצחק בנו. הבנות שעל הבאר זרות, וצריך לדבר אליהן בנימוס כדי ליצור אתן קשר ולא להטריד אותן. העבד מבקש עזרה מרבקה. הוא בודק אם תהיה לו הצלחה, שזה מושג מודרני בעניין זוגיות. הבאר כמו סרט שבו נפגשים בחורים ובחורות זרים. רבקה בתולה. הוא פונה אליה בנימוס והיא נענית לו ברצון ובאהבה כמו במעשיית עם ומקבלת פרסים.
רבקה כאישה מכילה שני לאומים בחזה, היא שומרת על פרטיותה ע"י הצגת גאוותה בחזה הגדול. היא יודעת את סוד האהבה ושומרת אותו. יצחק חומרני. יעקב הבן רוחני, ועשיו פושטק וחומרני. האם עוזרת לבנה יעקב להתחפש ולרמות את האב, ומיד אחר כך חוזר הבן האחר מהציד כמו ריקוד בתוך הצגה. יעקב בורח.
יעקב לוקח אבן ונרדם עליה. בחלומו מתחיל סיפור מחזורי. הוא מתעורר בבהלה ומושח שמן על האבן כמו נדלק מהאש. הוא הולך לבאר. בבאר יש סיפור מחזורי של אבן כבדה שצריך להרים ולהוריד. הוא פוגש את רחל בת לבן. רחל ולאה יפות ובעלות עיניים יפות, והוא נכסף לרחל. העיניים הן האבר היפה בגוף, הן דומות לים ולשמיים. הוא עובד שבע שנים של געגוע. אז לבן מרמה אותו והוא עובד עוד שבע שנים. אז יעקב מצליח לרמות את לבן. פני לבן משתנים כמו בסרט ערבי. אחר כך הוא בורח. לבן רודף אחריו וטען שיעקב "דלק" אחריו כמו השמן על האבן. יעקב שולח אותו למצוא את התרפים. יש כאן סיפור מתח מפחיד כי רחל גנבה את התרפים ויעקב עלול להיאלץ להרוג אותה. רחל יושבת על התרפים ומתרצת שיש לה מחזור, כמו חיה שמגנה על האוכל ועל הגורים. שוב יש מלחמת הישרדות. יעקב מתמוטט ומתפדח, ולבן מרגיע אותו בנוכלות.
יעקב פוגש את עשיו אחיו אחרי הרבה שנים שלא נפגשו. הם שמחים לחזור להיפגש. יעקב אומר "אתנהלה לי לאטי לרגל המלאכה הזאת". הוא כבר פחות זקוק לאהבת אחיו כי יש לו אהבה אמיתית, מאלוהים וממשפחתו. עשיו דומה לנחש וחושב שיעקב דומה לנחש. הם נוסעים בהנאה של נסיעה אחרי טיול, והסיפור נגמר באבל וקבורה מתחת לעץ ובשפיכת שמן מדליק על האבן שוב.
כשהבן מביא דודאים בערב, הוא קורא לאהבה מרחוק. הנשים יותר קרובות ומכירות את סודות המשפחה. בתמורה לדודאים הבעל יעקב שוכב עם האישה השנייה, והיא שמחה ומציינת בהומור ובשפה סודית שלהם שתפקידו לבעול אותה.
בן חמור אונס את דינה ואחר כך מתחרט ומבקש להתחתן אתה. מתוך שחרור יצרים נוצרת אהבה, והוא הופך לילד טוב. האחים מגנים עליה ורוצחים את כל העיר, והאב כועס עליהם.
אונן כמו הנער הבעייתי שלא מתנסה בחוויות מיניות, וגם כמו דמות קטנה מאותתת בתוך סיפור ולא חשובה. תמר עושה אמנות ומתחפשת לזונה, ובעזרת האמנות היא יוצרת חיים וכמעט עולה לשמיים במוות בדרך קיצונית ועזה של שריפה. היא זוחלת לקראת יהודה בתחינה ומראה לו חפצי זהב, והוא מסמיק ומאדים כמו האש ומודה בטעותו. כאן יש תקשורת סודית בין יודעי עניין, שגם הם נבוכים בדרכם.
