צוריאל עושים זאת שוב!
- פותח הנושא Neta558
- פורסם בתאריך
S H I L G I
New member
הם מצאו פתרון בריא לטנצר המניאק! חח
יש הרבה רע בהנדסה גנטית...
בהקשר ישיר לבעלי חיים, נעשה שימוש לא קטן בגנים מן החי בהנדסה גנטית, ואני מניחה שזה כרוך בשימוש בבעלי חיים... מעבר לכך, יש כאן סכנות אקולוגיות רבות. יצירת זנים עמידים ואחידים היא מסוכנת. במקרה של שינוי בתנאי הסביבה, הזן כולו יושמד ולא יתבצע תהליך של ברירה טבעית, מאחר שכל הפרטים הם זהים. באופן דומה, גידולים מהונדסים הם בעלי פוטניצאל הרס לצמחים סביבם, ישנה סכנה "ישתלטו" על איזורי גידול על חשבון מקורות של צמחים אחרים. (סכנה קטנה יותר מאחר שמדובר על איזורי גידול חקלאיים מוגדרים). בעיה נוספת היא התלות שנוצרת למדענים. החקלאים כבר אינם אדונים בשדותיהם, והם תלויים במדענים מבחינה כלכלית. עליהם לרכוש מחדש זרעים בכל עונה והם הופכים לתלויים במדענים, במקום שהחקלאים יהיו אלה שידאגו לחקלאות. זנים טבעיים של צמחים הולכים ונכחדים מאחר שלא תמיד דואגים לשמור עליהם. "אין טעם" לגדל עגבניות עם שונות גנטית כשאפשר לגדל עגבניות אדומות ומהונדסות... אך מה יקרה אם נגלה בעיה עם עגבניות אלה? שיקום החקלאות במקרים שכלאה יהיה קשה ואולי אף בלתי אפשרי במקרים מסוימים. והסכנה הגדולה ביותר של ההנדסה הגנטית, היא שפשוט יש הרבה מדי שאנחנו לא יודעים. משנים גנים מסוימים בצמחים על מנת לקבל תכונות מבוקשות-טעם, גודל, עמידות למזיקים, עמידות לתנאי טמפ´ וכו´. אולם, כל שינוי בדפוס הגנטי של הצמח עשוי לגרור שינויים אחרים. אמנם שינויים אלה אינם מורגשים בתכונות החיצוניות של הצמח, אך לא ניתן לשער אילו שינויים למעשה עשינו בצמח. בקיצור-מה לעזאזל אנחנו אוכלים? אף אחד לא ממש יודע... גינה פרטית-ארוחה חלומית!
נטע
בהקשר ישיר לבעלי חיים, נעשה שימוש לא קטן בגנים מן החי בהנדסה גנטית, ואני מניחה שזה כרוך בשימוש בבעלי חיים... מעבר לכך, יש כאן סכנות אקולוגיות רבות. יצירת זנים עמידים ואחידים היא מסוכנת. במקרה של שינוי בתנאי הסביבה, הזן כולו יושמד ולא יתבצע תהליך של ברירה טבעית, מאחר שכל הפרטים הם זהים. באופן דומה, גידולים מהונדסים הם בעלי פוטניצאל הרס לצמחים סביבם, ישנה סכנה "ישתלטו" על איזורי גידול על חשבון מקורות של צמחים אחרים. (סכנה קטנה יותר מאחר שמדובר על איזורי גידול חקלאיים מוגדרים). בעיה נוספת היא התלות שנוצרת למדענים. החקלאים כבר אינם אדונים בשדותיהם, והם תלויים במדענים מבחינה כלכלית. עליהם לרכוש מחדש זרעים בכל עונה והם הופכים לתלויים במדענים, במקום שהחקלאים יהיו אלה שידאגו לחקלאות. זנים טבעיים של צמחים הולכים ונכחדים מאחר שלא תמיד דואגים לשמור עליהם. "אין טעם" לגדל עגבניות עם שונות גנטית כשאפשר לגדל עגבניות אדומות ומהונדסות... אך מה יקרה אם נגלה בעיה עם עגבניות אלה? שיקום החקלאות במקרים שכלאה יהיה קשה ואולי אף בלתי אפשרי במקרים מסוימים. והסכנה הגדולה ביותר של ההנדסה הגנטית, היא שפשוט יש הרבה מדי שאנחנו לא יודעים. משנים גנים מסוימים בצמחים על מנת לקבל תכונות מבוקשות-טעם, גודל, עמידות למזיקים, עמידות לתנאי טמפ´ וכו´. אולם, כל שינוי בדפוס הגנטי של הצמח עשוי לגרור שינויים אחרים. אמנם שינויים אלה אינם מורגשים בתכונות החיצוניות של הצמח, אך לא ניתן לשער אילו שינויים למעשה עשינו בצמח. בקיצור-מה לעזאזל אנחנו אוכלים? אף אחד לא ממש יודע... גינה פרטית-ארוחה חלומית!
סכנות פחותות מהיתרונות
טוב, אז ככה: ברור שאני לא מדבר על שימוש בבעלי חיים לצורך השתלה גנטית בצמחים. למרות שאני לא רואה בזה כל כך פסול מבחינה מוסרית, בכל אופן החיות צריכות להיות מוחזקות לצורך ניסויים בשביל לבצע השתלות כאלו. אם בעתיד תהיה דרך לגדל גנים של בעלי חיים מבלי לבצע בהם ניסויים, אולי אשנה את דעתי (אם כי תחזית זאת לא נראית ריאלית). הסכנה שבהיווצרות זנים אחידים מדי שעלולים לההרס כולם במגפה אחת ויחידה היא אמיתית, וצריך להזהר בה. ואולם גם כיום, כאשר הנדסה גנטית היא די פופולרית, לא רואים אחידות כזו - להיפך, כל שנה מיוצרים עוד ועוד זנים חדשים. משום מה כל טכנולוגיה חדשה כזו מעוררת פחדים בסגנון "עולם חדש ואמיץ" של עולם אחיד מדי, וכל פעם מחדש פחדים אלו מתבררים כלא מוצדקים. כך היה גם עם ניתוחים פלסטיים, עם בדיקות גנטיות למחלות של עוברים, ועכשיו גם עם הנדסה גנטית של מזון. צריך להבין שהצרכים של המגדלים השונים אינם זהים, ושתמיד יהיה צורך במגוון, גם אם הוא לא נוצר על ידי הטבע. לגבי התלות של החקלאים במדענים (ואולי יותר נכון לומר בחברות שמעסיקות אותם) - ברור. ואולם גם עכשיו תלויים החקלאים ביצרני הזרעים (הרי הם אינם מגדלים לבדם את הזרעים), ובנוסף הם תלויים גם במייצרי המכונות לחקלאות, בסוחרים שקונים את תוצרתם ובחברות המוכרות מוצרים להשמדת מזיקים. זו השיטה הכלכלית - כל אחד תלוי במי שמייצר לו את מה שהוא צריך. ההנדסה הגנטית לא משנה דבר מכל זה. לבסוף, הטיעון של "אנחנו לא יודעים מספיק" הוא הטיעון היחיד שיכול להיות מקובל עלי. למרות ההתקדמות האדירה בעשור האחרון בנושא זה (שכלל גם השלמת מיפוי הגנום האנושי) אנחנו באמת לא יודעים הכל, וככל שאנו מתקדמים בחקר הגנום, כך אנו מגלים שיש עוד הרבה מאוד מה לדעת. ואולם זה בסך הכל אומר שצריך להיות יותר זהירים, להאריך את תהליך הבדיקה ולהגביר את הפיקוח. השווי את המצב לפיתוח תרופות - שם אנו יודעים אפילו פחות, ובכל אופן תרופות הצליחו להציל אנשים רבים כבר. אם היו מתנגדים ללקיחת תרופות בנימוק שייתכן וישנן תופעות לוואי בלתי צפויות לשימוש בתרופות מסוימות (ואמנם יש כאלו), ייתכן והרבה מהחידושים ברפואה היו נמנעים או מתעכבים. בכל אופן, ככל שהזמן עובר, הטיעון הזה נחלש יותר ויותר, משום שהידע בנושא זה באמת גדל. חוסר הידע לבדו אינו סיבה מספקת להתנגד לתהליך של שיפור הצמחים אותם אנו מגדלים, שהיתרונות הטמונים בו עולים על הסכנות המידיות.
