אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
פעם התנהל פה ויכוח על שינוי שמות
- פותח הנושא giingiit
- פורסם בתאריך
זה לא אותו הדבר כמו להגיד
שהוא מפרש כרצונו. הבנתו מסתמכת על כתובים של ראשונים. ובכל זאת, מהי השממית? למה היא נקראת שממית? מה היא באה לסמל? מה הקשר בינה לבין השממית של היום? כל שמות בעלי החיים כיום ניתנו בהסתמכות על מקורות רק שמי שקבעם, לא היה בקיא והרבה טעויות נוצרו. לכן כל מי שבוחר לראות בדברי חז"ל טעות, טעות בידו.
שהוא מפרש כרצונו. הבנתו מסתמכת על כתובים של ראשונים. ובכל זאת, מהי השממית? למה היא נקראת שממית? מה היא באה לסמל? מה הקשר בינה לבין השממית של היום? כל שמות בעלי החיים כיום ניתנו בהסתמכות על מקורות רק שמי שקבעם, לא היה בקיא והרבה טעויות נוצרו. לכן כל מי שבוחר לראות בדברי חז"ל טעות, טעות בידו.
חז"ל לא "לקחו", ניתנה לנם סמכות
הם נבחרו לפסוק ולא כראות עיניהם, אלא בהתאם למסורת שירדה אליהם, ובהתאם לרוח הקודש שמנעה מהם להחטיא את עם ישראל. וזו בכלל לא המשמעות של הביטוי "לא בשמים היא", אתה טועה ומטעה כהרגלך. לא בשמים היא הכוונה, שהתורה לא נפסקת בשמים, אלא בארץ ע"י אלו שנבחרו מתוך העם.
הם נבחרו לפסוק ולא כראות עיניהם, אלא בהתאם למסורת שירדה אליהם, ובהתאם לרוח הקודש שמנעה מהם להחטיא את עם ישראל. וזו בכלל לא המשמעות של הביטוי "לא בשמים היא", אתה טועה ומטעה כהרגלך. לא בשמים היא הכוונה, שהתורה לא נפסקת בשמים, אלא בארץ ע"י אלו שנבחרו מתוך העם.
לא, הם * לקחו * את הסמכות
"הם נבחרו לפסוק ולא כראות עיניהם" מתי היו הבחירות האחרונות למשרת פוסק הדור? כמה יהודים השתתפו בהן? "ובהתאם לרוח הקודש שמנעה מהם להחטיא את עם ישראל" רוח הקודש היא פיקציה (מיותרת לגמרי) שנועדה להעניק לפסיקה הלכתית הילה אלוהית, ואין לה שום שימוש מעבר לכך. "לא בשמים היא הכוונה, שהתורה לא נפסקת בשמים, אלא בארץ ע"י אלו שנבחרו מתוך העם" נו, זה בדיוק מה שאמרתי - התורה היא פסיקה אנושית. אין כל ויכוח על ענין זה (חוץ מנושא הבחירות שלא היו ולא נבראו).
"הם נבחרו לפסוק ולא כראות עיניהם" מתי היו הבחירות האחרונות למשרת פוסק הדור? כמה יהודים השתתפו בהן? "ובהתאם לרוח הקודש שמנעה מהם להחטיא את עם ישראל" רוח הקודש היא פיקציה (מיותרת לגמרי) שנועדה להעניק לפסיקה הלכתית הילה אלוהית, ואין לה שום שימוש מעבר לכך. "לא בשמים היא הכוונה, שהתורה לא נפסקת בשמים, אלא בארץ ע"י אלו שנבחרו מתוך העם" נו, זה בדיוק מה שאמרתי - התורה היא פסיקה אנושית. אין כל ויכוח על ענין זה (חוץ מנושא הבחירות שלא היו ולא נבראו).
רוח היהדות היא...
