פרוייקט My So Called Life מספר 3

[פוֹלי]

פרוייקט My So Called Life מספר 3

יוצא לדרך? לפני שנתיים פתחתי שרשור בפורום "מוזיקה אלטרנטיבית". המטרה הייתה להכיר את מה שהוביל אתכם לשמוע את המוזיקה שאתם שומעים היום. אז הנה הציטוט עם שינוי קל, (מפה תתחילו לענות): כל אחד התחיל את פיתוח הטעם המוסיקלי שלו מהיכן שהוא. זה יכול להיות מייקל ג'קסון בגיל 11, take that בגיל 12, בויזון בגיל 13 וכן הלאה עד ליום שבו השמיעו לכם לראשונה שיר לא ממש מיינסטרימי, וזה גרם לכם לעבור הלאה. פתאום אתם שומעים את רדיוהד בגיל 14, סוויד בגיל 15 ולאט לאט מפתחים טעם מוסיקלי משלכם יכול להיות שגדלתם במשפחה בה אין מיינסטרים וכל היום ההורים שמעו מוסיקת סיקסטיז - מה שיכול לשנות את הרשימה בכרונולוגיה מלמעלה. אני מחפשת לקרוא על ה High-Lights בחיים שלכם, את אבני הדרך ואת המסלול שעשיתם מהיום בו קניתם \ הקלטתם \ צרבתם לעצמכם דיסק (קשישים כמוני ירשמו על קסטות בתחילת דרכם), מוסיקה שאתם בחרתם לשמוע, משהו שכולו שלכם. מעניין אותי לדעת מאיפה כל אחד התחיל ואיך התגלגל לו הטעם המוסיקלי עם השנים. מי\מה היה הדרבון שלכם לשמוע את המוזיקה שאתם שומעים היום

זה בידיים שלכם. Roll with it

פולי.

 

[black eyed angel]

נחמד וקל...

הכל התחיל לפני בערך 15 שנה. באותה תקופה שמעתי דברים כמו now 31 ו - Hit List 4. סקטמן היה להיט. רצה הגורל ואחד מחברי לכיתה הכיר אותי בגיל 12 (ולא דקה מוקדם מידי) לביטלס. הכרתי אותם מהבית, אבל מעולם לא חקרתי אודתם בעצמי. דרכו הכרתי אותם ונעשתי בילטמניאק. ב- 1997 לאחר יציאת ok computer, חגגתי את יום הולדתי ה- 14. אחותי הביאה לי את the bends כדי שאכיר את הלהקה. אני אפילו זוכר את הפתק, היא ציירה עליו איש שיש לו רדיו במקום ראש....מקורי לא עברו חודשיים ואני כבר קניתי את ok computer, pablo honey ואת האי פי my iron lung. נעשיתי רדיוהדמניאק. את רוב ההשפעות המוסיקאליות שלי לאחר מכן קיבלתי מאחותי הנפלאה וממוכרת בחנות דסקים מקומית איתה התיידדתי ושעל פי המלצותיה הייתי קונה. כך הגעתי לפניק לפלויד, קינג כרימזון, ביורק, ג'ף באקלי, קינגס אוף קונביניאנס, טום וייטס, אלבו, דייויד סילביאן, מאסיב אטאק, סאות', סימיאן, ספרקלהורס, גרנדדי ועוד רבים רבים רבים אחרים. היום, הדבר הכי טוב שעשיתי בשביל ההתפתחות המוסיקאלית שלי הוא להירשם לאתר last fm ולקבל המלצות מאנשים מכל העולם. יש כל כך הרבה חומר שלא שמעתי ושאני לא מכיר (ושאין בארץ) שזה פשוט מדהים. להקות והרכבים כמו: the diving comedy, iron & wine, the worthing, A northen chorus, A silver Mt. zion, the go! team ועד עשרות אחרים שאני לא ידעתי שאפילו קיימים. האתר העשיר אותי המון. אז זהו, בקצרה (תאמינו או לא) סיפור התפתחותי המוסיקאלי. כמובן שהיה חלק גדול לנגינה בכל הסיפור, אבל אני לא אלאה אתכם בפרטים... לילה טוב

 

[Paranoidd]

Last.fm

אתה יכול בבקשה להסביר לי איך עובד האתר הזה .. ואיך מתבטאת הגאונות שלו .. שמעתי עליו הרבה.. והייתי רוצה לדעת למה..