טוב, אז ככה: ברור שאני לא מדבר על שימוש בבעלי חיים לצורך השתלה גנטית בצמחים. למרות שאני לא רואה בזה כל כך פסול מבחינה מוסרית, בכל אופן החיות צריכות להיות מוחזקות לצורך ניסויים בשביל לבצע השתלות כאלו. אם בעתיד תהיה דרך לגדל גנים של בעלי חיים מבלי לבצע בהם ניסויים, אולי אשנה את דעתי (אם כי תחזית זאת לא נראית ריאלית). הסכנה שבהיווצרות זנים אחידים מדי שעלולים לההרס כולם במגפה אחת ויחידה היא אמיתית, וצריך להזהר בה. ואולם גם כיום, כאשר הנדסה גנטית היא די פופולרית, לא רואים אחידות כזו - להיפך, כל שנה מיוצרים עוד ועוד זנים חדשים. משום מה כל טכנולוגיה חדשה כזו מעוררת פחדים בסגנון "עולם חדש ואמיץ" של עולם אחיד מדי, וכל פעם מחדש פחדים אלו מתבררים כלא מוצדקים. כך היה גם עם ניתוחים פלסטיים, עם בדיקות גנטיות למחלות של עוברים, ועכשיו גם עם הנדסה גנטית של מזון. צריך להבין שהצרכים של המגדלים השונים אינם זהים, ושתמיד יהיה צורך במגוון, גם אם הוא לא נוצר על ידי הטבע. לגבי התלות של החקלאים במדענים (ואולי יותר נכון לומר בחברות שמעסיקות אותם) - ברור. ואולם גם עכשיו תלויים החקלאים ביצרני הזרעים (הרי הם אינם מגדלים לבדם את הזרעים), ובנוסף הם תלויים גם במייצרי המכונות לחקלאות, בסוחרים שקונים את תוצרתם ובחברות המוכרות מוצרים להשמדת מזיקים. זו השיטה הכלכלית - כל אחד תלוי במי שמייצר לו את מה שהוא צריך. ההנדסה הגנטית לא משנה דבר מכל זה. לבסוף, הטיעון של "אנחנו לא יודעים מספיק" הוא הטיעון היחיד שיכול להיות מקובל עלי. למרות ההתקדמות האדירה בעשור האחרון בנושא זה (שכלל גם השלמת מיפוי הגנום האנושי) אנחנו באמת לא יודעים הכל, וככל שאנו מתקדמים בחקר הגנום, כך אנו מגלים שיש עוד הרבה מאוד מה לדעת. ואולם זה בסך הכל אומר שצריך להיות יותר זהירים, להאריך את תהליך הבדיקה ולהגביר את הפיקוח. השווי את המצב לפיתוח תרופות - שם אנו יודעים אפילו פחות, ובכל אופן תרופות הצליחו להציל אנשים רבים כבר. אם היו מתנגדים ללקיחת תרופות בנימוק שייתכן וישנן תופעות לוואי בלתי צפויות לשימוש בתרופות מסוימות (ואמנם יש כאלו), ייתכן והרבה מהחידושים ברפואה היו נמנעים או מתעכבים. בכל אופן, ככל שהזמן עובר, הטיעון הזה נחלש יותר ויותר, משום שהידע בנושא זה באמת גדל. חוסר הידע לבדו אינו סיבה מספקת להתנגד לתהליך של שיפור הצמחים אותם אנו מגדלים, שהיתרונות הטמונים בו עולים על הסכנות המידיות.
כמה הערות
קודם כל, לא בהכרח טענתי להחרמת מזונות מהונדסים, אני עדיין לומדת את הנושא ושוקלת את הענין. אבל ההצהרה שלך שאין שום דבר רע בהנדסה גנטית פשוט לא הייתה נכונה, יש הרבה מאד חילוקי דיעות בנושא, זו לא סתם התנגדות לקידמה, תעשיה וכו... בקשר לגנים מן החי-ובכן, כמעט תמיד משתמשים בגנים מן החי, זה יחודה של ההנדסה הגנטית. משתמשים בתכונות מן החי לשם שיפור הצמחים ויצירת צמחים עמידים לתנאים קיצוניים. הענין הזה, אגב, עשוי להיות מהותי יותר מהמ שהוא נראה. מישהו כאן יודע לפרט על התהליך של העברת גן מן החי אל הצמחים? מישהו יודע מהו ניצול בעלי החיים שכרוך במחקר המדעי בנושא? לגבי התלות-אני לא בטוחה שזה פשוט כמו שהצגת את זה, אבל אין לי כח לפרט בנושא. בגדול, יש כאן יצירת תלות מאד גדולה של כל ענף החקלאות וזה כן עשוי ליצור בעיות כלכליות לעוסקים בענף. בנוגע לחוסר הידע, אני לא מקבלת את ההשוואה לתרופות. אין כל רע בצמחים שאנחנו אוכלים. אי אפשר להשוות צמחים לא מהונדסים למחלה, וזה מה שמשתמע מההשוואה שלך של הנדסה גנטית לתרופות. הסיבות להנדסה הגנטית הן ברובן כלכליות, וככאלה אינני סומכת עליהן כעל שיקול מכריע בעניני האוכל שלי, מאחר שאינטרסים כלכליים בעולם קפיטליסטי רודף בצע מאז ומעולם הוכיחו עצמם כלא מתחשבים בשיקולי בריאות ותזונה
בקיצור, גידול של כמה שיותר עגבניות, כמה שיותר גדולות, כמה שיותר מהר, לאו דוקא מבטיח לי עגבניות טובות יותר. ראה, אגב, המידע שדורון כתב לגבי ערכה התזונתי של הסויה המהונדסת. טוב לי עם הצמחים כמו שהם, לא צריכה שיהיו להם גנים של דג
נטע (הנדסה זה לא עם המשולשים והמלבנים?)
