" תקח את זה למקומות שנראה לך" זו אמירה בעייתית כלפי תרגיל קוד מצד מראיין.
באפיון שהצגת כאן יש יותר מידי חורים, והייתי מצפה שכאשר מועמד ישאל מראיין לגבי החורים האלה, המראיין ייתן "נקודות זכות" למרואיין על כך שהתעמק באפיון, ויספק את המידע הדרוש כדי שניתן יהיה לייצר את התוכנה שהמראיין מצפה לראות.
מצד שני, 36 שעות, שזה יממה וחצי, לא אמור לייצר לחץ כמו כתיבה ב-"Live" (כשאתה יושב מול הבוחן מוקצה לך 45 דקות או פחות).
אני מבין את הלחצים מהחיים הרגילים, אבל תרגיל מהסוג הזה לא אמור לקחת יותר משעתיים שלוש, במיוחד אם יש לך 7 שנים ניסיון בכתיבת קוד (אפילו אם זה קוד לאוטומציה ולא לאפליקציות).
אני לא כותב את זה כבקורת עליך, אלא כדי להסביר שהציפיות לגבי קוד משתנות בהתאם לזמן שמוקצה למועמד לכתוב את הקוד.
יש מקומות שבהם אתה מצופה לכתוב קוד בראיון פרונטלי, ממש במשרד החברה או באיזה כלי רשת תוך כדי שהמראיין רואה אותך כותב.
זה יותר כמו מבחן, ולכן לרוב מצפים לקוד פחות מוגמר, למשל מאפשרים לוותר על בדיקות תקינות קלט, או על תכנון מדולרי וכל מיני "הכנות לעתיד", ומחפשים בעיקר תקינות של אלגוריתמים, ושימוש נכון בשפה.
מנגד, תרגיל שניתן לבית והמועמד בוחר כמה זמן להשקיע בו, מצפים להרבה יותר גימור.
טיפול המקרים חריגים, בדיקת תקינות קלט, מבנה יפה וקוד מסודר. הציפייה היא שבהעדר לחץ ישיר המועמד יוכל לעשות את העבודה המיטבית שלו.
אתה יכול לחשוב שהציפייה הזו - שתשקיע מזמנך ה-"אישי" - זמן שאמור להיות מוקצה למשפחה וסידורים היא מוגזמת.
אני אישית לא רואה את זה כך, אבל בסוף זה עניין של דעה.
דעתי בעניין היא כזו:
תהליך קבלה לעבודה בתחום פיתוח ודומיו הם סוג של מיקוח: החברה מנסה לפתות עובדים עם מה שיש לה להציע, ומציבה דרישות מסוימות תמורת זה.
מנגד, העובד מציע את מה שיש לו (ניסיון, ידע, כישורים), ובוחר כמה זמן ומאמץ להשקיע בכל הצעה של חברה.
אני יכול לספר, שבאופן אישי התחלתי את הקריירה שלי בזכות הצלחה בתרגיל בית, שלקח לי מספר ימי עבודה מאומצת לעשות, ואם הייתי מספר על הקיפו המלא, רוב אם לא כל חברי הפורום פה היו אומרים שזו דרישה מגוחכת.
פי אלף, אם היו שומעים על רמה ותנאים של חברה אליה התקבלתי.
אבל, מהצד השני, כשאני עשיתי את זה הייתי צעיר ללא ניסיון וללא תואר, ואני לא מצטער על כך לרגע, כי זה יצר לי פתח לקריירה רווחים ומהנה.
כל אחד והשיקולים שלו, ומה שיש לו להביא לשולחן...
אני מאחל לך הצלחה בראיונות הבאים!
באפיון שהצגת כאן יש יותר מידי חורים, והייתי מצפה שכאשר מועמד ישאל מראיין לגבי החורים האלה, המראיין ייתן "נקודות זכות" למרואיין על כך שהתעמק באפיון, ויספק את המידע הדרוש כדי שניתן יהיה לייצר את התוכנה שהמראיין מצפה לראות.
מצד שני, 36 שעות, שזה יממה וחצי, לא אמור לייצר לחץ כמו כתיבה ב-"Live" (כשאתה יושב מול הבוחן מוקצה לך 45 דקות או פחות).
אני מבין את הלחצים מהחיים הרגילים, אבל תרגיל מהסוג הזה לא אמור לקחת יותר משעתיים שלוש, במיוחד אם יש לך 7 שנים ניסיון בכתיבת קוד (אפילו אם זה קוד לאוטומציה ולא לאפליקציות).
אני לא כותב את זה כבקורת עליך, אלא כדי להסביר שהציפיות לגבי קוד משתנות בהתאם לזמן שמוקצה למועמד לכתוב את הקוד.
יש מקומות שבהם אתה מצופה לכתוב קוד בראיון פרונטלי, ממש במשרד החברה או באיזה כלי רשת תוך כדי שהמראיין רואה אותך כותב.
זה יותר כמו מבחן, ולכן לרוב מצפים לקוד פחות מוגמר, למשל מאפשרים לוותר על בדיקות תקינות קלט, או על תכנון מדולרי וכל מיני "הכנות לעתיד", ומחפשים בעיקר תקינות של אלגוריתמים, ושימוש נכון בשפה.
מנגד, תרגיל שניתן לבית והמועמד בוחר כמה זמן להשקיע בו, מצפים להרבה יותר גימור.
טיפול המקרים חריגים, בדיקת תקינות קלט, מבנה יפה וקוד מסודר. הציפייה היא שבהעדר לחץ ישיר המועמד יוכל לעשות את העבודה המיטבית שלו.
אתה יכול לחשוב שהציפייה הזו - שתשקיע מזמנך ה-"אישי" - זמן שאמור להיות מוקצה למשפחה וסידורים היא מוגזמת.
אני אישית לא רואה את זה כך, אבל בסוף זה עניין של דעה.
דעתי בעניין היא כזו:
תהליך קבלה לעבודה בתחום פיתוח ודומיו הם סוג של מיקוח: החברה מנסה לפתות עובדים עם מה שיש לה להציע, ומציבה דרישות מסוימות תמורת זה.
מנגד, העובד מציע את מה שיש לו (ניסיון, ידע, כישורים), ובוחר כמה זמן ומאמץ להשקיע בכל הצעה של חברה.
אני יכול לספר, שבאופן אישי התחלתי את הקריירה שלי בזכות הצלחה בתרגיל בית, שלקח לי מספר ימי עבודה מאומצת לעשות, ואם הייתי מספר על הקיפו המלא, רוב אם לא כל חברי הפורום פה היו אומרים שזו דרישה מגוחכת.
פי אלף, אם היו שומעים על רמה ותנאים של חברה אליה התקבלתי.
אבל, מהצד השני, כשאני עשיתי את זה הייתי צעיר ללא ניסיון וללא תואר, ואני לא מצטער על כך לרגע, כי זה יצר לי פתח לקריירה רווחים ומהנה.
כל אחד והשיקולים שלו, ומה שיש לו להביא לשולחן...
אני מאחל לך הצלחה בראיונות הבאים!