תודה ../images/Emo9.gif
הי ערן
בטח שאני יכולה... [אני יכולה הכל!
] נדמה לי שיש לי הרבה מה ללמוד ממך [ומכולם, בעצם]- בנוגע לטנטרה.. אני בראשית הדרך, כלומר- בשנתיים האחרונות התחלתי לעבוד על המודעות שלי, ונכנסתי לעניין הטנטרה, אבל הדרך עוד ארוכה, והלמידה והמלאכה מרובה... הבנתי את טענתך, פשוט ניסיתי לתת את הזווית שלי.. להאיר על הנושא מכיוון קצת שונה, לא מנוגד, פשוט אחר. נכון, ההתרשמות היא באמת שככה הציבור נחשף לטנטרה- ´איך תקיימו יחסי מין, לא תגמרו ואפילו תהנו מזה´, אבל אני חושבת שמי שבאמת מתעניין, לא מסתפק רק בזה... בטח שלא רק בסדנאות בפסטיבלים וכדומה. לא הבנתי את ההסתייגות שלך מכך שאהבה ללא תנאי היא ´כזה´ דבר גבוה... אני אשמח ואפילו מאוד להסברים.. ויותר מכך- שתף בדברים שאתה מכיר, תמיד כיף להגיד- ´וואלה? לא ידעתי´
יכול להיות שבלהט הדברים והמילים לא הסברתי את עצמי כמו שרציתי- לא התכוונתי שאהבה זוהי מטרת הטנטרה... מודעות. לא יודעת אם אני יכולה להגדיר אותה כ-ה-מטרה, או כ-דרך, לא יודעת... לגבי הפסטיבלים. ניסיתי לא להכנס לזה יותר מדי, אני לא סגורה בדעותיי על כמה נקודות שכתבת, לכן לא כתבתי יותר מדי... אבל... תראה, אני מסכימה איתך בעניין שבטח לא מספיקים 3 ימים בשביל להבין, לעקל, להפנים, ובטח ובטח שלא כשיש כזה ´סלט´ מהול בכל התורות ומה שנלמד מהן.. (תובנות, מדיטציות, תרגולים...]. אבל, אני לא מתנגדת כמוך לפסטיבלים האלה כי זאת
חשיפה . אנשים מגיעים לשם מסוקרנים, באים לעשות חיים, אבל גם ללמוד [מלעשות חיים אגב לומדים המון! אם רק שמים לב...]. נכנסים לסדנאות, לכל ה´סלט´, אוקיי, אבל יכול מאוד להיות שמשהו כן יתפוס אותם... שמאיזשהו מורה הם ילמדו משהו שירגישו שיהיה להם ממש טוב, שיעזור להם, שידריך אותם בבעיה, בדרך, בחיים... מה שהם למדו שם ברור שלא יספיק להם, אבל אולי, מי יודע [זה קורה...]- אולי ימצא חן בעיניהם והם ימשיכו להתעניין וללמוד... אני לא חושבת שיש כל רע בחשיפה לכל מיני תורות שונות. כל אחד מאתנו יבחר את הדרך שלו, את מה שיעשה לו טוב... לא בריא??? אני לא מסכימה.. אם אתה מכיר אנשים שזה מה שערער אותם או את השקפת עולם, אפשר להסיק מכך שהם לא היו יציבים יותר מדי לפני זה.. הלא כן? דוגמא? למפעילי מתחם הטנטרה, יש אתר באינטרנט. מקסים! נוצרה שם ממש קהילה קטנה. הם הגיעו לבראשית, אפילו החליטו לנסות שם משהו חדש- מדיטציה בעירום [מארגני הפסטיבל לא הרשו יותר מזה...], וזה כמובן לא ה´עיקר´, כיוון שהיה עוד הרבה יותר. אנשים שלא הכירו או שמעו קצת- נכנסו... הקשיבו. הקשיבו!! [היום אנחנו שומעים רוב הזמן, לא ממש מקשיבים...] היו כאלה שנשארו למשך כל הזמן.. אפילו כשנגמר, היו כאלה שלא התאים להם, והם המשיכו בדרכם, היו כאלה שהולכים להגיע לוילה במרכז הארץ כל שבוע ביום מסוים אחד- לסדנאות ותרגולים... אני לא מוצאת בכך כל רע... אני לא חושבת שאף אחד עשה