קודם כל, לא בהכרח טענתי להחרמת מזונות מהונדסים, אני עדיין לומדת את הנושא ושוקלת את הענין. אבל ההצהרה שלך שאין שום דבר רע בהנדסה גנטית פשוט לא הייתה נכונה, יש הרבה מאד חילוקי דיעות בנושא, זו לא סתם התנגדות לקידמה, תעשיה וכו... בקשר לגנים מן החי-ובכן, כמעט תמיד משתמשים בגנים מן החי, זה יחודה של ההנדסה הגנטית. משתמשים בתכונות מן החי לשם שיפור הצמחים ויצירת צמחים עמידים לתנאים קיצוניים. הענין הזה, אגב, עשוי להיות מהותי יותר מהמ שהוא נראה. מישהו כאן יודע לפרט על התהליך של העברת גן מן החי אל הצמחים? מישהו יודע מהו ניצול בעלי החיים שכרוך במחקר המדעי בנושא? לגבי התלות-אני לא בטוחה שזה פשוט כמו שהצגת את זה, אבל אין לי כח לפרט בנושא. בגדול, יש כאן יצירת תלות מאד גדולה של כל ענף החקלאות וזה כן עשוי ליצור בעיות כלכליות לעוסקים בענף. בנוגע לחוסר הידע, אני לא מקבלת את ההשוואה לתרופות. אין כל רע בצמחים שאנחנו אוכלים. אי אפשר להשוות צמחים לא מהונדסים למחלה, וזה מה שמשתמע מההשוואה שלך של הנדסה גנטית לתרופות. הסיבות להנדסה הגנטית הן ברובן כלכליות, וככאלה אינני סומכת עליהן כעל שיקול מכריע בעניני האוכל שלי, מאחר שאינטרסים כלכליים בעולם קפיטליסטי רודף בצע מאז ומעולם הוכיחו עצמם כלא מתחשבים בשיקולי בריאות ותזונה
בהחלט יש פן חיובי../images/Emo127.gif
אבל זה ברמה כללית-ברמה האישית יש מספר סיבות להעדיף מזון שלא עבר הנדסה גנטית. הנה מאמר של פרופ´ מאיר(מהמחלקה לבוטניקה באונ´ י"ם),שלדעתי מסכם בצורה ממצה את העניין: בתקופה האחרונה מתנהל ויכוח קולני וסוער בין תומכי השימוש במזון המהונדס “Genetically modified ´foods לבין מתנגדיו, באשר לשימוש במוצרים אלה. למי שמסתכל מהצד בוויכוח זה קשה לפעמים לגבש עמדה ברורה, כאשר לפעמים הויכוח דומה יותר לדו-שיח בין חרשים מאשר לדיון עניני איש לא יכול להטיל ספק בצורך להגדיל את יבול המזון בעולם כולו, על מנת לספק את הצרכים המינימליים של אוכלוסייה הולכת וגדלה על פני כדור הארץ. אין גם סימן שגידול זה ייפסק בעתיד הנראה לעין.לכן יש להכיר באמת - אנו חייבים ליצור יותר מזון והצמחים נשארים כמעט המקור הבלעדי שעשוי לענות על הצרכים. בו בזמן, גם ברור, שבעזרת הנדסה גנטית ניתן לשנות את יכולת הייצור של צמחים מבחינה כמותית ואף איכותית. ניתן לשנות, כתוצאה של הנדסה גנטית של צמחים, את השיטות האגרונומיות. לדוגמה, ניתן לשפר את עמידותם של צמחים בפני מחלות או חרקים ועל ידי כך, אולי, לחסוך בשימוש בחומרים נגד פטריות או קוטלי חרקים. עמידות בפני קוטלי עשבים יכולה לשפר את יכולת ההתחרות של צמחים מהונדסים עם עשבי בר בשדות של גידולים חקלאיים. יחד עם זה יש לזכור שקיימת סכנה שהחרקים או הפטריות יפתחו במשך הזמן עמידות בפני החומרים אשר המסלול המטבולי ליצירתם הוחדר אל תוך הצמחים המהונדסים. כבר יש רמזים לכך. הפיתוח של זני צמחים עם הרכב כימי משופר, דוגמת ´האורז המוזהב´, שמועשר בקרוטן, מביא לתוצר יותר טוב מבחינת הערך התזונתי, דבר שהוא בעל חשיבות גדולה ביותר בארצות שבהן יש עוני ומחסור במזון (Potrykus, 2001). שאלה נוספת שמתעוררת היא, באיזו מידה יש שיפור ביבול ומה החיסכון האמיתי כאשר מגדלים צמחים מהונדסים. התשובות לשאלות אלו חורגות משיקולים מדעיים טהורים, ואינני מוסמך להיכנס לשיקולים כלכליים ופוליטיים שקשורים לכך. כיום הצמחים המהונדסים הם, יחסית מעטים. מדובר בצמחי סויה, סלק וקנולה, העמידים בפני קוטלי עשבים ובצמחי תירס וכותנה שעמידים לחרקים, הודות לכך שהוכנס לתוכם גן המקדד לטוקסין של Bacillus thuringiensis, אשר מקנה את העמידות. לרשימה זאת יש להוסיף את האורז המוזהב והעגבניות בעלות חיי מדף ארוכים. אך התכנון הוא רב מאוד. מנסים ליצור צמחים עמידים לוירוסים ועמידים לנמטודות. אפשרויות נוספות לעתיד הם צמחים עמידים לקור, חום, או למליחות. למעשה רק הדמיון הוא הגבול לאפשרויות התאורטיות של הנדסה גנטית של צמחים בעתיד, אך לא הכל יצליח או אפילו יכול להצליח. מצטיירת תמונה שיש יתרונות לא מבוטלים לצמחים מהונדסים על אף הוויכוח הסוער. אם כן, אם הכל כל כך טוב וברור ומבטיח (ונתעלם לרגע מן הקשיים בדרך לייצור זני צמח ´משופרים´) מדוע רבים כל כך האנשים שמתנגדים בחריפות להנדסה גנטית של צמחים ושיווק תוצרתם? יש לזכור שהמתנגדים הם לא רק אוהדי סביבה שרופים, המפלגות ´הירוקות´ למיניהן בארצות הברית ואירופה. בין המתנגדים גם מדענים רציניים ושקולים. היכן, אם כן, הבעיות? הבעיות קיימות והן במישורים שונים – מדעיות, חברתיות, כלכליות וגם אתיות. הבעיות משולבות זו בזו והן סבוכות. תורמת לכך אי הוודאות לגבי חלק מן העובדות, קיומן של השערות שרק חלקן מבוססות וכמובן היבטים רגשיים לא מבוטלים (2000 ,van Wijk). בהמשך אשתדל לנתח כמה מן השאלות המתעוררות. ראשית כל נסקור מה עשויות להיות הבעיות בשימוש בצמחים שעברו הנדסה גנטית. אחת הבעיות שהעלו המתנגדים היה השימוש ב´סמן´ לכניסת גנים לתוך הגנום של הצמח המהונדס והגן מבוטא בהם. עד לאחרונה היה הסמן עמידות בפני חומר אנטיביוטי Kanamycin. שימוש בסמן זה בצמחים גרם לחשש שמא הסמן יוביל לבעיות של עמידות בפני חומרים אנטיביוטיים אצל בני אדם (וגם אצל בעלי חיים). רק טיפול מתאים, כגון חום, עשוי להרוס את הדנ´א של הצמח. חשש זה נבע משתי סיבות – החששות, שהתאמתו, בקשר לשימוש בהורמונים לזירוז גידול בעלי חיים; הסברה לא מספקת מצד המדענים לקהל הרחב. לא כולם מדענים ולא כל אחד חייב להיות בקיא במהות הבעיות. על כל פנים, שאלה זאת מצאה, עקרונית, את פתרונה, כאשר פותח סמן חילופי להחדרת גן זר לצמח מסוים, אם כי עדיין משתמשים בסמנים הישנים יותר. הועלתה גם השאלה האם בצמחים מהונדסים, או בתוצרת שמופקת מהם, עשויים להופיע חלבונים חדשים שהם אלרגניים. עד כה לא דווח על כך, אך קיים חשש לגבי תירס מהונדס. לכן האפשרויות קיימות. עובדה זאת תומכת בדרישה שיש לסמן כל מוצר מצמחים כאלה, בצורה מפורטת, על מנת לאפשר לצרכן לבחור האם לצרוך מוצר מסוים או לא.
