תמיד אני מוצאת עצמי מסבירה לך המון הסברים....
אתה מסיק המון מעבר למה שכבר כתוב, וזה בסדר, ככה זה פורום, והמילה הכתובה פרשנויות רבות לה ואנחנו לא מכירים ממש, ואני גם יודעת איזה רושם אני עושה על אנשים שפוגשים אותי פעם אחת וגם לא ממש דברתי אתם... אז אם אני מחברת את כל זה אני בהחלט מבינה. א. לא קריאה ביקורתית וגם לא סלקטיבית, סה"כ כתבתי כאן שאתה צודק וזה פוגע, ואח"כ כתבתי: "ולפי למ"ם אני אמורה לצאת רק עם כאלו שאני עם כוונות מאד רציניות לגביהם..." לא כ ז א ת סתירה למה שכתבת.... ובסוף כתבתי שמזה משתמע שעלי לשבת בבית עד שיתחשק לי להיות רצינית או שאמצא מישהו שאני ממש רצינית לגביו. לא רואה איפה פה סילפתי את דבריך יותר ממה שאתה סילפת את שלי.... ב. כתבתי כבר לפני תגובתך הנוכחית שהוא בטוח יודע כמה אני לא רצינית כי כולם בסביבתי שמעו אותי מדברת על זה המון לאחרונה, וגם הוא. אז מי פה קורא קריאה ביקורתית? זה לא שה תמים שבא לפגישה ללא ידיעה וכולו מרומה. ג. לעניות דעתי וגם על סמך הסעיף הנ"ל (אכוון אותך למען לא תפספסו- ראה הסעיף הקודם), הבחור בעצמו רק רוצה קצת פאן, הבעיה המוסרית שלי נבעה מכך שאם אלו ציפיותיו אז לי לא כ"כ בא... סתם בא לי לצאת אם מישהו, להכיר בן אדם, והוא סה"כ איש חמוד, וגם בחבר'ה אז מה רע?פחדתי שזה לא מוסרי כי זה הפך לדייט מכל הבחינות וידעתי שרוב הסיכויים שלא אעמוד בציפיות האלו...(ואל תדאג, זה נפתר יפה ועם המון כיף וכבוד הדדי) ד. איך אתה מיד מניח הנחות שאתה יודע! איזה מינונים? תגיד לי? לא יצאתי עם אף אחד כבר מליון שנה...אגו? איזה אגו?חיזוק? אז תתפלא- אני לא איזה כוסית עם תפיסה עצמית בשמיים שצריכה להרגיש שהיא בשוק או שעדיין יש לה את זה, כי אף פעם לא הייתי מהסוג שבכלל בשוק!!! אני אפילו לא יודעת לעשות עיניים למי שאני רוצה, פשוט אחרי 3 חודשי כרכור מבויש סביבם הייתי בסוף נותנת את הטלפון אומרת איזו מחמאה ברורה ואז או שהם היו נעלמים או שהיינו נהיים חברים. בחיים לא יצאתי לדייט של ממש- כל מה שהגדרתי קודם כ"דייט" אז זה לא היה משום סוג נורמלי שמישהו מכיר, אני לא חיה בארץ הסליז, מעולם לא הייתי ב"סצינה", אולי עשיתי רושם של איזו כוסית סנובית וקלילה בפגישה (אם כי לבושה ממש ממש משונה לשכזאת, לא?) אבל אני החננה הביישנית, הפחדנית, חסרת הבטחון שאף פעם לא תצליח להרגיש שהיא יפה או ממש שווה... מעולם לא שיחקתי בגבר וזאת גם לא היתה כוונתי הערב, וזו הפעם הראשונה בחיי שיצאתי לדייט של ממש. ה. עוד כמה פרטים- מדובר בבחור נאה ואפילו חתיך בעיני רוב העולם הנשי, עם אגו גדול, שמאז שאני מכירה הספיק להחליף איזה 5 חברות לפחות (בשנה??) כל הזמן יוצא לדייטים, בטוחה שעם כל המידע הקודם כבר ברור לך שלא איזה אומלל מכוער ולא מושך שהחלטתי לנצל כדי לטפח את האגו שלי ולהשתולל לי על חשבונו. (אני מעולם לא נמשכתי ל"חתיכים" אלא בעיקר לממש מוזרים) ו. אז למה כ"כ פחדתי שזה לא מוסרי? חוסר בטחון ענק שמצפים ממני למשהו ואני לא כ"כ יודעת מה לעשות עם זה, אבל צא מנק' הנחה שגם אם מישהו פונה לפורום בבקשה עצה יש לו כבר איזה פתרון משלו או שהוא יגבשו והוא רק רוצה לשמוע עוד דעות (לפחות ככהזה אצלי.) ז. למה כ"כ אכפת לי מה אתה חושב? לא יודעת....אולי כי אתה עושה רושם די אינטליגנטי בסופו של דבר ואני, לי חשוב לדעת שאנשים שאני מעריכה לא חושבים עלי דברים רעים, מין חוסר בטחון שכזה שאנחנו רוצים שיאהבו אותנוף טוב יאללה מרוב עייפות התחלתי ממש לקשקש מחר אתחרט לפחות על חצי מההודעה הזא...
בחור שהכרתי דרך חברים, חמוד, אבל אני לא נמשכת אליו, אפילו לא מעט.... אבל צריך להתחיל איפשהו, לא? ואני כבר לא זוכרת איך זה... לא יודעת מה עושים, כלום... האם זה ממש לא מוסרי לצאת עם מישהו שאני לא ממש מעונינת בו רק בשביל להתאמן?
זאת דעתי.
