פעם ראשונה לבד עם הילדים לכמה ימים....

[chili3]

אחלה טיפים

 

[mother cat]

אכן זו התכנית!

תהיה סבתא כל ערב לעזרה - או אמא שלי או חמותי. ולפחות ערב אחד יאכלו פה פיצה לארוחת ערב (ואולי בכלל כל ערב....).
אני מודה שאני יותר לחוצה מהבקרים. אני גם ככה לא ידידותית למשתמש בבוקר. בעבודה יודעים לא לדבר איתי בכלל עד אחרי ספל התה השני שלי... פה איכשהו אצטרך לנווט בין 4 ילדים לא קלים בבוקר ועל מעט מאד שעות שינה.... הממממ....

אני תוהה לגבי להביא את הקטנה לישון איתי. גם אני חשבתי על זה אבל המיטה שלנו לא צמודה לקיר אז אני לא בטוחה שהיא לא תוכל להתגלג לרצפה. אני צריכה לחשוב איך לעשות את זה בטיחותי.

תודה!

 

[איל85]

תמיכה ועזרה

בקר טוב
אנחנו כאן לתמיכה ועזרה, ואם מותר, הייתי מציע כי תנסי לגייס עזרה

ממשפחה ו/או חברים קרובים, שיכולים לקפוץ, להוציא חלק מהבית.

מעבר לזה, אם יכולה בימים האלה לומר לגדולים, אבא איננו, מבקשת

שתעזרו לי, אפילו בדברים הכי קטנים, ההתגייסות לעזרה מפנה

אנרגיות להפריע במקום אחר.

חשוב לשמור על מסגרת בימים כאלו ועם זאת לשחרר היכן שאפשר את הגדולים

הנמצאים בשיא "פריחת ההורמונים" של גיל העשרה.
בהצלחה -איל

 

[mother cat]

תודה רבה

כאמור יש סבתות מגויסות לעזרה אחרי הצהריים. וגם הבן הגדול כבר אמר שיעזור בכל מה שאני מבקשת, כולל ללכת לסופר בחמישי (זה התפקיד של אבא. אני שונאת סופר.... ובמיוחד בחמישי....). בינתיים רק בת ה-12.5 עוד לא הפנמה שצריך להיות קצת יותר קלים בימים האלה.

והקטנים כמובן לא יודעים בכלל...

 

[kisslali]

נבואה שמגשימה את עצמה

קחי לך רבע שעה (בעבודה) עם כוס תה חזק וטוב ותרשמי איך זה יכול 'מושלם', תשנני בלי סוף שבדיוק כך זה יהיה. לפי ההודעה שלך כ"כ ברור שיהיה איום ונורא שאין סיכוי שזה יהיה אחרת.

אני מאמינה גדולה ב'שוחד', ממה שאת כותבת נשמע שאת דוחפת את הילדה לפינה, תבקשי שתעזור לך כי נורא קשה לך עם הקטנטנים כשאבא נוסע וזהו. לדעתי היא תבין לבד שלך אין זמן ואם לא העובדה שלה יהיה טוסט תתגלה לה די מהר.

אני את הגדולים הייתי פשוט 'קונה' כי בטוח יש משהו שכל אחד מהם רוצה מספיק או חושש מספיק להפסיד. בזכות נעלי ספורט (אמנם יקרות) לבן שלי יש תעודת בגרות מלאה. נכון שזה לא חינוכי אבל להגנתי אומר שאין דרך אחרת לסיים תיכון יוקרתי בתל אביב בגיל 18 (בלי בגרות), שלא מדובר במאות זוגות אלא בפחות מעשרה, בלעדיהן לא הייתה לו תעודת בגרות.

ללי

 

[mother cat]

טוב. אנסה לחשוב חיובי...

ואבוא לדווח פה כדי שתעודדו אותי.

האמת? אני צריכה מעט מאד עזרה מהילדים. רק קצת גמישות ויותר שיתוף פעולה ממה שאבא מקבל בבוקר... למשל לקום אחרי פעם אחת שמעירים אותם ולא 10.

ואני מבינה היטב את נושא השוחד. אנסה לחשוב על משהו....

 

[מנסה ומתנסה]

אז היא לא תהיה יותר קלה בימים האלה...