אבל זה ברמה כללית-ברמה האישית יש מספר סיבות להעדיף מזון שלא עבר הנדסה גנטית. הנה מאמר של פרופ´ מאיר(מהמחלקה לבוטניקה באונ´ י"ם),שלדעתי מסכם בצורה ממצה את העניין: בתקופה האחרונה מתנהל ויכוח קולני וסוער בין תומכי השימוש במזון המהונדס “Genetically modified ´foods לבין מתנגדיו, באשר לשימוש במוצרים אלה. למי שמסתכל מהצד בוויכוח זה קשה לפעמים לגבש עמדה ברורה, כאשר לפעמים הויכוח דומה יותר לדו-שיח בין חרשים מאשר לדיון עניני איש לא יכול להטיל ספק בצורך להגדיל את יבול המזון בעולם כולו, על מנת לספק את הצרכים המינימליים של אוכלוסייה הולכת וגדלה על פני כדור הארץ. אין גם סימן שגידול זה ייפסק בעתיד הנראה לעין.לכן יש להכיר באמת - אנו חייבים ליצור יותר מזון והצמחים נשארים כמעט המקור הבלעדי שעשוי לענות על הצרכים. בו בזמן, גם ברור, שבעזרת הנדסה גנטית ניתן לשנות את יכולת הייצור של צמחים מבחינה כמותית ואף איכותית. ניתן לשנות, כתוצאה של הנדסה גנטית של צמחים, את השיטות האגרונומיות. לדוגמה, ניתן לשפר את עמידותם של צמחים בפני מחלות או חרקים ועל ידי כך, אולי, לחסוך בשימוש בחומרים נגד פטריות או קוטלי חרקים. עמידות בפני קוטלי עשבים יכולה לשפר את יכולת ההתחרות של צמחים מהונדסים עם עשבי בר בשדות של גידולים חקלאיים. יחד עם זה יש לזכור שקיימת סכנה שהחרקים או הפטריות יפתחו במשך הזמן עמידות בפני החומרים אשר המסלול המטבולי ליצירתם הוחדר אל תוך הצמחים המהונדסים. כבר יש רמזים לכך. הפיתוח של זני צמחים עם הרכב כימי משופר, דוגמת ´האורז המוזהב´, שמועשר בקרוטן, מביא לתוצר יותר טוב מבחינת הערך התזונתי, דבר שהוא בעל חשיבות גדולה ביותר בארצות שבהן יש עוני ומחסור במזון (Potrykus, 2001). שאלה נוספת שמתעוררת היא, באיזו מידה יש שיפור ביבול ומה החיסכון האמיתי כאשר מגדלים צמחים מהונדסים. התשובות לשאלות אלו חורגות משיקולים מדעיים טהורים, ואינני מוסמך להיכנס לשיקולים כלכליים ופוליטיים שקשורים לכך. כיום הצמחים המהונדסים הם, יחסית מעטים. מדובר בצמחי סויה, סלק וקנולה, העמידים בפני קוטלי עשבים ובצמחי תירס וכותנה שעמידים לחרקים, הודות לכך שהוכנס לתוכם גן המקדד לטוקסין של Bacillus thuringiensis, אשר מקנה את העמידות. לרשימה זאת יש להוסיף את האורז המוזהב והעגבניות בעלות חיי מדף ארוכים. אך התכנון הוא רב מאוד. מנסים ליצור צמחים עמידים לוירוסים ועמידים לנמטודות. אפשרויות נוספות לעתיד הם צמחים עמידים לקור, חום, או למליחות. למעשה רק הדמיון הוא הגבול לאפשרויות התאורטיות של הנדסה גנטית של צמחים בעתיד, אך לא הכל יצליח או אפילו יכול להצליח. מצטיירת תמונה שיש יתרונות לא מבוטלים לצמחים מהונדסים על אף הוויכוח הסוער. אם כן, אם הכל כל כך טוב וברור ומבטיח (ונתעלם לרגע מן הקשיים בדרך לייצור זני צמח ´משופרים´) מדוע רבים כל כך האנשים שמתנגדים בחריפות להנדסה גנטית של צמחים ושיווק תוצרתם? יש לזכור שהמתנגדים הם לא רק אוהדי סביבה שרופים, המפלגות ´הירוקות´ למיניהן בארצות הברית ואירופה. בין המתנגדים גם מדענים רציניים ושקולים. היכן, אם כן, הבעיות? הבעיות קיימות והן במישורים שונים – מדעיות, חברתיות, כלכליות וגם אתיות. הבעיות משולבות זו בזו והן סבוכות. תורמת לכך אי הוודאות לגבי חלק מן העובדות, קיומן של השערות שרק חלקן מבוססות וכמובן היבטים רגשיים לא מבוטלים (2000 ,van Wijk). בהמשך אשתדל לנתח כמה מן השאלות המתעוררות. ראשית כל נסקור מה עשויות להיות הבעיות בשימוש בצמחים שעברו הנדסה גנטית. אחת הבעיות שהעלו המתנגדים היה השימוש ב´סמן´ לכניסת גנים לתוך הגנום של הצמח המהונדס והגן מבוטא בהם. עד לאחרונה היה הסמן עמידות בפני חומר אנטיביוטי Kanamycin. שימוש בסמן זה בצמחים גרם לחשש שמא הסמן יוביל לבעיות של עמידות בפני חומרים אנטיביוטיים אצל בני אדם (וגם אצל בעלי חיים). רק טיפול מתאים, כגון חום, עשוי להרוס את הדנ´א של הצמח. חשש זה נבע משתי סיבות – החששות, שהתאמתו, בקשר לשימוש בהורמונים לזירוז גידול בעלי חיים; הסברה לא מספקת מצד המדענים לקהל הרחב. לא כולם מדענים ולא כל אחד חייב להיות בקיא במהות הבעיות. על כל פנים, שאלה זאת מצאה, עקרונית, את פתרונה, כאשר פותח סמן חילופי להחדרת גן זר לצמח מסוים, אם כי עדיין משתמשים בסמנים הישנים יותר. הועלתה גם השאלה האם בצמחים מהונדסים, או בתוצרת שמופקת מהם, עשויים להופיע חלבונים חדשים שהם אלרגניים. עד כה לא דווח על כך, אך קיים חשש לגבי תירס מהונדס. לכן האפשרויות קיימות. עובדה זאת תומכת בדרישה שיש לסמן כל מוצר מצמחים כאלה, בצורה מפורטת, על מנת לאפשר לצרכן לבחור האם לצרוך מוצר מסוים או לא.
המשך המאמר
בעיה שונה לגמרי היא היכולת של ´בריחת´ גנים זרים מן הצמחים המהונדסים מגידול חקלאי לאוכלוסיית הבר של צמחי בר, בין אם מדובר בגן לעמידות בפני מחלות, או בפני קוטלי עשבים, או בפני הרביבורים (Herbivores) שונים. לחשש זה יש בסיס מוצק על אף ההכחשות של אנשי מדע מסוימים. התברר שקיים מעבר גנים מצמחי ,Brassica napusשעברו הנדסה גנטית, אשר מגדלים אותם להפקת שמנים, אל צמחי בר מאותה משפחה בסביבה. בריחה זאת נגרמה בגלל העברת אבקה מצמח לצמח והפריה של צמחיית הבר על ידי האבקה באבקה מצמחים שעברו הנדסה גנטית. בעבר נטען שאין אפשרות של האבקה כזאת, אחר כך נאמר שאמנם היא קיימת אך רק במרחקים קצרים מאד. אך המשך המחקר הוכיח בוודאות שלא רק שקיימת העברה של אבקה, אלא שהעברת האבקה היא למרחקים ניכרים מאד ואינה מצומצמת כלל. ההכחשות בתחילת הוויכוח גרמו נזק רב מאד, מפני שלא היו מבוססות. נתקבל הרושם של התנשאות של אנשי מדע אשר רמזו שהמתנגדים הם בורים ועמי ארצות שלא מבינים דבר. כמובן כאשר התברר המצב לאמיתו צהלו המתנגדים להנדסה הגנטית. הצרה היא שלא התומכים ולא המתנגדים מסוגלים לעמוד היום על מהות הבעיה – האם הבריחה מהווה סכנה כל שהיא. על המשמעויות של בריחה של גנים נעמוד בהמשך. יש גם לזכור שבריחה או נדידה של גנים מצמחי תרבות לצמחי בר אינה דווקא תופעה נדירה. תהליך זה קיים כנראה כמעט בכל הגידולים החקלאיים, עם או בלי הנדסה