שהפסיקה היא אנושית ואין בה כל מקום להתערבות אלוהית (מה שאת קוראת לו "רוח הקודש"). מה לעשות? כך כתוב בגמרא וכך הם הדברים הלכה למעשה. יתכן שבדת המיוחדת שלך העסק מתנהל אחרת, אבל זה כבר מחוץ לתחום הידע שלי. אגב, חשבת פעם ללמוד יהדות? כדאי לך, יש בה הרבה דברים יפים.
שהפסיקה היא אנושית ואין בה כל מקום להתערבות אלוהית (מה שאת קוראת לו "רוח הקודש"). מה לעשות? כך כתוב בגמרא וכך הם הדברים הלכה למעשה. יתכן שבדת המיוחדת שלך העסק מתנהל אחרת, אבל זה כבר מחוץ לתחום הידע שלי. אגב, חשבת פעם ללמוד יהדות? כדאי לך, יש בה הרבה דברים יפים.
לא כך כתוב במקורות!
כתוב כך: פירוש המשניות להרמבם מסכת סנהדרין חלק פרק 10 "וממה שאתה צריך לדעת כי דברי חכמים ז"ל נחלקו בם בני אדם לשלשה כתות: הראשונה והיא רוב מה שראיתי ואשר ראיתי חבוריו ומה ששמעתי עליו הם מאמינים אותם על פשטם ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים והמנעות כלה היא אצלם מחויבות המציאות ואמנם עושין כן לפי שלא הבינו החכמה והם רחוקים מן התבונות ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם ולא מצאו מעורר שיעורר אותם סוברין שלא כוונו החכמים ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים אלא מה שהבינו לפי דעתם מהם ושהם על פשוטם ואע"פ שהנראה מקצת דבריהם יש בהם מן הדבה והריחוק מן השכל עד שאילו סופר על פשוטו לעמי הארץ כל שכן לחכמים היו תמהים בהתבוננם בהם והם אומרים היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב בזה או שיאמין שהוא אמונה נכונה ק"ו שייטיב בעיניו וזו הכת עניי הדעת יש להצטער עליהם לסכלותם לפי שהם מכבדין ומנשאין החכמים כפי דעתם והם משפילים אותם בתכלית השפלות והם אינם מבינין זה וחי השם יתברך כי הכת הזה מאבדית הדרת התורה ומאפילים זהרה ומשימים תורת ה´ בהפך המכוון בה לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה והכת הזאת מספרים משפטי דברי חכמים ז"ל מה שכששומעין אותו שאר האומות אומרים רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה ורוב מה שעושין זה הדרשנים שהן מפרשים ומודיעין להמון העם מה שאינם יודעין ומי יתן אחר שלא ידעו אלא הבינו שיהיו שותקין כמו שאמר מי יתן החרש תחרישון ותהי לם לחכמה או שיהיו אומרים אין אנו מבינים כוונת החכמים בזה המאמר ולא היאך יתפרש אבל הם מחשבים שהם מבינים אותו ומשתדלים להודיעו לפרש לעם מה שהבינו הם עצמם כפי דעתם החלושה מה שאמרו חכמים ודורשין בראשי העם דרשון ממסכת ברכות ופרק חלק וזולתם על פשעם מלה כמלה. והכת השניה הם רבים ג"כ והם אותם שראו דברי חכמים או שמעום והבינו אותם כפי פשוטו וחשבו שלא כוונו חכמים בו זולתי מה שמורה עליו פשט הדבר והם באים לסכל אותם ולגנותם ומוציאין דבה על מה שאין בו דבה וילעגו על דברי חכמים ושכלם יותר זך מהם ושהם ע"ה כפתים גרועי השכל סכלם בכלל המציאות עד שלא היו משיגים בהם דבר חוכמה בשום פנים ורוב הנכשלים בזה השבוש המתיחסים לחכמת הרפואים והמסכילים בגזרת הכוכבים לפי שהם במחשבתם נכונים וחכמים