פספוסו של דוריאן גריי.

[Anne of green gables]

בבקשה אל תגיד האמן והסמרטוטה.

כבודו במקומו מונח, גם אם מונח הרחק ממך (וגם ממני, שלא תטעה). הזלזול ביצירה של מישהו אינו נעים לקריאה.

 

[מחשבות]

אמנם יש לי מחשבות, אבל גם רגשות

אינם חסרים. הזלזול של הספר הזה ברגשות שלי כל כך חזק שאני ממש פגוע רגשית. וכמו כל גבר ישראלי נטול מחשבות, אני נוטה לפגוע רגשית בחזרה. בספר.

 

[siv30]

אי אפשר להאשים אותך בחוסר יצירתיות

 

[מחשבות]

גם אם מקרצפים את הראש מרוב גרוד,

קשה להאשים אותי במשהו.

 

[קובנר]

אן צודקת

מתחשק לך להעליב את הספר? תעשה בבית מה שאתה רוצה: תקלל אותו, תדרוך עליו, תגיד לו שהעטיפה שלו מכוערת, שהכתיבה נפשעת, ותראה לו איך צנימים הופכים לטוסטים שרופים.

 

[אשה כחמה]

הזלזול שלך בהחלט לא במקום.

אותי איבדת.

 

[מחשבות]

זאת לא היתה הכוונה שלי. אבל מה

לעשות ומה שאני לא אוהב אני לא אוהב.

 

[אשה כחמה]

אפשר גם לא לאהוב בצורה מכובדת.

אני בכל אופן כבר לא אתיחס ברצינות לדעות שאתה מביע.

 

[מחשבות]

זה ברור.

 

[siv30]

אני לא מסכימה איתך

כפי שכתבתי גם בביקורת שלי, העלילה בנויה ממספר רבדים שניתן לקרוא דרכם את תהליך ההסתאבות וההתדרדרות של דוריאן גריי.

 

[*GormE*]

אצלי יש לו רק 189 עמודים,

ועוד ספר קטן! a5 בערך