פנטזיה נוסחתית!

פנטזיה נוסחתית!

ושאר הרהורים שעולים בי בעקבות שבוע הספר, וכי אני אעשה כל דבר שיתן מנוחה למח הלעוס, המרוט והחבוט שלי מעבודהלימודימלימודימעבודה.
פשוט חשבתי לי על זה שהגיע הזמן להרחיב את ההגדרה. סה"כ, כשבנאדם אומר "אני לא רוצה לקרוא פנטזיה נוסחתית", הוא רק חלקית מתכוון "אני לא רוצה לקרוא רומח הדרקון" ובעיקר מתכוון "אני לא רוצה לקרוא ספר שנוצר עפ"י נוסחה". וגמד, אביר, אלף, קוסם וזוג ציצים שיוצאים להציל עולם ימי-ביניימי היא מזמן לא הנוסחה הפופולרית היחידה.
יש כמובן את:
1. הרומן העל-טבעי - סיפורם של יצורים על טבעיים (שניים לפחות, אחד שכנראה עבר התעללות מינית בילדותו ע"י כושים גדולים ואחד שנראה הרבה יותר טוב ממנו בלי חולצה) המתאהבים בבחורה בעלת אישיות של נעל בית, יצר הישרדות של ציפור דודו ותא מח יחיד. הבחורה תתאהב בחזרה בנפגע ההתעללות המינית (מה שלא יפריע לה לנשנש את חסר-החולצה פעם או פעמיים כשיחייבו זאת הנסיבות), תגלה (הרבה אחרי כל הקוראים) שמושא אהבתה הוא בעצם ערפד יפה נפש/מלאך/משהו אחר שילדות בנות 6 מתחפשות אליו בפורים, ושאיכשהו היא קשורה לעולם העל-טבעי שלו ויש לה השפעה מכרעת עליו (בד"כ: בגלל יצורים על-טבעיים אחרים בשושלת שלה, או כי יש לה ריח ממש טוב). דוגמאות:דמדומים, דם אמיתי (הסדרה פחות), טרילוגיית בני הנפילים, הספר ההוא על בחורה שממתאהבת במלאך, וכל הספרים האחרים ההם.
*בעקבות האופי השוביניסטי של ספרים כאלה נעשה נסיון של היפוך הנוסחה (גבר בעל אישיות של נעל בית ותא מח יחיד, בחורה שעברה התעללות מינית ע"י כושים גדולים - ראו ערך יצורים יפהפיים) או החלפת הבחורה בכוסית רצחנית בחליפת עור, ואת השיחות על אהבה ומשמעות החיים בסצינות סקס.
ויש גם את:
2. ילדים יתומים שגרתיים וחסרי הכשרה שמצילים את העולם - במהלך הספר הילדים יגלו כישורי נינג'ה, את האמת על מות הוריהם (שהקריבו את עצמם כדי להציל אותם/לא מתו בכלל, פשוט היו אלים יווניים) ומשאבים כלכליים שלא אמורים לעמוד לרשות יתומים שגרתיים. בסוף הספר הם יזכו בניצחון, בתהילה, בבחורה ולעיתים גם בירושה עסיסית ולא צפויה. דוגמאות: ספרים של ריק ריירדן, 39 הרמזים (שטכנית גם בכתיבתו ריק ריירדן השתתף), ועוד כמה ספרים שממש אהבתי כשהייתי קטנה ואני לא זוכרת אותם.
וגם את:
3. חיקויי הארי פוטר/ספרים שטוענים שהארי פוטר חיקה אותם - ילד כאפות שחי חיים מבאסים עד שמתגלה בו ייחודיות כלשהי המאפשרת לו לעבור לבית-ספר לקוסמים/ערפדים/מרגלים/זה לא באמת משנה, הרעיון הוא שזה בית-ספר ממש מגניב. ילד הכאפות יפסיק להיות ילד כאפות, ירכוש חברים, ימצא אהבה, יסכן את חייו במגוון פעילויות של בית-הספר, ישן במיטת אפיריון, יאכל אוכל טוב ובסופו של דבר יציל את העולם (זה דבר שחזר על עצמו בכל הנוסחאות עד כה, שמתם לב? למה אף אחד לא מציל משהו קטן יותר?) דוגמאות: הארי פוטר, בית ספר למרגלים.
לאחרונה נוספו גם:
4. חיקויי משחקי הרעב - סיפור הישרדותה של נערה קשוחה בעולם עתידני אכזרי, כתוב בהווה. דוגמאות: משחקי הרעב, מפוצלים, הגן הכימי (שמתאים קצת גם לקטגוריית הרומן העל-טבעי)
וזה יותר בסדרות, אבל גם שם ללא ספק יש נוסחה:
5. סדרות כפילים - נערה ענייה ופשוטה תברח מחייה המשמימים ותתחלף עם תאומה/כפילה עשירה ומצליחה, כי הכפילה ביקשה ממנה/מתה/חושבים שהיא מתה/היא רוצה את הכסף שלה. במהלך הסדרה הנערה תתאהב בחבר של הכפילה, תקשר אנושות לחברות הכי טובות של הכפילה, תריב אנושות עם הכפילה (בהנחה שהיא עדיין בחיים) ותגלה שמישהו מנסה לחסל אותה ואנשים שנראים כמוה. דוגמאות: מתחזה, משחק השקרים, יתומת האופל.
וכמובן:
6. משחכס. אתם תראו שעכשיו שהסדרה מצליחה בטירוף יתחילו לצאת חיקויים. אתם תראו.