גנטית, ואינו ייחודי ל´קנולה´ אחד מהטיעונים של תומכי ההנדסה הגנטית הוא שבסך הכל גם ההשבחה ´הקלסית´ של צמחים, שקיימת בצורה זו או אחרת זה אלפי שנים, אינה שונה מהותית מהנדסה גנטית. בשניהם משנים את ההרכב הגנטי של צמח מסוים. לטיעון זה יש צידוק חלקי, אם כי בשיטות ´הישנות´ לא הוכנסו גנים מצמחים הרחוקים מהצמח שעבר השבחה. במקרה של ההנדסה הגנטית כן מחדירים גנים מאורגניזמים שהם רחוקים למדי מן הצמח המהונדס. אך קיים עוד הבדל – בשני המקרים אמנם חלים שינויים בצמחים – אך יש הבדל גדול: הקצב שבו נעשה התהליך. בשנים קודמות הקצב היה איטי ועברו שנים עד שזן חדש היה מוכן לשימוש. בהנדסה הגנטית ניתן להכניס לשמוש גידול מהונדס תוך תקופה מאוד קצרה, הנמדדת לפעמים בחודשים. האם הקצב חשוב? דומני שכן, או לפחות אין לנו תשובה חד משמעית שאין לזה חשיבות. כאשר הכל נעשה לאט הייתה אפשרות לגלות בעיות חדשות והמערכות האקולוגיות עברו שינויים איטיים. תמיד היה זמן לעצור או להרהר. היום אין הדבר כך. את השינוי בהרכב הכימי של צמח מסוים, תוך כדי השימוש בהנדסה גנטית ניתן להדגים בעזרת דיון בתרכובות מן הסוג Glucose inolates. אלו תרכובות המצויות בכל המשפחה של ה- Brassicaceae (קודם ה- Cruciferae). תרכובות אלו רעילות לחרקים רבים ומקנות טעם לא נעים למוצרים שמספקים לבעלי חיים הניזונים מאבקת זרעי Brassica napusמשפוד (canola) (שאריות של הזרעים אחרי הפקת השמן מהם). חומרים אלה משמשים גם מעודדי אכילה של זחלים ומינים מסוימים של ה- Lepidoptera אשר מצליבים הם עיקר מזונם. אם כן, לנוכחות של חומרים אלה בצמחים יש השפעות מנוגדות – הן דחייה של חרקים והן עידודם. ניתן בעזרת שיטות גנטיות להקטין או אף למנוע יצירה של חומרים אלה בצמחי Brassicae napus משפודים כמקור חשוב לשמן. ניתן לנצל מגוון של שיטות על מנת להשיג את המטרה הזאת Ibrahim et al., 1994)). התהליך מורכב ומהווה אתגר למדענים. אך ניתן לשאול: נניח שנצליח – מה יהיו התוצאות לטווח ארוך? דיברנו כבר על כך שיש אפשרות סבירה שגנים עוברים מ- ´קנולה´ לצמחי בר מאותה משפחה. האם לשינוי של ההרכב הכימי של צמח בר תהיה השפעה אקולוגית לטווח ארוך? ואם כן – האם זה יכול להשפיע על המאזן האקולוגי? ניתן לשאול עוד האם הצמחים אשר בהם חסרים החומרים הרעילים, יהיו יותר פגיעים להתקפה על ידי חרקים? התשובה לא ברורה ואין מספיק מידע על מנת לענות על השאלה. המסקנה: לא להתעלם מן הבעיה, ולא לטאטא אותה אל מתחת לשטיח, כי אם לקחת בחשבון את האפשרויות השונות ולחקור. שאלות אקולוגיות מן הסוג הזה מטרידות רבים בקהיליה המדעית ושומה עלינו להתייחס אליהם בכובד ראש. לא נראה כרגע שיהיו קטסטרופות אקולוגיות כתוצאה מהנדסה גנטית של צמחי מאכל או צמחים שמהם מפיקים חומרי מזון, אך יש לשמור על ערנות. שאלה נוספת: בעשור האחרון נתגלו ´מסרים´ כימיים נדיפים בין צמחים לבין עצמם וכן בין צמחים לבין חרקים. בין היתר התברר שצמחים מסוימים מייצרים ומשחררים איתותים כימיים לסביבה, כאשר הם נתקפים על ידי חרקים. איתותים אלה מגייסים את אויביהם של החרקים התוקפים, והאחרונים נטפלים לחרקים המזיקים. המערכת נשמעת ברגע ראשון כמדע בדיוני, אך העובדות ברורות ומוצקות. אחת המסקנות ממחקר במישור זה היא: גנים צמחיים מופעלים על ידי איתותים כימיים חיצוניים (Pickett and Poppy, 2001). עתה אפשר להרחיב את זווית הראיה – האם צמח, אשר עבר שינוי על ידי הנדסה גנטית, יגיב באותה דרך לאיתותים חיצוניים כאלה. התשובה מאד פשוטה – היום אין לנו מושג וחסר מידע רב. מאוד רצוי ליצור זרעים בעלי הרכב כימי משופר ולא רק ´אורז מוזהב´ (Potrykus, 2001).כתוצאה מכך הערך התזונתי של הזרעים, או החומרים שמפיקים מהם כמו קמח, ישופר. לשיפור כזה חשיבות אדירה לגבי אותם בני אדם שסובלים מתת-תזונה, ויש רבים כאלה בעולם. עקרונית ניתן לשנות את ההרכב של זרעים, אם כי הדבר מסובך בהרבה מאשר משתמע מן הדיווחים בעיתונות הפופולרית Krebbers et al., 1997)). אך אותן שאלות עולות – מה יהיו ההשפעות לטווח ארוך ואילו השפעות יהיו? איך יתנהגו צמחים מהונדסים בטבע, במידה ויברחו מן החקלאות לסביבה? דבר שסביר להניח שיקרה. האם צמחים כאלה מסוגלים לשרוד, או להתחרות עם צמחי בר? התשובה כרגע היא – יכולתם לשרוד ולהתחרות נמוכה ואין סכנה ממשית .(Crawley et al., 2001) אך נזכור שאחת המטרות לעתיד היא ליצור צמחים בעלי יכולת משופרת לעמידה בפני עקות, למשל עקת יובש. באם נצליח בכך, אולי כן יהיו מסוגלים להתחרות בהצלחה עם צמחי בר, ותיווצר בעיה חדשה. אך יש גם לשקול את האפשרות ההפוכה – גידולים חקלאיים קיימים בדרך כלל בתנאי ´פינוק´, כאשר החקלאי משתדל לדאוג לכל צורכיהם. מה יקרה אם גידול חקלאי שעבר הנדסה גנטית נחשף פתאום לשינוי סביבתי לא מתוכנן – יובש או מחלות בלתי נשלטות? האם במקרה כזה גידולים מהונדסים שלמים פתאום ילכו לאיבוד כי השינויים בצמחים אלה יגרמו להתנהגות בלתי צפויה בתנאים בלתי מוכרים? גם היום בארצות המתפתחות (קרי – מפגרות) שינויים סביבתיים גורמים לרעב ולמוות. עד כמה עשוי מצב זה להחמיר בתנאים שציינתי? האפשרות קיימת, אפילו אם היום אין ודאות שזה יקרה. המסקנה חייבת להיות - זהירות מרבית במיוחד, כאשר הזנים ´המשופרים´ מועברים לארצות שבהן הטכנולוגיה המודרנית אינם חלק משגרה. ההנדסה הגנטית מעוררת, כמובן, גם שאלות חברתיות וכלכליות ולא דווקא מדעיות. עיקר הפיתוח של צמחים מהונדסים נעשה על יד חברות מסחריות שעניינן להרוויח כסף ולא להיטיב עם העולם. מבחינת החברה המסחרית הדבר לגיטימי לחלוטין. הם אינם עוסקים בחסד (They are not in business for their health). האם רווח כזה מוצדק? זה עניין של השקפת עולם פוליטית. האם התלות הנוצרת בין יצרן וצרכן גדולה מדי? שוב שאלה אתית ופוליטית גם יחד. אין ברצוני להיכנס לוויכוח זה, למרות שיש לי דעה בעניין זה. השאלה מאוד מהותית: האם הצרכן יכול לבחור את הספק שלו? והאם המערכת שנוצרת אינה פוגעת בחופש שלו? החקלאי כבר לא מסוגל להרבות את הצמחים מזרעים שהוא מגדל בעצמו. הוא יהיה תלוי ביצרן מסוים. .