היא תמשיך להיות המתבגרת בת 12.5 (כידוע לי יש אחת כזאת בת 11.5),
ותמשיך לרצות את הטוסט המיוחד שלה כבדיקה לאהבה שלך, במיוחד בזמנים
כאלה שאבא נוסע פעם ראשונה (?) לחו"ל וגם לה זה בטח לא פשוט.
ואת - תעשי את מיטב יכולתך (יותר מזה את במילא לא יכולה לעשות

),
ותראי לה שאת מנסה לעשות את מיטב יכולתך, ושאת בטוחה שהיא עושה את
מיטב יכולתה (אם או בלי לוותר על הטוסט), ושאת נמצאת שם בשבילה (שוב -
ככל יכולתך).
לגבי בן ה- 15 - הייתי נמנעת אולי מלשלוח אותו לבד לסופר (במיוחד אם לא
עשה את זה קודם). הייתי מתלווה אליו ונותנת לו לסייע, או מזמינה טלפונית
(למה לא, בעצם?).
וכמו שיעצו לך קודם - הייתי מנסה לשחרר עד כמה שאפשר. יש לך מס' ימים,
כך שאפשר "להתפרע" מבחינת אוכל מוכן, הקלה בניקיון הבית וכו'.

בהצלחה

 

[אדמiנית]

לבד עם הילדים

בפרט עם שניים קטנטנים זה באמת לא פיקניק.
בהחלט אפשר לצפות משני ילדים גדולים לעזור, ואם לא לעזור, אז לפחות לא להפריע...

יקירתי, נתנו לך כאן כמה טיפים מצוינים,
והטיפ שאני נותנת לך הוא שתעשי לעצמך את החיים כמה שיותר קלים,
גם אם זה אומר לחפף בדבר או שניים שאת רגילה כשבעלך נמצא.
אני מבינה שהבן כבר הציע את עזרתו, ואני מאמינה שכשהילדה תראה את כולם נרתמים למאמץ, היא לא תהיה עד כדי כך אנטי.
וגם אם כן:
תקבעי עובדות בשטח,
ו אל תפחדי

את המבוגר האחראי בבית,
את קובעת,
ואם לא מוצא חן בעיני מישהו, הוא יכול להמשיך להסתובב כל היום עם פרצוף חמוץ, באיזשהו שלב זה ימאס עליו.

אני אישית בכלל לא מבינה את הפחד וההתקפלות של ההורים כשהילדים מגיעים לגיל המגעיל.
נכון, לא קל ולא פשוט, אבל לא צריך להכנס ללחצים ולפחדים. אנחנו משדרים להם את התחושות האלה ואת חוסר ההחלטיות, וזה רק מעצים את האנטי והדווקא שלהם.
גם בגיל הזה (ואולי דווקא בגיל הזה) הם זקוקים לגבולות שאנחנו מצבים להם.

את האמא בבית, וזה לא משתנה כשהאבא לא נמצא.

שיהיו ימים קלים עד כמה שאפשר

ובטח שאפשר לקטר, מה היינו עושות בלי האפשרות הזאת...

 

[mother cat]

תודה

מבטיחה לעדכן

 

[גלים גלים]

בטוחה שיהיה בסדר(אם תתעלמי מהטרולים)

כאמא לילדה ביולוגית שהיא דווקאיסטית רצינית לפעמים ובמיוחד כשקשה לה רגשית, גיליתי שכשאני איתה לבד זה הכי הכי קל. כי היא וגם אני יודעות שאין לנו ברירה אלא לפתור את המחלוקת- הרי זה רק אנחנו פה..אין מבוגר אחר.
ולגבי הטרולים, נו באמת. גם אני בהחלט אומרת לבני יקירי לא, אני לא מרשה כוס חלב עכשו! לא ישאר מספיק לקורנפלקס של מחר /שתית כבר כוס היום ואל תגזים. ובודאי שאני לא מכינה דברים שמקשים עלי מאד. כלומר אני אומרת שלא אכין ואז אם אני כן יכולה אז יש לה הפתעה נחמדה. הצעה לפינוק שכן אפשר לתת לה כדי לעודד אותה לעזור -לכתוב לה פתק עם הסנדביץ' (הרגיל..) את הפתק כותבים אחרי שהם ישנים (תודה על העזרה ,כמה שאת חמודה, אני יודעת שאת מתגעגעת לאבא.. משהו כזה. הרי אם תודי לה יש סיכוי שהיא תעזור מעצם זה שהודית לה...)
מכינה, ולפעמים דוקא מפנקת ונותנת יותר מהרגיל- כשאני יכולה וכשאני חושבת שהיא זקוקה לזה כדאי להרגע.

 

[אiרית]

דיווחים?

איך הולך?

 

[mother cat]

הדיון האינסופי על טוסט הוציא לי את החשק...

אבל מיד אכתוב דווח. אנחנו אחרי, אבא חזר. כולם שלם...