צהריים טובים למכפרות ולמכפרים!

[לילוש באה לביקור]

מזל שמכופף לא פה

 

[דאגרוטיפ]

למה, מאמי?

 

[לילוש באה לביקור]

הוא מת על לייבוביץ'

 

[דאגרוטיפ]

כנ"ל. כמו גם על אדם ברוך

 

[לילוש באה לביקור]

אולי אתה צודק

וזה נכון שהמשמעות של אמונה זה שאתה לא צריך הוכחה.
אבל אתה מניח מראש שכולם צדיקים, והם לא. הם בני-אדם עם יצרים, עם ספקות. כשאתה חי את החיים שלך בדרך מסוימת, שכל דבר שאתה עושה מהבוקר עד הלילה נעשה למען עבודת האל. היית בתוך תוכך מת לאיזה סימן קטן. כי הפיתויים בחוץ גדולים, גם הארציים הפיזיים וגם האינטלקטואלים, אם אתה אדם עם אופקים רחבים שמעורה בהתפתחויות במדע ובטכנולוגיה. אז לדבוק בדרך החיים הזאת, זו הקרבה מסוימת. וכל אחד היה רוצה הוכחה לכך שהוא בדרך הנכונה.

במיוחד אם אתה עושה את כל זה, ומאמין שהאל זוכר לך את המצוות ואז קורה אסון כמו האישה המסכנה שכל המשפחה שלה נשרפה. קשה מאוד מאוד לא לכעוס על האל או להטיל בו ספק.

 

[poseidon111]

זה ההבדל ביני, הספקן, לבין המאמין. הוא רואה

סימנים להמצאותו היכן שאני עשוי לגחך.
מצא שידוך? זו יד האלוהים.
היתה שנה מחורבנת בעסקים? צריך לבדוק מה לא עשיתי נכון (במסגרת עבודת האל, לא המסגרת הכלכלית).

כל צעד וכל שעל, המאמין מיחס להשגחה אלוהית, בדרך זו או אחרת.

 

[לילוש באה לביקור]

כן ככה לעולם הוא לא יוכל להפריך את קיומו

אבל תאמין לי שהכשל הלוגי הזה, הוא מנגנון הגנה.
גם אם זה מה שהוא מצהיר כל אדם עם מעט לוגיקה בתוכו יקלוט שמשהו לא הגיוני. לכן הרבה מאמינים גם לא משתמשים בצידוק הזה יותר, כי הם לא אנשים טיפשים בסך הכל. אם הכל בידי ה' אז גם הטוב וגם הרע נעשו בידיו. הם פשוט אומרים שדרכי ה' נסתרות, יש דברים שהוא יודע והם מפאת קטנותם לא, והכל לטובה בסופו של דבר.

אבל הם עדיין היו רוצים לדעת יותר, גם אם לא יצהירו, כי כבני-אדם אנחנו מתוכנתים לחפש משמעות בכל דבר, וכשמשהו שאנחנו מאמינים בו הופך להיות לא קוהרנטי, מקרי, כאוטי, אז גם מי שלא מצהיר על כך יעשה חשבון נפש עם חייו ואמונותיו.

 

[poseidon111]

הנה שאלה פילוסופית, אך קשורה. את מי לדעתך

יהיה קל יותר לשכנע, את המאמין האדוק באי קיום האל, או את החילוני הגמור בקיום האל?
נניח שניתן לשכנע, כך שתשובה שתציין "אף אחד", לא תתקבל...

 

[לילוש באה לביקור]

האמת? תלוי בבן-אדם ובאופי שלו.

יש אתאיסטים פנאטים שהפכו את זה לדת לכל דבר בדיוק כמו שיש דתיים כאלה.
ויש גם כאלה שהדת שלהם היא שמאלנות\צמחונות או טבעונות שהם מוכנים למות עליה ולא מוכנים לשמוע שום ביקורת.

 

[דאגרוטיפ]

אני מהמרת על החילוני.

 

[poseidon111]

גם אני.

 

[לילוש באה לביקור]

זה לא נכון. במיוחד אם מדובר בעוכר מושבע.

 

[דאגרוטיפ]

 

[דאגרוטיפ]

אגב לילוש, פוס הוא מהקצה השני לי

 

[לילוש באה לביקור]

אה, גם אני

סמולנות=פסיכוזה

 

[דאגרוטיפ]

שתקי, פאשיסטית נאורה

 

[poseidon111]

נדמה לי שכל שפוי פוליטית הוא מהקצה

השני לך...

 

[דאגרוטיפ]

חחחחחחחחחחחח

מ
נ
י
ו
ק.

 

[רינתי77]

לפעמים אני אומרת לעצמי שהלוואי והייתי

יכולה להאמין. אבל אני לא. לא יכולה לעשות שקר בנפשי.
חייו של אדם מאמין יש בהם איזושהי נחמה. אנחנו האתאיסטים
צריכים לדאוג ולנחם את עצמנו בכלים הדלים שלנו. יחד עם זאת,
אני חיה בשלום עם חוסר אמונתי. הספקנות הטבעית שלי וחוסר יכולתי המולד לקבל תכתיבים ללא ביקורת גרמו לכך שדרכי היא אולי בודדה,
אך היא הנכונה בעיני.

 

[לילוש באה לביקור]

אני כמוך

בן-אדם מאוד רוחני. ודווקא בגלל זה קשה. קשה שאתה יוצא מנקודת הנחה שכולך מוקף חומר, ואין שום-דבר מעבר.
אבל לפעמים, לעיתים רחוקות אני מסתכלת בטבע, בים, ומתמלאת חיבור ליופי שבו, לחוקיות, ואז אני מבינה שהחומר הוא מכיל בתוכו גם את הרוח, והם לא חייבים להיות נפרדים.

ואני חייבת לצרף לך ציטוט של קאמי שאני מאוד אוהבת:
אני משאיר את סיזיפוס לרגלי ההר! אדם חוזר ומוצא תמיד את משאו. אבל סיזיפוס מלמד אותנו את הנאמנות העילאית, השוללת את האלים ומרימה סלעים. גם הוא סבור, כי הכל טוב. עולם זה, שמעתה אין לו אדון, אינו נראה לו עקר או חסר ערך. כל גרגר באבן זו, כל הבהוב מינרלי של הר זה שטוף הלילה כשלעצמו הוא עולם. עצם המאבק על הפסגות די בו כדי למלא לבו של אדם. עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר.