צוואות

[La Milagrosa]

צוואות

סתם שאלה שמסקרנת אותי,
ישראלים עושים צוואה רק בגיל מאד מבוגר?
אנחנו עשינו צוואות בגילאי הארבעים שלנו. כלומר אני עשיתי, ובעקבותיי בעלי (ארגנטינאים זה עם כזה שחושב שאם הם לא יעשו צוואה אז הם לא ימותו אף פעם, או משהו כזה. חחח)
ולנו אין ילדים, אז היו כמה חברים ישראליים שהתפלאו שטרחנו בעניין הזה.
ישראלים לא עורכים צוואה בגילאים צעירים?

 

[חביף]

בת זוגי ואני רצינו כבר לפני עשור

עו"ד אמר לנו - מה אתם מזדרזים.
עכשיו כבר יש לנו, כמובן.
ההורים שלי כתבו צוואה ב- 1974, הם היו די צעירים אז.

 

[La Milagrosa]

באמת? מוזר שעו"ד אומר דבר כזה.

הרי אף אחד לא יודע מתי יגיע יומו, לא חסרים אנשים צעירים שנהרגו בתאונה או פיגוע.... והעו"ד אמור להיות אדם שדווקא מבין דברים כאלה.

 

[חביף]

אולי בגלל שהוא חבר שלנו?

זה אגב היה גם השיקול שלי, לפחות , לפני עשור.

 

[La Milagrosa]

מה זה קשור חבר לא חבר? אתם חסינים ממוות?

 

[חביף]

אין ביני לבינך ויכוח

בת זוגי אהבה מאוד את התשובה שלו ואת הדחייה. כנראה שאז זה לא היה מספיק חשוב ומהותי גם מבחינתי.

לגביו -
הוא אדם כלכך מיוחד ונדיר, שאין בי מילת ביקורת, גם לאור הגיון הברזל הצודק שלך, אליו וכלפיו.

 

[הרדוף היחיד]

צוואות

בדרך כלל מקובל בארץ לערוך צוואה בגיל מבוגר כדי שלילדים יהיה יותר קל וללא מריבות לחלק את הרכוש שנשאר.
אם למשל יש רק שני ילדים וההורים רוצים לחלק שווה בשווה אז אין צורך בכלל לעשות ירושה, כי החוק ממילא יחלק את הרכוש חצי חצי.
רק במקרים מסויימים שההורים רוצים לחלק אחרת ,נגיד שבת טיפלה ברוב הזמן בהורים רק אז שווה לערוך צוואה.
אבל מעניין במקרה שלך שאין ילדים אז למי מורישים?

 

[La Milagrosa]

גם מי שאין לו ילדים רוצה לדעת שבבוא היום רכושו יתחלק כרצונו.

בלי לפרט יותר מדי, אני למשל לא רוצה שאחי הבכור או ילדיו יקבלו כלום. לאח השני הייתי משאירה משהו וכמובן, היורש הראשון והחשוב ביותר, הוא בן זוגי, שכנראה יהיה מי שיהיה לצידי בימיי האחרונים אם חלילה אמות ממחלה.
לבעלי גם יש סדרי עדיפויות מסוימים בנוגע לקרובי משפחתו.

 

[חייבתלהגיב]

יש אנשים שזה לא ממש משנה להם.

 

[La Milagrosa]

כן, רק שזה נראה לי תמוה.

 

[חייבתלהגיב]

מה כל כך תמוה בזה?

יש אנשים שההחלטה הדפולטית (חלוקה לבן הזוג ולילדים) נראית להם סבבה. יש אנשים שאין להם הרבה רכוש לחלק ולא נראה להם שזה משהו חשוב וששווה לטרוח בנושא. יש אנשים שהאנשים היקרים להם מסודרים, או שתוספת הכסף שהם יוכלו לקבל כירושה לא תשפיע במיוחד על החיים שלהם, ולכן לא נראה להם קריטי מה יעשו עם הרכוש שלהם בהמשך. וכך הלאה.
אישית, אם אמות משנה לי רק מה יקרה לילדות שלי. לכן גם יש לי ביטוח חיים, למשל. אחרת לא היה לי כלום, ומצדי שיזרקו את הכסף שלי לפח. ואם לא היו לי ילדות והיו מחלקים את הכסף בין האחים שלי - לא הייתי אומרת זה כן וזה לא, ולחלק שווה בשווה נשמע לי סבבה. כנ"ל ההורים ובן הזוג וכו'. פשוט לא משנה לי. הכסף שלי לא ישפיע בצורה משמעותית על החיים של אף אחד - פרט לילדות שלי, שלא מסוגלות לכלכל את עצמן עדיין.