 

[asaphxiix]

האתר

הרעיון שעליו בנוי האתר הוא שהמשתמש (כלומר אתה) מתקין תוכנה על המחשב שלו, ששולחת לשרת של האתר את שמות השירים שאתה שומע. על פי זה נבנה מסד נתונים, פחות או יותר, של ההעדפות המוזיקליות שלך - איזה להקות אתה שומע, איזה שירים וכו'. בהמשך האתר התפתח לאתר קהילתי של ממש, שבו אנשים עם טעם מוזיקלי דומה מתחברים ("שכנים"), ויכולים להמליץ אחד לשני על דברים וכו'. כמו כן, יש את הרדיו של האתר, שזה רעיון קצת דומה לפנדורה אם אתה מכיר - השרת נותן לך לשמוע מוזיקה שהוא חושב שאתה תאהב. ההבדל הוא שבפנדורה זה נעשה על סמך עיבוד ממוחשב של המוזיקה שסימנת כטובה - MIR , בעוד שבלאסט אף אם זה בעיקר על פי ניתוח של מסד הנתונים. אני ממליץ ממש בחום להרשם, זה כיף

 

[The Miller]

סקטמן לא מלפני 15 שנה

 

[Latisia]

my turn!

הכול התחיל בגיל 13- בפעם הראשונה ראיתי את הקליפ של other side שלRHCP באםטיוי ובעקבות זה התחלתי לשמוע את הרד הוט והפכתי להיות מכורה וזה מה שלרוב שמעתי. בגיל 14-נחשפתי לרוק ישראלי. זה בעיקר גרם לי להתחיל לשמוע יותר רוק. שמעתי בעיקר את מופע הארנבות של דר קספר, איפה הילד, היהודים, ברי סחרוף ורוקפור. במקביל נדלקתי על השיר song2 של בלר ולyellow של קולדפליי, זה פתח בפניי את מוזיקת הבריטרוק. בגיל 15- שמעתי כבר להקות כמו נירוונה, סמאשינג פאמקינז, סאונדגרדן ויוני בלוך שבעקבותיו לראשונה שמעתי את השמות דה פיקסיז או רדיוהד.

 

[Latisia]

המשך

(יש לי בעיה במחשב שסוגרת את החלון כול פעם שאני מנסה לשלוח הודעה מעל מסק מסוים של אותיות) גיל 16- חברה שלחה לי את דה בנדס וזה סתם שכב במחשב, קצת אחרי שמעתי את קרייפ באיזה מסיבה ע"י איזה הרכב שביצעו את השיר מממש גרוע אבל בכול זאת התאהבתי. אחרי זמן קצר כבר הכרתי את כול דה בנדס ופאבלו הוני. בגיל 17- גיליתי את לד זפלין ובעקבותם התחלתי לשמוע להקות כמו פינק פלויד, the who, רולינג סטונז, דיויד בואי ואיגי פופ. במקביל הפכתי להיות מכורה לרדיוהד ומיוז והתחלתי לכתוב פה... מאז הטעם המוזיקלי שלי הוא דיי דומה שמה שהוא היום. ההמלצות בפורום ממש תרמו.

 

[Anuerysm]

