פריאון - הורסי האוזון
- פותח הנושא א ס ף ב
- פורסם בתאריך
מדוע נוצר החור באוזון באנטרקטיקה?
http://www.atm.ch.cam.ac.uk/tour/index.html don´t imitate, immediate בוא נראה כמן זמן ייקח לקישור הזה לשועתק . . .
http://www.atm.ch.cam.ac.uk/tour/index.html don´t imitate, immediate בוא נראה כמן זמן ייקח לקישור הזה לשועתק . . .
ערן לוי 001
New member
הסבר בעברית על החור באוזון - בקצרה
החור באוזון פירושו הפחתה משמעותית של עד 70% בכמות האוזון מעל יבשת אנטרקטיקה (קוטב דרומי) במיוחד בחודשים ספטמבר-אוקטובר - סוף החורף וראשית האביב בחצי כדור דרומי. זה מפתיע משום שדווקא בחצי הכדור הצפוני שמתועש יותר יש פליטה רבה יותר של כלורופלורוקרבונים. לקראת תחילת החורף בחצי כדור דרומי מתחילה להיווצר מעל לקוטב הדרומי מערכת חזקה של לחץ גבוה (רמה תרמית עקב התקררות רבה) ומתפתחת מערבולת חזקה של רוחות סביב הקוטב - VORTEX - מערבולת זו יחד עם הרמה הברומטרית חזקים ומשמעותיים יותר מעל לקוטב הדרומי בחורף בהשוואה למה שקורה בחורף של הקוטב הצפוני והסיבה לכך היא שהקוטב הדרומי הוא יבשה ומתקרר יותר. העירבוליות הזו מעל לקוטב הדרומי מבודדת את הקוטב הדרומי ואת האוויר שבסטרטוספירה האנטרקטית מאספקה של אוזון מאזור הטרופי. מחזור ההריסה המואץ של אוזון סטרטוספירי מעל אנטרקטיקה מתחיל כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים בחורף: * התפתחות VORTEX חזק - מערבולת חזקה של רוחות סביב הקוטב שמבודדת אותו משאר הסטרטוספירה. * התקררות ניכרת של 90- מעלות בסטרטוספירה מעל אנרטקטיקה בחורף דבר שמוביל להיווצרות של ענני קוטב סטרטוספיריים שמכילים חלקיקי קרח מוצקים.על גבי נבטי הקיפאון של עננים אלו מתפרקות תירכובות האיחסון של הכלור ומשתחררים אטומי כלור שבאים במגע עם האזון ומתחילים לפרק אותו. מקורם של אטומי הכלור הפעילים הללו, שמפרקים את מולקולת האוזון, הןא בכלורופלאורוקרבונים (CFC). בקוטב הדרומי הVORTEX והבידוד של הסטרטוספירה מאספקה מחודשת של אוזון נמשכים עד סוף אוקטובר. החור באוזון בולט דווקא בחודש אוקטובר משום שאז יש כבר קרינת שמש שגורמות לכלור, שיצא מתרכובוצת האיחסון במהלך חודשי החורף, להיות פעיל ולפרק את האוזון. במהלך חודשי החורף נוצרים העננים שעל גבי נבטי הקיפאון שלהם משתרר הכלור ואטז כשיש קרני שמש ראשונות עם תחילת האביב בקוטב הדרומי אז קרני השמש הופכות את הכלור לפעיל ולמפרק. כלור + קרני שמש תורמים ומסייעים לפירוק האוזון. בקוטב הצפוני התופעה חלשה הרבה יותר משום שה VORTEX חלש יותר ונעלם מהר יותר עם הופעת קרני שמש ראשונות לאחר חשכת החורף ואז מגיעה אספקה של אוזון חדש. בקוטב הדרומי היעלמות ה VORTEX איטית הרבה יותר ולכן פירוק האוזון מהיר בסוף ספטמבר ובמהלך אוקטובר (זה מתחיל ממש מחר..לפי לוח השנה) ולכן במדידות באוקטובר מגלים ריכוז נמוך ביותר של אוזון סטרטוספירי מעל לקוטב הדרומי.בקוטב הצפוני כמעט ולא נוצרים ענני קוטב סטרטוספיריים בעונת החורף משום שהטמפ´ של הקוטב הצפוני לא יורדת ל 90- מ"צ בסטרטוספירה, בניגוד לקוטב הדרומי. הפחתה של 70% בריכוז האוזון מעל אנטרקטיקה שווה להפחתה כוללת של 3% מהאוזון העולמי.
