פרץ ואולמרט חייבים ללכת?
- פותח הנושא אני כותב
- פורסם בתאריך
trigotrigo
New member
לקבוע לך תור לגהה?
trigotrigo
New member
אין תאים ליד מגורי הצוות,
מצטער לאכזב אותך.
מצטער לאכזב אותך.
trigotrigo
New member
לעומת העבודה שלך,
שהיא להציף פורומים, זה בהחלט מספק
שהיא להציף פורומים, זה בהחלט מספק
אני? מציף? העלבתני!
זה החינוך שקיבלת בביתך? להטריד סמי-קשישים בגילי? עד כה אתה זה שממשיך את הודעותיי, כאילו ואתה חייב לומר את המילה האחרונה, כשאתה שוכח שמולך עומד אדם עם אותה האג'נדה בדיוק! מדוע שלא תפעל על פי הפתגם הידוע "והדרת פני זקן", ותפסיק להתעלק על הודעותיי? אני בטוח שהחברים שלך מתוך צוות ה"רופאים" בשלוותא יבינו. אנא, אתה תגרום לי לדום לב עקב השנינות המתגלע מהודעותיך. לא היית רוצה אדם קשיש מת, על מצפונך, נכון?
זה החינוך שקיבלת בביתך? להטריד סמי-קשישים בגילי? עד כה אתה זה שממשיך את הודעותיי, כאילו ואתה חייב לומר את המילה האחרונה, כשאתה שוכח שמולך עומד אדם עם אותה האג'נדה בדיוק! מדוע שלא תפעל על פי הפתגם הידוע "והדרת פני זקן", ותפסיק להתעלק על הודעותיי? אני בטוח שהחברים שלך מתוך צוות ה"רופאים" בשלוותא יבינו. אנא, אתה תגרום לי לדום לב עקב השנינות המתגלע מהודעותיך. לא היית רוצה אדם קשיש מת, על מצפונך, נכון?
הפסדנו? איני חושב
ואיני סבור שהדבר נשתמע מדברי. הבעיה הייתה שלא הפסדנו, ולא ניצחנו. כאשר אתה מתמודד עם ארגון גרילה בן 8000 לוחמים, במשך 32 ימים, ולא מצליח להגיע להכרעה ברורה (הותרנו נזק רב שהחיזבאללה יאלץ להשקיע שנים רבות בתיקונו - זה ברור), מגלה לערבי הפשוט היושב בביתו וצופה באל-ג'זירה, כי הנה, האויב הציוני לא כל יכול, ואולי ניתן יהיה להשיב בחזרה את כל פלשתין במחיר של מלחמה נוספת? הלך הרוח הזה, מחלחל בסופו של דבר גם למנהיגים הערבים. כאשר ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, קובעים יעדים למבצע (כל אחד מהאישים דנן קבע יעדים אחרים משום מה, רק להוכיח לך עד כמה הנתק היה גדול, ובאם תוסיף לכך את העובדה כי המטרות לא היו ברות השגה בדרך, תגלה מחזה לא נעים במיוחד), אשר אף לא אחד מהם הושג בסופו של דבר, זהו כישלון. אין זה הפסד, ואין זה ניצחון, זהו כישלון דה פקטו. דווקא ניתן לדבר על ניצחון והפסד. בשל"ג התמודדנו עם אש"ף - אמנם לא היו לו טילי נ"ט חדישים כמו לחיזבאללה או קטיושות ארוכות טווח, אך מספר חייליו עמד על עשרות אלפים, מטעני גחון, גם אז היו בנמצא, וקטיושות? ירדו על יישובי הגליל כאילו והיה זה גשם בחודש דצמבר הקר. אך ניצחנו את אש"ף. למעשה, ניצחונינו היה גדול כל כך, עד אשר גרמנו לערפאת ולכל החברים בכנופייתו, לנוע אל מחוץ ללבנון בדרכי הים, היבשה והאוויר. זה היה ניצחון, כמובן עד