פעם אחת ולתמיד - שימוש באוזניה אישית בנהיגה
לי באופן כללי ידוע שמותר לדבר בסלולארי כל עוד 2 הידיים על ההגה. האפשרויות לעשות זאת הן: - שימוש בדיבורית קבועה ברכב - שימוש בדיבורית לא קבועה (אוזניה חוטית/אלחוטית) עפ"י אתר המשטרה (ציטוט): "שאלה: האם מותר להשתמש ולשוחח בטלפון סלולרי תוך כדי נסיעה ברכב באמצעות דיבורית אישית(אוזניה) ? תשובה: עפ"י החוק אסור לדבר בטלפון סלולרי בעזרת דיבורית אישית (עם חוט או אלחוטית) בעת נהיגה. תקנה 28 ב' מחייבת דיבורית קבועה באמצעות מיקרופון המותקן ברכב. לפיכך,שימוש בכל אביזר אחר שאינו עונה להגדרה,אינו חוקי. לא זאת,אף זאת: בתקנה נכתב: שאין להשתמש בטלפון סלולרי אלא באמצעות דיבורית קבועה (מיקרופון המותקן ברכב). "שימוש" הינו מונח (איסור במקרה זה) רחב יותר מ"דיבור" וכולל גם פונקציות נוספות : SMS , ניהול יומן בטלפון הסלולרי ועוד. לכן בוודאי שגם הדיבור אסור." לכאורה - אין ברור יותר מיזה, כתוב שחור על גבי לבן כי מותר רק שימוש בדיבורית קבועה ברכב. מצד שני, קראתי כמה פסקי דין בנושא שבהם זוכה הנאשם שהשתמש בדיבורית אישית - כאשר שתיי ידיו על ההגה. פסקה לדוגמא + הסברי השופט שהחליט לזכות את הנאשם שבו הוא מסביר למה כן הגיוני לאפשר שימוש בטלפון גם כאשר אין דיבורית קבועה ברכב: "הכרעת דין החלטתי לזכות הנאשם. כתב האישום נוסח באופן הבא: "בתאריך... בשעה... במקום... ... ... ... נהגת ברכב הנ"ל ובעת שהרכב היה בתנועה השתמשת בטלפון קבוע/ נייד שלא באמצעות מיקרופון, המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28 (ב') לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961." נוסח תקנה 28 (ב'), שזה סעיף העבירה המיוחס לנאשם, הינו: "האמור בתקנת משנה (א') (ההדגשה שלי ש"י) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב." ומה משמיעה לנו תקנה 28 (א')? "(א') נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה (ההדגשה שלי ש"י); אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה." כלומר, העבירה היא אי החזקת ההגה בשתי הידיים, וכך גם מצוין בכותרת התקנה: "28. חובה להחזיק בהגה או בכידון." מתקין התקנה תיקן גם את תקנה 28 (ב'), המבהירה כי שימוש בטלפון אינו מצדיק הסרת יד מההגה או הכידון, ומי שרוצה להשתמש בטלפון בזמן שהרכב בתנועה, יעשה זאת באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, ואסור לו, לצורך השימוש בטלפון, להסיר, ולו יד אחת, מההגה. לא רק זאת, אלא שהעונש של נהג המסיר יד מההגה, לצורך דיבור בטלפון, חמור מעונשו של זה שמסיר ידו מן ההגה מכל סיבה אחרת, והקנס שמוטל במקרה זה הינו בשיעור פי חמשה. משלא צויין בכתב האישום כי הנאשם לא אחז ההגה בשתי הידיים, לא פורטו כל הנסיבות ביסוד העובדתי של העבירה. קיימים היום טלפונים סלולריים שאין כל צורך לקרבם לאוזנו של המשתמש בהם או לפיו כדי לנהל שיחה באמצעותם. המשתמש יכול להניחם על המושב שלידו או במתקן כלשהוא על לוח השעונים, לדבר לחלל המכונית וקולו ישמע לשותפו לשיחה באמצעות המיקרופון הפנימי המותקן בטלפון, והוא ישמע את שותפו באמצעות הרמקול