יוסף הנער נדלק כאור מחשבה אלוהי. מתוך הקיצוניות של אמנות ושל מיניות בתוך אהבה, נדלקת החוכמה. כך גם מתחיל ספר בראשית. סיפור יוסף הוא סיפור תודעה שמתאר חלומות ופירושם. האב אוהב את יוסף ודואג לו, יוסף ילד שמנת.
האב שולח את יוסף לאחיו ויוסף תועה בדרך ונפתח נפשית לכל ארבעת הרוחות. אחיו מתנכלים לו וזורקים אותו לבור של חוסר משמעות. האח יהודה מציל אותו בדרך חומרנית. הם מראים לאב את הכותונת והאב מאמין שיוסף נטרף, ואז האב בעצמו מגיב כמו חיה טורפת וזועמת.
יוסף מגיע למצריים ושם מכבדים אותו. אשת בעליו במצריים עושה לו תרגיל מיני נפשע, והוא מגיע לכלא ששם הוא נופל לתוך חוסר משמעות מורכב יותר. הוא פותר את חלומות האסירים ולכן משחררים אותו והוא פותר את חלומות המלך והופך למלך על מצריים. הוא משתחרר בעזרת חוכמת האלוהים הטהורה שנדלקת בו. חלום המלך על פרות רזות ושמנות וגם צבירת החיטה לקראת שנות הרעב, מכילים כוח פיזי שמתפתח מתוך חלב ומזון.
אחי יוסף יורדים למצריים לשבור אוכל, יוסף משפיל אותם וצוחק עליהם בדימויים פורנוגרפיים בלי שהם ידעו שזה הוא, והם עלובים ומסכנים. הוא דורש שיביאו את הבן הקטן. הם נאלצים לחזור ולהביא את הבן הקטן. יוסף מטמין גביע קטן בשק של האח הקטן, וזה מכשיל את האחים. יהודה מתחנן ויוסף מתמוטט ובוכה. יש פגישת אחים מרגשת. בסוף ספר בראשית יעקב הזקן מצליב את ידיו ומברך את בניו הפוך, ובכך סוגר את הסיפור.
מלך רע וחדש פרעה משתלט על מצריים. הוא והחרטומים מדברים על חוכמה, כמו בסיפור יוסף. פרעה אומר למיילדות להרוג את הבנים היהודיים. הן יראות ולא רוצות ומתרצות את סירובן בדרך מתוחכמת של עבודה. הן מעשיות, ואלוהים מפתח אותן חומרית. אחר כך יש סיפור סיני עדין של התינוק משה ששט על המים. בת פרעה שולה אותו. הוא מועבר בין נשים בסיפור חלבי של הנקה. אחר כך הוא גדל ומתעצם. הוא הורג מצרי וטומן אותו בחול בחומריות. מאוחר יותר פושעים רבים מרחוק וצועקים על משה לעזוב אותם ומזכירים לו את המצרי. הוא בורח. פרעה מעביד את עם ישראל, ובני העם זועקים לאלוהים מתוך העבודה. זאת צעקה חזקה במרכז הסיפור, שחוזרת גם בצעקת המצריים בסוף המכות. הוא רואה חיזיון מרהיב: סנה בוער ולא אוכל. זה דומה לאש התמיד, ואלוהים מופיע בה. משה מקבל תפקיד חשוב. משה הופך את המטה שלו לנחש והחרטומים מחקים אותו, כמו טקס קדום של הטלת מקלות משותפת. המטה של משה אוכל את הנחשים האחרים. זה הכוח הגזעי של הנעורים ודור העתיד. הוא ואחיו אהרון מבקשים מפרעה הרע לשחרר את העם. פרעה מסרב, והם מטילים מכות על מצריים. מתואר סיפור התעללות במצריים ע"י אלוהים, והקורא מרגיש אירוניה וקטרזיס. מתואר תהליך השתגעות של המצרים, שמתחזק עם כל מכה נוספת. לקראת המכה האחרונה פרעה מסתיר את פניו.
