פרק 2 - פרח מדבר

[ויימס]

אה, ושכחתי... "אקב" צריך להיות "עקב"

 

[ינשוFון]

זה לא משנה כל עוד אני אקבי

 

[ויימס]

ינשוף מעורר השראה.

 

[ויימס]

עוד משהו ששכחתי...

"מסתבר שהבקתה ראתה כמה ימים לוהטים בחורף הזה."
זה קיץ, לא?

 

[ינשוFון]

חחח נדמה לי שזה חורף

אבל זה יום חם יוצא דופן.
אבל אולי התכוונתי בהתחלה שזה קיץ גשום וחורף קפוא ? בררר

 

[Zoomf]

ועכשיו אין עוד בדרך וכולם עצובים :'(

לא צריך קובץ בשביל האחד הזה
אין לי מה להעיר כאן, אלא להוסיף על מה שאמרתי בתגובה לחלק הקודם - זה טוב. ניסיתי בערך להסביר לך למה זה טוב, אבל זה די שילוב של הכל. זה מתאר את העיקר והמעניין. זה תיאור שיואכים מוביל איליו ולא קורה מעצמו. וזה מדבר על אלינור. פאק, "היומן הסודי של מטומטמת", זה פשוט תיאור נכון. לא של משהו מסויים, הוא פשוט נכון.

 

[ויימס]

זה ממש טוב, זה יכול להיות יותר טוב.

 

[וולדמורט לשלטון]

בכללי

זה מעניין. בהתחלה השתעממתי קצת מכל מיני תיאורים של בתים או דרכים. אולי התכוונת ליצור אווירה אבל זה יצא מרוח מדי. כל הזמן חשבתי לעצמי "טוב, מתי הוא יגיע ליעד?" זאת בניגוד לתיאורים בחלק 3, כמו לדוגמה התיאור של החדר שלה שהיה תיאור פגז!
יש לי הערה כללית. ממש לפעמים אתה מוסיף כעל מיני פרטים כמו העובדה שיואכים מזריק לעצמו. למה זה רלוונטי? באותה מידה היית יכול לכתוב שהוא אוכל קילו גלידה. לדעתי כל מיני תוספות כאלה סתם מעמיסות ומבלבלות.
אז אני חושבת שבגדול זה מעניין, זה נהיה מעניין יותר מהחלק הקודם ויותר ברור. אולי כי השמות שבהתחלה בלבלו כבר מתחילים לחזור על עצמם.
ליואכים אין כל כך אופי מוגדר. האיפיון היחיד שלו מבחינתי זה "בלש" אבל זה לא באמת אופי. זה לא מפריע לי יותר מדי כי העלילה מעניינת אבל אני חושבת שאם היית מוסיף לו אופי זה היה מעלה את הסיפור בכמה רמות.
ונסיים במשהו טוב: אהבתי את היומן שלה. זה הזכיר לי את עצמי כשהייתי כותבת יומן בתיכון. וכמובן, התיאורים שהשתפרו מאוד אחרי הפתיחה (התיאור של החדר שלה ושל הבקתה...) והדיאלוגים - הם בסדר גמור, לא היו קלישאות או משהו. אז אחלה בחלה.