ציון יומולדת בתאריך הלועזי...

[ורוד פוקסיה]

ציון יומולדת בתאריך הלועזי...

יש לי בעבודה אחד חילוני ששאל אותי מה הבעיה מבחינת ההלכה או הדת לחגוג את היומולדת בתאריך הלועזי... כשהתחלתי לדבר על חשיבות יום ההולדת העברי - זה לא דיבר אליו, מבחינתו - אין מהות ליום הזה, אלא רק סיבה למסיבה. ופה אני שואלת אתכם - אז מלבד זה שהתורה מתייחסת למניין העברי (ולכן גם כל הדתיים) - יש עניין לציין דוקא את היומולדת העברי? מה רע בלועזי?

 

[21דניאל21]

מה רע?

אין שום רע. . . חברים שלי שאלו פעם רב חרדי אם יש איסור ללכת למסיבות סילבסטר(שכידוע רצח יהודים וכו...) הוא אמר שלמסיבות אסור בכל מקרה, הם צחקו ואמרו שהדגש היה על הסילבסטר, התאריך עצמו... אז הוא אמר שאם זה רק סיבה למסיבה (שכידוע בתאריך הזה יש מסיבות "יותר גדולות" מבכל יום אחר) אז מותר, כי אף אחד באמת לא חוגג רצח יהודים, אלא זה סתם תאריך שיש בו מסיבות יותר טובות! אז מותר, והוא המשיל את זה כמו לעשות על האש ביום השואה... שאין לזה איסור, זה פשוט "לא מתאים"... ככה בלועזי, אף אחד באמת לא מתייחס לישו בתאריכים, זה סתם עוד תאריך. . . וסיבה למסיבה... אז מבחינה הלכתית אין שום איסור, אלא אולי מתאים יותר לחגוג לפי העיברי

 

[ורוד פוקסיה]

רגע, אז אם תשמע על בחורה חרדית שמציינת את

יום ההולדת שלה בלועזי זה נשמע לך בסדר? (שמעתי על זה מכמה חוצניקיות)

 

[צריך מצב]

גם אם נניח שמותר, זה בבחינת

כשר אבל מסריח. ולעניניינו הספירה הלועזית היא של הנצרות הארורה שיש בה בנצרות בעיה של עבודה זרה ולחגוג יום הולדת לפי התאריך הנוצרי זו יריקה ביהדות, וזה מזכיר את המשל ששורפים אדם באש ובנו בא להתחמם ולהנות מהאש כי בין כך אינו יכול להצילו.

 

[21דניאל21]

איזה קשקשנים

מה נדבקתם על יומולדת? טלו קורה מבין עיניכם ותדברו על הסוגיה של תאריך לועזי בכללותו! זה אומר שתשאלו אם בכלל מותר לציין דבר כלשהו בתאריך לועזי... והתירוץ של "כל העולם עובד ככה" זה לא תירוץ! ואז אם אסור אז אל תכתבו גם צ`קים ועוד הרבה דברים... קדימה.

 

[צריך מצב]

יש הבדל בין ציון טכני על צק

לבין לחגוג יום הולדת לפי תאריך הולדתו של יש"ו. גם אם לא הלכתי אז רגש יהודי למי שיש.

 

[21דניאל21]

ומה ההבדל?

אתה אומר שיש הבדל כי בצקים כולם משתמשים? וזה כבר מקובל? כי אם עצם ציון הספירה של הולדתו של אותו האיש היא פסולה אז זה לא משנה אם זה בצקים או במשהו אחר? בוא נפרש את הצק "אני אשלם לך ביום הראשון לחודש השני ל2008 שנים להולדתו של ישו" נשמע מוקצן? ממש לא, זה בדיוק מה שזה...רק שאתם בוחרים להתעלם מיזה. זה מזכיר גם את המטבעות שהוציאו בירושלים פעם,לציון כך וכך שנים לחורבן. . . כי זה היה מאורע חשוב...

 

[לב צהוב הכי טוב]

מסיבה פשוטה!

התאריך הלועזי מסמן את יום הולדתו (או מותו, תלוי בגירסא) של יש"ו. זה מספיק?

 

[שמערל1]

ישנם מספר איסורים בשימוש בתאריך לועזי.

 

[ורוד פוקסיה]

אתה מתכנן להרחיב או שלא?

 

[דע לפני מי אתהעומד]

אין פה מותר או אסור מהסיבה הפשוטה

שהתורה לא מתייחסת ללוח הלועזי בכלל.. זה כמו שאני אבוא וימציע עוד לוח שנה עם השם שלי ולימים אני אקרא בשמות של הילדים שלי. זה פשוט לא מקובל.. למה לציין בלועזי? אז תציינו בכל יום אחר זה אותה משמעות = אפס משמעות

 

[gushnick]

מכיון ששניים כבר טעו, אני אגע בנקודה אחת...