העם בורח ממצריים, והמצרים רודפים אחריהם. משה קורע את הים, והעם נעלם בתוכו לעבר סיפור אחר. משה סוגר את הים על המצרים והם טובעים. הים זורם ומעביר סלסולים אירופאיים ואנגלו סאכסיים. משה שר עם זרימת הים, ומרים האישה הזמרת מצטרפת. עמודי הענן והאש מלווים אותם ונותנים קצב תודעתי פנימי וחזק.
מעמד הר סיני כמו הר געש, והוא מכיל עוצמה של כלי תקשורתי חזק. הוא רוחני, ואילו בני ישראל למטה חומרניים ויוצרים עגל זהב. משה יורד וכועס. אלוהים רוצה להשמיד את העם, ומשה מרגיע את אלוהים כשני גיבורים או מבקרי אמנות עם שפה משותפת. משה עולה ויורד מההר עם מסיכה כי הוא זוהר מהקדושה. משה מבקש לראות את אלוהים, ואלוהים אומר שאדם שיראה את אלוהים ימות. הוא מראה למשה רק את אחוריו.
בני ישראל נדדו במדבר המעייף ומלא תעתועים. הם הציקו למשה. הם צועקים שהמדבר ממית, ומשה מנסה להרגיעם ולהבטיח להם ארץ טובה. משה מדריך טיולים שמציג את תעתועי תמונות האזור. אלוהים הוריד להם פתיתי מן פלאיים ושקטים מהשמיים. אחר כך הוריד להם בשר. הם התנפלו על הבשר ולעסו אותו, ואלוהים כעס עליהם והשמיד כמה מהם.
סיפור בלעם נראה כמעשיית עם ערבית. בלעם מציל את החברה כמו גיבור מערבונים, ושר שירים שמלווים את המשימה ובסוף עולים אל אחרית הימים.
המרגלים מביאים ענבים שיוצרים תקווה חדשה, אבל מפחידים את העם בהחדרת גורם זר של הוצאת דיבת הארץ. העם נענש לנדוד ארבעים שנה במדבר.
אלוהים אומר למשה לדבר אל הסלע כדי שיצאו ממנו מים לעם. משה מכה בסלע, ויוצאים מים. זאת פשלה קשה של משה, ואלוהים מעניש אותו. משה עומד גבוה על הר נבו בשיא הסיפור בתורה ומת שם, והעם נכנס לארץ בשמחה כאילו הגיע מחדש לגן עדן.
התורה מתחילה במשפט מתומצת, חזק ונהדר. הרעיון להתחיל את הספר בבריאת העולם , מאפשר לפרט את כל סוגי המצבים האנושיים.
האור נוצר ביום הראשון. הוא מדליק את המחשבה. גן העדן מייצג באופן ראשוני סוגיות של אהבה אנושית וקשר לטבע. הנחש מסמל את האלימות וגם את הקורבן לאלימות, כי הוא מונחת לאכול עפר. פרי עץ הדעת מסמל את פעלתנות הנעורים. פרי עץ החיים מסמל את הקבלה, את הסודות שאי אפשר להגיע אליהם. הוא מפחיד.
חווה יולדת את בניה כמו בתולה שהתנסתה לראשונה בחוויה מינית. קין והבל נמצאים בשדה המלים והתקשורת. קין רוצח את אחיו, מתחרט על מעשיו ומתחבר לאלוהים. הוא ילד לירי בשדה. אלוהים נותן לו אות שיגן על החברה. קין משתקע במסגרת.
למך הוא הערס הראשון בהיסטוריה. הוא מתגאה ברצח ובכך מסמל אף את הפשיזם. נוח מציל את העולם ושט בספינת געגועים וחלומות. הוא שולח יונה שמסמלת את החופש ואת התקשורת עם העולם. הקשת מסמלת את הקיטש.
אחרי הקיטש הזוהר יש נפילה לסיפור קדום, שבו האב עירום והילדים הקטנים פרנואידיים. מתוך הקיטש מתפתח סיפור אינטליגנטי חשוב. מגיעים לתחילת האבות. אברהם נשלח לטייל בארץ כדמות קטנה שאחר כך גדלה מאד.
אברהם יושב בשיא סיפורי עם הרמוניה של חום היום ומארח את המלאכים באוכל משובח. שרה צוחקת כמו זמרת ספירטואל שמוחה נגד החברה. המלאכים עושים שלום בית בעזרת הצגת מלים עם מטען של מערכת יחסים.
לוט עובר לעיר היפה והשוקקת ומארח את המלאכים כמו פקיד מנומס. בני העיר מתנהגים כאילו הם רוצים לפצור בתוך לוט. החתנים מזלזלים בידיעה על השמדת העיר, בניגוד לכבוד המשפחה שדורש אמון. הוא בורח ויש שואה על העיר. אשתו הופכת לבובה, דמות האישה הכי יפה בעיר. הוא רץ ומתמודד עם הזמן ומגיע למערה. הבנות עושות חטא ומתחרטות עליו.
אברהם נלחם בארבעת המלכים כמו שחמט, ואחר כך עומד בין שמיים וארץ כמו חוט או שרוך נעל שנתקע בתוך מצב קפקאי קיומי. בשלב הבא הוא יוצא וצופה במסתורין זוהר הכוכבים הרחוקים. הוא מבורך בפריון. הוא ובנו כאילו מסורסים.
שרה מתעצבנת על אברהם על שהגר המשרתת מזלזלת בה. אברהם נשאר אצילי ועוזב את מריבת הנשים לבדה. הגר בורחת כאישה חזקה שמצילה את האנושות. היא הופכת לכוח פראי, ישמעאל פרא אדם.
אברהם לוקח את בנו להקרבה שדומה לעבודת אלילים. אלוהים מלמד אותו את המוסר. נוצר שחרור ונולדים לאברהם הרבה ילדים. אחרי הפחד יש שמחה והקלה.
אברהם לוקח את גופת אשתו לקבורה, וכולם מנומסים אליו. המקובעות בנימוסים משתחררת בפתאומיות ע"י רמאות כספית בין שני ענקי עסקים.
אברהם שולח את העבד למצוא בת ליצחק בנו. הבנות שעל הבאר זרות, וצריך לדבר אליהן בנימוס כדי ליצור אתן קשר ולא להטריד אותן. העבד מבקש עזרה מרבקה. הוא בודק אם תהיה לו הצלחה, שזה מושג מודרני בעניין זוגיות. הבאר כמו סרט שבו נפגשים בחורים ובחורות זרים. רבקה בתולה. הוא פונה אליה בנימוס והיא נענית לו ברצון ובאהבה כמו במעשיית עם ומקבלת פרסים.
רבקה כאישה מכילה שני לאומים בחזה, היא שומרת על פרטיותה ע"י הצגת גאוותה בחזה הגדול. היא יודעת את סוד האהבה ושומרת אותו. יצחק חומרני. יעקב הבן רוחני, ועשיו פושטק וחומרני. האם עוזרת לבנה יעקב להתחפש ולרמות את האב, ומיד אחר כך חוזר הבן האחר מהציד כמו ריקוד בתוך הצגה. יעקב בורח.
יעקב לוקח אבן ונרדם עליה. בחלומו מתחיל סיפור מחזורי. הוא מתעורר בבהלה ומושח שמן על האבן כמו נדלק מהאש. הוא הולך לבאר. בבאר יש סיפור מחזורי של אבן כבדה שצריך להרים ולהוריד. הוא פוגש את רחל בת לבן. רחל ולאה יפות ובעלות עיניים יפות, והוא נכסף לרחל. העיניים הן האבר היפה בגוף, הן דומות לים ולשמיים. הוא עובד שבע שנים של געגוע. אז לבן מרמה אותו והוא עובד עוד שבע שנים. אז יעקב מצליח לרמות את לבן. פני לבן משתנים כמו בסרט ערבי. אחר כך הוא בורח. לבן רודף אחריו וטען שיעקב "דלק" אחריו כמו השמן על האבן. יעקב שולח אותו למצוא את התרפים. יש כאן סיפור מתח מפחיד כי רחל גנבה את התרפים ויעקב עלול להיאלץ להרוג אותה. רחל יושבת על התרפים ומתרצת שיש לה מחזור, כמו חיה שמגנה על האוכל ועל הגורים. שוב יש מלחמת הישרדות. יעקב מתמוטט ומתפדח, ולבן מרגיע אותו בנוכלות.
