פנטזיות ובוקר טוב

[להבה ירוקה]

פנטזיות ובוקר טוב

אתם טובים בפנטזיות? ב-לדמיין את עצמכם בכל מיני מקומות, או מצבים, או עם מלא כסף, או עם איזה בן זוג נסיך, או....לא יודעת מה. מה הפנטזיה שלכם? אני די גרועה בזה. אולי בגלל שאמא שלי תמיד מפנטזת המון, ואני האמנתי לה כאילו זה קורה (לא הצלחתי להפריד בין חלום למציאות) ואז הייתי מתאכזבת. אז מרשה לעצמי לפנטז בקטן. על חלומות ברי ביצוע. ***(את ההשראה להגיג, לקחתי מהפורום השכן לנו - התכנית לשינוי, שגרם לי לנסות לפנטז ולגלות כמה זה עדיין לא מצליח לי).

 

[BellA עלמה]

אני מעולה בזה

לצערי מפנטזת המון בלי קשר למציאות

 

[להבה ירוקה]

נו, אז קדימה. SHOOT

 

[מקסימה1]

סופן של כל הפנטזיות להיתגשם

אז תחלמו רק על דברים טובים!!

 

[Neora Barak]

פנטזייה זה יופי, פנטזייה- זה כייף !

אני מאמינה שאפשר לממש כל חלום, כל פנטזייה, אם אנחנו מוחברים אליה, ונעים לקראתה בשיטתיות, תוך אמונה עצמית ביכולות ובעוצמות שלנו, לפעמים, האמת נמצאת שם מתחת לחוטם שלנו, אלא שאיננו רואים אותה, ברגע שנעשה סוויץ בראש ובתפיסות שלנו, הכל יתכן, והרשות נתונה!

 

[BellA עלמה]

הבעיה היא שאתה נשאר בפנטזיה

ולא מתחבר למציאות

 

[Neora Barak]

עלמה יקירתי- הדרך למימוש- כרוכה

רק בצעד ראשון לקראתה, בשינוי תפיסות, בהבנה שהכל אפשרי אם יוזמים את ההזדמנות.

 

[מ י כ ל ג ו ר]

מחוברת כ"כ לתפיסה הזו.

מי שבאמת מאמין,ובאמת רוצה,יכול להשיג הכל..וזה באמת כך,דעו להעריך את עצמך באמת ולאהוב את עצמכם,זה חלק העיקרי של סוד ההצלחה. מיכל לגור,לשעבר *g99.

 

[מקסימה1]

האם קרה לכם פעם שלא הייתם בטוחים

במשהו שאתם רוצים מכיון שהמציאות דחתה לכם את קבלתו?? דוגמא: אדם מעוניין לעסוק בתחום מסויים, אך הוא ניתקל בקשיים רבים בחיפושו אחר י אותו עיסוק: דוחים אותו, אומרים לו שהוא לא מספיק כשרוני, שאין לו את זה ועוד... דבר כזה יכול להשפיע עלי למשל ולעורר בי מחשבה שניה האם התפקיד הנ"ל הוא באמת הייעוד שלי בחיים.. ודווקא בגלל שאני אוהבת את עצמי אני סבורה שאני לא צריכה לעבור כל כך הרבה ייסורים על מנת להשיג את המיקצוע הנכשף מה דעתכם??

 

[מ י כ ל ג ו ר]

אם אדם מספיק כשרוני ומתאים לעבודה,

למה שידוחו אותו? למה שיגידו לו שהוא לא מספיק? במקרה הזה התשובה די ברורה,כניראה שבאמת אותו אדם אינו בשל באותו הזמן לעסוק בזה או שהמקצוע הזה לא בשבילו. אם יש לך מקצוע אחר שאת חושקת בו,לכי עליו..אל תתאמצי להשיג משהו שאינך בשלה לו או לא מעוניינת בו. בהצלחה.

 

[להבה ירוקה]

כן. קרה לי משהו דומה

לא לגבי משרה, אלא לגבי טיסה לחו"ל כדי לפגוש מישהו. כל הקשיים שבעולם הופיעו ודפקו על דלתי. ואני התעלמתי, וטסתי - ובאמת, כדאי היה להישאר בארץ.

מאז, אני משתדלת להקשיב לסימנים הקטנים שהמציאות מספקת. לגבי מקצוע - המממ, אם אני אקח את הלימודים שלי בתור מקצוע, אז היו לי המון קשיים (לא בלימודים עצמם, אלא בבתי ספר שלא הכירו לי בלימודים קודמים) ונאלצתי לחזור על שנים מספר והתואר התעכב והתעכב- ובכל זאת המשכתי. למה? כי אני מאד מאד אוהבת את מה שאני עושה, ומרגישה שזה מה שאני רוצה לעשות. אז אין סימן שאלה בכלל. לא יודעת אם זה עוזר לך, אבל זה מה שקורה אצלי.

 

[opalit]

כן, ודעתי

היא שהתלאות שעוברים בדרך רק מחזקות כמה המקצוע הוא נכסף. אני עוברת הרבה תלאות עד המקצוע, ואני רק בהתחלה, לא אשקר הרבה פעמים אני תוהה אם זה שווה את זה, אבל בשורה התחתונה אני ממשיכה וזה מה שחשוב.