בעיניהם ומחודדים ופילוסופים וכמה הם רחוקים מן האנושית אצל אותם שהם חכמים ופילוסופים על האמת אבל הם סכלים יותר מן הכת הראשונה והרבה מהם פתיות והוא כת ארורה לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים אשר נתבררה חכמתם לחכמים ואלו הפתאים אילו היה עמלם בכחמות עד שיהיו יודעים היאך ראוי לסדר ולכתוב הדברים בחכמת האלוקות והדומה להן מן הדברים אצל ההמון ואצל החכמים ויבינו החלק המעשיי מן הפילוסופיא אז היו מבינים אם החכמים ז"ל חכמים אם לא והיה מתבאר להם ענין דבריהם. והכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאד עד שאין ראוי לקרותם כת אלא כמו שיאמר לשמש מין ורק היא יחידה והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל ואם שכלם ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על ענינים אמתים למאד ואע"פ שהם מעטים ומפוזרים במקומות מחבוריהם הם מורים על שלמותם וכי הם השיגו האמת ושנתברר ג"כ אצלם מניעות הנמנע ומציאות המחייב להמצא וידעו כי הם ע"ה אינם מדברים התולים ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר וכי הם בכל מה שאומרים מם הדברים הנמנעים דברו בהם בדרך חידה ומשל כי הוא זה דרך החכמים הגדולים ולפי כך פתח ספרו גדול החכמים ואמר להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידוע הוא אצל בעל הלשון כי חידה הוא הדבר המכוון בו נסתר לא בנגלה ממנו וכמו שאמר אחודה נא לכם חידה וגו´ לפי שמדברי החכמים כולם בדברים העליונים שהם התכלית אמנם הם חידה ומשל והאך נאשימם על שמחברים החכמה על דרך משל ומדמים אותם בדברים הפחותים ההמוניים ואנו רואים החכם מכל אדם עשה זאת ברוח הקודש ר"ל שלמה במשלי ושיר השירים ובמקצת קהלת ואין יקשה עלינו לסבור פירוש על דבריהם ולהוציאם מפשטם כדי שיאות לשכל ויסכים עם האמת ועם היותם כתבי הקדש והם בעצמם כאברים בפסוקי המקרא ומוציאים אותם מפשוטם ומשימן אותם משל והוא את כמו שאנו מוציאים כמו שאמרו ה) בפירוש פסוק הוא הכה את שני אריאל מואב שהוא כלו משל וכן מה שנאמר והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור משל וכן מה שנאמר מי ישקני מים מבור בית לחם ו) ושאר הספור כלו משל וכן ספור איוב בכלל אמרו קצתם משל היה ז) ולא פירש לאיזה דבר הושם זה המשל וכן מי יחזקאל ח) אמרו קצתם משל היה ורבים כאלה ואם אתה המעיין מאחת השתי כתות הראשונות לא תשגיח בדברי ולא בשום דבר ממנו אבל יזיקך ותשנאהו והיאך יאתו המאכלין הקלים המעטים מכמותם הישרים באיכותם לאדם שהרגיל במאכלים הרעים אבל באמת הם מזיקים לו והוא שונא אותם הלא ידעת מה אמרו האנשים שהיו רגילים לאכול בצלים ושומים והדגים ונפשנו קלה וגו´. ואם אתה מן הכת השלישית כשתראה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו תעמוד ותתבונן בו ודע שהוא חידה ומשל ותשכב עסוק הלב וטירוד הרעיון בחבורו ובסברתו ותחשוב למצא כוונת השכל ואמונת היושר כמו שנאמר למצא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת ואז תסתכל בספרי זה ויועיל לך בע"ה."