אוקי, אני

דבר ראשון אני בן 15 (אפריל כבר 16) אז בגיל 12 עדיין היה לי טעם די קקי, היתה לי פלייליסט שהיו בה בערך 20 שירים והייתי מוחק מדי פעם אחד ומוריד אחר במקומו היו שם גם שירים טובים כמו ברי סחרוף ויזהר אשדות אבל היה גם קצת דברים פחות כמו בוטן מתוק בקרקס (אני אפסיק עכשיו) אני חושב שאני וחבר שלי באותו זמן שמענו באיזה מקום את סונג 2 של בלאר וניסינו לחפש ת'שיר בכל מקום אבל היינו בטוחים שזה שיר של נירוונה, אז הורדנו שירים של נירוונה בכמויות ובסוף זה לא היה זה, אבל המשכנו לשמוע אותם קצת אחרי איזה חצי שנה קנו לי אמפי3 חדש ולא היה לי איך למלא אותו אז הורדתי את האלבום שלהם וניסיתי בכח לאהוב עוד מוזיקה (עם כמה שזה נשמע מפגר) אז אהבתי גם את גורילאז ואת רד הוט צ'ילי פפרז כמו כולם, מאוחר יותר התחלתי גם עם בלאר שהיא הלהקה הראשונה ששמעתי שהיא פחות מיינסטרים אבקי ניסה פעם להכניס לי לד זפלין וכאלה לאמפי3 אבל לא זוכר למה, מחקתי אותם אחרי ההאזנה הראשונה (אולי כי הם היו מלווים ברייג' ומטאליקה שעד היום אנלא אוהב) אבל קצת אחרי זה הורדתי את קשמיר של לד זפלין ואז התחילה אהבה חדשה, מאוחר יותר אפילו עברתי לפלויד שתמיד ריצדו לי במוח בתור להקה טובה בגלל כל מיני פוסטרים שראיתי אצל אורי בסופו של דבר כבר הגעתי לרדיוהד, אבל הם לא היו מההתחלה אנלא שומע משהו הרבה מוזיקה אלטרנטיבית, רק רדיוהד ופיקסיז שהם האגדות בתחום

 

[kittycatbone]

הממ

אוקע, אני מזהירה מראש שזה הולך להיות ארוך כי יש לי כשרון לחפירות גם כשאין ממש מה להגיד! (וכבר המשפט הזה הוא הוכחה לכךXD) בכל מקרה, זה התחיל בכיתה....... ח-ט אני חושבת. לצערי אני לא זוכרת כי סניליות היא שמי האמצעי. המוזיקה בכיתה ה' שממש שמעתי הייתה אולי פייב שמאוד אהבתי

ואהבתי להקליט שירים מהרדיו על קלטות שאין לי בהכרח מושג מה הם.... חוץ מזה, הכרתי מוזיקה קלאסית בגלל שאני מנגנת בכינור, ואבא שלי שהשמיע בבית (וגם שאר מוזיקות שלו כמו ג'אז, פינק פלויד ואנשים כעלה). אבל אף פעם לא ממש התעמקתי במוזיקה שאני שומעת. עד שגיליתי את נפלאות הקאזה (איכ קאזה. *טראומה*) והתחלתי להוריד שירים שאהבתי כמו ביוטיפול של כריסטינה אגילרה, רובי וויליאמס וכאלה

(עכשיו הערך שלכם אליי בטח ירד?XD) וגם היה לי את now 7 ו-8 שממש אהבתי... כשקנינו צורב, התחלתי לצרוב לי דיסקי אוסף כאלה- של שירים שהיו לי על המחשב. יצא לי לשים אוונסנס, שירים שהיו בבאפי שאהבתי, השירים הנ"ל שציינתי כבר

ואפילו מאסיב אטאק שמאמטיוי מאוד אהבתי. בכל מקרה. עד יום אחד, שוב נחזור לתחילת ההודעה.. בכיתה ט אני חושבת, שמעתי בVH1 את smells like teen spirit של נירוונה והחלטתי שאני אוריד את השיר הזה בקאזה. התחלתי להחליט שבא לי להכנס יותר לקטע של רוק.... כי הכרתי פה ושם, אבל הרוב היה הממ דברים אחרים. הורדתי עוד שירים של נירוונה, סתם לפי חיפוש של השם, איזה POD, רייג' אגנסט דה מאשין.. מטאליקה ואפילו- כמה הזוי! רדיוהד- שאז הורדתי את ארבעת השירים הראשונים שלהם שיצא לי לשמוע (כך שאני יודעת שזה רדיוהד בכלל ולא סתם משו שאי פעם שמעתי כשהייתי קטנה) והם creep כמובן (שוב בגלל VH1 או אמטיוי), ואז הורדתי עוד כמה סתם מחיפוש של הלהקה שהיו- knives out, pyramid song וlucky. כל מה שאמרתי אבל עד עכשיו, כלומר הלהקות שציינתי הכרתי באופן שטחי במיוחד. רק איזה 2-3 שירים מכל אחד שצרבתי לדיסק אוסף. המשכתי להוריד להקות מפה ומשם, בעיקר דברים של באפי האמת. (ובדברים של באפי אני מתכוונת שירים שהיו בסדרה מתישהו). אז (ואו אני חופרת) הגיע הרגע שגרם לי להתחיל לשמוע ברצינות דברים, וזה היה קייז צ'ויס

חברה שלי הכירה לי אותם, ושמעתי ממנה את כמעט כל הדיסקים שלהם, ואז גם קניתי מה שנשאר להשלים. חרשתי על הלהקה הזאת, וממש מתתי עליה (אני עדיין אוהבת כמובן). ובעצם זאת הלהקה היחידה עד אז שבאמת הכרתי את כל השירים שלה כמעט (חוץ מאולי פייב?