יעקב פוגש את עשיו אחיו אחרי הרבה שנים שלא נפגשו. הם שמחים לחזור להיפגש. יעקב אומר "אתנהלה לי לאטי לרגל המלאכה הזאת". הוא כבר פחות זקוק לאהבת אחיו כי יש לו אהבה אמיתית, מאלוהים וממשפחתו. עשיו דומה לנחש וחושב שיעקב דומה לנחש. הם נוסעים בהנאה של נסיעה אחרי טיול, והסיפור נגמר באבל וקבורה מתחת לעץ ובשפיכת שמן מדליק על האבן שוב.
כשהבן מביא דודאים בערב, הוא קורא לאהבה מרחוק. הנשים יותר קרובות ומכירות את סודות המשפחה. בתמורה לדודאים הבעל יעקב שוכב עם האישה השנייה, והיא שמחה ומציינת בהומור ובשפה סודית שלהם שתפקידו לבעול אותה.
בן חמור אונס את דינה ואחר כך מתחרט ומבקש להתחתן אתה. מתוך שחרור יצרים נוצרת אהבה, והוא הופך לילד טוב. האחים מגנים עליה ורוצחים את כל העיר, והאב כועס עליהם.
אונן כמו הנער הבעייתי שלא מתנסה בחוויות מיניות, וגם כמו דמות קטנה מאותתת בתוך סיפור ולא חשובה. תמר עושה אמנות ומתחפשת לזונה, ובעזרת האמנות היא יוצרת חיים וכמעט עולה לשמיים במוות בדרך קיצונית ועזה של שריפה. היא זוחלת לקראת יהודה בתחינה ומראה לו חפצי זהב, והוא מסמיק ומאדים כמו האש ומודה בטעותו. כאן יש תקשורת סודית בין יודעי עניין, שגם הם נבוכים בדרכם.
יוסף הנער נדלק כאור מחשבה אלוהי. מתוך הקיצוניות של אמנות ושל מיניות בתוך אהבה, נדלקת החוכמה. כך גם מתחיל ספר בראשית. סיפור יוסף הוא סיפור תודעה שמתאר חלומות ופירושם. האב אוהב את יוסף ודואג לו, יוסף ילד שמנת.
האב שולח את יוסף לאחיו ויוסף תועה בדרך ונפתח נפשית לכל ארבעת הרוחות. אחיו מתנכלים לו וזורקים אותו לבור של חוסר משמעות. האח יהודה מציל אותו בדרך חומרנית. הם מראים לאב את הכותונת והאב מאמין שיוסף נטרף, ואז האב בעצמו מגיב כמו חיה טורפת וזועמת.
יוסף מגיע למצריים ושם מכבדים אותו. אשת בעליו במצריים עושה לו תרגיל מיני נפשע, והוא מגיע לכלא ששם הוא נופל לתוך חוסר משמעות מורכב יותר. הוא פותר את חלומות האסירים ולכן משחררים אותו והוא פותר את חלומות המלך והופך למלך על מצריים. הוא משתחרר בעזרת חוכמת האלוהים הטהורה שנדלקת בו. חלום המלך על פרות רזות ושמנות וגם צבירת החיטה לקראת שנות הרעב, מכילים כוח פיזי שמתפתח מתוך חלב ומזון.
אחי יוסף יורדים למצריים לשבור אוכל, יוסף משפיל אותם וצוחק עליהם בדימויים פורנוגרפיים בלי שהם ידעו שזה הוא, והם עלובים ומסכנים. הוא דורש שיביאו את הבן הקטן. הם נאלצים לחזור ולהביא את הבן הקטן. יוסף מטמין גביע קטן בשק של האח הקטן, וזה מכשיל את האחים. יהודה מתחנן ויוסף מתמוטט ובוכה. יש פגישת אחים מרגשת. בסוף ספר בראשית יעקב הזקן מצליב את ידיו ומברך את בניו הפוך, ובכך סוגר את הסיפור.