אשר אריאל שרון ושאר החברים במטכ"ל החליטו להעמיק את הפעולה בלבנון, עד לכדי הפיכתה לסוג של קולוניה ישראלית (רמז:רצינו למנות ראש ממשלה "משלנו" בלבנון, משם זה הסתבך). כך שתקדים לניצחון על גרילה - היה, עד כמה שלא נוח אלנשים להזכיר את לבנון. המציאות השתנתה? בהחלט. האם לטובתנו? כשאתה רואה את החמאס מעתיק שיטות פעולה, את ראש השב"כ מתריע על כך שבתוך שנתיים בעזה צפויה לנו "דרום לבנון שנייה"(על איזה ראש ממשלה תפיל הממשלה שתקום בעוד שנתיים את האחריות על חוסר הפעולה והעשייה?), כשאתה רואה את מנהיגי ערב מתגרים במדינת ישראל לאחר המערכה בלבנון - קשה לומר אם המצב השתנה לטובתינו, אם לא להיפך. רק הזמן יוכל לומר זאת. אל חחא ספק היו כשלים בדרגים הגבוהים ביותר. ועדת חקירה ממלכתית, לה התנגד אולמרט מסיבותיו, היא ועדת וינוגרד ד'היום. מה ההבדל? שאת חברי ועדת וינוגרד, מינה אולמרט. אתה יכול לומר לי, קבל עם ופורום, שאינך מריח את ריחה של השחיתות ממעשיו? באם לועדה יש כל סמכות של ועדת חקירה ממלכתית, מדוע אין זו ועדת חקירה ממלכתית, ומדוע אולמרט התעקש לשבץ בוועדה אנשים אשר בהם בחר? ועדה לא מובילה לתיקונים - פיטורים המוניים בדרג הצבאי הבכיר, עד לדרגת המג"ד;התפטרותם של בכירי הדרג המדיני, תוכניות מוגדרות לתיקון הליקויים (ע"ע תכנית דן מרידור) הן במישור הצבאי, והן במישור האזרחי - בהחלט. וזו אמורה להיות רק ההתחלה. בחירות? עכשיו? אני חשבתי על משהו כמו בחירות בעוד שנתיים. עד אז, ביבי ואולמרט יכולים לעשות רוטאציה, במסגרתה של ממשלת אחדות. במהלך השנתיים הללו, יבוצע תהליך נקיון כללי בכל מפלגה, כך שמעתה והלאה, אנשים כמו אולמרט, ישראל כ"ץ, דני נווה, רוחמה אברהם, אלי אפללו, עמיר פרץ, הכחלון ההוא שנמנה עם מנהיגי מפלגתי אך איני זוכר את שמו הפרטי, ישראל חסון, שלום שמחון ושאר האנשים אשר קיומם בכנסת הוא מיותר לחלוטין. באשר לטיעוני החיילים - בעקיפין, הממשלה נושאת באשמה. אינך יכול לשלול את זכויותיהם למחות, כשם שלא היית יכול לשלול את זכותה של תנועת המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים למחות כנגד גולדה (במלחמה ההיא, ניצחנו). בוודאי שתמיד יבואו אותם הלוחמים הרדיקלים אשר השנאה וההרס עומדים לנגד עיניהם מן הימין הקיצוני, כפי שבדיוק לפני עשור או שניים, הם הגיעו מן השמאל הקיצוני וקראו לבגין "רוצח", ברם זה לא יהווה הצדקה לשלול את זכותם של האנשים למחות. בעוד שבגין היה מנהיג, שאת מלחמת לבנון התחיל מתוך כורח, קשה לומר את אותו הדבר על אולמרט. זו הייתה מלחמת ברירה, לשל"ג אימנו את הכוחות במשך שנה תמימה והתכניות היו מוגדרות, יחד עם התמונה המודיענית. למלחמת לבנון 2006? 4 ימים, וליחידות רבות לא היה ברור מה הם יעדי המבצע אליו הם נשלחו.