עליהם כסף. אפילו לא על מי שלא אהב את הפסטיבל... מה שאמרת על הצמידים תפס לי את העיניים. נכון, זה יכול להראות נורא. צמידי זיהוי! זה נורא... זה זורק אותי למקומות אחרים ברגעים מסויימים. אבל, אין מה לעשות. אין מה לעשות. עם העולם שלנו, והשקרים, והרמאות, והתחמנות ו, ו, ו...- פשוט אין מה לעשות. אני לא מתייחסת לזה בשוויון נפש. זה מרגיז אותי ומאוד, אני רק מקווה שנמשיך לנסות לעשות את המקום הזה שלנו קצת יותר טוב... מי יודע. אתה מדבר על ´מארגני הפסטיבלים´ כאילו זו חבורה של אנשים שמחפשים איך לעשות כסף- והרבה. במקרה יצא לי להכיר כמה, ואני חושבת שאתה טועה. כן, אנשים רוצים לעשות כסף, וכן, הכרתי כמה וכמה יחצ"נים שלא היה להם הרבה מושג מה הולך להיות שם חוץ מ-´יהיה פצצות, מדהים וכו´ וכו´, גראס, גראס, ושוב, הופעות חבל על הזמן´ ו.. הבנת את הרעיון
אבל הם בעיניי מייצגים את הלך הדברים בעולם הזה בכלל... מארגני בראשית ושאנטיפי הם משפחה... יותר מזה- הייתי אמורה ללכת לעבוד השנה בבראשית. ללכת לעזור שם... אפילו לא שאלתי אם אני הולכת לקבל כסף על זה! זה בכל לא עניין אותי... אולי זה מפליא. [בסופו של דבר לא עבדתי בהכנות כיוון שהצטרף ילד למשפחה
.] אנשים שם נותנים את הנשמה, את הלב, וכל איבר אחר בגוף שרק תחשוב עליו- לטובת העניין... ואני לא בטוחה שכל סכום כסף שיהיה יכול ´לכסות´ על זה. יש ויש, אתה יודע. שוב, ברור שישנם האנשים שהכל בשבילם זה כסף, ויחסי ציבור, וכסף וכסף וכסף... והפריע לי מאוד לראות את ערמות הזבל שאנשים השאירו אחרי כל הופעה ובסוף כל יום- אחרי כל ההופעות בכלל... לא הבחנתי בזה עד שהלכתי עם בן זוגי לטיול אחרי ההופעה האחרונה באחד הימים. אמרתי לו שזה עושה לי רע לראות את זה [וזה באמת עשה.. זה שוב החזיר אותי לקרקע..]. הוא שאל מה אני אעשה עם זה, התחנו לדבר על תמורות... איך שתפסתי את עצמי- אמרתי לו שעודמעט אנחנו הולכים לעזור בנקיון [באותו הרגע היתה בעיה]. וזה מה שעשינו! רבע שעה לאחר מכן כאשר נפתרה הבעיה הלכנו לעזור שם, והצטרפנו אפילו לעוד אנשים שעבדו שם [חלקם כי זאת היתה העבודה שלהם? אני לאיודעת]. אוהה... השעה הגיעה וחייבת לעוף לי... חייבת רק להגיד שאם ההתבטאות שלי בהודעה הזאת קצת מבולבלת, הזויה.... אתה לא טועה !
חזרתי עכשיו מיום עבודה לא קל... אחרי לילה הזוי גם הוא, ככה ש... זה לא שאני מתנצלת על כך, רק מרגישה שצריכה לכתוב. שתדע
ערב נוצצ.... (הוא כבר תכף מתחיל לא? איבדתי תחושת זמן!) וגמר חתימה טובה.. אם אני לא אספיק להכנס...
