פרשת השבוע כי תשא. יש איסור לבצע

יוסי ר1

Active member
ממש ממש לא. כל פרט חשוב בפני עצמו

, ואל לו לבטל עצמו מול הכלל. הכלל מורכב הרי מפרטים, לא? אנחנו לא מאגר מים שאינם מובחנים בטיפות נפרדות. אנחנו כלל, שבכל רגע נתון אתה יכול להתמקד בכל פרט שלו ולהבחין בו בבירור משאר האחרים. מה שהדרוש מנסה לאמר, זה שכשאתה רוצה למנות את האומה, אתה צריך לראות אותה ככל, כציבור מאוחד, ולא בראיית הפרטים. משל אם תרצה לקנות רכב, תבדוק בבנק מה הסכום הכולל שאתה יכול לארגן, ולא תבקש לראות ממה מורכב הסכום, האם בשקלים מתאריך יצור פלוני, או שטרות חדשים או משומשים. מה שיעניין אותך הוא כח הקניה/מכירה הנתון בידך, שמורכב מסכום כולל.
 

חי אדר

New member
היבט נוסף

אין קשר בין המפקד לבין מחצית השקל על אף ולמרות שבמבט ראשוני זה כך נראה ואף הרבה מן העוסקים בסוגיה זו דנו מתוך הקשר זה. במסגרת זו ברצוני להסב את תשומת הלב למאמרו של הר"י קאפח בעניין ושם הוא מציין לדברי רס"ג ולדברי ר"י כספי אשר מהם באמת עולה כי אין קשר בין המפקד לבין מחצית השקל. כפי שמובא שם רס"ג קובע כי מחצית השקל היא מצווה העומדת בפני עצמה, ולכאוןרה ניתן להדוף את הטענה הזו לאור המפקד של דוד שלאחר מכן היה נגף על העם על כך משיחב רס"ג: " אני אומר שדוד דמה וחשב שהחטא היה בגלל הספירה ואין הדבר כן" ולגבי האפשרות האם ייתכן שדוד יטעה? על כך משיב רס"ג שהואיל והדברים לא הועלו בדרך הנבואה הרי שהטעות עשויה להיות גם לנביא ולשם כך הוא מביא ראיה משמואל הנביא שכאשר נשלח למשח מלך ראה את אליאב וסבר לתומו כי הוא הראוי למלוכה ועל כך השיבו ה' שזה ההפך ושם נקבע הכתוב " כי האדם יראה לעינים וה' ללבב" (שמואל א, טז, ו-ח). ושם הוא מביא גם מר' יוסף כספי המבאר כי העונש אצל דוד אינו על הספירה על הפשעים שלהם וכי לא ייתכן שיענשו על הספירה כאשר אין על כך ציווי שאסור לספור. לפי רציונל זה ניתן להבין יפה את הכתוב בפרשת כי תשא ולא יהיה בהם נגף אין הכוונה שמחצית השקל באה למנוע את הנגף אלא אדרבא היא מופיע כאן כריאקציה כנגד אמונה בעין הרע וכוונת הכתוב אל תחוש לכך כי בקיימך מצוה לא יהיה בהם נגף. הדברים מופיעים במאמרו של הר"י קאפח המקד לאחר מעשה, המופיע בתוך כתבי הרב קאפח כרך א,ע"מ 62 -63 עמדתו של ה"י כספי מופיעה גם בפירושו של ר'אברהם בן שלמה לספר שמואל ב' כד, תורגם מערבית לעברית ע"י הר"י קאפח.
 

יוסי ר1

Active member
מחצית השקל ומפקד

לחי אדר שלום. לא קראתי את מאמרו של ר"י קאפח, אך על דבריך יש לי לתמוה: הכתוב נוקט במפורש בלשון "לפקודיהם" ופעמיים "בפקד אתם". מה משמעות אחרת יש ללפקד, אם לא לפקד?! נכוןם שלמילה לפקד יש משמויות אחדות, האחת היא מניה, ספיקה, והנוספת היא לבקר, להגיע אל מישהו ולהתייחס אליו. אבל איך שלא תסתכל על הפסוקים, מדובר במפקד.
 

חי אדר

New member
מחצית השקל

מצות מחצית השקל אינה קשורה לעצם המניין,היא מצוה העומדת בזכות עצמה ולפיכך המשמעות של ופקודיהם אינה מעלה ומורידה כהוא זה. וכך מנסח הרמב"ם את ההלכה בהלכות שקלים: " מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה" הרעי שהרמב"םן לא תצולהמצוה זו כלל בעניין מניין הפקודים וכיוצא בזה. בהקשר לזאת אציין כי הרמב"ם ממשיך וכותב שמצוה זו היא רק כאשר קיים בית המקדש, ובזמן שבית המקדש חרב אין מצוה זו נוהגת כלל וכלל.
 

רוניטו

New member
אי אפשר להפריד בין מתן חצי השקל

לבין המפקד. לפחות על פי פשוטו של מקרא. יתכן והרמב"ם, איני בקיא בפרטים, נטה להרחיב את המצווה, ולהפכה למצוות קבע, מנימוקים שונים. אךל בפרשתינו הדברים צמודים
 
למעלה