יש סיבות לאופטימיות
בשיטת החתול
לאנס ארמסטרונג
דרורה חבקין
ועוד רבים וטובים שהחלימו מסרטן בשלבים מתקדמים.
מדוע יש אנשים שמחלימים על אף התחזית הקודרת?
אין איש יודע או יכול להסביר.
יש דברים שבחלקם לא הוכחו על ידי המדע ואינם מוסברים על ידי רופאים.
תחומי הנפש והנשמה לא נחקרו מספיק.
אופטימיות, אמונה, תקווה, אהבה, שמחה, הם הסיכוי כמעט היחיד של חולה שמתבשר שהוא סופני.
ההשפעה של
מילים חיוביות על מוליקולות מים הוכחה. 70% מגופנו הוא מים.
אופטימיות היא תרופה זולה במיוחד
אופטימיות יכולה להיות מולדת או נרכשת. חשיבה חיובית דורשת אימון יום יומי.
אני אתן לך דוגמא משעשעת מחיי היום יום שלי:
אני גרה במרכז גבעתיים במקום בו קשה למצוא חניה לאחר השעה 18:00.
פעמים רבות אני חוזרת מאוחר בערב. אני לא מודאגת מהחניה.
אני מקווה שאמצא. לא רק שאני מוצאת חניה, אני מוצאת חניה מול הבית.
לפעמים בעלי ברכב איתי. הוא עצבני ומבואס. "את תראי שלא נמצא עכשיו חניה".
אני אומרת: אנחנו עייפים, נקווה שנמצא. בטח עכשיו מישהו סיים את ביקורו והוא מפנה לנו חניה.
וכל פעם זה עובד
לפני שבועיים חזרנו הביתה. בעלי נהג וסינן: אוף, הגענו מאוחר. בטח לא תהיה חניה.
ואז הוא העיף בי מבט, ראה שאני לא מודאגת ואמר: אני אעשה כמוך. אני אבקש שתהיה לי חניה ותהיה לי חניה. אני בכלל לא מודאג.
איך שהגענו 2 רכבים יצאו מחניה.
בעלי צחק ואמר: מותק, את גאון של מזל טוב!
אחר כך הוא אמר: את רואה? גם אני יכול...
ואני חייכתי כי בעלי פסימיסט (כמובן, לדעתו הוא מציאותי) והנה, הייתי עדה לשינוי מדהים.
פסימיות אינה משרת אותנו, בשום תחום של החיים. היא לא תורמת לבריאותנו ולא לתקשורת שלנו עם הסביבה.
אני אדם אופטימי. היו לי רגעים של יאוש, הייתי במצבים לא קלים בחיים. איבדתי אופטימיות והשבתי אותה.
אבי נהג לומר לאחי: אני לא מבין מאיפה אחותך שואבת את האופטימיות הזו.
אני שואבת אותה ממקומות שונים, רוחניים, שעבורי הם מוחשיים.
יש אנשים ששואבים אותה מהצמדות לרגעים היפים והטובים, מהערכה של הדברים הקטנים.
איש איש והאופטימיות שלו.
בזכות האופטימיות חיי קלים לעין ערוך ביחס לדברים שעברתי.
אופטימיות זו בריאות