אז זהו. ככה זה.
 
אה...


טוב, אני חושבת שבגדול אפשר לומר, עולם ימי-ביניימי סבוך ומלא תככים, דמויות נכלוליות ומגוונות וחוסר בגיבור מובהק. אני חושבת שהלהב עצמו די ניסה לחקות את זה. התקציר שלו, לפחות, לחלוטין ניסה לקרוץ לקוראי משחכס. "לא בא לכם לקרוא משו מקורי? גיבורים מרושעים, הומור שחור והמון הפתעות? בואו, מיצימיצימיצי..." זה לא כל-כך עבד. אני הצלחתי לשרוד איזה רבע ספר.
אבל היי, חיקויי-נוסחה לא תמיד עובדים. בד"כ הם לא. נוסחה היא לא מה שעושה ספר לטוב. אם כבר אז להפך.
 

Zarniwoop

New member
זה דווקא די מדויק

חוץ מי זה שאהבתי את הלהב עצמו אבל הוא די מאוד קצת הרבה שונה משש"אוק, אבל היי הוא ממש מצחיק ומהנה.
 

מיכאל ג

New member
הכריכה האחורית של הלהב עצמו היא יצירת מופת!

ה- BLURB של פטריק רותפוס בכלל הפיל אותי.

בכלל אופוס טובים בכריכות בזמן האחרון. ראיתם את עידן דרקולה? העטיפה בנויה בצורת פוסטר מהמאה התשע עשרה.
 

מיכאל ג

New member
פחחח. יש סדרה די דומה למשחכס שנכתבה ב- 1935

סדרת zimiamvia של אדיסון (לא ההוא מהנורות, אחד אחר).
גם מבוססת על מלחמות השושנים באופן די כללי, גם כוללת קצת קסם ולא מעט אכזריות, גם בה יש כמה צדדים שמקבלים אותו משקל והדמות הכי מעניינת נמצאת (בהתחלה לפחות) בצד של "הרעים". יש כמובן המון דברים שונים (למשל המיתולוגיה די מזכירה את הוויקה המודרנית, ויש קשר חזק לכדור הארץ שלנו והרבה גילגולי נשמות).
 

rsmb1

New member
נשמע מעניין

קנית ספר או קובץ אלקטרוני?
חיפושים אחר הטרילוגיה או הספר הראשון באמזון ובבוקדיפוזיטורי הפנו אותי לספרים יד שנייה (חלקם עם משלוחים בתחומי ארה"ב/אנגליה בלבד).
 

מיכאל ג

New member
קראתי את זה לפני תקופת הדיגיטל

בספרים משומשים (מ- abe books).
אבל אני לא בטוח שהייתי ממליץ על הקריאה לכל אחד: הסדרה הזו משונה בכמה רמות.
קודם כל השפה - לסופר היתה, מה שנקרא, "השכלה קלאסית רחבה", ככה שהספר כתוב בשפה גבוהה מאוד ולפעמים ארכאית ויותר מזה.
מעבר לזה, העלילה מורכבת משתי רמות: ברמה אחת היא אמנם מספרת על יריבות בין בתי אצולה, אבל מעל זה יש רובד תאולוגי / מיתולוגי - מין סיפור מסגרת על פיו כל העולם המדובר נוצר ע"י האלים לספק להם מעין "גן שעשועים" יותר מעניין מכדור הארץ האמיתי - וחלק לא קטן מהדמויות הן גלגולים של האספקט הגברי והנשי של האלוהות, ו/או גלגולים של אנשים מכדור הארץ, ויש חלקים מהספר שקשורים לחיים הראשונים של הדמויות בכדור הארץ של ימינו או הדרך בה כל מיני דמויות "מתעוררות" להבנה שהן גלגולים של אלים או נשמות ממקום אחר. בנוסף לזה זו לא באמת טרילוגיה - הסופר מת באמצע כתיבת הספר השלישי והאמצע של הספר השלישי הוא רק תקציר, וגם ככה הספרים לא כרונולוגיים - הספר השני מתאר תקופה של כמה שבועות באמצע השלישי.

