המשך
אז ככה מכיוון שהע"ב מייצר את צינור ההשתלשלות של המציאות הפרטית שבתוכה הגוף.
ושהגוף מיוצר מאור מתגשם , ויש לזה הפרשי רמות מה מפיזי מה מטאפיזי ומה אור ומה מאור , כאשר מישהוא רואה מאור או אור מפנימיותו המטאפיזית , המקבילה להתרחשויות מחוצה לו כמו בהתאבכות , אזי הוא רואה מאור בחוץ .
והרעיון הוא ללמוד להכניס אותו פנימה את אותו אור .
ואז להגיע להארת פנימית כמו מזון לגדילה .
האור הנ"ל הוא על זמני ובהכנסה פנימה גורם לערכי הגוף המגושם להפוך להיות על זמניים ("חיי נצח נטע בתוכינו") , ואז לכאוירה אתה כמו איש הנצח (היילנדר) .
ולשם הכנסה פנימה צריך לזכור את האירוע ומה ראית , ואז לעשות ייחודים וכוונות ,
על מה שזה אמר לך ומה דיברת על זה ולהכליל את זה ביישוב דעת , ולקרב את זה אליך , עד שאתה מפנים את זה לתוך גופך .
ואזי אז תגיע לעניין האמור .
בדרך שלל הארת תובנות מוארות ומאירות לגבי כל עניין , ואולי אפילו כוחות שנחשבים בציבור חילוני על טבעיים .
מתפללים במניין כדי לייצר ברחוקים אם מעט אור לפחות כלי מאור אחד שלם ,
ואז השלמות תקרין לכל המתפללים , ותחזק ותתקן את מצבם ותאיר להם .
אורות המגוייסים לכתיבת סתם , גורמת לכתבים להאיר ולהשפיע ,
ולפי המסורה כותבים כתבים כאלה בספרי תורה מזוזות מגילות וכו' .
יש כאלה שבעבורם זה חלק ממה שהם כבר , ואזי הם המשפיעים ,
ולא מייחסים חשיבות למה שזה עושה כי הם אלה שעושים ומשגיחים .
שלב ב
האור המטאפיזי הזה ברמותיו הנמוכות מייצר את המציאות , וטיפוס במעלות המאור והאור , מקנה יכולות מעל המציאות ויצירתה , וצריך לזה יישוב דעת כדי להפעיל בהצלחה .
דוד