פסילה לאימוץ

[חייכנית2]

הי שרון

אני אמנם פסיכולוגית קלינית,ויש לי מושג לגבי המבחנים,אבל בכל זאת עונה לך באופן ממש לא רשמי.
אני חושבת שכל אחד שנפסל- זכותו להבין מדוע,מה מצאו שאינו ראוי.תמיד עניין הקשור בילד שלנו [ועוד עניין כזה...]הוא מאד אמוציונאלי אבל אני מציעה שתפעלי בקור רוח,ופשוט תבקשי לדעת.זה לא אמור להיות סוד ממך. אני חושבת שאולי אפילו תוכלי לומר שאת כל כך רוצה ילד,שאם תדעי במה מדובר תוכלי לעבוד על הדברים,לשפרם.
כשתדעי במה המדובר- אולי תוכלי לפנות באופן פרטי ולקבל חוות דעת שנייה.אם המומחה השני ישר- הוא יגיד לך מראש שאינו יכול להתחייב שדעתו תהיה חיובית עלייך כאם לעתיד כמו שאת מייחלת ,למרות שאת משלמת לו במיטב כספך. אבל אם תפני למישהו טוב,ויחשוב שאת כשירה להיות אמא מאמצת ויכתוב זאת - אני מניחה שיהיה לגיטימי להציג התוצאות החדשות בפני השירות למען הילד. ושוב- כדאי שהשלב הראשון יהיה קבלת אינפורמציה במה לא ענית על הדרישות לפי המבחנים,מהם הממצאים ה'מרשיעים'.

 

[שרון1818]

כן הם אמרו לי מה לא היה בסדר זה הפירוש שלי

לתמונות שראיתי. ניסיתי כמיטב יכולתי לעשות רושם טוב לכן לא רציתי לכתוב על התמונות שאני רואה שם סיטואציות אלימות- נגיד נתנו לי שם תמונה שאני צריכה לכתוב עליה סיפור ולהמציא מה קורה שם. אז אני כתבתי סיפור חיובי עם סוף טוב ברוב המקרים. אני ממש מרגישה שהכל שטויות פסיכולוגיות לקבוע על האדם לפי מה שהוא כותב על התמונות. העובדת הסוציאלית היתה ממש מקסימה ממש הרגשתי שהיא רוצה ללת לי לאמץ וחושבת שאני אמא חמה ונפלאה, ואז בא המבחן של פילת עם הצורות והתמונות והרס לי את הכל. מהרגע שנכנסתי לפסיכולוגית הרגשתי שהיא נגדי. והיא כתבה ממש דברים לא נכונים לגמרי על מה שהיא חושבת עלי בהסתמך על איך שפירשתי את התמונות וזה מה שמרגיש לי אבסורדי איך היא כתבה שם כל כך הרבה שטויות לא נכונות בכלל ממש הרגשתי שאני קוראת דברים שהומצאו עלי. לדעתי היא היתה אמורה להתרשם ממני כמה שאני אוהבת ילדים ואמא כל כך טובה לילד שלי מהשיחה שלנו וכל מה שהיא הסתמכה עליו זה הדברים שהיא ממש המציאה עלי לגבי מה שכתבתי על התמונות. זה פשוט נורא שהתמונות משתמשים בהן בכדי לפסול אדם זה נראה לי אבסורדי שקובעים על אדם דברים לא נכונים על סמך מה שהוא כתב על התמונות. היא ממש היתה רעה, היא היתה אמורה להסתכל על הדברים הטובים שבי- שאני אקדמאית עם תואר שלישי, מבוססת מאוד, אמא חמה ואוהבת , ולחשוב כמה הנתונים הטובים האלו יכולים לעזור לילד מסכן גדול שלא שפר גורלו וכמה שאני יכולה לעזור למישהו. כל אחד היה רוצה שיאמץ אותו מישהו מבוסס מאוד שישאיר לו ירושה יפה ופלוס שזאת תהיה אמא חמה ואוהבת - לכן הרגשתי כמה שזה חבל וחוסר צדק שלא נותנים לי לאמץ. משאירים את הילד בפנימיה במקום שיאמץ אותו מישהו חם אוהב ומבוסס שכל ילד חולם על זה הרי. איפה הצדק פה, כל כך התאכזבתי- והכל בגלל התמונות. כי ממש לא היה שום דבר אחר חוץ מהחוות דעת שהיא המציאה לגבי התמונות או שאולי היא פשוט לא אהבה אותי מסיבה לא ברורה בכלל. אולי היא כזה בן אדם עם נטייה לפסול ולהכשיל אנשים אחרים. בחיים שלי הכל רגיל כולל ילדות מאושרת עם הורים נפלאים, ככה שנראה לי שזה סתם היא עם נטייה מרושעת להכשיל מסיבות לא מובנות

 

[חייכנית2]