). הבנתי שאני צריכה להתחיל להכיר להקות ואמנים קצת יותר והתחלתי להוריד יותר שירים של אותם אמנים שאני מכירה. יצא לי להוריד עוד כמה שירים של רדיוהד, והגעתי למסקנה שאני צריכה לקנות דיסק שלהם. כך שקניתי את the bends

משם כמובן התאהבתי כבר טוטאלית ברדיוהד, והחיידק נתקע בי (אגב זה היה רק לפני איזה שנה וחצי-שנתיים). קניתי כל דיסק של רדיוהד שיכולתי לאורך זמן, ובדרך התחלתי לקנות עוד דיסקים של עוד להקות שיצא לי להכיר ואהבתי. קולדפליי, מיוז, אוונסנס... ולאט לאט, הכרתי עוד אמנים ועוד אמנים, בעיקר בזכות פורומים שונים וגם הפורום הזה מן הסתם.

הפכתי למכורה לקניית דיסקים ואני מנסה לאגור כמה שאני יכולה. עדיין יש לי מעט מאוד אלבומים יחסית, אבל כל פעם שאני יכולה, כמו כשאני טסה (כי בדיוטי פרי זה זול

ובחו"ל יש כסף לבזבז..!) וכאלה אני קונה. כמות האמנים שאני מכירה כרגע כבר יותר גדולה מן הסתם, ואני גם הרבה יותר מנסה להכיר אמנים באופן שהוא לא שיטחי כמו 2-3 שירים. למרות שיש תמיד את אלה שפשוט יש להם רק 2-3 שירים שאני אוהבת.

אני יכולה להמשיך לכתוב כאן על עוד דברים, אבל כל כך חפרתי שזהו נמאס. (לא לי, אני יכולה להמשיך עד אינסוף, אבל אם מישהו עדיין קורא את ההודעה הזאת בטח נמאס לו

) בלופ סיימתי. וכמו שאמרתי- זאת הייתה הודעה ארוכה

 

[FunkyMonk]

