ציטוט מעניין בנושא שיוויוניות

ציטוט מעניין בנושא שיוויוניות

מפורום פמיניזם ומעמד האישה
כאן מה דעתכן? האם נשים בינוניות מקבלות את אותן ההזדמנויות כמו גברים בינוניים? האם זה המצב בהי-טק? האם זה המצב בעיסוקים אחרים?
 
זה נכון, אבל...

חלק מהבעיה היא שנשים בנוניות לא מוכנות להילחם עבור התפקיד במחיר של טיפול בילדים ובבית ולכן הן גם מראש מוותרות. אם נלך גם על המבנה שנשים בינוניות נשואות לגברים בינוניים (הכללה שלא תמיד נכונה), וגברים בינוניים נדרשים לעבוד שעות נוספות אז מי ישאר בבית? נשים טובות וגברים טובים יכולים לבוא ולהכתיב תנאים וזה היתרון שלהם.
 
מה שאני לא מבינה זה

למה אישה בינונית צריכה להלחם על תפקיד שגבר בינוני יקבל כמובן מאליו?
 

טושטוש5

New member
אם הבנתי נכון

מה שבנדנה גירל התכוונה זה על המלחמה בחיי היום יום שלהן מול גידול ילדים וכו', לאו דווקא מלחמה על מנת לקבל את התפקיד. אני צודקת?
 
בדיוק

הבעיה מתחילה כבר בבית כששני הצדדים נדרשים לעשות שעות נוספות ובדר"כ האישה מוותרת. דווקא לבוסים לא איכפת אם זה גבר או אישה בתנאי שהם יעשו את אותן השעות ושם מתחיל ההבדל.
 

טושטוש5

New member
זה לא קשור אפילו בהכרח לבינוניות

אלא למוטיבציה נטו. יכול להיות שיש קשר (למצטיינות יש יותר מוטיבציה? הגיוני, למרות שגם כאן לא ברור מי הביצה ומי התרנגולת). אני חושבת שיש משהו בחינוך שלנו, בתרבות שלנו כחברה (society), שמעודד בנים להצטיין הרבה יותר מבנות. איפה שהוא אצל בנות הויתור הזה הוא מראש אופציה, שאצל בנים זה לא המצב. סיפרתי כאן כבר בעבר שהבוס שלי אמר לי שהוא ואשתו עושים את אותם ויתורים בדיוק בקריירה שלהם לטובת הבית והמשפחה. הוא נחשב לבעל ואבא מדהים ויוצא דופן, והיא נחשבת למכשפה שמזניחה את הילדים (מדובר על תגובות מבחוץ כמובן). למרות כל השוויוניות שיש היום, ושלכאורה זה מקובל ולגיטימי שאשה תצא לעבודה ותפתח את עצמה ואת הקריירה שלה בדיוק כמו גבר, עדיין בראש שלנו יש איזה קול קטן שאומר שלהצליח בזה זה משהו יוצא דופן וראוי להערכה. אולי כאן נכנס העניין של הבינוניות, כי יש פה עניין של כמה הערכה עצמית יש לי וכמה אני מאמינה שבכלל אני אוכל לעשות את זה.
 
1. בינוניות

עם כל הכבוד וההערכה למוטיבציה, אי אפשר לפסול על הסף את שאלת היכולות האישיות של כל אחד ואחת. אולי נכון לומר שללא מוטיבציה אי אפשר להצטיין, אך ההיפך אינו בהכרח נכון - גם עם כל המוטיבציה שבעולם, לא כל האנשים מסוגלים להצטיין. אז מה? רק לנשים מצטיינות שהתברכו בכישורים מיוחדים מגיע שוויון? אני מנסה לומר שהשוויון מגיע גם לאותן שלא התמזל מזלן עד כדי כך, ושגם עם כל המוטיבציה, אינן מצליחות להגיע להישגים של כוכבת. אין זה אומר שמדובר באישה לא מוצלחת, אלא רק שמדובר באישה עם יכולות בינוניות או בינוניות-גבוהות, שעושה ככל יכלתה. מכיוון שיש בעולם שלנו גם גברים וגם נשים שרמתם בינונית או בינונית-גבוהה, אני מצפה שיהיה שוויון בהזדמנויות הניתנות לגברים ולנשים כאלה. הטענה בציטוט היא שלא קיים שוויון כזה, אלא שהשוויון קיים (אם בכלל) רק בין גברים ונשים מצטיינים.
 