בקצרה

מרגיש דרך המילים שלך כמה כאב וכמה אכזבה.
תראי,האמת היא שפסיכודיאגנוסטיקה הוא תחום מאד מאד מאד רציני ואף קשה.אנשים מקדישים לו הרבה מאד שנים. אחד הדברים הבסיסיים ביותר שנלמדים הוא ששום דבר לא נקבע על סמך סימן אחד ואפילו לא על פי תת- מבחן אחד. מסתכלים על אינטרקורלציה,כלומר על שילוב בין הרבה מרכיבים ולא רק על תמונה כזאת או אחרת.
הייתי מציעה לך מאד ללכת למישהו אחר,בלתי תלוי,פסיכולוג/ית שמומחה בטסטים[לא כל אחד עורך מבחנים כאלה] כדי לעבור מבחנים שוב ולקבל חוו"ד נוספת לגבי מסוגלות הורית.
את יכולה להתנגד למבחנים ולהרגיש לא פייר ואפשר לחבק אותך ,אבל את לא תשני את הכללים.צריך את המבחנים כדי לקבל 'ברכת הדרך' .
בשעתו ,אפילו שאני מכירה את המבחנים הרגילים התעקשתי להיבחן במבחן ארוך ומייגע שאני ל-א מכירה מספיק ,כדי להיות בדיוק לפי הפרוטוקול של מה שנדרש לבדיקת המסוגלות ההורית שלי.

 

[שרון1818]

נראה לי שאני אוותר על זה

אני לא חושבת שיש לי סיכוי בעירעור על ההחלטה שלהם, זה יהיה ביזבוז זמן עם עוד כאב לב. זה המערכת ואין מה לעשות, זה ידוע שמאוד מקשים על אימוץ בארץ ושמעתי שעוד אנשים טובים נפסלים. צריך גם לזכור שזה אותה מערכת שמוציאה ילדים מהורים טובים לעיתים בחוסר צדק משווע ונותנת אותם לאימוץ, לפי סיפורים ששמעתי פה ובאינטרנט. אחד הדברים שתמיד לא רציתי זה שיתנו לי ילד ש"נגזל" מאימו בחוסר צדק משווע. מה יש לי לצאת נגד מערכת שכזאת אין לי שום סיכוי .

 

[tratata1]

בטח

להיגש ערעור, גם אם לא יעזור לך, הפסיכולוגית הגרועה הזאת תקבל על הראש.

 

[שרון1818]

כן אני באמת לא יודעת למה שמו אותה לטפל באימוץ

היא ממש לא מתאימה. כנראה בגללה הרבה אנשים טובים נפסלים. אני יודעת בבטחון שאם לא היא העובדת הסוציאלית היתה מאשרת אותי. הם בכלל צריכים להודות לי שאני מוכנה לקחת ילד גדול בן עשר ויותר שרוב האנשים בכלל לא רוצים בגיל כזה מבוגר, ובמקום זה פסלו אותי וממש חבל כי הייתי יכולה לעשות ילד אחד אי שם מאושר מאין כמוהו עם חיים טובים ונוחים.

 

[tratata1]

לצערי

כל המערך האימוץ בארץ פועל בצורה לא תקינה, אני בהלם מחוסר מקצועיות של העובדים, מחוסר טאקט וחוסר רגישות. עובדת סוציאלית שטיפלה בי, דיברה שטויות, פשוט שטויות ואין לי מה להוסיף- חוסר מקצועית, רצון לפגוע, אי רצון לעבודה, בושה.

 

[שרון1818]

דרך אגב מה שכאב לי הכי הרבה זה שהיא

השתמשה בכל מילה שלי ובכל משהו תמים ופשוט שסיפרתי לה על עצמי בכדי להפוך את זה נגדי. ממש כל דבר תמים שאמרתי על עצמי שנשמע נורמלי ורגיל לחלוטין ומשותף להמון אנשים- היא רק ניסתה לחפור ולחפור ולמצוא מה להגיד עלי מה לא טוב. זה היה נשמע כאילו היא מחפשת בכוח איפה יש דברים לא טובים בדברים נורמלים ורגילים לחלוטין ולחפש מתחת לאדמה בשביל למצוא משהו לא בסדר. מאידך אני מבינה שזה טוב מאוד שהיא חופרת ומחפשת למצוא מה לא בסדר- רק שאם הכל בסדר והכל טוב ואני אדם רגיל חם ואוהב ילדים אז מה יש להמשיך לחפש בכוח איך למצוא משהו רע מה לכתוב.

 

[tratata1]

הגבתי לך במסר

ניתן לכתוב ערעור ותלונה על פסיכולוגית, כן מותר לך. יתכן שזה לא יעזור לך, אבל יפגע בקריירה של פסיכולוגית לק מקצועית וחסרת יכולות מקצועיו. כרגע יש בעיה לאמץ מחו"ל, כי לא מאשרים ליחידניות.

 

[fannyd]

את חייבת חוות דעת של איש מקצוע בלתי תלוי

גם לעצמך וגם כדי לערער. אין החלטות שלא ניתן לערער עליהן.