החור באוזון פירושו הפחתה משמעותית של עד 70% בכמות האוזון מעל יבשת אנטרקטיקה (קוטב דרומי) במיוחד בחודשים ספטמבר-אוקטובר - סוף החורף וראשית האביב בחצי כדור דרומי. זה מפתיע משום שדווקא בחצי הכדור הצפוני שמתועש יותר יש פליטה רבה יותר של כלורופלורוקרבונים. לקראת תחילת החורף בחצי כדור דרומי מתחילה להיווצר מעל לקוטב הדרומי מערכת חזקה של לחץ גבוה (רמה תרמית עקב התקררות רבה) ומתפתחת מערבולת חזקה של רוחות סביב הקוטב - VORTEX - מערבולת זו יחד עם הרמה הברומטרית חזקים ומשמעותיים יותר מעל לקוטב הדרומי בחורף בהשוואה למה שקורה בחורף של הקוטב הצפוני והסיבה לכך היא שהקוטב הדרומי הוא יבשה ומתקרר יותר. העירבוליות הזו מעל לקוטב הדרומי מבודדת את הקוטב הדרומי ואת האוויר שבסטרטוספירה האנטרקטית מאספקה של אוזון מאזור הטרופי. מחזור ההריסה המואץ של אוזון סטרטוספירי מעל אנטרקטיקה מתחיל כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים בחורף: * התפתחות VORTEX חזק - מערבולת חזקה של רוחות סביב הקוטב שמבודדת אותו משאר הסטרטוספירה. * התקררות ניכרת של 90- מעלות בסטרטוספירה מעל אנרטקטיקה בחורף דבר שמוביל להיווצרות של ענני קוטב סטרטוספיריים שמכילים חלקיקי קרח מוצקים.על גבי נבטי הקיפאון של עננים אלו מתפרקות תירכובות האיחסון של הכלור ומשתחררים אטומי כלור שבאים במגע עם האזון ומתחילים לפרק אותו. מקורם של אטומי הכלור הפעילים הללו, שמפרקים את מולקולת האוזון, הןא בכלורופלאורוקרבונים (CFC). בקוטב הדרומי הVORTEX והבידוד של הסטרטוספירה מאספקה מחודשת של אוזון נמשכים עד סוף אוקטובר. החור באוזון בולט דווקא בחודש אוקטובר משום שאז יש כבר קרינת שמש שגורמות לכלור, שיצא מתרכובוצת האיחסון במהלך חודשי החורף, להיות פעיל ולפרק את האוזון. במהלך חודשי החורף נוצרים העננים שעל גבי נבטי הקיפאון שלהם משתרר הכלור ואטז כשיש קרני שמש ראשונות עם תחילת האביב בקוטב הדרומי אז קרני השמש הופכות את הכלור לפעיל ולמפרק. כלור + קרני שמש תורמים ומסייעים לפירוק האוזון. בקוטב הצפוני התופעה חלשה הרבה יותר משום שה VORTEX חלש יותר ונעלם מהר יותר עם הופעת קרני שמש ראשונות לאחר חשכת החורף ואז מגיעה אספקה של אוזון חדש. בקוטב הדרומי היעלמות ה VORTEX איטית הרבה יותר ולכן פירוק האוזון מהיר בסוף ספטמבר ובמהלך אוקטובר (זה מתחיל ממש מחר..לפי לוח השנה) ולכן במדידות באוקטובר מגלים ריכוז נמוך ביותר של אוזון סטרטוספירי מעל לקוטב הדרומי.בקוטב הצפוני כמעט ולא נוצרים ענני קוטב סטרטוספיריים בעונת החורף משום שהטמפ´ של הקוטב הצפוני לא יורדת ל 90- מ"צ בסטרטוספירה, בניגוד לקוטב הדרומי. הפחתה של 70% בריכוז האוזון מעל אנטרקטיקה שווה להפחתה כוללת של 3% מהאוזון העולמי.
