כבר בדברייך הייתה אמירה
פילוסופית. לומר שאין אמת אחת מוחלטת ושהאמת תלויה בזוית שבה את נמצאת היא אמירה פילוסופית. וכאן אולי חשוב מאוד להגדיר מה יכול בכלל להכלל במושג אמת ומה נכלל במושג טוב ורע. שכן טוב ורע הם מושגים סובייקטיביים ואמת היא מושג אובייקטיבי. ייתכן שרק על תחום מאוד מוגבל ניתן לומר באופן אובייקטיבי (כלומר שאינו תלוי בצופה) שהוא אמת. וכל השאר הם טוב ורע. כאשר טוב ורע הם בהכרח מושגים סובייקטיביים. יש כמובן את אמת הסובייקטיבית של כל אדם (שמתארת את אמונותיו רגשותיו והשקפתו) אבל את זה הייתי מגדירה ככנות. ויש הטוענים שאין כל אפשרות לומר על דבר כלשהו שהוא אמת אובייקטיבית, אולם לדעתי הם מכללים הכללות שלא במקומם. הרי ידוע לכל אחד שיבוא יום והוא ימות. עובדת המוות הוא לטעמי אמת אובייקטיבית. ידוע גם שעצם בתנועה יעבור מרחק מסויים בזמן מסויים. גם זאת אמת אובייקטיבית. ובכל זאת יש אנשים הטוענים שאפילו אמיתות אלו אינן מוחלטות. יש שסבורים שהמוות ואף החיים אינם יכולים להקבע כתהליך אובייקטיבי. יש השואלים אם ניתן בכלל לומר בוודאות - אני קיים ומחפשים הוכחות לעצם קיומם (אני חושב משמע אני קיים הוא עדות לחיפוש הוכחה לקיום) ואפילו בפיסיקה ישנן תיאוריות של הסתברות המאשרות באופן סטטיסטי את האפשרות שאמיתות אלו יופרו. אמנם ניצפו תהליכי חוסר וודאות אך ורק בקנה מידה הקוונטי ואולי אמת זו נכונה אך ורק לתחום זה? ככה שבודדים ומאוד בסיסיים וחסרי מעוף ובעצם חסרי פשר - הם הדברים שלגביהם ניתן לומר - אמת. וגם על מעט אלו יש שיתווכחו. וכל השאר הם דעות, רצונות, אמונות, נחמות, חיפושי דרך, תיאוריות, שממלאות את חיינו במשמעות רוחנית. האם מישהו כאן מאמין באמונה שלמה שניתן להגיע לאיזו אמת אובייקטיבית בענייני הרוח והנפש? ואם יש כאן אדם כזה אז מדוע הוא מאמין ככה? מעניין אותי.