2. חלוקת הנטל המשפחתי

חלוקת הנטל המשפחתי היא מנגנון נוסף המקשה על השגת שוויון הזדמנויות, יחד עם זאת היא אינה המנגנון היחיד. נכון הוא שחלוקת הנטל המשפחתי תורמת את חלקה לחוסר השוויון, אך אי אפשר להטיל עליה את האשמה בלעדית. ישנם עוד מנגנונים המקשים על השגת השוויון, ואני בסך הכל הצבעתי על אחד נוסף כזה. אני חושבת שעלינו לדון בכל מנגנון כזה בנפרד ממנגנונים אחרים, על מנת שנוכל לגבש דרכי פעולה כנגד כל אחד מהם בנפרד.
 

mayaki

New member
שיוויון

אני חושבת שבנושא הבינוניות יש כמה גורמים שצריך להתחשב בהם. 1. מוטיבציה- כמו שהוזכר. חוסר מוטיבציה יכול לנבוע מהרבה דברים- חינוך, סביבה, מחוייבויות אחרות הוגנות או לא, וכו'. 2. בינוניות כשלעצמה: בהחלט יש אנשים ברמה מקצועית בינונית מראש (או כמו שמישהו פעם אמר לי: 50% מהאוכלוסיה נמצאת מתחת לממוצע....). בתחום ההייטק דווקא נראה לי שיש שיוויון ברמה הזו. לעומת זאת, בארגונים אחרים יכול להיות שהמצב לא ככה. למעשה, את ההייטק אפשר להרחיב לעוד הרבה תחומים. לדוגמא בצבא. לצבא מתגייסים נשים וגברים ברמה כמעט שווה (יש הבדלים אבל זניחים יחסית). לכולם יש אותו סיכוי לצאת לקורסי קצינים, להיות לוחמים/לוחמות, ולהמשיך להתקדם- כל אחד בתחומו. ובאמת, בדרגות הסג"מ-סגן רואים רוב של בנות (לא שיוויון, רוב לבנות). לעומת זאת, החל מדרגת הסרן, הבנות הופכות למיעוט- למרות שמראש יש להן לכאורה יותר סיכוי לקידום כי הן יותר! ועם ההתקדמות בדרגות אחוז הבנות פוחת. למה? לדעתי מוטיבציה. ובכל אופן בקשר להייטק אני מאמינה שיש שיוויון ברמות הבינוניות. ובעצם, בכל רמה- אם הבנות היו רק רוצות להגיע לשם.
 

kartisia

New member
צוואר הבקבוק בצבא הוא דוגמה לא טובה

אחת הסיבות העיקריות להתמעטות נשים עם העליה בדרגות היא התמעטות תפקידים לנשים בדרגות גבוהות, בעיקר עקב הגדרת רקע דרוש לתפקיד שלא קיים לנשים או קיים מעט (רקע בתפקידי לחימה למשל, או פיקוד קרבי). עוד לא הגענו בצבא לשלב שבו המוטיבציה היא זו שמכשילה.
 

mayaki

New member
לווא דווקא

הסיבה הזו נכונה בתפקידים מסויימים, אך נשים (וגברים) יכולות להגיע לדרגות תא"ל ואלוף גם בלי להיות לוחמות- לדוגמא בכוח אדם, מודיעין, וכו'.
 

einatns

New member
נשים בצה"ל

יש בצבא שתי תתי אלופות - דוברת צה"ל ויעצת הרמטכ"ל למעמד האישה. מעולם לא היתה אלופה, ולמיטב ידיעתי גם לא תת-אלופה במודיעין )שם כן יש עדיפות לבעלי ניסיון קרבי.פיקודי( או בפרקליטות הצבאית, שם יש המון נשים ואין סיבה אמיתית לא לקדם אותן.
 

iritki

New member
המוטיבציה בצה"ל

אני באמת חושבת שהמוטיבציה היא שמשפיעה על קידום, בעיקר בצה"ל. יש המון תפקידי מפתח שיכולים להיות מבוצעים גם על ידי בנות כגון תפקידי מטה, תפקידים הדרכתיים, פיקודיים,מודיעינים וכיו"ב ללא קששר להיותם לא-לוחמות. תחום משאבי האנוש מנוהל ברובו על יד קצינות נפגעים, קצינות עיר ובראש חיל השלישות עומדת תא"ל, אישה. צה"ל גם מספק תנאים לא רעים לנשים בהריון ושעות נוחות, אבל הרבה מאוד בנות מעדפיות להישאר בצה"ל רק עד הדרגות הנמוכות יותר - לא ברור מדוע. כנראה מוטיבציה.
 