ואיני סבור שהדבר נשתמע מדברי. הבעיה הייתה שלא הפסדנו, ולא ניצחנו. כאשר אתה מתמודד עם ארגון גרילה בן 8000 לוחמים, במשך 32 ימים, ולא מצליח להגיע להכרעה ברורה (הותרנו נזק רב שהחיזבאללה יאלץ להשקיע שנים רבות בתיקונו - זה ברור), מגלה לערבי הפשוט היושב בביתו וצופה באל-ג'זירה, כי הנה, האויב הציוני לא כל יכול, ואולי ניתן יהיה להשיב בחזרה את כל פלשתין במחיר של מלחמה נוספת? הלך הרוח הזה, מחלחל בסופו של דבר גם למנהיגים הערבים. כאשר ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, קובעים יעדים למבצע (כל אחד מהאישים דנן קבע יעדים אחרים משום מה, רק להוכיח לך עד כמה הנתק היה גדול, ובאם תוסיף לכך את העובדה כי המטרות לא היו ברות השגה בדרך, תגלה מחזה לא נעים במיוחד), אשר אף לא אחד מהם הושג בסופו של דבר, זהו כישלון. אין זה הפסד, ואין זה ניצחון, זהו כישלון דה פקטו. דווקא ניתן לדבר על ניצחון והפסד. בשל"ג התמודדנו עם אש"ף - אמנם לא היו לו טילי נ"ט חדישים כמו לחיזבאללה או קטיושות ארוכות טווח, אך מספר חייליו עמד על עשרות אלפים, מטעני גחון, גם אז היו בנמצא, וקטיושות? ירדו על יישובי הגליל כאילו והיה זה גשם בחודש דצמבר הקר. אך ניצחנו את אש"ף. למעשה, ניצחונינו היה גדול כל כך, עד אשר גרמנו לערפאת ולכל החברים בכנופייתו, לנוע אל מחוץ ללבנון בדרכי הים, היבשה והאוויר. זה היה ניצחון, כמובן עד אשר אריאל שרון ושאר החברים במטכ"ל החליטו להעמיק את הפעולה בלבנון, עד לכדי הפיכתה לסוג של קולוניה ישראלית (רמז:רצינו למנות ראש ממשלה "משלנו" בלבנון, משם זה הסתבך). כך שתקדים לניצחון על גרילה - היה, עד כמה שלא נוח אלנשים להזכיר את לבנון. המציאות השתנתה? בהחלט. האם לטובתנו? כשאתה רואה את החמאס מעתיק שיטות פעולה, את ראש השב"כ מתריע על כך שבתוך שנתיים בעזה צפויה לנו "דרום לבנון שנייה"(על איזה ראש ממשלה תפיל הממשלה שתקום בעוד שנתיים את האחריות על חוסר הפעולה והעשייה?), כשאתה רואה את מנהיגי ערב מתגרים במדינת ישראל לאחר המערכה בלבנון - קשה לומר אם המצב השתנה לטובתינו, אם לא להיפך. רק הזמן יוכל לומר זאת. אל חחא ספק היו כשלים בדרגים הגבוהים ביותר. ועדת חקירה ממלכתית, לה התנגד אולמרט מסיבותיו, היא ועדת וינוגרד ד'היום. מה ההבדל? שאת חברי ועדת וינוגרד, מינה אולמרט. אתה יכול לומר לי, קבל עם ופורום, שאינך מריח את ריחה של השחיתות ממעשיו? באם לועדה יש כל סמכות של ועדת חקירה ממלכתית, מדוע אין זו ועדת חקירה ממלכתית, ומדוע אולמרט התעקש לשבץ בוועדה אנשים אשר בהם בחר? ועדה לא מובילה לתיקונים - פיטורים המוניים בדרג הצבאי הבכיר, עד לדרגת המג"ד;התפטרותם של בכירי הדרג המדיני, תוכניות מוגדרות לתיקון הליקויים (ע"ע תכנית דן מרידור) הן במישור הצבאי, והן במישור האזרחי - בהחלט. וזו אמורה להיות רק ההתחלה. בחירות? עכשיו? אני חשבתי על משהו כמו בחירות בעוד שנתיים. עד אז, ביבי ואולמרט יכולים לעשות רוטאציה, במסגרתה של ממשלת אחדות. במהלך השנתיים הללו, יבוצע תהליך נקיון כללי בכל מפלגה, כך