בעיה שונה לגמרי היא היכולת של ´בריחת´ גנים זרים מן הצמחים המהונדסים מגידול חקלאי לאוכלוסיית הבר של צמחי בר, בין אם מדובר בגן לעמידות בפני מחלות, או בפני קוטלי עשבים, או בפני הרביבורים (Herbivores) שונים. לחשש זה יש בסיס מוצק על אף ההכחשות של אנשי מדע מסוימים. התברר שקיים מעבר גנים מצמחי ,Brassica napusשעברו הנדסה גנטית, אשר מגדלים אותם להפקת שמנים, אל צמחי בר מאותה משפחה בסביבה. בריחה זאת נגרמה בגלל העברת אבקה מצמח לצמח והפריה של צמחיית הבר על ידי האבקה באבקה מצמחים שעברו הנדסה גנטית. בעבר נטען שאין אפשרות של האבקה כזאת, אחר כך נאמר שאמנם היא קיימת אך רק במרחקים קצרים מאד. אך המשך המחקר הוכיח בוודאות שלא רק שקיימת העברה של אבקה, אלא שהעברת האבקה היא למרחקים ניכרים מאד ואינה מצומצמת כלל. ההכחשות בתחילת הוויכוח גרמו נזק רב מאד, מפני שלא היו מבוססות. נתקבל הרושם של התנשאות של אנשי מדע אשר רמזו שהמתנגדים הם בורים ועמי ארצות שלא מבינים דבר. כמובן כאשר התברר המצב לאמיתו צהלו המתנגדים להנדסה הגנטית. הצרה היא שלא התומכים ולא המתנגדים מסוגלים לעמוד היום על מהות הבעיה – האם הבריחה מהווה סכנה כל שהיא. על המשמעויות של בריחה של גנים נעמוד בהמשך. יש גם לזכור שבריחה או נדידה של גנים מצמחי תרבות לצמחי בר אינה דווקא תופעה נדירה. תהליך זה קיים כנראה כמעט בכל הגידולים החקלאיים, עם או בלי הנדסה גנטית, ואינו ייחודי ל´קנולה´ אחד מהטיעונים של תומכי ההנדסה הגנטית הוא שבסך הכל גם ההשבחה ´הקלסית´ של צמחים, שקיימת בצורה זו או אחרת זה אלפי שנים, אינה שונה מהותית מהנדסה גנטית. בשניהם משנים את ההרכב הגנטי של צמח מסוים. לטיעון זה יש צידוק חלקי, אם כי בשיטות ´הישנות´ לא הוכנסו גנים מצמחים הרחוקים מהצמח שעבר השבחה. במקרה של ההנדסה הגנטית כן מחדירים גנים מאורגניזמים שהם רחוקים למדי מן הצמח המהונדס. אך קיים עוד הבדל – בשני המקרים אמנם חלים שינויים בצמחים – אך יש הבדל גדול: הקצב שבו נעשה התהליך. בשנים קודמות הקצב היה איטי ועברו שנים עד שזן חדש היה מוכן לשימוש. בהנדסה הגנטית ניתן להכניס לשמוש גידול מהונדס תוך תקופה מאוד קצרה, הנמדדת לפעמים בחודשים. האם הקצב חשוב? דומני שכן, או לפחות אין לנו תשובה חד משמעית שאין לזה חשיבות. כאשר הכל נעשה לאט הייתה אפשרות לגלות בעיות חדשות והמערכות האקולוגיות עברו שינויים איטיים. תמיד היה זמן לעצור או להרהר. היום אין הדבר כך. את השינוי בהרכב הכימי של צמח מסוים, תוך כדי השימוש בהנדסה גנטית ניתן להדגים בעזרת דיון בתרכובות מן הסוג Glucose inolates. אלו תרכובות המצויות בכל המשפחה של ה- Brassicaceae (קודם ה- Cruciferae). תרכובות אלו רעילות לחרקים רבים ומקנות טעם לא נעים למוצרים שמספקים לבעלי חיים הניזונים מאבקת זרעי Brassica napusמשפוד (canola) (שאריות של הזרעים אחרי הפקת השמן מהם). חומרים אלה משמשים גם מעודדי אכילה של זחלים ומינים מסוימים של ה- Lepidoptera אשר מצליבים הם עיקר מזונם. אם כן, לנוכחות של חומרים אלה בצמחים יש השפעות מנוגדות – הן דחייה של חרקים והן עידודם. ניתן בעזרת שיטות גנטיות להקטין או אף למנוע יצירה של חומרים אלה בצמחי Brassicae napus משפודים כמקור חשוב לשמן. ניתן לנצל מגוון של שיטות על מנת להשיג את המטרה הזאת Ibrahim et al., 1994)). התהליך מורכב ומהווה אתגר למדענים. אך ניתן לשאול: נניח שנצליח – מה יהיו התוצאות לטווח ארוך? דיברנו כבר על כך שיש אפשרות סבירה שגנים עוברים מ- ´קנולה´ לצמחי בר מאותה משפחה. האם לשינוי של ההרכב הכימי של צמח בר תהיה השפעה אקולוגית לטווח ארוך? ואם כן – האם זה יכול להשפיע על המאזן האקולוגי? ניתן לשאול עוד האם הצמחים אשר בהם חסרים החומרים הרעילים, יהיו יותר פגיעים להתקפה על ידי חרקים? התשובה לא ברורה ואין מספיק מידע על מנת לענות על השאלה. המסקנה: לא להתעלם מן הבעיה, ולא לטאטא אותה אל מתחת לשטיח, כי אם לקחת בחשבון את האפשרויות השונות ולחקור. שאלות אקולוגיות מן הסוג הזה מטרידות רבים בקהיליה המדעית ושומה עלינו להתייחס אליהם בכובד ראש. לא נראה כרגע שיהיו קטסטרופות אקולוגיות כתוצאה מהנדסה גנטית של צמחי מאכל או צמחים שמהם מפיקים חומרי מזון, אך יש לשמור על ערנות. שאלה נוספת: בעשור האחרון נתגלו ´מסרים´ כימיים נדיפים בין צמחים לבין עצמם וכן בין צמחים לבין חרקים. בין היתר התברר שצמחים מסוימים מייצרים ומשחררים איתותים כימיים לסביבה, כאשר הם נתקפים על ידי חרקים. איתותים אלה מגייסים את אויביהם של החרקים התוקפים, והאחרונים נטפלים לחרקים המזיקים. המערכת נשמעת ברגע ראשון כמדע בדיוני, אך העובדות ברורות ומוצקות. אחת המסקנות ממחקר במישור זה היא: גנים צמחיים מופעלים על ידי איתותים כימיים חיצוניים (Pickett and Poppy, 2001). עתה אפשר להרחיב את זווית הראיה – האם צמח, אשר עבר שינוי על ידי הנדסה גנטית, יגיב באותה דרך לאיתותים חיצוניים כאלה. התשובה מאד פשוטה – היום אין לנו מושג וחסר מידע רב. מאוד רצוי ליצור זרעים בעלי הרכב כימי משופר ולא רק ´אורז מוזהב´ (Potrykus, 2001).כתוצאה מכך הערך התזונתי של הזרעים, או החומרים שמפיקים מהם כמו קמח, ישופר. לשיפור כזה חשיבות אדירה לגבי אותם בני אדם שסובלים מתת-תזונה, ויש רבים כאלה בעולם. עקרונית ניתן לשנות את ההרכב של זרעים, אם כי הדבר מסובך בהרבה מאשר משתמע מן הדיווחים בעיתונות הפופולרית Krebbers et al., 1997)). אך אותן שאלות עולות – מה יהיו ההשפעות לטווח ארוך ואילו השפעות יהיו? איך יתנהגו צמחים מהונדסים בטבע, במידה ויברחו מן החקלאות לסביבה? דבר שסביר להניח שיקרה. האם צמחים כאלה מסוגלים לשרוד, או להתחרות עם צמחי בר? התשובה כרגע היא – יכולתם לשרוד ולהתחרות נמוכה ואין סכנה ממשית .(Crawley et al., 2001) אך נזכור שאחת המטרות לעתיד היא ליצור צמחים בעלי יכולת משופרת לעמידה בפני עקות, למשל עקת יובש. באם נצליח בכך, אולי כן יהיו מסוגלים להתחרות בהצלחה עם צמחי בר, ותיווצר בעיה חדשה. אך יש גם לשקול את האפשרות ההפוכה – גידולים חקלאיים קיימים בדרך כלל בתנאי ´פינוק´, כאשר החקלאי משתדל לדאוג לכל צורכיהם. מה יקרה אם גידול חקלאי שעבר הנדסה גנטית נחשף פתאום לשינוי סביבתי לא מתוכנן – יובש או מחלות בלתי נשלטות? האם במקרה כזה גידולים מהונדסים שלמים פתאום ילכו לאיבוד כי השינויים בצמחים אלה יגרמו להתנהגות בלתי צפויה בתנאים בלתי מוכרים? גם היום בארצות המתפתחות (קרי – מפגרות) שינויים סביבתיים גורמים לרעב ולמוות. עד כמה עשוי מצב זה להחמיר בתנאים שציינתי? האפשרות קיימת, אפילו אם היום אין ודאות שזה יקרה. המסקנה חייבת להיות - זהירות מרבית במיוחד, כאשר הזנים ´המשופרים´ מועברים לארצות שבהן הטכנולוגיה המודרנית אינם חלק משגרה. ההנדסה הגנטית מעוררת, כמובן, גם שאלות חברתיות וכלכליות ולא דווקא מדעיות. עיקר הפיתוח של צמחים מהונדסים נעשה על יד חברות מסחריות שעניינן להרוויח כסף ולא להיטיב עם העולם. מבחינת החברה המסחרית הדבר לגיטימי לחלוטין. הם אינם עוסקים בחסד (They are not in business for their health). האם רווח כזה מוצדק? זה עניין של השקפת עולם פוליטית. האם התלות הנוצרת בין יצרן וצרכן גדולה מדי? שוב שאלה אתית ופוליטית גם יחד. אין ברצוני להיכנס לוויכוח זה, למרות שיש לי דעה בעניין זה. השאלה מאוד מהותית: האם הצרכן יכול לבחור את הספק שלו? והאם המערכת שנוצרת אינה פוגעת בחופש שלו? החקלאי כבר לא מסוגל להרבות את הצמחים מזרעים שהוא מגדל בעצמו. הוא יהיה תלוי ביצרן מסוים. .