ערן לוי 001
New member
וכמה מילים על וולקניזם ואוזון
התפרצות געשית עזה כמו פינטובו 1991, אל ציצ´ון 1982 או הר געש טמבורה 1815 יכולות להשפיע על כמות נהאוזון הסטרטוספירי. התפרצות געשית עזה פולטת לסטרוספירה כמות רבה של תחמוצות גופרית (פינטובו לדוג´ פלט כ 20 מיליון טון) - תחמוצות הגופרית מכילות חלקיקים מוצקים של גופרית שיכולים לשמש מעין משטח שעליו יתפרקו תרכובות האיחסון של הכלור וישתחרר כלור שיחד עם קרינת שמש יתחיל לפרק אוזון בכמות מסחרית. כמות החלקיקים שפלט פינטובו שווה לכמעט פי 2 מכל חלקיקי ענני הקוטב הסטרטוספירים שנוצרים בחורף מעל 2 הקטבים. כלומר יש אפשרות לפירוק מואץ של אוזון עקב התפרצות געשית חזקה: לא רק מעל אנטרקטיקה בחורף כשיש שם את ה VORTEX, ולא רק כשיש ענני קוטב סטרטוספיריים בטמפרטורה של 90- מ"צ.
התפרצות געשית עזה כמו פינטובו 1991, אל ציצ´ון 1982 או הר געש טמבורה 1815 יכולות להשפיע על כמות נהאוזון הסטרטוספירי. התפרצות געשית עזה פולטת לסטרוספירה כמות רבה של תחמוצות גופרית (פינטובו לדוג´ פלט כ 20 מיליון טון) - תחמוצות הגופרית מכילות חלקיקים מוצקים של גופרית שיכולים לשמש מעין משטח שעליו יתפרקו תרכובות האיחסון של הכלור וישתחרר כלור שיחד עם קרינת שמש יתחיל לפרק אוזון בכמות מסחרית. כמות החלקיקים שפלט פינטובו שווה לכמעט פי 2 מכל חלקיקי ענני הקוטב הסטרטוספירים שנוצרים בחורף מעל 2 הקטבים. כלומר יש אפשרות לפירוק מואץ של אוזון עקב התפרצות געשית חזקה: לא רק מעל אנטרקטיקה בחורף כשיש שם את ה VORTEX, ולא רק כשיש ענני קוטב סטרטוספיריים בטמפרטורה של 90- מ"צ.
ערן לוי 001
New member
והשפעות החור באוזון על האקלים-בפנים
מספר השפעות אקלימיות: 1. עליית טמפרטורה בשכבת הטרופוספירה לעומת התקררות מסוימת של שכבת הסטרטוספירה - יותר קרינה קיצרת גל תגיע אל שכבת הטרפוספירה (השכבה התחתונה ביותר של האטמוספירה) כי יש פחות אוזון שיבלע ויעצור אותה למעלה. 2. תהליך של משוב שלילי - דווקא ההתקררות של הסטרטוספירה עשויה לצמצם את החור באוזון משום שתהליך כימי של פירוק האוזון יעיל יותר בטמפרטורה גבוהה. התהליך הקטליטי (כימי) של פירוק האוזון בסטרטוספירה ייפגע בשל טמפרטורות יותר נמוכות. 3. תהליך של משוב חיובי - בחור באוזון מגביר את חדירת קרינה אולטרא סגולה המסוכנת אל פני כדור הארץ וקרינה זו עלולה לפגוע בפיטופלנקטון (אצות ואורגניזמים חד תאיים בים אשר נוטלים חלק חשוב בתהליך הפוטוסינתזה). תהליך הפוטוסינתסה "לוקח" פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. האוקינוסים משמשים מעין "בורות" לקליטת CO2(פחמן דו חמצני) מהטמוספירה. אם תהיה פגיעה בפיטופלקטון אז ייפגע תהליך הפוטוסינתזה וכתוצאה מכך יעלה ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ואפקט החממה יואץ (יגבר). כלומר הגדלת החור באוזון עלולה להאיץ את אטפקט החממה, למרות שמדובר בשתי תופעות שונות ששתיהן נגרמות ע"י פעילות אנתרופוגנית (פעילות האדם) ובסופו של דבר פוגעת באדם - עליית תחלואה מסרטן, בעיות בראיה (השפעות החור באוזון) וכמובן המסת קרחונים והצפת שטחים נמוכים משיוריים שבהם יושב האדם (השפעת אפקט החממה)
