china8, כמה אמת יש בכתבה מצ"ב על חטיפת ילדים בסין?
[URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4608332,00.html[/URL]
[URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4608332,00.html[/URL]
פרופ' קורן ואריאנה מלמד בתכנית "העולם הבוקר" מ-24.12.14
- פותח הנושא fannyd
- פורסם בתאריך
הכתבה מתארת מצב נתון ואמיתי
עם זאת, אינה קשורה כל כך לאימוץ בינלאומי, אלא ברוב המקרים לאימוץ מקומי.
ילדים נחטפים, לרוב במקומות כפריים ונידחים וברוב המקרים ע"י רשת ענפה של פושעים הסוחרים בבני אדם. כמו שנכתב בכתבה, הם נמכרים למשפחות במקומות אחרים בסין, הן כתינוקות אך גם ככלות או שפחות מין.
עם זאת, לעיתים מתגלות קבוצות של תינוקות שכביכול נחטפו. זה מעורר סערה ציבורית, תמונותיהם מתפרסמות ונערך חיפוש אחר המשפחות. בחלק מהמקרים מדובר בהורים שמכרו את ילדיהם...
היו כמה סקנדלים בעבר של ילדים שהוצאו מראשות הוריהם מפני שעברו את הקווטה המותרת של ילד אחד למשפחה ולא יכלו לשלם את הקנס. חלקם הוצאו לאימוץ בינל"א.
עם זאת, אינה קשורה כל כך לאימוץ בינלאומי, אלא ברוב המקרים לאימוץ מקומי.
ילדים נחטפים, לרוב במקומות כפריים ונידחים וברוב המקרים ע"י רשת ענפה של פושעים הסוחרים בבני אדם. כמו שנכתב בכתבה, הם נמכרים למשפחות במקומות אחרים בסין, הן כתינוקות אך גם ככלות או שפחות מין.
עם זאת, לעיתים מתגלות קבוצות של תינוקות שכביכול נחטפו. זה מעורר סערה ציבורית, תמונותיהם מתפרסמות ונערך חיפוש אחר המשפחות. בחלק מהמקרים מדובר בהורים שמכרו את ילדיהם...
היו כמה סקנדלים בעבר של ילדים שהוצאו מראשות הוריהם מפני שעברו את הקווטה המותרת של ילד אחד למשפחה ולא יכלו לשלם את הקנס. חלקם הוצאו לאימוץ בינל"א.
בכנות, לא.....
מבחינת שני הצדדים זה נראה לי קצת בעייתי.
מצד הסינים, ישראל מוגדרת כמדינה מסוכנת ולכן אינם מעוניינים בהסכמי אימוץ אתנו. לסין הסכמי אימוץ עם 17 מדינות, בראשן ארה"ב וזה נראה לי מספיק מבחינתם.
מצד ישראלים, בלי ביסוס על נתונים סטטיסטיים, אסל אני חושבת שרוב המשפחות מעדיפות אימוץ שאינו כזה עם שלט...
סיכוי הרבה יותר גדול נמצא במדינות אחרות, עניות מאד במזרח אסיה, כגון אולי ויטנאם, קמבודיה, נפאל וכולי.
מבחינת שני הצדדים זה נראה לי קצת בעייתי.
מצד הסינים, ישראל מוגדרת כמדינה מסוכנת ולכן אינם מעוניינים בהסכמי אימוץ אתנו. לסין הסכמי אימוץ עם 17 מדינות, בראשן ארה"ב וזה נראה לי מספיק מבחינתם.
מצד ישראלים, בלי ביסוס על נתונים סטטיסטיים, אסל אני חושבת שרוב המשפחות מעדיפות אימוץ שאינו כזה עם שלט...
סיכוי הרבה יותר גדול נמצא במדינות אחרות, עניות מאד במזרח אסיה, כגון אולי ויטנאם, קמבודיה, נפאל וכולי.
כל הים שבעולם
New member
כואב מאוד... ועצוב.