שמעתה והלאה, אנשים כמו אולמרט, ישראל כ"ץ, דני נווה, רוחמה אברהם, אלי אפללו, עמיר פרץ, הכחלון ההוא שנמנה עם מנהיגי מפלגתי אך איני זוכר את שמו הפרטי, ישראל חסון, שלום שמחון ושאר האנשים אשר קיומם בכנסת הוא מיותר לחלוטין. באשר לטיעוני החיילים - בעקיפין, הממשלה נושאת באשמה. אינך יכול לשלול את זכויותיהם למחות, כשם שלא היית יכול לשלול את זכותה של תנועת המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים למחות כנגד גולדה (במלחמה ההיא, ניצחנו). בוודאי שתמיד יבואו אותם הלוחמים הרדיקלים אשר השנאה וההרס עומדים לנגד עיניהם מן הימין הקיצוני, כפי שבדיוק לפני עשור או שניים, הם הגיעו מן השמאל הקיצוני וקראו לבגין "רוצח", ברם זה לא יהווה הצדקה לשלול את זכותם של האנשים למחות. בעוד שבגין היה מנהיג, שאת מלחמת לבנון התחיל מתוך כורח, קשה לומר את אותו הדבר על אולמרט. זו הייתה מלחמת ברירה, לשל"ג אימנו את הכוחות במשך שנה תמימה והתכניות היו מוגדרות, יחד עם התמונה המודיענית. למלחמת לבנון 2006? 4 ימים, וליחידות רבות לא היה ברור מה הם יעדי המבצע אליו הם נשלחו.
אשמח להשיב לתגובה עניינית 
1.השאיפה להכרעה בשדה הקרב, באה לקיים גם מטרות מדיניות, אין ספק. בלחימה זו, מעטות היו הנקודות שיובילו להכרעה שתמוטט את האויב. זו עובדה. הלך הרוח מורכב מכל כך הרבה משתנים – אני די בטוח שאני לא מכיר את כולם ולא מתיימר להכיר. אבל, עובדה היא כי הרוחות סוערות גם בקרב המדינות הערביות ותושבי לבנון בנוגע לפעילות החיזבללה שהובילה למלחמה. "האויב הציוני לא כל יכול" זו תפיסה מובהקת של אבדן שליטה, אם מצרפים אותה למכלול שלם של תגובות בנוגע לתוצאות המלחמה עבורם שגם ניתנת לניתוח ברמה הפסיכולוגית די בקלות. לא ארחיב עליה בשרשור זה אבל אשמח להעביר לך קישור מעניין בנושא, אם תרצה. מעבר לכך, רבים לא מסכימים איתה. הכישלון, לדעתי, הוא בראש ובראשונה העובדה כי לא השבנו את החיילים החטופים. על כך, כפי שציינתי רבות בפורום זה, אני כועס ומריר. מעבר לכך, לא חסרות טעויות בהתנהלות המלחמה הנוכחית. אבל, על אלה לא הייתי דורש התפטרות מיידית של אף ראש ממשלה. אלא, בדיקה לעומקם של דברים. 2.המציאות השתנתה – גם לטובתנו. את ההישגים לא קוצרים טרם נבטו. עצם העובדה שמדינת ישראל יוצאת למלחמה, לא צפויה ו"חסרת פרופורציות", כפי שהגדיר אותה נסראללה, מעניקה מימד נוסף לעתיד ההתרחשויות הבאות. בנוסף, אבחר להימנע מלפרסם נתונים שכלי התקשורת כבר הציפו במהלך הלחימה המדברים על פגיעה ממשית ביכולת הארגון ובאנשיו. 3.מדוע להתנגד לועדת חקירה ממלכתית? גם אני אינני מבין. קראתי רבות על סיבות הטוענות כנגד ולהיפך. אבל לא גיבשתי דעתי בנושא. 4.ממשלת אחדות היא לא דבר שאני פוסל על הסף. לא בחנתי לעומק את הרעיון, לכן לא אגיב בזחיחות דעת. אני מסכים כי ישנם פוליטיקאים רבים שיש להוקיע מהכנסת ומהחיים הציבוריים. 5.בנוגע לזכות למחות – מעולם לא שללתי ולא אשלול אותה. זכותי לטעון כי אין היא נכונה או מתאימה כעת ולבחון את המניעים לה.
