למען האמת
אני לא יוצאת עם גברים בגילו. זה נראה לי תמיד כזה אבהי. זאת פעם ראשונה שיצאתי עם גבר כזה ואחרונה!!! יצאתי בגלל לחצים מצד אימי, שאמרה לי שכדאי לי לבחון את הבחור לאחר שדיברה עמו בטלפון. הסקרנות גברה עליי והחלטתי נלהתקשר לראות מי הבנאדם וקבענו להיפגש. הפגישה הראשונה לא היתה מוצלחת, אבל חשבתי שאולי הוא ביישן ולכן הוא מתנהג ככה. במהלך הדייט חשבתי לעצמי שאין סיכוי שאצא איתו לדייט שני. אבל כשהוא החזיר אותי הביתה הוא הפציר בי לצאת לדייט שני לתת לזה צ'אנס ואמרתי לעצמי שננסה. ולאחר הדייט השני כתבתי את הודעתי כאן,יום למחרת לא הרגשתי טוב וראיתי איך הוא מתנהג בקשר אליי, הבנתי שזה לא זה. שלחתי לו SMS שחשבתי על זה הרבה ואנחנו לא מתאימים ושיהיה בהצלחה. בתגובה הוא ענה לי "גם אני לא טעיתי". שלא הבנתי בדיוק את הקשר אבל הראה כמה חכם הוא. אני מחפשת בחורים בגילי עד גיל 33 גג, כי בכל מקרה חשובה לי ההבנה השפה המשותפת, שנהייה באותו ראש. אני יכולה להעיד על עצמי וכמו שאמרו אחרים עליי שאני בוגרת לגילי, אבל לא בגלל זה אצא יותר עם בחור שמבוגר ממני ב11.5 שנה. הסיבה שיצאתי איתו מעבר ללחצים של אימי היא שרוב הבחורים בגילי לא מחפשים קשר רציני שיוביל למיסוד (ואני אישית מרגישה שאני מוכנה לזה) וראיתי כבר את קרובת משפחתי שהתחתנה עם גבר בן 42 והיא בת 24 ויש להם זוגיות נפלאה. אני במפורש לא מחפשת אבא. היה לי אבא אחד ויקר וזהו. אני מחפשת בן זוג לחיים. לגבי האובדן של אבי. עברה שנה ושבעה חודשים מאז שהלך לעולמו. הלכתי לטיפול פסיכולוגי אחרי זה אבל זה לא עזר. הבנתי שאת זה אצטרך להתמודד לבד. זה לא קל ולא פשוט להתמודד עם החיים לאחר שמישהו יקר וחשוב לליבך נלקח ממך בפתאומיות. אני חושבת שאולי קשה לי להכניס מישהו לליבי כי אני לא יודעת איך יתמודד עם זה ואיך יקבל אותי כפי שאני. נ.ב. גיל 27 לא מעיד עלייך כשומר של מכון הגריאטרי.