פרשת השבוע כי תשא. יש איסור לבצע
- פותח הנושא שוחר1
- פורסם בתאריך
אני חושב שמפקד בצורה ישירה מעיד
על גאווה מסויימת על הרגשה של כוחניות. תראו כמה אנחנו מונים, אנחנו חזקים. ובמקום שיש גאווה אין מקום לקדוש ברוך הוא. כשאדם צריך לתרום את מחצית השקל תרומה לה' במפקד. גם כשהוא נוכח לדעת שהוא רב ועצום. הוא זוכר שהכל מהקדוש ברוך הוא. כלומר תרומת מחצית השקל היא תזכורת לעם ולאדם הפרטי, אתם גדולים, אתם עם גדול, אבל רק בזכות הקדוש ברוך הוא.וכשתשכחו את זה תבוא המגפה, ואז תראו כמה בקלות הקדוש ברוך הוא הופך אתכם לעם קטן. כלומר האיסור הוא לא סתם על המפקד, אלא על התחושה שהוא מקנה לעם.
על גאווה מסויימת על הרגשה של כוחניות. תראו כמה אנחנו מונים, אנחנו חזקים. ובמקום שיש גאווה אין מקום לקדוש ברוך הוא. כשאדם צריך לתרום את מחצית השקל תרומה לה' במפקד. גם כשהוא נוכח לדעת שהוא רב ועצום. הוא זוכר שהכל מהקדוש ברוך הוא. כלומר תרומת מחצית השקל היא תזכורת לעם ולאדם הפרטי, אתם גדולים, אתם עם גדול, אבל רק בזכות הקדוש ברוך הוא.וכשתשכחו את זה תבוא המגפה, ואז תראו כמה בקלות הקדוש ברוך הוא הופך אתכם לעם קטן. כלומר האיסור הוא לא סתם על המפקד, אלא על התחושה שהוא מקנה לעם.
רוני אורבך
New member
פירוש יפה... אהבתי.
שלך או ממקור מסוים?
שלך או ממקור מסוים?
המפקד של דוד הוא מעין הוכחה למפרע
נתבע עונש , ודוד בחר בעונש צבורי , ולא בעונש פרטי. גם לא ברור מהתנ"ך מי שכנע את דוד לערוך את המפקד: על פי דברי הימים א פרק כא א וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, לִמְנוֹת, אֶת-יִשְׂרָאֵל. אבל על פי שמואל ב פרק כד א וַיֹּסֶף, אַף-יְהוָה, לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ מְנֵה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה. מפקדיו של דוד ניסו להניאו מן המפקד , אבל הוא התעקש לערכו. פרשני התנ"ך מן הסתם, יזהו את השטן עם חרון אף אלהים, ואת הסבה למגפה בהפרת שטת המפקד בחצאי השקלים, למרות שהסבה לא נזכרה במפורש , לא בספר שמואל ב' ולא בספר דברי הימים. דבר נוסף: חז"ל כתבו "אין הברכה שורה אלא בדבר שאיננו מדוד" אולי בהשפעת ענין זה...
נתבע עונש , ודוד בחר בעונש צבורי , ולא בעונש פרטי. גם לא ברור מהתנ"ך מי שכנע את דוד לערוך את המפקד: על פי דברי הימים א פרק כא א וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, לִמְנוֹת, אֶת-יִשְׂרָאֵל. אבל על פי שמואל ב פרק כד א וַיֹּסֶף, אַף-יְהוָה, לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ מְנֵה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה. מפקדיו של דוד ניסו להניאו מן המפקד , אבל הוא התעקש לערכו. פרשני התנ"ך מן הסתם, יזהו את השטן עם חרון אף אלהים, ואת הסבה למגפה בהפרת שטת המפקד בחצאי השקלים, למרות שהסבה לא נזכרה במפורש , לא בספר שמואל ב' ולא בספר דברי הימים. דבר נוסף: חז"ל כתבו "אין הברכה שורה אלא בדבר שאיננו מדוד" אולי בהשפעת ענין זה...
הרעיון יפה , אבל מנין זרעו של אברהם
התקים בערבים בנכדין בני ישמעאל ובני קטורה (בני קדם "שרקיון" בערבית) האומה הערבית מונה אולי 200 מיליון.. האומההיהודית בשיאה הגיעה ל 18 מיליון ופקדה אותה שואה, בנוסף לשפע פוגרומים,. הערבים, למרות אהבת המלחמה שלהם , לא אבדו רסיס מאסדות היהודים... אז את הברכות יש לקחת בערבון מוגבל...
התקים בערבים בנכדין בני ישמעאל ובני קטורה (בני קדם "שרקיון" בערבית) האומה הערבית מונה אולי 200 מיליון.. האומההיהודית בשיאה הגיעה ל 18 מיליון ופקדה אותה שואה, בנוסף לשפע פוגרומים,. הערבים, למרות אהבת המלחמה שלהם , לא אבדו רסיס מאסדות היהודים... אז את הברכות יש לקחת בערבון מוגבל...
למה לקחת בערבון מוגבל?
הברכות שנתנו לזרעו של אברהם = כמו שנאמר - כחול אשר על שפת הים וככוכבים ברום...ניתנו, בלי לפרט, לכולם:
יעשו הישמעאלים כרצונם ואילו אנו אמורים היינו להזדהות עם מה שנפל בחלקנו, ללא התחשבנות עם חלקו של "הבן האחר". אם היה שלום בעולם, שזאת היתה מטרת הבריאה - סביר שהיה פה מקום לכולם ללא צרות עין ומיספור. זה שאין אנו בנויים לקיים שלום בעולם לא הופך את הברכות לחסרות משמעות
הברכות שנתנו לזרעו של אברהם = כמו שנאמר - כחול אשר על שפת הים וככוכבים ברום...ניתנו, בלי לפרט, לכולם:
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.