1.השאיפה להכרעה בשדה הקרב, באה לקיים גם מטרות מדיניות, אין ספק. בלחימה זו, מעטות היו הנקודות שיובילו להכרעה שתמוטט את האויב. זו עובדה. הלך הרוח מורכב מכל כך הרבה משתנים – אני די בטוח שאני לא מכיר את כולם ולא מתיימר להכיר. אבל, עובדה היא כי הרוחות סוערות גם בקרב המדינות הערביות ותושבי לבנון בנוגע לפעילות החיזבללה שהובילה למלחמה. "האויב הציוני לא כל יכול" זו תפיסה מובהקת של אבדן שליטה, אם מצרפים אותה למכלול שלם של תגובות בנוגע לתוצאות המלחמה עבורם שגם ניתנת לניתוח ברמה הפסיכולוגית די בקלות. לא ארחיב עליה בשרשור זה אבל אשמח להעביר לך קישור מעניין בנושא, אם תרצה. מעבר לכך, רבים לא מסכימים איתה. הכישלון, לדעתי, הוא בראש ובראשונה העובדה כי לא השבנו את החיילים החטופים. על כך, כפי שציינתי רבות בפורום זה, אני כועס ומריר. מעבר לכך, לא חסרות טעויות בהתנהלות המלחמה הנוכחית. אבל, על אלה לא הייתי דורש התפטרות מיידית של אף ראש ממשלה. אלא, בדיקה לעומקם של דברים. 2.המציאות השתנתה – גם לטובתנו. את ההישגים לא קוצרים טרם נבטו. עצם העובדה שמדינת ישראל יוצאת למלחמה, לא צפויה ו"חסרת פרופורציות", כפי שהגדיר אותה נסראללה, מעניקה מימד נוסף לעתיד ההתרחשויות הבאות. בנוסף, אבחר להימנע מלפרסם נתונים שכלי התקשורת כבר הציפו במהלך הלחימה המדברים על פגיעה ממשית ביכולת הארגון ובאנשיו. 3.מדוע להתנגד לועדת חקירה ממלכתית? גם אני אינני מבין. קראתי רבות על סיבות הטוענות כנגד ולהיפך. אבל לא גיבשתי דעתי בנושא. 4.ממשלת אחדות היא לא דבר שאני פוסל על הסף. לא בחנתי לעומק את הרעיון, לכן לא אגיב בזחיחות דעת. אני מסכים כי ישנם פוליטיקאים רבים שיש להוקיע מהכנסת ומהחיים הציבוריים. 5.בנוגע לזכות למחות – מעולם לא שללתי ולא אשלול אותה. זכותי לטעון כי אין היא נכונה או מתאימה כעת ולבחון את המניעים לה.
תשובה
1. אתה מנתב את השיחה לנקודות הלא נכונות, ראשית כל, שאל את השאלה - האם היה מקום לנהיול שונה של המלחמה? האם הדרג המדיני טעה? העם חושב שכן, סקרי דעת הקהל, רק מאששים את העובדה. בתור אדם אשר בחן לא פעם את הציבוריות הערבית, הייתי מציע לך ללמוד מעט על מארג היחסים הבין-עדתי בלבנון, בכדי להבין מה הם אותם הקולות של מתנגדי חיזבאללה העולם בלבנון. 2. תראה, איש אינו אומר שהיציאה למלחמה הייתה טעות, אך ישראל נדמתה במלחמה הזאת (גם כן, שם מוזר למערכה כנגד ארגון בן 8000 טרוריסטים במשך 32 ימים) לענק הנופל ומסתבך בסבך שיחים קוצני. עצם ניהול המלחמה - הוא הבעייתי. אינך יכול להכחיש, כי נדמה היה, שלמנהיגים לא הייתה שום פרספקטיבה עמוקה לעתיד הרחוק יותר. 3.ועדה ממלכתית כבר קמה - ועדת וינוגרד, אשר לה יהיו מלוא הסמכויות (פרט להמליץ על פיטורי ראש הממשלה). הבעיה היא- שאולמרט בחר את המעורבים בועדה. מכן - מה ההבדל בין ועדת וינוגרד, לכל ועדת חקירה ממלכתית אחרת שתקום בראשות שופט עליון, פרט לעובדה שאולמרט לא ימנה את אנשיה? אתה לא מריח את ריח השחיתות המהבילה? 4. ממשלת אחדות אפשרית, על אף שקשה לתאר את נתניהו ואולמרט מסתדרים היטב. 5. האם היית מתנגד לתנועת המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים, הטענה שאין היא מתאימה לאותו הרגע?
