פרויקט גמר - בית הספר לתקשורת מכללת ספיר

לחצילונית

קודם כל, ממש אהבתי את התגובה שלך, מאד יפה ומושקעת.
&nbsp
אני כותבת כאן כי זה הכי קרוב שמצאתי למה שאני מרגישה. אם אני שמחה שזה נקרא "טרנסג'נדרים"? לא. הייתי מעדיפה משהו כמו "הפורום הרפואי לנזקים הורמונליים", או משהו בכיוון הזה, אבל הבנת את הכוונה שלי, אני לא רוצה משהו שיקטלג אותי כמשהו אחר מאישה.
&nbsp
בעניין זה שאת אומרת שאני שופטת אחרים, אני מניחה שאת מתכוונת לזה שקשה לי עם נשים שמתחילות את התהליך מאוחר, בעיניי זה לא נתפס לראות שפתאום מתחילות לצוץ לי שערות על הפנים, שהגוף שלי משתנה למשהו שאני לא מרגישה שייך לי, אז לחיות ככה עשרות שנים? זה מרגיש לי כמו מאסר עולם.
העצוב בסיפור הזה הוא שבכל עניין רפואי אחר אף אדם בר דעת לא היה מחכה עשרות שנים כדי לפנות לקבלת טיפול רפואי.
&nbsp
תארי לך מישהי עם כולסטרול גבוה או לחץ דם גבוה, היא יודעת שכל יום שעובר מעלה את הסיכוי שלה להתקף לב או שבץ, אבל היא מעדיפה להתעלם מהבעיה, מחשש שהחברה לא תקבל אותה, והיא מעדיפה לחכות עם הטיפול כי יש לה ילדים, או הטענה הכמעט קלישאתית, מה יגידו במקום העבודה, וכו'.
אז כמו שאת רואה בעצמך, בטיפול בכולסטרול או לחץ גם גבוה זה פשוט נראה לא הגיוני ואפילו טיפשי לא לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם,אז למה בנוגע לנזקים של טוסטסטרון גבוה, שמטופל באופן רפואי התגובות הן שונות?
 
למעלה