תודה יחפה, אבל עדיין לא הבנתי את זה
למה להחשיב את החסר כאחד ולא כאפס?
מתמטיקה זה הצד החלש שלי אז אני מודה שאני לא מבינה את הרעיון מאחורי זה.
ממשימת התפודים לא השתעממתי, כי כבר הייתי בלחץ של קו הסיום, מי יתחרבש שעות, מי יצא לסיבוב סרק ומי יסיים בזמן. משימת הכלא הייתה בלה.
הבנתי למה דניאל ומאירי (אגב, כל הזמן אני כותבת "המאירי" בגלל תוגת המאירי וחוזרת ומתקנת...) נתקעו, הם היו יסודיים מידי והתחילו לספור ולמיין את כל תפוחי האדמה בלי לחפש קודם את ההגיון שבמשוואה (בעוד שטום ואוריאל ישר חיפשו את הזנים הדומים) וזה די מאפיין אותם האמת. במשימות אקסטרים הם הצטיינו אבל היו להם קטעים שבהם הם מתקעו באותה הצורה - בלג הראשון בירושלים למשל, כשהם נתקעו על הכנר והחליטו שזו ציפור בגן החיות התנ"כי בעוד שכל הזוגות פתרו יחסית במהירות בעצמם או בעזרת העוברים והשבים והבינו שמדובר בכינור דוד. כשהם נתפסים על משהו הם לא זזים. גם במשימת המיון במפעל היה סיפור דומה, הם הגיעו ראשונים וסיימו אחרונים, כנראה שהם גם יותר מידי פרפקציוניסטים במשימות כאלו והם נתקעים על לסדר את הכל נכון ולא מחפשים דרך קצרה יותר לבצע את המשימה, כי קשה לי להאמין שהם איטיים יותר מאחרים. לפעמים היו להם הברקות (כמו במפעל אח"כ, כששמו את הסליל על אחת המכונות כדי שיסתובב מהר או במשימת הקוקוסים כשהשתמשו בחולצות) אבל כנראה שברגע שיש משימה שמפעילה את מתג ה-OCD שלהם הם פשוט נתקעים בה.
לגבי בוליביה - זו כנראה מדינה שצריך לבקר בה כשלא ממהרים...
יחסית גם לי היא קסמה פחות מרוב היעדים שהיו עד כה במרוץ, מה גם שכל הלג היה בלה-פאז, ועוד באתרים ממש מרתקים כמו מפעל לצמר אלפקות. בעצם גם בגרוזיה זה היה ככה, מה אני זוכרת מגרוזיה? סלאמס, מפעל ברזל, מגרש גרוטאות והקליניקה של רופא השיניים של פרנקנשטיין.