כשלי היה שמונה-עשרה חשבתי על זה והגעתי למסקנה
שאין מה לחגוג, כי בעצם הגיל לא קיים. הסיבה היחידה שאני בן שמונה-עשרה היא שעברו 18X365 ימים מאז שנולדתי, מפני שבני-האדם החליטו ש-365 ימים הם שנה אחת. אם בעוד מאתיים שנה, שנה אחת תהיה שווה לשישה חודשים במקום לשניים-עשר, הצאצאים שלי יוכלו לטעון שאבות אבותיהם סיימו את בית-הספר בגיל תשע. לעומת זאת, אם השנה הייתה שווה עשרים וארבעה חודשים, אזי סיימתי בית-ספר בגיל שלושים ושש. בכל מקרה, זו סתם מקריות שכדור-הארץ סובב סביב השמש במשך 365 ימים, ובאותה מידה זה היה יכול לארוך כל מספר אחר של ימים. כמובן שבאותה מידה, בני-האדם היו יכולים לקבוע את השנה על-פי כל גורם אחר בטבע: שנה אחת היא מרגע הזריחה עד רגע השקיעה, מרגע הלידה עד ברית המילה, מרגע הופעת הירח עד היעלמו או מרגע לידת האדם עד רגע מותו.
|גשש-בלש| טרין.