מרגיש לי בבטן שיש פה עניין גדול יותר וכאוב יותר, והוא התנפצות הציפיות של אם מאמצת שנכספה לילדים. היא פשוט רצתה ילדים. והאופציה היחידה עבורה הייתה אימוץ חו"ל. בשבילה זו הייתה ברירת המחדל. אבל אני לא רואה את התמונה כפי שאריאנה רואה אותה. בעיניי, אימוץ הוא לא רק דרך להורות. הוא גם מסע שיקומי וטיפולי שמאפשר לילד להגיע למלוא הפוטנציאל הרגשי, פיזי והתפתחותי שלו. כפי שאני רואה זאת, המטרה של אימוץ היא לא לתת מענה להורה (אף שבוודאי שבאופן טבעי הוא נותן... אך בעיניי לא זו המטרה הגדולה שלו) אלא לתת מענה לילד. ובוודאי שאינו הורות רגילה.
אנחנו משפחת אומנה ולא משפחה מאמצת, אך ההכנה שקיבלנו הייתה מאוד מאוד מפורטת... סיפרו לנו על המאפיינים של הילדים שמגיעים לאומנה, על המאפיינים של הוריהם הביולוגיים, על הסיבות שילדים מגיעים לאומנה, ועל הקשיים והאתגרים שבגידול ילד באומנה.
סיפרו לנו כמובן!!! על תסמונת האלכוהול העוברית, ולא רק עליה. הסבירו לנו על כל מיני מצבים רפואיים, רגשיים והתפתחותיים שעשויים להיות לילד האומנה. דיברו גם על מצבים פסיכיאטריים קשים. לא הציגו לי תמונה יפה וורודה, המסר היה "זאת התמונה. רוצה? גם אנחנו. לא? זה בסדר. הכי חשוב שתעשי מה שמתאים לך, ומה שמתאים למשפחתך". לתחושתי, לא הסתירו דבר. למעלה מכך - אמרו גם שיהיו הפתעות. שרב הנסתר על הגלוי. שגם הם לא יודעים הכול על מצבו של הילד.
הייתי מוכנה לזה, אולי לא רגשית, אבל בוודאי ששכלית.
אני לא יודעת איך זה לאמץ ילד מרוסיה, אך מאמינה שילדים שמגיעים לבית ילדים ברוסיה לא כ"כ שונים מילדים שמגיעים לאומנה. אולי המאפיינים מעט שונים, אך אני מאמינה שבדיוק כמו באומנה, יש קשיים - ולעתים קשיים משמעותיים, שמשפיעים על כל תחומי החיים. אני מתארת לעצמי שממש כמו באומנה, רקע ההורים לא פשוט, תחילת החיים היא קשה, כמו כן יש חסכים שונים מהשהות בבית הילדים.
זה לא אומר שכל ילד יביא איתו את הקשיים הללו, וזה לא אומר שהחיים של כל ההורים המאמצים ייראו כמו החיים של אריאנה. זה לא אומר כלום, בעצם. כי מספיק הורה אחד לילד אחד שיחווה מציאות אחרת, וזה לא יאמר כלום לאותו הורה. אבל יש הורים רבים שחווים את הדברים הללו, וצריך ליידע אותם שכאלה הם פני הדברים. אני לא שופטת את אריאנה, כי כל אמא מתמודדת כמיטב יכולתה. אני גם מעריכה אותה על כך שמעלה את המודעות לתסמונת האלכוהול העוברית. אבל ההפתעה שלה לגבי המצב הרפואי של ילדיה גורמת לי לשאול, האם תהליך האימוץ בחו"ל מכיל בתוכו את ההסברים שאני קיבלתי, את ההכנה הרבה הזו? ואם הוא לא נתן הכנה פעם, האם הוא נותן הכנה היום?
כי אם לא אז הרי שהורים רבים נכנסים להורות המורכבת והלא שגרתית הזו ללא ידע, וזו הנקודה הכואבת בעיניי.