הפנימי שבטלפון. לא רק זאת, אלא שישנם טלפונים שבהם אין צורך לחייג את המספר, וניתן לתת פקודה קולית לטלפון לבצע החיוג, ולצורך קבלת שיחה ניתן לתכנת הטלפון באופן שיענה באופן אוטומטי לאחר מספר צלצולים, ולכן הרשעת אדם על כך שדיבר בטלפון כאשר הוא אוחז ההגה בשתי הידיים, אלא שהשיחה מבוצעת שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, לאור כל האמור לעיל, נראית בלתי סבירה לחלוטין. הרשעה כנ"ל נוגדת את הוראת החוק המפורשת האוסרת שימוש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, רק אם בעת השימוש בטלפון הנהג אינו אוחז ההגה בשתי ידיו. הנאשם לא התייצב לישיבת ההקראה, אך החלטתי לזכותו ולא לבטל את כתב האישום. עוסקים אנו בסדרי דין מיוחדים ע"פ סעיף 240 (א') (2) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982, הקובע: "240. סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות. (א') בעבירות לפי פקודת התעבורה ... ... ... ... ... ... ... ... (1) ... ... ... (2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, ... ... ...". לאור העובדה שאנו עוסקים בסדרי דין ע"פ סעיף 240 הנ"ל, אני רואה את הנאשם כמי שהודה בעובדות כתב האישום, אך העובדות שהודה בהן הנאשם אינן מהוות עבירה ולכן החלטתי לזכותו" איני שואל כאן לדעתכם האם שימוש בדיבורית שלא קבועה ברכב היא דבר מסוכן או לא מומלץ וכדומה. אני מעוניין לקבל תשובה חד משמעית לגבי החוק בנושא זה. תודה ומצטער על האורך של ההודעה (הלינק להכרעת השופט היה ארוך מידי בכדי להכניסו כקישור).
לי באופן כללי ידוע שמותר לדבר בסלולארי כל עוד 2 הידיים על ההגה. האפשרויות לעשות זאת הן: - שימוש בדיבורית קבועה ברכב - שימוש בדיבורית לא קבועה (אוזניה חוטית/אלחוטית) עפ"י אתר המשטרה (ציטוט): "שאלה: האם מותר להשתמש ולשוחח בטלפון סלולרי תוך כדי נסיעה ברכב באמצעות דיבורית אישית(אוזניה) ? תשובה: עפ"י החוק אסור לדבר בטלפון סלולרי בעזרת דיבורית אישית (עם חוט או אלחוטית) בעת נהיגה. תקנה 28 ב' מחייבת דיבורית קבועה באמצעות מיקרופון המותקן ברכב. לפיכך,שימוש בכל אביזר אחר שאינו עונה להגדרה,אינו חוקי. לא זאת,אף זאת: בתקנה נכתב: שאין להשתמש בטלפון סלולרי אלא באמצעות דיבורית קבועה (מיקרופון המותקן ברכב). "שימוש" הינו מונח (איסור במקרה זה) רחב יותר מ"דיבור" וכולל גם פונקציות נוספות : SMS , ניהול יומן בטלפון הסלולרי ועוד. לכן בוודאי שגם הדיבור אסור." לכאורה - אין ברור יותר מיזה, כתוב שחור על גבי לבן כי מותר רק שימוש בדיבורית קבועה ברכב. מצד שני, קראתי כמה פסקי דין בנושא שבהם זוכה הנאשם שהשתמש בדיבורית אישית - כאשר שתיי ידיו על ההגה. פסקה לדוגמא + הסברי השופט שהחליט לזכות את הנאשם שבו הוא מסביר למה כן הגיוני לאפשר שימוש בטלפון גם כאשר אין דיבורית קבועה ברכב: "הכרעת דין החלטתי לזכות הנאשם. כתב האישום נוסח באופן הבא: "בתאריך... בשעה... במקום... ... ... ... נהגת ברכב הנ"ל ובעת שהרכב היה בתנועה השתמשת בטלפון קבוע/ נייד שלא באמצעות מיקרופון, המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28 (ב') לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961." נוסח תקנה 28 (ב'), שזה סעיף העבירה המיוחס לנאשם, הינו: "האמור בתקנת משנה (א') (ההדגשה שלי ש"י) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב." ומה משמיעה לנו תקנה 28 (א')? "(א') נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה (ההדגשה שלי ש"י); אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה." כלומר, העבירה היא אי החזקת ההגה בשתי הידיים, וכך גם מצוין בכותרת התקנה: "28. חובה להחזיק בהגה או בכידון." מתקין התקנה תיקן גם את תקנה 28 (ב'), המבהירה כי שימוש בטלפון אינו מצדיק הסרת יד מההגה או הכידון, ומי שרוצה להשתמש בטלפון בזמן שהרכב בתנועה, יעשה זאת באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, ואסור לו, לצורך השימוש בטלפון, להסיר, ולו יד אחת, מההגה. לא רק זאת, אלא שהעונש של נהג המסיר יד מההגה, לצורך דיבור בטלפון, חמור מעונשו של זה שמסיר ידו מן ההגה מכל סיבה אחרת, והקנס שמוטל במקרה זה הינו בשיעור פי חמשה. משלא צויין בכתב האישום כי הנאשם לא אחז ההגה בשתי הידיים, לא פורטו כל הנסיבות ביסוד העובדתי של העבירה. קיימים היום טלפונים סלולריים שאין כל צורך לקרבם לאוזנו של המשתמש בהם או לפיו כדי לנהל שיחה באמצעותם. המשתמש יכול להניחם על המושב שלידו או במתקן כלשהוא על לוח השעונים, לדבר לחלל המכונית וקולו ישמע לשותפו לשיחה באמצעות המיקרופון הפנימי המותקן בטלפון, והוא ישמע את שותפו באמצעות הרמקול הפנימי שבטלפון. לא רק זאת, אלא שישנם טלפונים שבהם אין צורך לחייג את המספר, וניתן לתת פקודה קולית לטלפון לבצע החיוג, ולצורך קבלת שיחה ניתן לתכנת הטלפון באופן שיענה באופן אוטומטי לאחר מספר צלצולים, ולכן הרשעת אדם על כך שדיבר בטלפון כאשר הוא אוחז ההגה בשתי הידיים, אלא שהשיחה מבוצעת שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, לאור כל האמור לעיל, נראית בלתי סבירה לחלוטין. הרשעה כנ"ל נוגדת את הוראת החוק המפורשת האוסרת שימוש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, רק אם בעת השימוש בטלפון הנהג אינו אוחז ההגה בשתי ידיו. הנאשם לא התייצב לישיבת ההקראה, אך החלטתי לזכותו ולא לבטל את כתב האישום. עוסקים אנו בסדרי דין מיוחדים ע"פ סעיף 240 (א') (2) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982, הקובע: "240. סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות. (א') בעבירות לפי פקודת התעבורה ... ... ... ... ... ... ... ... (1) ... ... ... (2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, ... ... ...". לאור העובדה שאנו עוסקים בסדרי דין ע"פ סעיף 240 הנ"ל, אני רואה את הנאשם כמי שהודה בעובדות כתב האישום, אך העובדות שהודה בהן הנאשם אינן מהוות עבירה ולכן החלטתי לזכותו" איני שואל כאן לדעתכם האם שימוש בדיבורית שלא קבועה ברכב היא דבר מסוכן או לא מומלץ וכדומה. אני מעוניין לקבל תשובה חד משמעית לגבי החוק בנושא זה. תודה ומצטער על האורך של ההודעה (הלינק להכרעת השופט היה ארוך מידי בכדי להכניסו כקישור).