וואי זה היה ממזמן

זה התחיל לפני כמה שנים טובות, כשהייתי בכיתה ה' או משהו כזה.. שמעתי קצת אביב גפן, קצת רד הוט, וזהו פחות או יותר. יש לי שני בני דודים שגדולים ממני בכמה שנים שתמיד גרמו לי להרגיש כאילו אני מפגר אחריהם (לא במובן רע או משהו), אז התחלתי לשמוע MTV. לא סבלתי את זה. אז הפסקתי. הדיסק הראשון שאשכרה קניתי בכסף שלי היה האלבום הראשון של גורילז. כל שאר האלבומים שהיו לי נקנו לי ע"י ההורים, או שהיו כבר של ההורים. הדיסק עצמו כבר שרוט לגמרי, לפחות שלושה שירים לא עובדים לגמרי וכמעט כולם מקרטעים. בתחילת כיתה ז' נכנסתי ממש חזק לקטע של אביב גפן, והיו לי בערך את כל האלבומים שלו (מינוס שניים בערך). קניתי איזה שני אלבומים של רד הוט שאהבתי למדי.. וזה כמעט כל מה ששמעתי... בכיתה נראה לי.. הייתי ממש חולה, אבא שלי קנה לי אלבום סגול כחול מוזר כזה. בזמנו לא ממש הבנתי מה מצוייר עליו.. שמעתי אותו פעם אחת, והחלטתי שהוא משעמם. לימים גיליתי שזה האלבום הראשון של קרימסון, אלבום שאני סוגד לכל תו בו. כשקניתי את BTW של רד הוט, זה היה עם אבא שלי. יחד עם זה, אבא שלי קנה לי איזה אלבום של יס, ועוד איזה משהו (בתי הקדוש של זפלין, אם זה מעניין מישהו). השמיע לי את האלבום של יס (קרוב לקצה), ולא התלהבתי. הוא אמר לי "אני יודע שאתה לא אוהב את זה עכשיו, אבל אתה תאהב את זה אח"כ". כמובן שלא באמת התייחסתי לזה ברצינות, ועזבתי את זה. שנים אח"כ (שנתיים או שלוש) ביקשתי ממנו שייתן לי שוב לשמוע, והוא הוציא את זה מהמגירה, הוא שמר על זה סגור בשבילי. זה היה קטע מדהים. (יש לאמר שהוא אישית לא סובל ממש את יס) בכיתה ח' בערך נמאס לי מכל החרא שאני שומע, אז הלכתי לאבא שלי וביקשתי ממנו שייתן לי איזה שלושה דיסקים. אני לא זוכר בדיוק מה הוא נתן לי... אני זוכר שביקשתי ממנו במיוחד את בחצר המלך (כמובן שבאותו זמן כבר ידעתי איזה אלבום זה, ומה מצוייר עליו). שמעתי קצת ג'נסיס, קצת יס (האלבום שהוא קנה לי בזמנו), קצת קרימסון, ולד זפלין (בהתחלה היה לי איזה אוסף שלהם, ואז שמעתי את בתי הקדוש). אחותי היא ילדה קצת חשה, אז זה גורם לה להרגיש מגניבה כשהיא שומעת את החומה של פינק פלויד. כמובן שבזמנו, עם כל המוסיקה החדשה שגיליתי (ואהבתי), הייתי חייב לנסות את מהשכולם דיברו עליו.. על "פינק פלויד". בהתחלה חשבתי שזה יהיה סתם מעפן, ושאני אשמע את זה רק בשביל לא להיות חסר השכלה. שמעתי, לא התלהבתי בהתחלה. אבל הכרחתי את עצמי לשמוע עוד קצת. אחרי יום וחצי נתפסתי לזה לגמרי, ושמעתי את זה בלי הפסקה. אבא שלי הביא לי עוד אלבומים של הפלויד, ושמעתי אותם. כמון שהרבה יותר התחברתי למדל, דארק סייד ולWYWH. (היום החומה זה האלבום הכי פחות אהוד אצלי, מבין אלבומי הפלויד) אותו דבר בדיוק, אחד לאחד, קרה לי עם רדיוהד. לאחותי היה את אוקיי מחשב, אז לקחתי אותו. שמעתי, והתלהבתי. שנה ומשהו היה לי את רדיוהד על המחשב, ואף פעם לא הייתי בטוח אם אני באמת אוהב את זה, או שאני שומע את זה כי זה רדיוהד (אני מתוסבך). הגיע יום והבנתי שאני ממש ממש אוהב את זה. אז הלכתי וקניתי את קיד איי. זה השאיר אותי קצת בשוק, אבל מאז התאהבתי בו וקניתי את כל שאר האלבומים של רדיוהד.

 

[kittycatbone]

סיפור מעניין ^^

אגב, בנכמה אתה עכשיו?

סתם פשוט מעניין אותי לדעת באיזה טווח של שנים בדיוק אתה מדבר. (יעני יחסית אליי למשל אומשהו..)

 

[FunkyMonk]

16

 

[Latisia]

חח מצחיק כולם התחילו מהרד הוט..

שמתי לב שאנשים שלא היה לה מישהו שינחה אותם ויתן להם המלצות כול הקטע של האהבה למוזיקה שגרמה לנו להיות פה הגיע בגיל יחסים מאוחר. למשל אני רק בגיל 16 באמת דיי גיבשתי טעם מוזיקלי... אני חושבת שעד גיל 14 באמת ישנתי יש לי ממש חורים בהשכלה לגבי מלא להקות ישנות משנות ה80- 90... פשוט לפני זה לא ממש שמעתי מוזיקה. ההורים בבית בדרך כלל היו שומעים רדיו והיו לנו אלבומים של אבבא, דה קרפינטרז, אלביס ואת האספים עם השירים הפחות מורכבים של הביטלס כמו HELP...

 

[black eyed angel]

אני לא התחלתי מהרד הוט....למעשה לא

הכרתי אותם עד י"ב בערך...להקה טובה, אבל נכון להיום קצת מעושה מבחינתי...