אני יכולה להגיד שנכנסתי לאומנה מתוך ידיעה שאני משנה את אורח החיים שלי לחלוטין... והוא אכן השתנה. פתאום השגרה שלי מלאה בבדיקות, טיפולים, פחדים, ריצות לרופאים, קשיים, אתגרים, אך גם המון סיפוק ושמחה ויופי. יש מצבים לא קלים ואתגרים רבים בהורות. יש מצבים רפואיים לא פשוטים. אבל לרגע לא הרגשתי ששיקרו לי, שהסתירו ממני, אפילו שהיו פרטים רבים על מצבו של הילד שלא היו יידועים לא לי ולא לעו"סים שלו לפני שהגיע אליי. הבנתי שיהיו הפתעות. ידעתי ששכבות יתקלפו לאט לאט. ואני שמחה ומאושרת להיות אמא לילד הזה, ולעולם - לעולם - לא אדבר עליו בצורה שבה דיברו בתוכנית הזו.
מרגיש לי בבטן שיש פה עניין גדול יותר וכאוב יותר, והוא התנפצות הציפיות של אם מאמצת שנכספה לילדים. היא פשוט רצתה ילדים. והאופציה היחידה עבורה הייתה אימוץ חו"ל. בשבילה זו הייתה ברירת המחדל. אבל אני לא רואה את התמונה כפי שאריאנה רואה אותה. בעיניי, אימוץ הוא לא רק דרך להורות. הוא גם מסע שיקומי וטיפולי שמאפשר לילד להגיע למלוא הפוטנציאל הרגשי, פיזי והתפתחותי שלו. כפי שאני רואה זאת, המטרה של אימוץ היא לא לתת מענה להורה (אף שבוודאי שבאופן טבעי הוא נותן... אך בעיניי לא זו המטרה הגדולה שלו) אלא לתת מענה לילד. ובוודאי שאינו הורות רגילה.
אנחנו משפחת אומנה ולא משפחה מאמצת, אך ההכנה שקיבלנו הייתה מאוד מאוד מפורטת... סיפרו לנו על המאפיינים של הילדים שמגיעים לאומנה, על המאפיינים של הוריהם הביולוגיים, על הסיבות שילדים מגיעים לאומנה, ועל הקשיים והאתגרים שבגידול ילד באומנה.
סיפרו לנו כמובן!!! על תסמונת האלכוהול העוברית, ולא רק עליה. הסבירו לנו על כל מיני מצבים רפואיים, רגשיים והתפתחותיים שעשויים להיות לילד האומנה. דיברו גם על מצבים פסיכיאטריים קשים. לא הציגו לי תמונה יפה וורודה, המסר היה "זאת התמונה. רוצה? גם אנחנו. לא? זה בסדר. הכי חשוב שתעשי מה שמתאים לך, ומה שמתאים למשפחתך". לתחושתי, לא הסתירו דבר. למעלה מכך - אמרו גם שיהיו הפתעות. שרב הנסתר על הגלוי. שגם הם לא יודעים הכול על מצבו של הילד.
הייתי מוכנה לזה, אולי לא רגשית, אבל בוודאי ששכלית.
אני לא יודעת איך זה לאמץ ילד מרוסיה, אך מאמינה שילדים שמגיעים לבית ילדים ברוסיה לא כ"כ שונים מילדים שמגיעים לאומנה. אולי המאפיינים מעט שונים, אך אני מאמינה שבדיוק כמו באומנה, יש קשיים - ולעתים קשיים משמעותיים, שמשפיעים על כל תחומי החיים. אני מתארת לעצמי שממש כמו באומנה, רקע ההורים לא פשוט, תחילת החיים היא קשה, כמו כן יש חסכים שונים מהשהות בבית הילדים.
זה לא אומר שכל ילד יביא איתו את הקשיים הללו, וזה לא אומר שהחיים של כל ההורים המאמצים ייראו כמו החיים של אריאנה. זה לא אומר כלום, בעצם. כי מספיק הורה אחד לילד אחד שיחווה מציאות אחרת, וזה לא יאמר כלום לאותו הורה. אבל יש הורים רבים שחווים את הדברים הללו, וצריך ליידע אותם שכאלה הם פני הדברים. אני לא שופטת את אריאנה, כי כל אמא מתמודדת כמיטב יכולתה. אני גם מעריכה אותה על כך שמעלה את המודעות לתסמונת האלכוהול העוברית. אבל ההפתעה שלה לגבי המצב הרפואי של ילדיה גורמת לי לשאול, האם תהליך האימוץ בחו"ל מכיל בתוכו את ההסברים שאני קיבלתי, את ההכנה הרבה הזו? ואם הוא לא נתן הכנה פעם, האם הוא נותן הכנה היום?
