צורת הישיבה היפנית....

  • פותח הנושא snup
  • פורסם בתאריך

bebi vegeta1

New member
לא כי זה (בין היתר) קיצור של גיד אכ

ילס(לפעמים קיצור בצורה שמביאה את הרגל למצב כמעט הפוך) יש ניתוחים בשביל להטיב עם המצב אבל בגלל הגיל שלו לא נראה לי שהוא עדיין מוכן\עובר את כל הפרוצדורות שקשורות בזה
 
אני עברתי כבר הכול

הייתי בצבא קרבי אני רץ מתאמן וזה לו מהווה בעיה עבורי או מגבלה כל שהיא רק כמו שכתבתה אין לי מרחב תנועה גדול של כף הרגל
 

bebi vegeta1

New member
חח גם לי יש קלאבפוט ב2 הרגליים (באח

ת הסתדר לגמרי) לכן אני לא חושב שזה איזשהיא נכות או משהו
 

Tonjin

New member
כרית קטנה בהחלט תעזור והיא בהחלט

מקובלת אצל אנשים ובמקומות בהם יושבים הרבה בסייזה כמו כיתות קאליגרפיה, ציור-דיו ומדיטצייה... מצד שני, לא ראיתי כזו באף דוג'ו ולא יודע אם היא תפתור את הבעייה הספציפית של מנדלסון..
 

ננדין

New member
למישהו יש אולי תמונה/איור של סייזה

מזווית אחורית שמראה בדיוק איך כפות הרגליים צריכות להיות... הסבר טוב גם יעזור! וברכות על הפורום החדש! אל תשכחו את הישן וגם את הזירה שבוא כולכם יכולים לתרום הרבה! ננדין
 

kissaki

New member
זה משתנה ממורה למורה

ומאומנות לאומנות,חלק שמים את האגודלים אחד על השני,אחרים שמים אותם שהם נוגעים אחד בשני.
 

Tonjin

New member
יצא לי להשתתף בהרצאה ואימון נימוסים

והליכות לפני כחודש וקצת, המרצה היה הסוקה ה-34 של איזשהו ריוהא (אם זה חשוב, אחפש את השם) יפני שמתמחה בהקפדה על נימוס, התנהלות נכונה וקיפול הקאמה וקימונו.. בקיצור - גם לפי אותו סוקה הדרך הנכונה היא באגודלים מוצלבים כשאצל גברים האגודל השמאלי אמור להיות למעלה ואצל נשים הימני.. עם כל זאת הוא הודה שכיום אין ממש הקפדה וישנן ווריאציות ממורה למורה..
 

ננדין

New member
יש משמעות גדולה מאחורי הסדר

באגודלים. וכוונתי היא לזה שהאגודל השמאלי מונח על הימני. ידעו לי שבשינטו, בודיהיזים טיבטי ובאשרם של אושו (גורו הודי מפורסם) דוגלים בלמקם את הבוהן/אגודל השמאלי מעל הימני ברגליים ובידיים בעת המדיטציה מתוך אמונה שזה יגרום לגירוי האונה במוח האחראית על פתיחות ויצירתיות. מישהו יודע יותר על הנושא ויכול להרחיב?
 

amir_aikido

New member
הרגל היורדת לישיבה לפי הסיטואציה

יש משמעות גם לרגל עימה יורדים לישיבה: הדמות בסרטון יורדת לישיבה עם רגל ימין, זו הגישה היותר מנומסת ופחות "בכונננות מלחמה" בהנחה שהחרב עדיין בחגורה. ברמת כוננות גבוהה יותר הירידה תהיה עם הרגל השניה, כך שיהיה קל יותר לשלוף את החרב באמצע ההתישבות. כשהישיבה במקום מכובד, מקובל להוציא את החרב מהחגורה (בתוך הסאיה) עוד לפני שמתישבים, ואז יש משמעות להיות החרב ביד ימין או שמאל (האחרון מפגין כוננות גבוהה יותר) וכן לברך היורדת לקרקע (הברך הנגדית ליד האוחזת בחרב מפגינה כוונות שלום). כמובן, שניתן גם ללמוד ולתרגל שליפה של החרב מהמצבים של הכוננות הנמוכה יותר. אמיר
 

erezinna

New member
מלבד הסייזה

ישנה עוד צורת ישיבה המוכרת לי מתקופת האימונים בנינג'יצו והיא ה"פודוזה" בה יושבים על רגל אחת והרגל השנייה מקופלת כמו בישיבה מזרחית (ייתכן וכבר הזכירו את הישיבה הזו?) ישיבה זו נועדה לצרכיפ פחתו פורמליים (אכילה וכו') וניתן לצאת ממנה מהר מאד לטכניקות, גילגולים וכיו"ב. ישנה תורה שלמה עד טכניקות ממצב זה. תודה ,ארז.
 

cfc

New member
סייזה

ראשית ברכות חמות על הפורום החדש. שנית בסייזה כיצד כפות הרגליים אמורות להיות ,האם מונחות אחת על השנייה בהצלבה ? או האם כל כף רגל מונחת בנפרד על הקרקע ? בנוסף כיצד מתרגלים את השרירים לישיבת סייזה ארוכה , פעמיים רבות לאחר מדיטציה בסייזה ,שרירי הרגלים שלי פשוט נתפסים ונוקשים כמו אבן ,האם הבעיה בישיבה שלי ,אן הבעיה בתרגול נכון של השרירים?
 
cfc ברכות להצטרפותך

שיהאן רונן אמר לא פעם:"לאחר עשרים דקות הרגליים נרדמות,ואז אפשר לשבת גם שעתיים". זה נכון מנסיון,אבל לעצם העניין.אצל שיהאן רונן-בהונות צמודות,מפתח של רוחב הכתפיים בין הצד החיצוני של הברכיים. אפשרויות:חלוקת משקל לא נכונה.יציבה לא נכונה. פתרונות:לאחר הישיבה,מתח את העור של הברכיים;משוך החוצה את הישבנים.שב על עצמות הישיבה עם עמוד שדרה זקוף.ישיבה לפרקי זמן גדלים-הדרגתיות. הוסף עלים ירוקים רחבים לתפריט להוספת מגנזיום.
 
למעלה