פסוק לי פסוקך 2

פיקסעלע

New member
אולי התשובה היא בפסוק

ל' דתי רק בגלל הוא שייך לקולקטיב מסוים, והקולקטיב שהוא נולד לתוכו הוא קולקטיב משכיל שדוחה את הקבלה
 

iricky

New member
אבל זה פשוט לא נכון

ל' דתי רק בגלל שהוא רוצה להיות דתית
 

haimorti

New member
נראה שהכוונה היא

שהאדם לא יכול לעבוד את ה' ללא התורה והמצוות ואין לו חלק בתורה ובמצוות אם הוא לא חלק מישראל
האדם לא יכול ליצור לו דת ואמונה משל עצמו ! הוא לא יכול לעבוד את ה' בלי מערכת שמוכתבת לו מבחוץ !. במקרה הזה מוכתבת על ידי הקולקטיב שנקרא עם ישראל.
בלי התורה והמצוות לא הייתה לנו שום דרך לעבוד את ה' !
 

iricky

New member
אבל כל העניין הוא

של' אינו אומר "אני לא יכול ליצור לי דת ואמונה משלי" אלא הוא אומר שאין בו הכוח ואין בו הדחף, כלומר הוא אינו רוצה ליצור לו דת ואמונה משלו. חלקו הראשון של הפסוק שהבאתי אומר בדיוק מה שאתה אומר, "אין לי חלק בתורה ובאמונה, אלא במידה שאני שייך לקולקטיב ישראל ". אבל זה מובן מאוד. אך דווקא בגלל זה יש בחלקו השני של הפסוק תמיהה גדולה, כאילו באמת אפשר לו ליהודי ליצור לו דת ואמונה משלו, אלא שזה נתון לרצונו. את התמיהה הזאת אני מבקש להפיג.

בהיבט הכללי, אם מדובר על אדם ולאו דווקא אדם מישראל, יש ויש אפשרות לעבוד את ה' גם ללא תורה ומצוות, וליבוביץ מכיר בכך. התורה והמצוות מיחדים את הדת היהודית מכל דת אחרת ולא את הערך הדתי עצמו.
 

פיקסעלע

New member
למה קולקטיב יהודי יכול ליצור

אמונה שעליה היא משתיתה את עצמה ויחיד לא יכול? אלא שאין לו את הכוח והדחף.
 

iricky

New member
משום שבכל אורח חיים שאדם יוצר לעצמו

מעורבים בהכרח נטיות ודחפים הנובעים ממנו עצמו, ובכך הופכת ה"דת" הזאת לכלי ומכשיר למתן סיפוק להם. הדת הקולקטיבית פטורה מכך, משום שלקולקטיב אין נטיות ודחפים. הנטיות והדחפים של כל אחד מיחידי הקולקטיב מתנגשים אלה באלה ולכן אין בהכרעת הקולקטיב כדי לתת ביטוי מלא לנטיות והדחפים של אף אחד מן היחידים האלה. אם אתה מקבל עליך את הכרעתו של הקולקטיב מלכתחילה, וזו אמנם הדרישה של הדת, הרי שקיבלת עליך דבר המוטל עליך "מבחוץ", גם אם אתה שייך לאותו קולקטיב.
 

פיקסעלע

New member
ולמה אין בזה משום עבודת הקולקטיב?

אני מכיר את ההתייחסות של כשר אבל היא לא משכנעת
 
מאימתי? משיש בו יצר העבודה זרה.

וזו הדת והאמונה שהוא ייצור.

אבל יש להעיר שליבוביץ משתמש כאן ב"דחף" ו"כוח" כמילים דומות למרות שהן שונות בתכלית.
לומר אין בי הדחף, זה כמו לומר אין לי צורך ביצירת דת שכזו - דבקר המתיישב היטב עם הרישא של הציטוט, שכאדם בודד אין לי עניין בדת.
לומר אין בי הכוח, זה כמו לומר אני מתעצל, זה קשה ומורכב ולכן אני לא מעדיף דת מן המוכן (אבל גם דת כזו היא מן האפשר).
 

haimorti

New member
ברגע שהוא מוצא

פגמים בדת ובאמונה שהוא לוקח חלק בה. אך האדם כבול לאותה דת וחייב לקחת חלק בה אם הוא רוצה לעבוד את ה' כי אין הוא יכול ליצור לו דת משל עצמו (כי תמיד תהיה נגועה בעבודה זרה - אין בי הכוח) וסוף סוף העיקר היא הכוונה ואף שיש בכל דת אלמנטים של עבודה זרה האדם אפילו הכי אדם יכול לקחת חלק באותה הדת ועדיין לעבוד את ה' לשמה (אין בי הדחף).

סליחה על הניסוח בטח אפשר היה לנסח טוב יותר....
 

iricky

New member
לא סביר

אין שום צל צילו של רמז שליבוביץ נוגע כאן בבעיית עבודה זרה. לא ברור כלל כיצד אתה מסיק ש"אין בי הכוח" מכוון למניעת עבודה זרה.
 
למעלה