1. אתה מנתב את השיחה לנקודות הלא נכונות, ראשית כל, שאל את השאלה - האם היה מקום לנהיול שונה של המלחמה? האם הדרג המדיני טעה? העם חושב שכן, סקרי דעת הקהל, רק מאששים את העובדה. בתור אדם אשר בחן לא פעם את הציבוריות הערבית, הייתי מציע לך ללמוד מעט על מארג היחסים הבין-עדתי בלבנון, בכדי להבין מה הם אותם הקולות של מתנגדי חיזבאללה העולם בלבנון. 2. תראה, איש אינו אומר שהיציאה למלחמה הייתה טעות, אך ישראל נדמתה במלחמה הזאת (גם כן, שם מוזר למערכה כנגד ארגון בן 8000 טרוריסטים במשך 32 ימים) לענק הנופל ומסתבך בסבך שיחים קוצני. עצם ניהול המלחמה - הוא הבעייתי. אינך יכול להכחיש, כי נדמה היה, שלמנהיגים לא הייתה שום פרספקטיבה עמוקה לעתיד הרחוק יותר. 3.ועדה ממלכתית כבר קמה - ועדת וינוגרד, אשר לה יהיו מלוא הסמכויות (פרט להמליץ על פיטורי ראש הממשלה). הבעיה היא- שאולמרט בחר את המעורבים בועדה. מכן - מה ההבדל בין ועדת וינוגרד, לכל ועדת חקירה ממלכתית אחרת שתקום בראשות שופט עליון, פרט לעובדה שאולמרט לא ימנה את אנשיה? אתה לא מריח את ריח השחיתות המהבילה? 4. ממשלת אחדות אפשרית, על אף שקשה לתאר את נתניהו ואולמרט מסתדרים היטב. 5. האם היית מתנגד לתנועת המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים, הטענה שאין היא מתאימה לאותו הרגע?
דווקא עניתי זה מכבר,
בתגובתי הקודמת לך- ציטוט: "באשר לטיעוני החיילים - בעקיפין, הממשלה נושאת באשמה. אינך יכול לשלול ..." משה דיין וגולדה מאיר, התפטרו בשל ניצחון במלחמה. עד כמה שלא יהיה אולמרט שקול לגלדה, ופרץ לא יהיה שקול לדיין, בכל זאת - אמות המידה המוסריות נשכחו. כעת, ההנהגה מתרכזת בנסיונות השכנוע כי למעשה, לא הייתה המערכה הזאת נוראה כל כך, והכל בסדר. הכל בעוד שהכוח הרב לאומי אינו מורשה אף לעצור פעילים בחיזבאללה, שלא נאמר - לערוך חיפוש עליהם או על רכושם. הרבה שאלות יישאלו על המלחמה הזאת. אך אתה מתעלם מן העובדה הפשוטה - הלוחמים הללו, אינם בונים את טיעוניהם על סמך העובדה כי בשל היותם שותפים למלחמה ולחשיפת כל ליקוייה, הם דורשים שהממשלה תתפטר. הם פשוט מעבירים את חוויותיהם מן המלחמה, באקט שפירושו אינו אלא נסיון לבסס את מעמדם בקרב הציבור אותו הם רוצים לשכנע, ועל בסיס ההתנהלות הזאת, הם חפצים במנהיגים שיקחו אחריות, ויתפטרו.
