אתה אוהב לכתוב על לונדון אבל גם לא תמיד מדייק בלשון המעטה.
בנוסף, לונדון לא מצייגת בעליל לא את שאר העולם וגם לא את שאר אנגליה (לרוב לטוב אבל לעיתים גם לרע).
בפועל - יש המון קווים מקומים של רשויות מקומיות בכל רחבי אנגליה, ויש גם קווים מקומים במטרופולין לונדון.
המבנה העירוני המיוחד של לונדון והגופים שמפעילים את התחב"צ ובראשם ה-TFL מתיחסים ללונדון רבתי כגוף אחד ולא כמספר ערים שונות.
אילו הייתה רשות מאוחדת אחת של גוש דן (בדומה לגוש תל אביב- גבעתיים - רמת גן) הדברים היו נראים אחרת.
אין ספק שהחשיבה בישראל באזורים מסוימים עדיין מתבססת על עיר ולא על מרחב.
זה בולט מאוד באזור השרון, זה גם בולט באזור רמלה-לוד ובאזורים נוספים בארץ.
יש לזה גם סיבות היסטוריות מובהקות בחלק מהמקרים כאשר הגושים העירונים הגדולים התפתחו לאורך ה-30 שנה האחרונות (לעומת 80-120 שנה בלונדון) והשינויים בתחב"צ מתפתחים ולוקחים זמן.
לונדון היא עיר שאני מכיר מספר עשורים, עוד ממתי שהייתי מבקר את קרוביי בה מהארץ, הפעם הראשונה שאני זוכר נסיעה באוטובוס לונדוני היתה ב 1985, כשגרנו באנגליה לפני העלייה נסענו לקרובים בפרברים ברכב. כשביקרנו באנגליה היה נוח יותר להשתמש בתח"צ. אחר כך גרתי בלונדון במשך 12 שנה ומאז אני עולה לעיר פעם בחודש - חודשיים לפחות. אני מכיר את העיר יותר מתייר שלא יוצא את אזורים 1-2 למעט שדות התעופה או אפילו מי שמבקר את קרוביו וחבריו לשבוע - שבועיים מדי פעם.
לא טענתי שאין בלונדון קווים מקומיים. מה שאמרתי הוא שהקווים המקומיים אינם מחוייבים או משוייכים לרשות מקומית ספציפית. המועצות הלונדוניות ( Councils ) הן ישויות ברמת עירייה (הן מנהלות הכל מתיכנון ובניה ועד חינוך) ובכל מקום אחר בבריטניה הן היו ערים בגודל בינוני ומעלה בגלל שיש בהן כ 300,000 תושבים כל אחת.
הדוגמה של לונדון טובה לגוש דן הרציף סביב תל אביב וכן לאזורים עם רצף כמו השרון ודרום גוש דן משום שיש רצף עירוני מול שלטון מקומי מפוצל. בארץ אגד ערים גוש דן ומשרד התחבורה ממלאים את התפקיד של שלטון מעל לרמת העירייה הבודדת ש TFL ועיריית הגג של לונדון רבתי ממלאת כיום.
ניקח את הקווים שהעלתי לאחרונה בפוסטים על שיטת האותיות של TFL וקו 310 מגולדרס גרין לסטאמפורד היל. במקרים רבים העלתי גם צילום מסך של המסלול. כל הקווים האלו היקפיים או משלימים במידה כזו או אחרת ואפשר לגגל אותם באמצעות מספר הקו והמילים
London bus
אציין קווים ומועצות בהם הם עוברים או עברו, ללא יעדים ומסלולים.
C2 (נסגר, הגיע למרכז העיר) קמדן ו-ווסטמינסטר.
C11 איזלינגטון, קמדן, ברנט.
H2, H3 - בארנט.
W5 איזלינגטון, הארינגיי.
W7 הארינגיי, גבול איזלינגטון והאקני.
210 בארנט, קמדן (ציר המהווה גבול עם מועצת הארינגיי), איזלינגטון, הארינגיי
253 האקני, איזלינגטון, קמדן
310 בארנט, קמדן (גבול הארינגיי), איזלינגטון, הארינגיי (גבול איזלינגטון),האקני.
390 (קו למרכז העיר) איזלינגטון, קמדן, ווסטמינסטר.
393 קמדן, איזלינגטון, האקני.
למעט H2 ו H3 שהם קווים של פרבר שצריך חיבור לשתי תחנות רכבת משני צדדיו - המסלולים ישרים יחסית, מקסימום זיג זג, לא ספגטי וללא לולאות או שלוחות. היעד העיקרי שלהם הוא לחבר לאורך מסלול נסיעה הגיוני מבחינה גאוגרפית. הגבולות העירוניים בין המועצות (שוב - "ערים" שאוכלוסייתן גדולה משל חיפה או באר שבע) לא חשובים לתיכנון של TFL שמטרתו לחבר את המרחב העירוני, כולל בקווים משניים בין פרוזדורי הרכבת והכביש העיקריים כמו מרבית הקווים שמניתי.
בגדול (אך יש יוצאי דופן) בשיטה הלונדונית קווים 1-99 חוצים את מרכז העיר, משרתים אולי את טבעות 1-2 ולפעמים 3. קווים 1XX יגיעו למרכז העיר באופן ישיר יחסית מאזורים 4 או 3 אך יסתיימו במרכז העיר בלי לחצות אותו. קווי 2XX יתחילו באזורים 2-3-4 ויסעו החוצה באופן ישיר יחסית עד אזורים 5 ו 6 (אם ישנו, הקו הצפוני של התחתית למשל מסתיים באזור 5). השיטה מגיעה עד ל 3XX ו 4XX שבחלקה היא של קווים בדרום העיר במקומות שלפני 1966 היו במחוזות שכנים לעיר וקיבלו שירות באוטובוסים ירוקים "כפריים" (כולל קומותיים) עד שנות השמונים המאוחרות לפחות, קומה 5XX נמצאת בניצולת נמוכה. בעבר היתה קומת 6XX לטרוליבוסים.
אין מצבי "קו 1 של" וטוב שכך. אין השתעבדות לגבולות מוניציפליים- מה שממילא בלתי אפשרי בעיר שרבים מהרחובות הראשיים שבה הם קווי הגבול המוניציפלי בין הרשויות המקומיות המרכיבות אותה. יתכן שקווים מקומיים במועצות החיצוניות יותר לא ישרתו יותר ממועצה אחת, אבל ההגיון לכך יהיה לרוב גאוגרפי ונבע מגודל המועצה והצירים הרציפים שבתוכה.
) במקום ענף בנק של הקו הצפוני, זמן היה פחות שיקול מהצפיפות.