והמשך המאמר
נשאל עוד: * האם הגידולים החדשים באמת נותנים יבול גדול יותר או תוצר מאיכות משופרת? * האם אמנם השימוש בקוטלי עשבים או פסטיצידים באמת יקטן? * האם הזנים החדשים יגיעו לארצות המתפתחות במחיר סביר? בעיית התרופות נגד HIV בדרום אפריקה מהווה דוגמה מעניינת לשאלות אלו. שוב מדובר בשאלות מצפוניות, שאין להם תשובה מדעית. באיזו מידה יהיו בארצות המתפתחות טכניקות חקלאיות המאפשרות את ניצול מלוא הפוטנציאל של זנים חדשים ומשופרים (בהנחה שהם באמת משופרים). יש מספיק דוגמאות מן העבר שבהם נכשלה ה´מהפיכה הירוקה´ בגלל סיבות טכניות, כגון חוסר יכולת לדשן כנדרש, או בגלל ניצול לא נכון של מקורות מים. האם ניתן לעמוד היום על גודל הבעיה? קשה מאוד, מאחר ויש מחסור במידע עובדתי. המסקנות מן השאלות שהעליתי לדיון הן, שלא די לפתח זנים חדשים. פיתוח זה חייב להיות מלווה בהסברים ועזרה טכנית למשתמשים, שלא לדבר על נדיבות מסוימת מצד היצרנים לגבי הצרכנים. חייב להתקיים דו-שיח מתמיד בין כל הגורמים ובמיוחד בין אנשי המדע והקהל הרחב של הצרכנים. האם יש צורך או הצדקה לחקיקת חוקים המגבילים, או מונעים, מחברה מסחרית ליצור צמחים מהונדסים? על שאלות אלו רק החברה יכולה לענות, כאשר יש בידי המחליטים המידע הדרוש. כמו בכל תהליך חדש – יש יתרונות ומגרעות. בשורות אלו ניסיתי להצביע על חלק מן הבעיות. אין ספק שהסיכוי להגדיל את כמות המזון העומד לרשותנו הינו בין היתרונות החשובים של ההנדסה הגנטית. בסופו של הדבר השיקולים יהיו מורכבים מאד -בעד או נגד הנדסה גנטית של צמחים. ולבסוף: אין צורך לעצור את הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית. אך מצד שני אין גם כל סיבה למה לא ניתן לווסת אותם ובעת הצורך אפילו להגביל אותם. הקהל הרחב, בחברה דמוקרטית, רשאי להביע את דעתו ואף להכריע בין עמדות שונות. למדע אין גבולות, אך ליישום של ממצאי המדע – חייבים להיות גבולות
נשאל עוד: * האם הגידולים החדשים באמת נותנים יבול גדול יותר או תוצר מאיכות משופרת? * האם אמנם השימוש בקוטלי עשבים או פסטיצידים באמת יקטן? * האם הזנים החדשים יגיעו לארצות המתפתחות במחיר סביר? בעיית התרופות נגד HIV בדרום אפריקה מהווה דוגמה מעניינת לשאלות אלו. שוב מדובר בשאלות מצפוניות, שאין להם תשובה מדעית. באיזו מידה יהיו בארצות המתפתחות טכניקות חקלאיות המאפשרות את ניצול מלוא הפוטנציאל של זנים חדשים ומשופרים (בהנחה שהם באמת משופרים). יש מספיק דוגמאות מן העבר שבהם נכשלה ה´מהפיכה הירוקה´ בגלל סיבות טכניות, כגון חוסר יכולת לדשן כנדרש, או בגלל ניצול לא נכון של מקורות מים. האם ניתן לעמוד היום על גודל הבעיה? קשה מאוד, מאחר ויש מחסור במידע עובדתי. המסקנות מן השאלות שהעליתי לדיון הן, שלא די לפתח זנים חדשים. פיתוח זה חייב להיות מלווה בהסברים ועזרה טכנית למשתמשים, שלא לדבר על נדיבות מסוימת מצד היצרנים לגבי הצרכנים. חייב להתקיים דו-שיח מתמיד בין כל הגורמים ובמיוחד בין אנשי המדע והקהל הרחב של הצרכנים. האם יש צורך או הצדקה לחקיקת חוקים המגבילים, או מונעים, מחברה מסחרית ליצור צמחים מהונדסים? על שאלות אלו רק החברה יכולה לענות, כאשר יש בידי המחליטים המידע הדרוש. כמו בכל תהליך חדש – יש יתרונות ומגרעות. בשורות אלו ניסיתי להצביע על חלק מן הבעיות. אין ספק שהסיכוי להגדיל את כמות המזון העומד לרשותנו הינו בין היתרונות החשובים של ההנדסה הגנטית. בסופו של הדבר השיקולים יהיו מורכבים מאד -בעד או נגד הנדסה גנטית של צמחים. ולבסוף: אין צורך לעצור את הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית. אך מצד שני אין גם כל סיבה למה לא ניתן לווסת אותם ובעת הצורך אפילו להגביל אותם. הקהל הרחב, בחברה דמוקרטית, רשאי להביע את דעתו ואף להכריע בין עמדות שונות. למדע אין גבולות, אך ליישום של ממצאי המדע – חייבים להיות גבולות
סויה מהונדסת../images/Emo88.gif
ברוך הבא-קח
לא GM. הבעיה היא שהעובדות שלך לא מדויקות,במיוחד בקשר לשיפור הערך התזונתי. מספר מחקרים מצאו כי סויה מהונדסת גנטית,מכילה רמות נמוכות יותר של תרכובות בעלות השפעה פוטנציאלית מועילה כמו חומצות פנוליות,לציטין,איזופלאבנואידים,ויטמינים,מינרלים וכו´-זה כבר דבר שלילי! כמו כן כמויות טוקסינים כגון מעכבי טריפסין בסויה נמצאו בריכוזים גבוהים יותר. בהקשר למזון באופן כללי,GM עלול לגרום(כמו בסויה) לכמויות מוגברות של טוקסינים,אלרגנים,ערך תזונתי מופחת. היחידים שמרויחים מכל העסק אלו היצרנים,שוב על חשבון בריאות הצרכנים. מספר תגובות אלרגיות חריפות נגרמו כתוצאה מ-GM,ח"א טריפטופאן הורדה מהמדפים לאחר שגרמה ל-EMS,יש הסבורים בגלל הנדסה גנטית. לאור נתונים אלו,נראה כי בהחלט כדאי להעדיף מוצרים שלא הונדסו גנטית על כאלו שכן. Lappe, M.A., Bailey, E.B., Childress, C. and Setchell, K.D.R. (1999) Alterations in clinically important phytoestrogens in genetically modified, herbicide-tolerant soybeans. Journal of Medical Food 1, 241-245. Novak, W.K. and Haslberger, A.G. (2000) Substantial equivalence of antinutrients and inherent plant toxins in genetically modified novel foods. Food and Chemical Toxicology 38, 473-483.
ברוך הבא-קח
זנים מהונדסים
תודה על הפרח. אני אמנם כתבתי כאן בעבר, אולם כנראה מעט מדי. אני לא מסכים עם המסקנות שלך. בהחלט ייתכן כי בזן מסוים של סויה מהונדסת נמצא ערך תזונתי נמוך יותר, אבל בכל זאת צריך לזכור כי יש עוד עשרות פיתוחים של זנים של סויה מהונדסת, רובם הגדול אינם נוגעים כלל לערך תזונתי אלא מיועדים לשיפור עמידות נגד חרקים או חיידקים. מה גם שישנם זנים שגודלו במיוחד להוספת מרכיבים תזונתיים מסוימים, שבהחלט עלולים לבוא על חשבון מרכיבים אחרים - קיימים פיתוחים של סויה שמנטרלים גנים שגורמים לאלרגיות אצל אנשים מסוימים, פיתוחים אחרים שמכילים ויטמין C שנספג טוב יותר בדם, ובנוסף נמצא בעת בפיתוח זן של אורז שאמור להכיל ריכוז של ויטמין A, שחסרונו גורם למקרי מוות רבים באסיה. אני גם לא מקבל את הגישה שלך, לפיה היצרנים רוצים להרע עם הצרכנים. בשביל להרוויח. בשביל מה? צמחים מהונדסים גנטית יותר יקרים מצמחים שאינם. נראה די מטופש מצידם לגרום להרעה בבריאות של הצרכנים בשביל להרוויח פחות. אני גם לא באמת מאמין שאנשים המפתחים זנים כאלו ירצו לפגוע בכוונה בציבור.
תודה על הפרח. אני אמנם כתבתי כאן בעבר, אולם כנראה מעט מדי. אני לא מסכים עם המסקנות שלך. בהחלט ייתכן כי בזן מסוים של סויה מהונדסת נמצא ערך תזונתי נמוך יותר, אבל בכל זאת צריך לזכור כי יש עוד עשרות פיתוחים של זנים של סויה מהונדסת, רובם הגדול אינם נוגעים כלל לערך תזונתי אלא מיועדים לשיפור עמידות נגד חרקים או חיידקים. מה גם שישנם זנים שגודלו במיוחד להוספת מרכיבים תזונתיים מסוימים, שבהחלט עלולים לבוא על חשבון מרכיבים אחרים - קיימים פיתוחים של סויה שמנטרלים גנים שגורמים לאלרגיות אצל אנשים מסוימים, פיתוחים אחרים שמכילים ויטמין C שנספג טוב יותר בדם, ובנוסף נמצא בעת בפיתוח זן של אורז שאמור להכיל ריכוז של ויטמין A, שחסרונו גורם למקרי מוות רבים באסיה. אני גם לא מקבל את הגישה שלך, לפיה היצרנים רוצים להרע עם הצרכנים. בשביל להרוויח. בשביל מה? צמחים מהונדסים גנטית יותר יקרים מצמחים שאינם. נראה די מטופש מצידם לגרום להרעה בבריאות של הצרכנים בשביל להרוויח פחות. אני גם לא באמת מאמין שאנשים המפתחים זנים כאלו ירצו לפגוע בכוונה בציבור.
מזכיר לי משהו
בחודש הקודם הייתי בסמינר סביבתיות של "פעולה ירוקה" ואחת ההפעלות הייתה בנושא ההנדסה הגנטית. בלה בלה התחלקנו לקבוצות והקבוצה שלנו קיבלה חומר.. בלה בלה המסקנות: בקשר למה שאמרת על אלרגיות, יש גם צד הפוך. לדוגמא, מישהו אכל שניצל טופו מהונדס גנטית אבל אופס! הוא לא יודע שהטופו מהונדס גנטית עם בוטן סיני (נגיד) ואו אופס! אותו אדם במקרה אלרגי לבוטן סיני- במקרה זה, הנדסה גנטית וחוסר הידיעה המלא עליה דווקא גרם להגברת התגובות האלרגיות. אה: משקה הסויה של צוריאל הכי טעים! וגם, בעיתון "כל העיר פלוס" הירושלמי (ואולי גם התל-אביבי, לא יודעת) נתנו ביקורת משובחת למעדן החדש של אלפרו (פונדו?) והמליצו עליו גם לאנשים שאינם נמנעים מאכילת חלב. משמע- חייבים לטעום.
בחודש הקודם הייתי בסמינר סביבתיות של "פעולה ירוקה" ואחת ההפעלות הייתה בנושא ההנדסה הגנטית. בלה בלה התחלקנו לקבוצות והקבוצה שלנו קיבלה חומר.. בלה בלה המסקנות: בקשר למה שאמרת על אלרגיות, יש גם צד הפוך. לדוגמא, מישהו אכל שניצל טופו מהונדס גנטית אבל אופס! הוא לא יודע שהטופו מהונדס גנטית עם בוטן סיני (נגיד) ואו אופס! אותו אדם במקרה אלרגי לבוטן סיני- במקרה זה, הנדסה גנטית וחוסר הידיעה המלא עליה דווקא גרם להגברת התגובות האלרגיות. אה: משקה הסויה של צוריאל הכי טעים! וגם, בעיתון "כל העיר פלוס" הירושלמי (ואולי גם התל-אביבי, לא יודעת) נתנו ביקורת משובחת למעדן החדש של אלפרו (פונדו?) והמליצו עליו גם לאנשים שאינם נמנעים מאכילת חלב. משמע- חייבים לטעום.
עוד
אני מסכים שהיצרנים לא רוצים בזדון "להרע עם הציבור",אך זה האחרון משיקוליהם. זה ברור שהם מרויחים יותר! רווח כפול-על מחירו של קוטל העשבים,ומחירם של הזרעים של הצמח העמיד!? המחקרים שצוטטו בנוגע לערך הסויה המהונדסת הם מחקרים PEER REVIEWED(לכן נתתי אותם כדוגמא)-אתה תמיד יכול לתת הצצה,ולהבין אולי מזוית רחבה יותר את העניין. בנוגע לאלרגיות וכו´-אתה מתעלם מהעובדות-ע"ע מקרה טריפטופאן ואגוזי ברזיל. והטענה העיקרית והמשמעותית שנטע הבהירה-פשוט לא יודעים את ההשלכות של הדבר הזה!ד"ר פיסטולצי אשר פרסם מאמרים רבים בנוגע לשיטות הבדיקה של GM,ענה כאשר שאלו אותו האם הנדסה גנטית בטוחה כי זה לא ידוע,וכי הוא בטוח שלא יתנו לאף אחד לגלות-"אנחנו אוכלים דברים שמעולם לא אכלנו בעבר" כדבריו. אנשים מעכלים מזון,לא גנים.
אני מסכים שהיצרנים לא רוצים בזדון "להרע עם הציבור",אך זה האחרון משיקוליהם. זה ברור שהם מרויחים יותר! רווח כפול-על מחירו של קוטל העשבים,ומחירם של הזרעים של הצמח העמיד!? המחקרים שצוטטו בנוגע לערך הסויה המהונדסת הם מחקרים PEER REVIEWED(לכן נתתי אותם כדוגמא)-אתה תמיד יכול לתת הצצה,ולהבין אולי מזוית רחבה יותר את העניין. בנוגע לאלרגיות וכו´-אתה מתעלם מהעובדות-ע"ע מקרה טריפטופאן ואגוזי ברזיל. והטענה העיקרית והמשמעותית שנטע הבהירה-פשוט לא יודעים את ההשלכות של הדבר הזה!ד"ר פיסטולצי אשר פרסם מאמרים רבים בנוגע לשיטות הבדיקה של GM,ענה כאשר שאלו אותו האם הנדסה גנטית בטוחה כי זה לא ידוע,וכי הוא בטוח שלא יתנו לאף אחד לגלות-"אנחנו אוכלים דברים שמעולם לא אכלנו בעבר" כדבריו. אנשים מעכלים מזון,לא גנים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.