בתגובתי הקודמת לך- ציטוט: "באשר לטיעוני החיילים - בעקיפין, הממשלה נושאת באשמה. אינך יכול לשלול ..." משה דיין וגולדה מאיר, התפטרו בשל ניצחון במלחמה. עד כמה שלא יהיה אולמרט שקול לגלדה, ופרץ לא יהיה שקול לדיין, בכל זאת - אמות המידה המוסריות נשכחו. כעת, ההנהגה מתרכזת בנסיונות השכנוע כי למעשה, לא הייתה המערכה הזאת נוראה כל כך, והכל בסדר. הכל בעוד שהכוח הרב לאומי אינו מורשה אף לעצור פעילים בחיזבאללה, שלא נאמר - לערוך חיפוש עליהם או על רכושם. הרבה שאלות יישאלו על המלחמה הזאת. אך אתה מתעלם מן העובדה הפשוטה - הלוחמים הללו, אינם בונים את טיעוניהם על סמך העובדה כי בשל היותם שותפים למלחמה ולחשיפת כל ליקוייה, הם דורשים שהממשלה תתפטר. הם פשוט מעבירים את חוויותיהם מן המלחמה, באקט שפירושו אינו אלא נסיון לבסס את מעמדם בקרב הציבור אותו הם רוצים לשכנע, ועל בסיס ההתנהלות הזאת, הם חפצים במנהיגים שיקחו אחריות, ויתפטרו.
מהם הקריטריונים לניצחון ולהפסד?
ביחס למטרות המלחמה שהוצבו ע"י אולמרט ופרץ בלי ספק הפסדנו. לא הובסנו צבאית, אם כי הוכינו בכמה וכמה עימותים עם האוייב. כשלנו בניהול המערכה בכל הרמות: ברמה המדינית, ברמה האסטרטגית, ברמה הטקטית וברמת המוכנות והלוגיסטיקה. התקבלו ההחלטות הלא נכונות בזמנים הלא נכונים והופעלו תורות לחימה מוטעות ולא מותאמות למצב. אני זוקף לזכותי את העובדה שכבר בשלב מוקדם של המלחמה הבנתי מה קורה והתחלתי (בפורום הזה ובמקומות אחרים) בביקורת שיטתית של המחדלים והפאשלות שהתגלו וזאת כאשר אחרים עדיין יישרו קו עם ה'מצביאים' המדיניים והצבאיים והגנו עליהם. מי שמעוניין יכול לדפדף בארכיון. בדיעבד אני חייב לומר שצדקתי ברוב הנקודות שהעליתי. ייתכן שאם הביקורת היתה נמרצת וקולנית יותר בשלבים המוקדמים כשהעסק התחיל לחרוק היו נחסכים מאיתנו כמה וכמה כישלונות מהדהדים ולא מעט קורבנות.
ביחס למטרות המלחמה שהוצבו ע"י אולמרט ופרץ בלי ספק הפסדנו. לא הובסנו צבאית, אם כי הוכינו בכמה וכמה עימותים עם האוייב. כשלנו בניהול המערכה בכל הרמות: ברמה המדינית, ברמה האסטרטגית, ברמה הטקטית וברמת המוכנות והלוגיסטיקה. התקבלו ההחלטות הלא נכונות בזמנים הלא נכונים והופעלו תורות לחימה מוטעות ולא מותאמות למצב. אני זוקף לזכותי את העובדה שכבר בשלב מוקדם של המלחמה הבנתי מה קורה והתחלתי (בפורום הזה ובמקומות אחרים) בביקורת שיטתית של המחדלים והפאשלות שהתגלו וזאת כאשר אחרים עדיין יישרו קו עם ה'מצביאים' המדיניים והצבאיים והגנו עליהם. מי שמעוניין יכול לדפדף בארכיון. בדיעבד אני חייב לומר שצדקתי ברוב הנקודות שהעליתי. ייתכן שאם הביקורת היתה נמרצת וקולנית יותר בשלבים המוקדמים כשהעסק התחיל לחרוק היו נחסכים מאיתנו כמה וכמה כישלונות מהדהדים ולא מעט קורבנות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.