כתוב כך: פירוש המשניות להרמבם מסכת סנהדרין חלק פרק 10 "וממה שאתה צריך לדעת כי דברי חכמים ז"ל נחלקו בם בני אדם לשלשה כתות: הראשונה והיא רוב מה שראיתי ואשר ראיתי חבוריו ומה ששמעתי עליו הם מאמינים אותם על פשטם ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים והמנעות כלה היא אצלם מחויבות המציאות ואמנם עושין כן לפי שלא הבינו החכמה והם רחוקים מן התבונות ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם ולא מצאו מעורר שיעורר אותם סוברין שלא כוונו החכמים ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים אלא מה שהבינו לפי דעתם מהם ושהם על פשוטם ואע"פ שהנראה מקצת דבריהם יש בהם מן הדבה והריחוק מן השכל עד שאילו סופר על פשוטו לעמי הארץ כל שכן לחכמים היו תמהים בהתבוננם בהם והם אומרים היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב בזה או שיאמין שהוא אמונה נכונה ק"ו שייטיב בעיניו וזו הכת עניי הדעת יש להצטער עליהם לסכלותם לפי שהם מכבדין ומנשאין החכמים כפי דעתם והם משפילים אותם בתכלית השפלות והם אינם מבינין זה וחי השם יתברך כי הכת הזה מאבדית הדרת התורה ומאפילים זהרה ומשימים תורת ה´ בהפך המכוון בה לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה והכת הזאת מספרים משפטי דברי חכמים ז"ל מה שכששומעין אותו שאר האומות אומרים רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה ורוב מה שעושין זה הדרשנים שהן מפרשים ומודיעין להמון העם מה שאינם יודעין ומי יתן אחר שלא ידעו אלא הבינו שיהיו שותקין כמו שאמר מי יתן החרש תחרישון ותהי לם לחכמה או שיהיו אומרים אין אנו מבינים כוונת החכמים בזה המאמר ולא היאך יתפרש אבל הם מחשבים שהם מבינים אותו ומשתדלים להודיעו לפרש לעם מה שהבינו הם עצמם כפי דעתם החלושה מה שאמרו חכמים ודורשין בראשי העם דרשון ממסכת ברכות ופרק חלק וזולתם על פשעם מלה כמלה. והכת השניה הם רבים ג"כ והם אותם שראו דברי חכמים או שמעום והבינו אותם כפי פשוטו וחשבו שלא כוונו חכמים בו זולתי מה שמורה עליו פשט הדבר והם באים לסכל אותם ולגנותם ומוציאין דבה על מה שאין בו דבה וילעגו על דברי חכמים ושכלם יותר זך מהם ושהם ע"ה כפתים גרועי השכל סכלם בכלל המציאות עד שלא היו משיגים בהם דבר חוכמה בשום פנים ורוב הנכשלים בזה השבוש המתיחסים לחכמת הרפואים והמסכילים בגזרת הכוכבים לפי שהם במחשבתם נכונים וחכמים בעיניהם ומחודדים ופילוסופים וכמה הם רחוקים מן האנושית אצל אותם שהם חכמים ופילוסופים על האמת אבל הם סכלים יותר מן הכת הראשונה והרבה מהם פתיות והוא כת ארורה לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים אשר נתבררה חכמתם לחכמים ואלו הפתאים אילו היה עמלם בכחמות עד שיהיו יודעים היאך ראוי לסדר ולכתוב הדברים בחכמת האלוקות והדומה להן מן הדברים אצל ההמון ואצל החכמים ויבינו החלק המעשיי מן הפילוסופיא אז היו מבינים אם החכמים ז"ל חכמים אם לא והיה מתבאר להם ענין