התורה לא מתייחסת למניין העברי. המניין לבריאת העולם הוא המצאה מאוחרת. אף אחד לא ספר כך את השנים מעולם (חוץ מאזכור אחד מפוקפק שנמצא בחפירות). היהודים ספרו מימי בית שני והלאה לפי מניין שטרות (הספירה היוונית), ובעל סדר עולם כתב את ספרו בין השאר כדי לתת לגיטימציה לשימוש במניין זה (שמוצאו הגויי בעייתי). הוא מראה שאלף שנים בדיוק ישנן בין יציאת מצרים לתחילת מניין שטרות, כך שבעצם מונים ליציאת מצרים. השינוי קרה רק במאה ה-11 לערך. יהודים שהיו במקומות שבהם סופרים לפי הספירה הנוצרית, ולא משתמשים כלל בספירה היוונית, הפסיקו להשתמש במניין שטרות, אך מכיוון שהיתה להם בעיה להשתמש בספירה להולדת יש"ו - הם התחילו לספור לבריאת העולם (על פי מניינו של בעל סדר עולם דווקא). אלה היו 30 שניות על "למה אין קשר בין ספירה לבריאת העולם לבין 'התורה' ".

 

[gushnick]

הערה מעניינת -

אחד מראשי הישיבה בישיבתי מונה תמיד בשיעורים שלו (בתאריך על הלוח ועל הדפים) על פי מניין שטרות...

 

[ורוד פוקסיה]

מה שאתה בעצם אומר

שהמניין העברי הוא תשובת המשקל לספירה הנוצרית, כי יש בעיה בתאריכים הלועזיים בגלל ציון הולדת ישו. מה זה נקרא "יש בעיה בתאריכים הלועזיים"? הלכתית? מוסרית? לא ראוי?

 

[ורוד פוקסיה]

ואם יש בעיה עם הלועזי-איך היא לא היתה ביווני?

 

[gushnick]

אם את סופרת להולדתו של יש"ו,

את לא מרגישה שיש עם זה בעיה מצד הסתמכות על ע"ז? לא חשוב לי הניסוח המדויק של הבעיה (ניתן לבדוק במקורות), אבל ברור שיש עם זה בעיה. לעומת זאת, המניין של היוונים (מניין שטרות) מציין בעצם את עליית מלכות יוון, או ביתר דיוק (יש על זה מחלוקות, אבל בעיקרון) - את קרב עזה, שבו ניצח תלמי הראשון. לפיכך אין בזה שום בעיה מצד אמונתנו, לספור כך. לתורה אין שום עניין שנמנה את השנים לציון איזשהו מאורע. בתנ"ך השנים נספרות כמעט תמיד למלכותו של המלך, ולעיתים נדירות למאורע מסוים - כל פעם למאורע אחר. בכל מקרה ומקרה, צריך לשאול מדוע להזכיר דווקא את המאורע הזה בהקשר לתיארוך המאורע המדובר, וזה לא ש"כך נהגו למנות".

 

[פפינס]

אז ככה

התאריך היהודי דהינו מבריאת העולם כיום ודאי יש בו מעלה הרי קביעת מועדות נעשת לפי זה ויש לו תוקף הלכתי שהרי יש בזה נפקמ לאיסורי תורה אמנם היו תקופות שמנו לפי שטרות אבל זה כמו יהודי שחי בחול שחי לפי תאריך לועזי. לגבי התאריך הלועזי הוא בנוי על אותו האיש זא שאותו האיש יצר עולם חדש שקודם לא היה וכשאני חי לפי תאריך זה אני מביע הסכמה לראיון שבמנין הלועזי. ואולי אין כאן עז אבל ודאי שזה לא ראוי ובל נשכח שבהשראת הנצרות היו מסעי הצלב והתעלמות הותיקן בשואה

 

[gushnick]

קביעת מועדות נעשית עפ"י הספירה לבריאת העולם?

קביעת מועדות נעשית, כמו כל דבר אחר, עפ"י הראיה (ומאוחר יותר עפ"י הלוח). ואיזה תוקף הלכתי יש לחישוב מבריאת העולם? אין שום דבר שנקבע לפיו. הדבר היחיד שנאי יכול לחשוב עליו הוא שמיטין ויובלות, וזה לא קשור לבריאת העולם.

 

[פפינס]

והלוח הוא חשבון מהבריאה אני בטוח

שלמדת את נושא המולדות

 

[gushnick]

לא בעיון,

אבל למיטב ידיעתי הלוח אינו חשבון מהבריאה. זה לא שאני אומר שאי אפשר לפי לוח זה לחשב מהבריאה, אלא שאני אומר שזה לא חשוב לעניין. לשם חישוב כל פרט הלכתי שהוא, לא משנה לנו כמה שנים עברו מהבריאה אלא שרק חישוב השנים העתידיות עפ"י המחזורים הידועים. ניתן - כמו שסדר עולם עשה - לחשב מתוך התנ"ך את השנים מבריאת העולם (למרות שסדר עולם דרש במקומות שבהם הפשט הוא אחר, ולכן יתכן והמציאות היא שונה) - ובכל זאת אין לזה שום משמעות הלכתית. ובלי קשר, די בטוח שאנחנו לא באמת ב-ה'תשס"ח לבריאת העולם השנה. יש כל כך הרבה נקודות דרשניות בסדר עולם שעליהם חלקו עליו רבים במהלך הדורות, כך שממה נפשך זה לא בטוח. סדר עולם הוא חשוב רק לשם קביעת הלכה (שמיטין, יובלות וכו'), ולא לקביעת המציאות ההיסטורית, שכנראה היתה אחרת (זה תלוי בין השאר בשאלה "מה באמת קרה - הפשט או הדרש, ובעוד כמה סוגיות).