פרידה לאחר 3 שנים, איך מתמודדים ומה כדי לי לעשות?

היי שלום, אני כותב כאן כי אני כרגע מרגיש אובד עצות, ואשמח אם תקראו את מה שיש לי לשתף ואשמח לעצות ולמחשבות שלכם כמובן על העניין.
אז ככה, בעקרון נפרדתי מחברה שלי לפני יומיים לאחר 3.5 שנים, היה לנו קשר מדהים שהוא גם אהבה ראשונה ובכלל רגשות מאוד עזים אחד לשניה.
הבעיה כאן היא שאני בשנה האחרונה מרגיש מחוץ לקשר, כי אני רוצה להתנסות ומרגיש לא סגור על עצמי מבחינת החוויות שאני עוד רוצה לחוות, דבר שני זה שלצערי אני לא רואה אותה כאשתי לעתיד או כשותפה לגיטימית לנהל משק בית משותף ,מכיוון שאנחנו כן מאוד אוהבים אך באופן חיים שלנו אני מודע לזה שזה לא היה מסתדר.
לאחר תקופה קשה שלי עם עצמי,החלטתי שאני צריך לשחרר אותה כי עם כל האהבה אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן אם אני יודע שהיא לא תתאים לי לעתיד.
דיברנו והחלטנו להיפרד אך הבעיה היא שאני עדיין מאוד אוהב אותה והיא בעצם הבן אדם הכי קרוב אליי בעולם, מאוד קשה לי לא לדבר איתה פתאום ובכלל אנחנו לא כועסים אחד על שניה בכלל.
למרות זאת אמרתי לה שאני מעדיף בחודש הקרוב לא לדבר איתה בכלל, אך כן רוצה לשמור איתה על קשר כי היא חשובה לי מאוד ושנשב לדבר עוד חודש ובכללי שנתעדכן מידי פעם מה נשמע וכאלה(פעם בחודש).
האם זה משהו שנראה לכם הגיוני לעשות? או שזה יכול לתקוע אותי מאחור הפגישות איתה ולמנוע ממני להתקדם הלאה.
האם אתם חושבים שכדאי לי דווקא לנתק קשר בצורה מוחלטת?
פשוט כרגע אני מרגיש שהלב נשבר לגמרי ושאני לא אכיר מישהי שקרובה לרמה שלה, ושחוץ מזוגיות מדהימה שהייתה צריכה להסתיים, איבדתי בנוסף את החברה הכי טובה שלי. וזה קשה לי להכיל את זה.
בכל מקרה תודה רבה למי שכותב ואני מאוד מעריך אתכם
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
הייתי יכול לנסות לענות קצת יותר אם היית מפרט בני כמה אתם, ולמה אופן החיים שלכם לא מסתדר.
וגם הנימוק שלך למה נפרדת ממנה כשכל כך נפלא לך לא ברור, ואני חושד שיש עוד שלא סיפרת... (מישהי אחרת?)

בניסוח הכללי כל כך של השאלה אני יכול בעיקר להגיד שאין לי תשובה לשאלה איך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אני במצבך לא הייתי נפרד ממי שאני כל כך אוהב, בשם רעיון תאורטי שלא חוויתי מספיק. אבל כאמור אני לא מאמין שזה כל הסיפור.
______________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
למעלה