כי אם לא אז הרי שהורים רבים נכנסים להורות המורכבת והלא שגרתית הזו ללא ידע, וזו הנקודה הכואבת בעיניי.
אני יכולה להגיד שנכנסתי לאומנה מתוך ידיעה שאני משנה את אורח החיים שלי לחלוטין... והוא אכן השתנה. פתאום השגרה שלי מלאה בבדיקות, טיפולים, פחדים, ריצות לרופאים, קשיים, אתגרים, אך גם המון סיפוק ושמחה ויופי. יש מצבים לא קלים ואתגרים רבים בהורות. יש מצבים רפואיים לא פשוטים. אבל לרגע לא הרגשתי ששיקרו לי, שהסתירו ממני, אפילו שהיו פרטים רבים על מצבו של הילד שלא היו יידועים לא לי ולא לעו"סים שלו לפני שהגיע אליי. הבנתי שיהיו הפתעות. ידעתי ששכבות יתקלפו לאט לאט. ואני שמחה ומאושרת להיות אמא לילד הזה, ולעולם - לעולם - לא אדבר עליו בצורה שבה דיברו בתוכנית הזו.
Noga Lavie
New member
זה *ה*הבדל בין אומנה לאימוץ
אימוץ הוא דרך להורות. בדיוק זה מה שהוא. הוא מהווה דרך להורה וילד להפגש ולהפוך למשפחה. כמו במשפחה, לפעמים הילד זקוק לטיפול שיקומי, אך זו לא מטרת האימוץ. מטרת האימוץ היא יצירת משפחה.
אומנה, לעומת זאת, מעצם הגדרתה נועדה לטפל בילד עד שיוכל לחזור למשפחה אליה נולד. לא תמיד החזרה יכולה להתבצע, והוא נשאר אצל משפחתו האומנת, אך יצירת משפחה חדשה אינה המטרה.
אימוץ הוא דרך להורות. בדיוק זה מה שהוא. הוא מהווה דרך להורה וילד להפגש ולהפוך למשפחה. כמו במשפחה, לפעמים הילד זקוק לטיפול שיקומי, אך זו לא מטרת האימוץ. מטרת האימוץ היא יצירת משפחה.
אומנה, לעומת זאת, מעצם הגדרתה נועדה לטפל בילד עד שיוכל לחזור למשפחה אליה נולד. לא תמיד החזרה יכולה להתבצע, והוא נשאר אצל משפחתו האומנת, אך יצירת משפחה חדשה אינה המטרה.
כל הים שבעולם
New member
בוודאי שאימוץ הוא דרך להורות
אך לדעתי (וזו כמובן רק דעה) הוא לא רק זה, הוא הרבה מעבר. נכון, יש הבדל מהותי בין אומנה לאימוץ. יחד עם זאת, בשניהם מדובר בילדים שאינם ביולוגית שלנו ועברו כברת דרך לפני שהגיעו אלינו. הרקע חשוב וראוי שיוצג ויוסבר להורים המאמצים בטרם האימוץ.
אך לדעתי (וזו כמובן רק דעה) הוא לא רק זה, הוא הרבה מעבר. נכון, יש הבדל מהותי בין אומנה לאימוץ. יחד עם זאת, בשניהם מדובר בילדים שאינם ביולוגית שלנו ועברו כברת דרך לפני שהגיעו אלינו. הרקע חשוב וראוי שיוצג ויוסבר להורים המאמצים בטרם האימוץ.