 

[La Milagrosa]

אם באמת אין רכוש, זה מובן.

אם יש רכוש אז לי זה נראה תמוה, אבל שכל אחד כמובן יעשה מה שבא לו.

 

[חייבתלהגיב]

לפי הדרך בה כתבת את הדברים,

הדבר הכי חשוב לך הוא מי ל-א יקבל את הרכוש שלך - ורוב האנשים פשוט לא שונאים אף אחד מקרובי המשפחה שלהם, ואין מישהו שחשוב להם במיוחד שלא יקבל את רכושם, ושהם רוצים "להראות לו מה זה" אחרי שהם מתים. אולי הסטטיסטיקה באופרות סבון שונה, אבל זו לרוב המציאות...

 

[La Milagrosa]

תלמדי לקרוא, בובה. וגם להבין מה את קוראת

ולא להתעלם מהחצי שלא מסתדר עם התאוריות הפרועות שלך על אנשים שאת לא מכירה.

 

[רזאי1]

חשבתי כמוך, עד שניתקלתי במקרה מאוד לא נעים.

אם המשפחה נפטרה בפתאומיות. לפי החוק היבש, חצי מרכושה שייך לבעלה, וחצי מחולק בין הילדים.
אחד הילדים (כבר בוגר ובעל משפחה משלו) דרש שבית ההורים ימכר באופן מיידי, כדי שהוא יוכל לקבל את חלקו.
זו משפחה נורמטיבית, ללא סכסוכים מיוחדים, ולא היה צפוי שיקרה משהו כזה. בית המשפחה הוא משק חקלאי, שהיה שווה גרושים כשנקנה, והיום מוערך במליונים רבים. אין להם חסכונות שיכולים לכסות את החלק של הבן כדי לתת לו את הסכום ולהשאיר את האבא הזקן במקומו.
אם הם היו כותבים צוואה הדדית, שמעבירה הכל לבן הזוג שנשאר בחיים, ומחלקת את הרכוש בין הילדים לאחר פטירת שניהם- היו נחסכות הרבה בעיות. היו נחסכים גם חילוקי הדעות, המריבות, והברוגז בתוך המשפחה.

 

[La Milagrosa]

בדיוק, ושמעתי על המון מקרים דומים במשפחות תקינות ונורמטיביות

בדיוק בגלל זה לא ברורה לי ההתעקשות שלא לערוך צוואה.
מה, אנשים מתקמצנים על כמה מאות שקלים?

 

[רזאי1]

אני חושבת שאנשים לא רוצים

לחשוב על המוות הבלתי נמנע.

 

[La Milagrosa]

זה כנראה אותם אנשים שמעדיפים להעלים עין מבגידות של בני זוגם

ובטוחים שהאיום האיראני, הפיגועים והחמאס זה המצאות של ביבי נתניהו

 

[רזאי1]

כל הדוגמאות שלך מוכרות, ואני לא בטוחה

שמדובר באותם אנשים.
להעלים עין מבגידות, לפעמים מדובר באנשים שחושבים שיש להם מה להפסיד מפרידה. ייתכן שמדובר בשיקול קר.
האשמת ביבי במלחמות, פיגועים, והאיום האירני- בד"כ אנשים בעלי דעה פוליטית בלתי מתפשרת, שלא מוכנים להאמין שאין פיתרון לסיכסוך. במקום בו אני גרה אני מוקפת בכאלה, ולמקרה שהם כאן ומזהים אותי, אני מעדיפה לא לפרט את דעתי.

 

[חייבתלהגיב]

רגע, ומה קרה?

מכרו את הבית? פנו לבית משפט? מה היה בסוף?
כשמורישים נדל"ן למספר אנשים יחד זה באמת בעייתי משהו, אבל ברוב המקרים מסתדרים גם עם זה.