בקיצור, אני חושב שזו יצירה יוצאת דופן, אבל צריך להגיע אליה מוכן.
 

rsmb1

New member
נשמע אפילו יותר מעניין

לגבי השפה - ידעתי ואין לי בעיה לבדוק במילון. בררתי גם על אי-השלמת הספר השלישי וזה לא ממש משנה לי.
מעניין אותי לקרוא פנטזיה "אפורה" שנכתבה כבר לפני כ- 80 שנה, והסיפור מסגרת המיוחד רק מוסיף לעניין.

הספקתי למצוא את כל הסדרה ב- pdf באיטלקית, ואת הספר השני ב- pdf באנגלית.
 

adiavn

New member
הנוסחה של משחקי הכס? "העולם חרא"

בני האדם רעים מטבעם, אין מוסר, אין צדק, וכולם רוצים לדפוק את כל השאר כדי להצליח בחיים.
ואם, במקרה, יש פה ושם את החד קרן ורוד של יצור אנוש טוב - הוא יסבול, יסבול עוד, יסבול עוד קצת, וימות.
 

avivs

New member
אני רואה את זה יותר בכיוון של

הכול אפור. דברים הם לא רק טובים או רק רעים. אנשים שוברים את התבניות הצפויות כל הזמן בסדרה הזו, ואנשים שבהתחלה רצית שימותו הופכים להיות מעין גיבורים. לא חסר כאלה שם, ומדהים לראות איך עוד ועוד רבדים מתגלים בכל דמות ככל שחולף הזמן.


חוץ מג'ופרי. הוא סתם מניאק.
 

Boojie

New member
אני חושבת שרוב מה שאת מתארת כאן

מבוסס באופן כללי על ארכיטיפים ספרותיים שימושיים: משולש האהבה (מותאם לעולם על-טבעי); היתום/נער החווה שנועד לגדולות; בן המלך והעני...
 

rsmb1

New member
העובדה

שעשו משהו בעבר לא באמת מפריעה לי. מבחינתי, מה שחשוב זה רמת העשייה.

הסמויה, למשל, זו עוד סדרה על שוטרים שנלחמים בסוחרי סמים - לא משהו חדש. בפועל, זו כנראה הסדרה הטובה בהיסטוריה.
 

Zarniwoop

New member
בסמויה הם שינו את ה"נוסחה"

הם אשכרה עשו סדרת משטרה עם עלילה עונתית.
 

rsmb1

New member
זה

לא מה שעושה אותה כל כך גדולה.
לחלופין, סדרת משטרה אחרת שהייתה מסגלת לעצמה רק את השינוי המינורי לנוסחה שציינת, לא הייתה נחשבת למיוחדת (no pun intended אפילו לא ראיתי את הסדרה הישראלית "המיוחדת").
 

Zarniwoop

New member
כמובן שלא.

הכל היה מצויין בסמויה: כתיבה, בימוי, עריכה ומשחק. הכל.
אבל אני לא חושב שהיא היתה כ"כ טובה אם הם לא היו משנים את זה ועושים אותה סדרה שעוקבת אחרי עלילה שונה כל פרק ולא על סיפור גדול יותר. עצם העובדה שהם שינו את הנוסחה של מה שאנשים מצפים מסדרת משטרה, הפכה אותה לסדרה טובה יותר מכל השאר בז'אנר שלה. העובדה שהם עשו את הסדרה עם כמויות אדירות של טעם טוב, הפכה אותה לסדרה טובה בכללי.
 

rsmb1

New member
לטעמי

לפחות זה לא מה שעושה אותה לסדרה טובה יותר מכל השאר בז'אנר שלה (לא שראיתי את כל השאר). זה מאפשר לספר סיפור יותר ארוך, אבל הכתיבה והבימוי הם מה שעושים לי את זה.

אני חושב שזה כבר התפתח לאוף טופיק - בכל זאת הסמויה היא לא מהז'אנר.
 
לא ראיתי סמויה אבל

אני כן יכולה לומר שלמרות ששבירת נוסחה היא לא תנאי מספיק לספר טוב או סדרה טובה, אז היא לפחות תנאי הכרחי (או לפחות בוא נגיד שהיא יכולה להעלות בקלות ספר מ"כיפי וחביב" ל"מעולה". סה"כ אחד הדברים הכיפיים הוא לקרוא ולא לדעת מה יקרה. ראו ערך משחכס.)
 
למעלה