לשאלתך - באימוץ חו"ל לא הוסבר לנו שום דבר ולא הוזכר בכלל
המושג תסמונת אלכוהול עוברי. לא בקבוצת ההכנה ולא במגעים עם העמותה. שום אפשרות למחלה או נכות של הילדים לא הוזכרה. אנחנו לעומת זאת שאלנו וביקשנו לודא (בתמימותנו) שהילד שאנחנו מאמצים אינו חולה בתסמונת אלכוהול עוברי או בתסמונת גמילה מסמים. את לגמרי צודקת שצריך להסביר למועמדים לאימוץ אך דבר מזה לא נעשה. והרבה הכנות אחרות שלדעתי צריך לעשות לפני אימוץ גם הן לא נעשות.
המושג תסמונת אלכוהול עוברי. לא בקבוצת ההכנה ולא במגעים עם העמותה. שום אפשרות למחלה או נכות של הילדים לא הוזכרה. אנחנו לעומת זאת שאלנו וביקשנו לודא (בתמימותנו) שהילד שאנחנו מאמצים אינו חולה בתסמונת אלכוהול עוברי או בתסמונת גמילה מסמים. את לגמרי צודקת שצריך להסביר למועמדים לאימוץ אך דבר מזה לא נעשה. והרבה הכנות אחרות שלדעתי צריך לעשות לפני אימוץ גם הן לא נעשות.
Noga Lavie
New member
מן הראוי - נכון
אך אימוץ הוא דרך אליה פונים אנשים הרוצים בראש וראשונה להיות הורים. יש לאימוץ את נקודות ההשקה שלו לאומנה, אך הנקודה החשובה בה הוא אינו משיק היא בדיוק בנקודה הזו - ההורים פועלים בדרך אגואיסטית היות הורים בדיוק כמו האגואיסטיות בהורות ביולוגית. כחלק מאותה הורות מגיעם גם אתגרים שונים, שלפעמים יהיו שונים מן האתגרים של הורות ביולוגית, אך המטרה זהה. להיות משפחה.
אומנה, גם אם היא לכל החיים וכוללת אהבת הורים ללא תנאי, שונה בהגדרתה, ולכן מי שפונה אליה מודע גם להשלכות האפשריות של חזרה למשפחה.
אין זה אומר דבר על הצורך לדעת מידע רב ככל האפשר על בעיות אפשריות במקור הביולוגי, וחבל שאין זה כך. אך זו נקודה שונה מהנקודה שהתייחסתי אליה.
אך אימוץ הוא דרך אליה פונים אנשים הרוצים בראש וראשונה להיות הורים. יש לאימוץ את נקודות ההשקה שלו לאומנה, אך הנקודה החשובה בה הוא אינו משיק היא בדיוק בנקודה הזו - ההורים פועלים בדרך אגואיסטית היות הורים בדיוק כמו האגואיסטיות בהורות ביולוגית. כחלק מאותה הורות מגיעם גם אתגרים שונים, שלפעמים יהיו שונים מן האתגרים של הורות ביולוגית, אך המטרה זהה. להיות משפחה.
אומנה, גם אם היא לכל החיים וכוללת אהבת הורים ללא תנאי, שונה בהגדרתה, ולכן מי שפונה אליה מודע גם להשלכות האפשריות של חזרה למשפחה.
אין זה אומר דבר על הצורך לדעת מידע רב ככל האפשר על בעיות אפשריות במקור הביולוגי, וחבל שאין זה כך. אך זו נקודה שונה מהנקודה שהתייחסתי אליה.
האימוץ הוא דרך להורות, אך לא רק.