אני חושבת שאת צודקת בנושא...

שוויון הזדמנויות. מה שניסיתי להגיד זה שאין מספר זהה של נשים וגברים בתפקידים האלו בגלל האילוצים המגיעים מהבית. אני בעברי הייתי מזכירה והיום אני מתכנתת ועוד לא נתקלתי שאי שוויון הזדמנויות, אבל נתקלתי הרבה בנשים שלא הסכימו להתפשר על שעות עבודה כי מישהו צריך להיות בבית עם הילדים. לדעתי הבעיה של המשק היא אחרת. יש בארצנו הקטנה תרבות לא ריאלית של עשיית שעות נוספות. אני שומעת בפורומים של הורים על בעלים שמגיעים הביתה ב-21:00 ואפילו מאוחר יותר. זה שורש הבעיה, לדעתי. אם אנשים יעבדו כמו אנשים נורמלים ולא כמו סופרמנים, אז אולי שוויון הזדמנויות יתורגם לשוויון אמיתי.
 

mayaki

New member
אגב בחו"ל

לא משנה מה, וכמה אתה בכיר, ומה אתה צריך לעשות- בשעה 17:00 יוצאים מהמשרד (אם יש משהו דחוף אז ב- 17:30...). וכשלא נמצאים במשרד סוגרים את הנייד, גם בסופ"שים. תרבות העבודה בישראל שונה מאוד מאלו במדינות אחרות.
 

Dodo28

New member
לא מוטבציה יותר שיווק עצמי

מתי בפעם האחרונה שמעת משהו במחלקת משאבי אנוש בהייטק טוען.נת שרוצים לגייס משהו בינוני. כולם רוצים לגייס רק את הטובים והמצטיינים. הבעיה האמיתית היא שלרוב התפקידים לא באמת צריך אותם/ן וא/נשים סבירים/ות יספיקו. אבל אם רוב הנשים הבינוניות יודעות שהן כאלה ולא ינסו למכור את עצמן כמצטיינות. רוב הגברים הבינוניים שפגשתי משוכנעים שהם מתת האל לעולם. אז במשחק שרוצים להשיג בו "מצטיינים" ולו ברמה השטחית ביותר לכאלה שמוכרים את עצמם ככאלה תמיד תהייה עדיפות. להפך הבעיה עם הרבה נשים מצטיינות היא שהן מסוגלות בפרטי פרטים להסביר את כל הכשלונות ולו הזעירים ביותר שלהן. וסליחה על הפדנטיות אבל באמירה למעלה יש טעות קונספטואלית: 50% מהאוכלוסיה נמצאים מתחת לחציון (לפי הגדרה) כדי ש50% יהיו מתחת לממוצע חייבים להניח התפלגות נורמלית שלא בהכרח תמיד קיימת (כן למרות חוק המספרים הגדולים). דרך אגב הידעתם כי בלימודים רוב הנשים משייכות הצלחות שלהם לכוחות חיצוניים וכשלונות לכישורים הפנימיים שלהם בעוד שאצל גברים זה הפוך.
 

mayaki

New member
תגובה

1. אתה מעלה טענה מעניינת. יכול להיות שנשים מודעות לבינוניות שלהם וגברים לא? והאם הן באמת בינוניות או שמשכנעות את עצמן? 2. מקבלת את ההערה לגבי החציון...
 

Dodo28

New member
בממוצע נשים מודעות יותר מגברים

כן אני יודעת שזו הכללה גסה אבל איכשהו מהנסיון האישי שלי נשים יותר מודעות לניואנסים ולכן גם פה הן שמות יותר לב לחוסר אחידות (שהוא נורמלי לחלוטין) בכישורים שלהן. גבר אם הוא יצטיין ולו באספקט בודד יטה לקטלג עצמו כמצטיין. נשים ידרשו מעצמן יותר לפני שיצהירו על מצוינות וגם אז ירגישו צורך להתנצל (תשאלי את טושטוש5 על נסיבות הקמת הפורום) כמובן שיש גם אלמנט של שיכנוע העצמי. לכן הבאתי את האנקדוטה על הלימודים (מתוך ספר על פסיכולוגיה חברתית אם איני טועה). אם הצלחותיך הם נסיבתיות חיצוניות ולא תכונות פנימיות תהסס/י לסמן את עצמך כמצטיין/נת שמא הנסיבות לא יחזרו. לכן לדעתי נשים נוטות לסמן את עצמן כבינוניות יותר מגברים.
 
למעלה