 

[Latisia]

נכון

ה2 האחרונים ממש יורדים מה4 הקודמים להם... מאז הרד הוט הטעם המוזיקלי שלי דיי ישתנה ואני כמעט ולא שומעת אותם. גם ההתמסחרות המוגברת שלהם בשנים האחרונות והתמתנות דיי הרסו והאלבום החדשים יותר פשוט לא תפסו אותי כמו הקודמים.

 

[FunkyMonk]

../images/Emo45.gif

BTW וSA הם אלבומים בינוניים לחלוטין, ואני משתדל לא לאמר שהם גרועים. הם פשוט לא ברמה של אלבומים כמו OHM או BSSM. תאמת אני גם לא מת על האלבומים הישנים שלהם. uplift הוא דווקא אחלה, אבל הישנים יותר לא טובים כל כך..

 

[kittycatbone]

האמת,

שלאבא שלי יש טעם מוזיקלי שאני ממש אוהבת, יש לו הרבה הרבה אלבומים של הפינק פלויד, הביטלס, לד זפלין, אריק קפלטון, הדורס, קינג קרימסון שיצא לי לגלות עד לפני כמה חודשים שיש לו.. כמובן שמלא קלאסית וג'אז מפורסמים. וגם כלמיני של צרפתים ומוזיקת עולם

בכל מקרה, למרות כל זה, ולמרות שאפילו יצא לי לשמוע כילדה קטנה פינק פלויד וכאלה בבית, אף פעם לא באמת התעמקתי בזה. האמת שאפילו עכשיו אני עדיין רק בשלבים ראשוניים של לחקור את כל האלבומים שיש לאבא שלי של להקות שאני אוהבת או צריכה להתחיל להכיר טוב יותר. פשוט אני הולכת בשלב של אחד אחד כשאני מכירה מוסיקה חדשה, וגם אז זה לא רק ממה שלאבא שלי יש. ברר בכל מקרה. אין לי מושג למה עד גיל 14-15 לא התעמקתי במוזיקה נורמלית עדיין! אפילו שאהבתי פה ושם דברים איכותייםXD

 

[Roy1232]

חח אצלי דווקא לא

קולדפליי תפסו אותי בMTV בגיל 13 אם אני לא טועה... וככה התחלתי בכלל עם מוזיקה

 

[scooby4]

wow

אחלה פרוייקט, אבל למה שלמישהו יהיה איכפת מה הטעם המוזיקלי שלי?... רק בשביל הריגוש הפנימי-- כיתה א'-ז': שנאתי מוזיקה ישראלית, אהבתי מוזיקה מיובאת. יוצא דופן אחד היה שהייתי מעריץ די גדול של היי פייב. היה לי אפילו קלסר שלהם. כיתה ח'-ט': נכנסתי חזק ברדיוהד-ביטלס. אני אהבתי אותם עוד הרבה לפני, אבל לא היה לי אומץ באמת להקשיב להם. אני עדיין שנאתי מוזיקה ישראלית. כיתה י'-י"ב: לא כל כך מקשיב לרדיוהד/ביטלס כבר (כי נמאס), אוהב מוזיקה קלאסית וג'אז בעיקר. אבל אני חוטא המון באליוט סמית', קרן אן, סטורקס, אינטרפול, וכל מיני אלטרנטיבים. עדיין שונא מוזיקה ישראלית (אבל הפסקתי לכעוס- פעם גם כעסתי על מוזיקה ישראלית, עכשיו אני מקבל את זה- אבל עדיין נלחם בזה

). השיר הראשון ששמעתי של רדיוהד היה 'קארמה פוליס', זה היה מחוץ לחדר של אח שלי הגדול. אהבתי את השיר בזמנו, אבל כיום לא כל כך.

 

[Tits McGee]

אוי, זכרונות.

התחלתי מכיתה ו' בערך, עם זה ששמעתי לינקין פארק בסתר, וכאלה. כיתה ז' הפסקתי לשמוע לינקין פארק, כי נמאס. והתחלתי לשמוע ברייקינג בנג'מין, שאני עדיין שומע קצת מהם. התחלתי גם לשמוע פינק פלויד, וכל מני להקות מחורבנות. כיתה ח', התחלתי לשמוע רדיוהד, Alice In Chains, Guns N' Roses, Led Zeppelin, Nirvana, Pearl Jam, Rage Against The Machine, The Who, ושאר הפירות.