מלך רע וחדש פרעה משתלט על מצריים. הוא והחרטומים מדברים על חוכמה, כמו בסיפור יוסף. פרעה אומר למיילדות להרוג את הבנים היהודיים. הן יראות ולא רוצות ומתרצות את סירובן בדרך מתוחכמת של עבודה. הן מעשיות, ואלוהים מפתח אותן חומרית. אחר כך יש סיפור סיני עדין של התינוק משה ששט על המים. בת פרעה שולה אותו. הוא מועבר בין נשים בסיפור חלבי של הנקה. אחר כך הוא גדל ומתעצם. הוא הורג מצרי וטומן אותו בחול בחומריות. מאוחר יותר פושעים רבים מרחוק וצועקים על משה לעזוב אותם ומזכירים לו את המצרי. הוא בורח. פרעה מעביד את עם ישראל, ובני העם זועקים לאלוהים מתוך העבודה. זאת צעקה חזקה במרכז הסיפור, שחוזרת גם בצעקת המצריים בסוף המכות. הוא רואה חיזיון מרהיב: סנה בוער ולא אוכל. זה דומה לאש התמיד, ואלוהים מופיע בה. משה מקבל תפקיד חשוב. משה הופך את המטה שלו לנחש והחרטומים מחקים אותו, כמו טקס קדום של הטלת מקלות משותפת. המטה של משה אוכל את הנחשים האחרים. זה הכוח הגזעי של הנעורים ודור העתיד. הוא ואחיו אהרון מבקשים מפרעה הרע לשחרר את העם. פרעה מסרב, והם מטילים מכות על מצריים. מתואר סיפור התעללות במצריים ע"י אלוהים, והקורא מרגיש אירוניה וקטרזיס. מתואר תהליך השתגעות של המצרים, שמתחזק עם כל מכה נוספת. לקראת המכה האחרונה פרעה מסתיר את פניו.
העם בורח ממצריים, והמצרים רודפים אחריהם. משה קורע את הים, והעם נעלם בתוכו לעבר סיפור אחר. משה סוגר את הים על המצרים והם טובעים. הים זורם ומעביר סלסולים אירופאיים ואנגלו סאכסיים. משה שר עם זרימת הים, ומרים האישה הזמרת מצטרפת. עמודי הענן והאש מלווים אותם ונותנים קצב תודעתי פנימי וחזק.
מעמד הר סיני כמו הר געש, והוא מכיל עוצמה של כלי תקשורתי חזק. הוא רוחני, ואילו בני ישראל למטה חומרניים ויוצרים עגל זהב. משה יורד וכועס. אלוהים רוצה להשמיד את העם, ומשה מרגיע את אלוהים כשני גיבורים או מבקרי אמנות עם שפה משותפת. משה עולה ויורד מההר עם מסיכה כי הוא זוהר מהקדושה. משה מבקש לראות את אלוהים, ואלוהים אומר שאדם שיראה את אלוהים ימות. הוא מראה למשה רק את אחוריו.
בני ישראל נדדו במדבר המעייף ומלא תעתועים. הם הציקו למשה. הם צועקים שהמדבר ממית, ומשה מנסה להרגיעם ולהבטיח להם ארץ טובה. משה מדריך טיולים שמציג את תעתועי תמונות האזור. אלוהים הוריד להם פתיתי מן פלאיים ושקטים מהשמיים. אחר כך הוריד להם בשר. הם התנפלו על הבשר ולעסו אותו, ואלוהים כעס עליהם והשמיד כמה מהם.
סיפור בלעם נראה כמעשיית עם ערבית. בלעם מציל את החברה כמו גיבור מערבונים, ושר שירים שמלווים את המשימה ובסוף עולים אל אחרית הימים.
המרגלים מביאים ענבים שיוצרים תקווה חדשה, אבל מפחידים את העם בהחדרת גורם זר של הוצאת דיבת הארץ. העם נענש לנדוד ארבעים שנה במדבר.
אלוהים אומר למשה לדבר אל הסלע כדי שיצאו ממנו מים לעם. משה מכה בסלע, ויוצאים מים. זאת פשלה קשה של משה, ואלוהים מעניש אותו. משה עומד גבוה על הר נבו בשיא הסיפור בתורה ומת שם, והעם נכנס לארץ בשמחה כאילו הגיע מחדש לגן עדן.