זו דרך שאמורה לפעול לטובת שני הצדדים, ובראש וראשונה לטובת הילד. בכל מקרה, אימוץ אינו חובה, הוא אמור להיות בחירה חופשית ומודעת, ומי שבוחר בדרך הזאת בוודאי מודע לכך שמשהו עלול להשתבש, בדיוק כמו עם ילד ביולוגי. כמו שיש ילדים שנולדים עם בעיות קשות למרות כל בדיקות ההריון, כך יש ילדים שאומצו שמתגלות אצלם בעיות קשות בהמשך הדרך. אז אפשר לכעוס, ובצדק, על הרופאים שהתרשלו (אם אכן מדובר ברשלנות), אפשר לנהל מאבקים לשיפור התהליך על הבטיו השונים, כל זה יפה ומכובד. אך בלי קשר, בסופו של דבר כל הורה יודע שלהכניס לחיים אדם חדש זה תמיד הימור ושדברים עלולים להשתבש בכל שלב בדרך. אני כמובן מורידה את הכובע בפני הורים, ביולוגיים או מאמצים, שמתמודדים יום יום עם קשיים עצומים שאיני יכולה אפילו לתאר לעצמי, ואני בהחלט מאמינה שזה טוב שימצאו לעצמם מסגרת בה יוכלו להיעזר ולהיתמך, כמו גם לעזור ולתמוך, בהורים אחרים במצבם. אבל להכריז מול כל מצלמות הטלוויזיה על כך שאילו הייתה יודעת מה יקרה אולי לא הייתה מאמצת את הילדים האלה זה לדעתי כבר עניין אחר לגמרי. זכותה להרגיש כך, אין אנו יכולים לשלוט ברגשות שלנו, זכותה אף למצוא מסגרת טיפולית או תומכת שבה תוכל לבטא את הרגשות האלה כדי להקל על עצמה, אך לא מול כל המדינה ומול הפרצוף של הילדים שלה. זה לא לטובת ילדיה, וזה עלול להתגלות כמעשה אכזרי ופוגע ביחס אליהם. אין כל קשר בין מאבקה הצודק, שאני בהחלט תומכת בו, לבין צורת התנהלותה כאם לילדים, שהיא בעיניי איומה, לפחות במקרה הזה, ולבין זה שבגלל אופן ההתנהלות שלה אימוץ מוצג כסחר בילדים והורים מאמצים באשר הם מוצגים כסוחרים ויבואני סחורות.
זו דרך שאמורה לפעול לטובת שני הצדדים, ובראש וראשונה לטובת הילד. בכל מקרה, אימוץ אינו חובה, הוא אמור להיות בחירה חופשית ומודעת, ומי שבוחר בדרך הזאת בוודאי מודע לכך שמשהו עלול להשתבש, בדיוק כמו עם ילד ביולוגי. כמו שיש ילדים שנולדים עם בעיות קשות למרות כל בדיקות ההריון, כך יש ילדים שאומצו שמתגלות אצלם בעיות קשות בהמשך הדרך. אז אפשר לכעוס, ובצדק, על הרופאים שהתרשלו (אם אכן מדובר ברשלנות), אפשר לנהל מאבקים לשיפור התהליך על הבטיו השונים, כל זה יפה ומכובד. אך בלי קשר, בסופו של דבר כל הורה יודע שלהכניס לחיים אדם חדש זה תמיד הימור ושדברים עלולים להשתבש בכל שלב בדרך. אני כמובן מורידה את הכובע בפני הורים, ביולוגיים או מאמצים, שמתמודדים יום יום עם קשיים עצומים שאיני יכולה אפילו לתאר לעצמי, ואני בהחלט מאמינה שזה טוב שימצאו לעצמם מסגרת בה יוכלו להיעזר ולהיתמך, כמו גם לעזור ולתמוך, בהורים אחרים במצבם. אבל להכריז מול כל מצלמות הטלוויזיה על כך שאילו הייתה יודעת מה יקרה אולי לא הייתה מאמצת את הילדים האלה זה לדעתי כבר עניין אחר לגמרי. זכותה להרגיש כך, אין אנו יכולים לשלוט ברגשות שלנו, זכותה אף למצוא מסגרת טיפולית או תומכת שבה תוכל לבטא את הרגשות האלה כדי להקל על עצמה, אך לא מול כל המדינה ומול הפרצוף של הילדים שלה. זה לא לטובת ילדיה, וזה עלול להתגלות כמעשה אכזרי ופוגע ביחס אליהם. אין כל קשר בין מאבקה הצודק, שאני בהחלט תומכת בו, לבין צורת התנהלותה כאם לילדים, שהיא בעיניי איומה, לפחות במקרה הזה, ולבין זה שבגלל אופן ההתנהלות שלה אימוץ מוצג כסחר בילדים והורים מאמצים באשר הם מוצגים כסוחרים ויבואני סחורות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.