דבריהם. והכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאד עד שאין ראוי לקרותם כת אלא כמו שיאמר לשמש מין ורק היא יחידה והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל ואם שכלם ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על ענינים אמתים למאד ואע"פ שהם מעטים ומפוזרים במקומות מחבוריהם הם מורים על שלמותם וכי הם השיגו האמת ושנתברר ג"כ אצלם מניעות הנמנע ומציאות המחייב להמצא וידעו כי הם ע"ה אינם מדברים התולים ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר וכי הם בכל מה שאומרים מם הדברים הנמנעים דברו בהם בדרך חידה ומשל כי הוא זה דרך החכמים הגדולים ולפי כך פתח ספרו גדול החכמים ואמר להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידוע הוא אצל בעל הלשון כי חידה הוא הדבר המכוון בו נסתר לא בנגלה ממנו וכמו שאמר אחודה נא לכם חידה וגו´ לפי שמדברי החכמים כולם בדברים העליונים שהם התכלית אמנם הם חידה ומשל והאך נאשימם על שמחברים החכמה על דרך משל ומדמים אותם בדברים הפחותים ההמוניים ואנו רואים החכם מכל אדם עשה זאת ברוח הקודש ר"ל שלמה במשלי ושיר השירים ובמקצת קהלת ואין יקשה עלינו לסבור פירוש על דבריהם ולהוציאם מפשטם כדי שיאות לשכל ויסכים עם האמת ועם היותם כתבי הקדש והם בעצמם כאברים בפסוקי המקרא ומוציאים אותם מפשוטם ומשימן אותם משל והוא את כמו שאנו מוציאים כמו שאמרו ה) בפירוש פסוק הוא הכה את שני אריאל מואב שהוא כלו משל וכן מה שנאמר והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור משל וכן מה שנאמר מי ישקני מים מבור בית לחם ו) ושאר הספור כלו משל וכן ספור איוב בכלל אמרו קצתם משל היה ז) ולא פירש לאיזה דבר הושם זה המשל וכן מי יחזקאל ח) אמרו קצתם משל היה ורבים כאלה ואם אתה המעיין מאחת השתי כתות הראשונות לא תשגיח בדברי ולא בשום דבר ממנו אבל יזיקך ותשנאהו והיאך יאתו המאכלין הקלים המעטים מכמותם הישרים באיכותם לאדם שהרגיל במאכלים הרעים אבל באמת הם מזיקים לו והוא שונא אותם הלא ידעת מה אמרו האנשים שהיו רגילים לאכול בצלים ושומים והדגים ונפשנו קלה וגו´. ואם אתה מן הכת השלישית כשתראה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו תעמוד ותתבונן בו ודע שהוא חידה ומשל ותשכב עסוק הלב וטירוד הרעיון בחבורו ובסברתו ותחשוב למצא כוונת השכל ואמונת היושר כמו שנאמר למצא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת ואז תסתכל בספרי זה ויועיל לך בע"ה."
אגב, בנוגע ללימוד יהדות שאתה ממליץ
על יהדות כשלך למדתי במאמר הבא: מעולם לא היה אפיקורס אמתי להלן מאמר מהספר "מכתב מאליהו" של הרב דסלר שנקרא "מעולם לא היה אפיקורס אמתי". מהמאמר ניתן להסיק מי הם בעצם אנשי דעת אמת ולמה הם עושים את מה שעושים. * * * * * * * "השמים מספרים כבוד אל...אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט} דבר גדול השמיענו הכתוב בזה. כי לכאורה תמוה: אם השמים מספרים, והרקיע מגיד, והימים ידברו, והלילות יחוו דעת. איך אפשר שיהיו בני אדם שלא ישמעו ולא ידעו? אם כל הבריאה כולה אומרת שירה לפניו איך אפשר שיהיו מחוסרי אמונה שיאמרו שאינם שומעים כלום? אמנם מעולם לא היה מי שהוא אפיקורס באמת. על מי שפקר ידע בפנים קרב לבו שמתעלם הוא מן האמת. ומה שטוען שאינו רואה ואינו שומע היינו שאינו ר-ו-צ-ה לראות ואינו ר-ו-צ-ה לשמוע. וכן כתב רש"ז זצ"ל בכתביו (חכמה ומוסר ח"כ עמ´ שסה) ע"פ "פן ישרה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו", (ישעי´ ו´) דהיינו שהרשע מ-ת-י-י-ר-א מלראות ומלשמוע ומלהבין, כי אם כה יעשה הלא ישוב ויתרפא, ובזה אינו רוצה בשום אופן. וזהו מה שאמר הכ´ "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם", פי´ שאין שום אחד מדבריהם של השמים והרקיע הנ"ל שאינו נשמע לכל באי העולם, כי בתוך לבם הכל שומעים את קול השירה של הבריאה כולה המכרזת על בוראה ומודה לו, כי כל האומר ודברים שבבריאה בהכרח נשמעים, אלא שהכופר - בכוונה הוא כופר, ובמרמה הוא אומר שאינו שומע ואינו רואה. ולדעת עד היכן מגיע כח הרצון להתעלם מן האמת שאדם מכירה בלבו, צריך להתבונן היטב בדברי חז"ל על מעשה קין. עיין תרגום ירושלמי על ויאמר קין אל הבל אחיו: "אמר לית דין ולית דיין ולית עלם אוחרן וכו´" פלא הוא, אדם גדול כקין, שהיה נביא, איך אפשר שיעשה אפיקורס? אבל עוד צ"ע בענין קין, הרי אז"ל ע"פ ויבא קין מפרי האדמה, שהביא מן הגרוע, ודבר זה קשה מאד להבין: מי שהוא בעצמו המציא ענין הקרבן, וא"כ הרגיש בתוכן ענינו ולא עשהו מצד ההרגל החיצוני, איך יביא מן הגרוע, שאין זה קרבן? (כי ענין הקרבן להקריב את עצמו, דהיינו עיקר שאיפתו, עיין במאמר "סוד בנין בית המקש"). אמנם שורש הדבר הוא מצד מדת הכילות. משונה הוא עד כמה כח המדה הרעה הזאת! כל פירות שבעולם היו לו לקין, ובוודאי היו כ"כ פירות מובחרים שלא יכול לאכול אף חלק קטן מהם, ואעפ"כ הביא מן הגרועים ועכב את המובחרים. וכשלא נתקבל הקרבן נתקנא בהבל, ועי´ במדרש (ב"ר פ´ כ"ב) שעל חלוקת העולם היו מדיינים, ואף שחלק קין היה גדול מהכיל מ"מ נתקנא על היות שם אחר, שגם הוא בעלים על חלק מן העולם. והקנאה גברה בקין עד שהשיאתו להרוג את הבל, אך לא היה יכול להתאים רעה כזאת עם הכרתו את הקב"ה. אבל עדיין הקנאה דוחפת אותו למלאות שאיפתה, וסתירה זאת פעה בו והצירה לו כל כך עד שנאלץ לפשרה עכ"פ: דהיינו או לשבר שאיפתו ולאחוז בהכרתו באמת, או להניח לשאיפתו ולהתעלם לגמרי מהכרתו עד די התפקרות גמורה לומר "לית דין ולית דיין ולית עלמא אוחרן" וכו´. ובחר קין בדרך זו שנית, אפי´ נגד ידיעתו הנבואית; כל כך גדול הוא כח הבחירה להתעלם מן האמת. וזהו מהלך כל האפיקורסות, - כל אדם יודע את האמת בלבבו, אלא שרצונותיו הרעים מביאים אותו לידי עבירות שא"א לו לתרצן לעצמו, ופנימיות לבו דוחפתו ליישב את הסתירה ע"י אפיקורסות. נמצא, כל אפיקורסות שקר משרשה." * * * * * * אז להבא כשקוראים מאמרים של דעת אמת, צריך לקחת בחשבון מה המניעים האמיתיים שמסתתרים מאחורי ה"אמת" שלהם.