 

[fatfat]

כפי שכתבו לך זה עניין של היצע וביקוש

יש הרבה יותר מועמדים לאמץ מאשר מועמדים לאימוץ ואז פוסלים הרבה יותר מהר. והגולל לא נסתם אני מכירה הרבה שנפסלו על ידי השרות ואימצו בחו"ל והם הורים מדהימים וגם להיפך, כאלה שאושרו לאימוץ ולו זה היה תלוי ביב בחיים לא הייתי נותנת להם ילד.

אני בהחלט מצטרפת לגישה של ללכת לעשות אבחון נוסף אצל מאבחן מיומן שלא קשור לשרות למען הילד אם את עדיין חושבת על אימוץ בארץ. העמותות מפנות למאבחנים עמן הן עובדות.

אבל מהדברים שכתבת אני רוצה להעיר לך על כמה דברים שיתכן שהם היו בעוכריך. ובבקשה אל תקחי זאת כביקורת אלא כמשהו חיובי ממנו תוכלי לקחת לאבחון הבא. את כותבת: "ניסיתי כמיטב יכולתי לעשות רושם טוב לכן לא רציתי לכתוב על התמונות שאני רואה שם סיטואציות אלימות- נגיד נתנו לי שם תמונה שאני צריכה לכתוב עליה סיפור ולהמציא מה קורה שם. אז אני כתבתי סיפור חיובי עם סוף טוב ברוב המקרים". וזה טבעי. מי מאיתנו לא רוצה לעשות רושם טוב? אבל לפעמים מרוב רצון לעשות רושם טוב אנחנו נפגעים, כי זה יוצר תמונה אצל האחר של חוסר אמינות, של חוסר הלימה והתאמה, של פירוש לא נכון של המציאות, כי כשהתמונה קשה מצופה שייכתב שם שהיא קשה ולא לייפות אותה. לכן באבחון את צריכה להיות את עצמך ולא לנסות להרשים.

את כותבת: "כל אחד היה רוצה שיאמץ אותו מישהו מבוסס מאוד שישאיר לו ירושה יפה ופלוס שזאת תהיה אמא חמה ואוהבת - לכן הרגשתי כמה שזה חבל וחוסר צדק שלא נותנים לי לאמץ. משאירים את הילד בפנימיה במקום שיאמץ אותו מישהו חם אוהב ומבוסס שכל ילד חולם על זה הרי". ילד רוצה שיהיו לו הורים שיאהבו אותו ויספקו את צרכיו. אפילו אם מדובר בילד בן שמונה לא מעניין אותו ההשכלה של ההורה וכמה כסף יש לו בבנק. הרי בתפיסתם מאתיים ש"ח זה המון כסף. שלא לדבר על כך שלא תמיד העושר מביא את העושר. יש המון ילדים מאושרים שגדלים במשפחות עניות, בשכונות מצוקה. לכן להצהיר הצהרה מסוג זה זה בעייתי כי זה יכול להראות על בעייתיות בהבנת האימוץ.

את כותבת "אולי היא כזה בן אדם עם נטייה לפסול ולהכשיל אנשים אחרים". היא לא מכירה אותך היכרות מוקדמת. לא היה לה שום קשר אתך וסביר שלא יהיה ביניכם קשר גם בעתיד. אז למה לחשוב שהיא תרצה לפגוע בך? להכשיל אותך? נכון באבחון לכימיה בין המאבחן לנבחן יש הרבה חשיבות ובגלל זה בהחלט כדאי שתפני לאבחון נוסף. אבל כשאת אומרת אולי היא כזאת וכזאת את בעצם מטילה את כל האחריות עליה. ואינטראקציה באבחון היא תמיד בין שניים, הבודק והנבדק (שלפעמים הנבדק זה זוג, משפחה). כלכן אי שתשני את הגישה. שתחשבי, אולי משהו ברושם שניסיתי לעשות יצר אצלה תחושות כאלה וכאלה ואז לחשוב איך את משנה את זה.

מאחלת לך בהצלחה.

 

[חייכנית2]

פאטפאט- תגובה לעניין. כל מילה .

 

[tratata1]

וזה לא נכון

אני לא רוצה להעיר הערות ולהעליב אף אחד, אבל גם לי יש חוות דעת שלילית כלפי אותה פסיכולוגית.

 

[fannyd]

אם יורשה לי הערה קטנה

מצוקה פוטוגנית רק בסרטי בורקס/בוליווד. במציאות לא תמצאי שם אושר גדול מה גם שילדים לא נתקעים בגיל בו מאתיים ש"ח הם סכום אדיר. אכן עושר אינו ערובה לאושר, עם זאת בכל מדינה מועמד לאמץ נדרש להוכיח יכולת כלכלית מספקת לגדל ילד וזה רק הוגן כלפיו. בהחלט מנקודה בסיסית נדרשת יכולת כלכלית לא אמורה להקנות יתרון.