מספר השפעות אקלימיות: 1. עליית טמפרטורה בשכבת הטרופוספירה לעומת התקררות מסוימת של שכבת הסטרטוספירה - יותר קרינה קיצרת גל תגיע אל שכבת הטרפוספירה (השכבה התחתונה ביותר של האטמוספירה) כי יש פחות אוזון שיבלע ויעצור אותה למעלה. 2. תהליך של משוב שלילי - דווקא ההתקררות של הסטרטוספירה עשויה לצמצם את החור באוזון משום שתהליך כימי של פירוק האוזון יעיל יותר בטמפרטורה גבוהה. התהליך הקטליטי (כימי) של פירוק האוזון בסטרטוספירה ייפגע בשל טמפרטורות יותר נמוכות. 3. תהליך של משוב חיובי - בחור באוזון מגביר את חדירת קרינה אולטרא סגולה המסוכנת אל פני כדור הארץ וקרינה זו עלולה לפגוע בפיטופלנקטון (אצות ואורגניזמים חד תאיים בים אשר נוטלים חלק חשוב בתהליך הפוטוסינתזה). תהליך הפוטוסינתסה "לוקח" פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. האוקינוסים משמשים מעין "בורות" לקליטת CO2(פחמן דו חמצני) מהטמוספירה. אם תהיה פגיעה בפיטופלקטון אז ייפגע תהליך הפוטוסינתזה וכתוצאה מכך יעלה ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ואפקט החממה יואץ (יגבר). כלומר הגדלת החור באוזון עלולה להאיץ את אטפקט החממה, למרות שמדובר בשתי תופעות שונות ששתיהן נגרמות ע"י פעילות אנתרופוגנית (פעילות האדם) ובסופו של דבר פוגעת באדם - עליית תחלואה מסרטן, בעיות בראיה (השפעות החור באוזון) וכמובן המסת קרחונים והצפת שטחים נמוכים משיוריים שבהם יושב האדם (השפעת אפקט החממה)
ערן לוי 001
New member
קדימה לעבודה, אסף
ערן לוי 001
New member
יש להבדיל בין אוזון טרופוספירי לבין
אוזון סטרטוספירי. האוזון בטרופוספירה הוא גזחממה ןעליית ריכוזו אינה נחוצה. אבל בסטרטוספירה עליית ריכוז האוזון חיונית ביותר ואוזון סטרטוספירי אינו גז חממה
אוזון סטרטוספירי. האוזון בטרופוספירה הוא גזחממה ןעליית ריכוזו אינה נחוצה. אבל בסטרטוספירה עליית ריכוז האוזון חיונית ביותר ואוזון סטרטוספירי אינו גז חממה
משה, לא מדובר בהצטברות אלא בחשיפה:
חשיפה ממושכת לרדיקאלים החופשיים במהלך כל החיים גורמת לפגיעה מצטברת במולקולות ה-DNA. כתוצאה מכך יותר ויותר רקמות משנות את תפקודם ולמעשה "מזדקנות". זה תהליך טבעי שהוא במהותו חלק מהחיים עצמם. החשיפה לחמצן מאפשרת את החיים, אבל גורמת לההזדקנות. הבעיה היא שבעולמינו ההולך ומזדהם גדל ריכוזם של הרדיקאלים ותהליכי ההזדקנות מהירים יותר. אבל, אני לא בטוח שזה משפיע בפועל, אם תבדוק איך נראו אנשים בגיל 50 לפני 60-70 שנה ותשווה להיום תגלה שבעבר אנשים נראו והרגישו זקנים יותר (גם אורך החיים הממוצע בתחילת המאה ה-20 היה קצר יותר, כ-60 שנה). נכון היו מחלות (כמו שחפת או מחלות-לב), שמאז מצאו להם תרופה, אבל בכל זאת אנשים נראו זקנים ותשושים.