 

[BellA עלמה]

לא יודעת

נראה לי שפנטזיות די תוקעות אותך במקום במקום להיות מציאותי

 

[אופירA]

את צודקת, ולכן חשוב להבדיל

דמיון הוא כלי חשוב לעזור לך להגשים מטרות. אבל הוא יכול להיות גם אמצעי לבריחה מהתמודדות. ולכן חשוב להבחין איזה תפקיד הוא משמש אצלך. אם עבורך הוא בריחה מהתמודדות עם המציאות (והמציאות שלך היא בידייך, ולא בלתי נשלטת, שאז אולי כדאי כן לברוח ממנה...) - אזי העבודה העצמית שלך היא לא לשתף פעולה עם הפנטזיות, אלא להפעיל חשיבה נוגדת של: מה צריך לעשות. מה הנכון מבחינת המציאות - ולהתחבר אליה. ואם את מחוברת למציאות, ומודעת למה שצריך לעשות בפועל - אזי אפשר להשתמש בדמיון בשליטה, כדי לתת כוח למחשבות חיוביות, ולצייר באמצעות הדמיון תוצאות רצויות, שמאוד משפיעות לחיוב על התודעה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אני מפנטזת המון.

ובדרך כלל בלילע, לפני השינה. אני ממציאה את כל הדברים הכי טובים שיכולים להיות, רואה את כל החלומות שלי מתגשמים. פעם הייתי עושה את זה הרבה יותר טוב ובקלות, בכל רגע של היום, ובאופן ממש מציאותי- כלומר- הייתי ממש רואה את עצמי, רואה את הכל קורה, מרגישה שזה אכן היה. היום אני קצת פחות נכנסת לזה, אבל עדיין מספרת לעצמי סיפורים יפים, ובוראת לי עולמות... המטפלת שלי אמרה לי פעם שהשימוש בדמיון היה בשבילי תמיד "עיר מקלט"- כשהייתי ילדה ולא באמת יכלתי לברוח, הדמיון היה כלי הבריחה שלי, מנגנון הגנה בריא. היום כנראה אני צריכה את זה פחות, אבל זה עדיין כיף. מה הפאנטזיות שלי? אני מדמיינת את החיים שאני רוצה- לפעמים בארצות אחרות, תמיד יש שם את בעלי.... לפעמים ילדים, הרבה פעמים את בית החלומות שהייתי רוצה שיהיה לנו...

לדמיין ולפנטז זה בורא לנו כנפיים.

 

[להבה ירוקה]

וואו. איזה כיף...כלומר מפחיד וכיף

לי קצת קשה לפנטז, אבל פעם ב- זה קורה לי ומופיע איזה חלום, או חיזיון כזה. ובאמת, בפעם האחרונה הופיע בית (במקום ירוק) ואני הייתי שם, וילד חיבק את הרגל שלי, והכלב התרוצץ סביב. לא ראיתי שום בעל, אבל אולי הוא היה בתוך הבית.

 

[להבה ירוקה]

את מרגישה שזו באמת בריחה?

 

[ירגזי כחול]

זה ממש ככה...

גם בשבילי, כשהייתי קטנה, החלומות תמיד היו ה-בריחה הכי טובה שיש. וגם החלומות שלי היום - הם בריחה מסויימת, גם אם לא לעולם אחר - לזמן אחר, (לעתיד, לפעמים), לחיים אחרים שאני מעדיפה על פני אלה שאני חייה עכשיו. "בוראת לך עולמות" אה?... literally.

כשהייתי ילדה, המצאתי לעצמי ארץ.. אני לא אזכיר את שמה כי מישהו עוד יזהה אותי פע..

ארץ עם מלך ומלכה ונסיכות וארמון, וערים וכפרים ופיות ומכשפות... אוך. היה כל כך כיף לחלום על הארץ הזאת. תודע שהזכת לי רלחע

 

[s h i r k u s h]

ערב טוב ../images/Emo9.gif

פנטזיות... הפנטזייה שלי שאני לא מתכוונת להשאיר אותה בגדר פנטזיה היא להצליח להשפיע לטובה על אנשים סביבי, לעשות משהו שישנה אפילו רק קצת את העולם לטובה.

 

[רננהלי]

המון

אני מפנטזת המון. מאז שהייתי קטנה אני מדמיינת ממש לפרטי פרטים מה אני רוצה שיהיה. עד שזה באמת מוציא אותי מהמציאות. מוזר, הייתי בטוחה שכולם ככה פחות או יותר ומסתבר שיש אנשים שלא? זה היה נורא עוזר לי להתמודד פעם. אבל היום קשה לי אפילו לחלום, כי אני לא יודעת על מה אני רוצה לחלום. זה נורא קשה ככה, לא לדעת מה אני רוצה. אולי זו באמת בריחה שלי מהעולם. אני חושבת פתאום שאולי אני צריכה לספר את זה לפסיכולוגית שלי. אוף, אבל זה כל כך קשה. זה צד שהיא לא הכירה בי והוא כל כך אישי שלי, שאף אחד לא מכיר. וכנראה לא רציתי לספר לה בכלל עד עכשו אז התעלמתי מזה שזה קיים אצלי ולא אמרתי כלום אפילו ברמז.

אוף רע לי ועצוב לי ומגעיל לי עכשו נוראאאאאאאאאאא לא רוצה כלום עכשו מה שאני צריכה עכשו זה להכנס למקלחת ואז לצאת לסיבוב בחוץ וללכת וללכת וללכת וללכת עד שאני אעייף את עצמי, אבל יש לי דברים לעשות ואני לא יכולה לדחות אותם. אוף