על יהדות כשלך למדתי במאמר הבא: מעולם לא היה אפיקורס אמתי להלן מאמר מהספר "מכתב מאליהו" של הרב דסלר שנקרא "מעולם לא היה אפיקורס אמתי". מהמאמר ניתן להסיק מי הם בעצם אנשי דעת אמת ולמה הם עושים את מה שעושים. * * * * * * * "השמים מספרים כבוד אל...אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט} דבר גדול השמיענו הכתוב בזה. כי לכאורה תמוה: אם השמים מספרים, והרקיע מגיד, והימים ידברו, והלילות יחוו דעת. איך אפשר שיהיו בני אדם שלא ישמעו ולא ידעו? אם כל הבריאה כולה אומרת שירה לפניו איך אפשר שיהיו מחוסרי אמונה שיאמרו שאינם שומעים כלום? אמנם מעולם לא היה מי שהוא אפיקורס באמת. על מי שפקר ידע בפנים קרב לבו שמתעלם הוא מן האמת. ומה שטוען שאינו רואה ואינו שומע היינו שאינו ר-ו-צ-ה לראות ואינו ר-ו-צ-ה לשמוע. וכן כתב רש"ז זצ"ל בכתביו (חכמה ומוסר ח"כ עמ´ שסה) ע"פ "פן ישרה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו", (ישעי´ ו´) דהיינו שהרשע מ-ת-י-י-ר-א מלראות ומלשמוע ומלהבין, כי אם כה יעשה הלא ישוב ויתרפא, ובזה אינו רוצה בשום אופן. וזהו מה שאמר הכ´ "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם", פי´ שאין שום אחד מדבריהם של השמים והרקיע הנ"ל שאינו נשמע לכל באי העולם, כי בתוך לבם הכל שומעים את קול השירה של הבריאה כולה המכרזת על בוראה ומודה לו, כי כל האומר ודברים שבבריאה בהכרח נשמעים, אלא שהכופר - בכוונה הוא כופר, ובמרמה הוא אומר שאינו שומע ואינו רואה. ולדעת עד היכן מגיע כח הרצון להתעלם מן האמת שאדם מכירה בלבו, צריך להתבונן היטב בדברי חז"ל על מעשה קין. עיין תרגום ירושלמי על ויאמר קין אל הבל אחיו: "אמר לית דין ולית דיין ולית עלם אוחרן וכו´" פלא הוא, אדם גדול כקין, שהיה נביא, איך אפשר שיעשה אפיקורס? אבל עוד צ"ע בענין קין, הרי אז"ל ע"פ ויבא קין מפרי האדמה, שהביא מן הגרוע, ודבר זה קשה מאד להבין: מי שהוא בעצמו המציא ענין הקרבן, וא"כ הרגיש בתוכן ענינו ולא עשהו מצד ההרגל החיצוני, איך יביא מן הגרוע, שאין זה קרבן? (כי ענין הקרבן להקריב את עצמו, דהיינו עיקר שאיפתו, עיין במאמר "סוד בנין בית המקש"). אמנם שורש הדבר הוא מצד מדת הכילות. משונה הוא עד כמה כח המדה הרעה הזאת! כל פירות שבעולם היו לו לקין, ובוודאי היו כ"כ פירות מובחרים שלא יכול לאכול אף חלק קטן מהם, ואעפ"כ הביא מן הגרועים ועכב את המובחרים. וכשלא נתקבל הקרבן נתקנא בהבל, ועי´ במדרש (ב"ר פ´ כ"ב) שעל חלוקת העולם היו מדיינים, ואף שחלק קין היה גדול מהכיל מ"מ נתקנא על היות שם אחר, שגם הוא בעלים על חלק מן העולם. והקנאה גברה בקין עד שהשיאתו להרוג את הבל, אך לא היה יכול להתאים רעה כזאת עם הכרתו את הקב"ה. אבל עדיין הקנאה דוחפת אותו למלאות שאיפתה, וסתירה זאת פעה בו והצירה לו כל כך עד שנאלץ לפשרה עכ"פ: דהיינו או לשבר שאיפתו ולאחוז בהכרתו באמת, או להניח לשאיפתו ולהתעלם לגמרי מהכרתו עד די התפקרות גמורה לומר "לית דין ולית דיין ולית עלמא אוחרן" וכו´. ובחר קין בדרך זו שנית, אפי´ נגד ידיעתו הנבואית; כל כך גדול הוא כח הבחירה להתעלם מן האמת. וזהו מהלך כל האפיקורסות, - כל אדם יודע את האמת בלבבו, אלא שרצונותיו הרעים מביאים אותו לידי עבירות שא"א לו לתרצן לעצמו, ופנימיות לבו דוחפתו ליישב את הסתירה ע"י אפיקורסות. נמצא, כל אפיקורסות שקר משרשה." * * * * * * אז להבא כשקוראים מאמרים של דעת אמת, צריך לקחת בחשבון מה המניעים האמיתיים שמסתתרים מאחורי ה"אמת" שלהם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.