חשיפה ממושכת לרדיקאלים החופשיים במהלך כל החיים גורמת לפגיעה מצטברת במולקולות ה-DNA. כתוצאה מכך יותר ויותר רקמות משנות את תפקודם ולמעשה "מזדקנות". זה תהליך טבעי שהוא במהותו חלק מהחיים עצמם. החשיפה לחמצן מאפשרת את החיים, אבל גורמת לההזדקנות. הבעיה היא שבעולמינו ההולך ומזדהם גדל ריכוזם של הרדיקאלים ותהליכי ההזדקנות מהירים יותר. אבל, אני לא בטוח שזה משפיע בפועל, אם תבדוק איך נראו אנשים בגיל 50 לפני 60-70 שנה ותשווה להיום תגלה שבעבר אנשים נראו והרגישו זקנים יותר (גם אורך החיים הממוצע בתחילת המאה ה-20 היה קצר יותר, כ-60 שנה). נכון היו מחלות (כמו שחפת או מחלות-לב), שמאז מצאו להם תרופה, אבל בכל זאת אנשים נראו זקנים ותשושים.
הסיבה למראה הזקן ולתוחלת החיים
הקצרה יותר, לפני 60-70 היא התזונה. כיום בעידן הטכנולוגי אנשים נוטלים יותר גלולות ויטמינים. מחלות כמו "צפדינה" (הנובעת מחסר בויטמין C) או "ברי-ברי" (הבנובעת מחסר בויטמין B) כמעט ואינן קיימות היום אלא אולי במדינות העולם השלישי. הנגישות למזון והשפע המוצע בשווקים בשל החקלאות המתפתחת, מאפשרים בעידן המודרני תזונה טובה יותר שיש לה השפעה חיובית על תוחלת החיים ותהליך ההזדקנות. כמובן שגם התברואה והרפואה השתפרו בהרבה אבל זה כבר סיפור בפני עצמו.
הקצרה יותר, לפני 60-70 היא התזונה. כיום בעידן הטכנולוגי אנשים נוטלים יותר גלולות ויטמינים. מחלות כמו "צפדינה" (הנובעת מחסר בויטמין C) או "ברי-ברי" (הבנובעת מחסר בויטמין B) כמעט ואינן קיימות היום אלא אולי במדינות העולם השלישי. הנגישות למזון והשפע המוצע בשווקים בשל החקלאות המתפתחת, מאפשרים בעידן המודרני תזונה טובה יותר שיש לה השפעה חיובית על תוחלת החיים ותהליך ההזדקנות. כמובן שגם התברואה והרפואה השתפרו בהרבה אבל זה כבר סיפור בפני עצמו.
יניב, לא מדובר באיבוד גנים
אלא בהתקצרות הטלומרים, שהם הקצוות של הכרומוזומים ואינם מקודדים (לא גנים). אם זה מעניין מישהו אני יכול להסביר את התיאוריה השלמה מדוע התקצרות הטלומרים מחלוקה מיטוטית אחת לבאה אחריה, גורמת להיזדקנות וכיצד המדענים העוסקים ב"anti aging" מנסים להאט/למנוע את איבוד הטלומרים.
אלא בהתקצרות הטלומרים, שהם הקצוות של הכרומוזומים ואינם מקודדים (לא גנים). אם זה מעניין מישהו אני יכול להסביר את התיאוריה השלמה מדוע התקצרות הטלומרים מחלוקה מיטוטית אחת לבאה אחריה, גורמת להיזדקנות וכיצד המדענים העוסקים ב"anti aging" מנסים להאט/למנוע את איבוד הטלומרים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.