באותה חברה בה הפעילו אפליה מתקנת,
והיתה בה "כמות מרשימה" של נשים עובדות, האם הייצוג ההולם נשמר גם בכל אחד מהדרגים ובכל סוגי התפקידים בחברה, או שרק באופן כללי היו יותר נשים באותה חברה מאשר בחברות דומות? תופעה נפוצה היא שחברה מפעילה "אפליה מתקנת" כדי "לקדם נשים ולעודד תעסוקה של נשים" אך ה"אפליה מתקנת" הזו באה לידי ביטוי רק במאקרו, כלומר רק ברמה של כלל החברה. כלומר, החברה מגדירה למשל ש-40% מהעובדים בחברה יהיו נשים, אך אינה מפרטת באילו תפקידים יועסקו הנשים בחברה. דבר דומה קורה למשל בשירות הציבורי בישראל. בשירות הציבורי מונהגת על פי חוק אפליה מתקנת, ומדי שנה נבדקות סטטיסטיקות של עמידה ביעדי האפליה המתקנת. אך מכיוון שהאפליה המתקנת בשירות הציבורי הוגדרה רק במונחים של כלל העובדים בשירות הציבורי, התקבע מצב שבו בשירות הציבורי מועסקות יותר נשים מגברים (כ-60%), אך רובן ממוקמות בדרגים הכי נמוכים! אם בודקים בדרגים הגבוהים רואים שאחוז הנשים הוא נמוך מ-40%! למרות שבסה"כ יש 60% נשים! לעומת זאת, בדרגים הנמוכים הנשים מהוות קרוב ל-70% מהמועסקים! נדמה לי שהדוגמה הזו מפריכה לחלוטין את ההסבר שלך בדבר אחוז הנשים המקודמות לעומת אחוז הנשים המועמדות לקידום. באירגון שבו כ-70% מהעובדים הזוטרים הן נשים, אין לי ספק שישנן נשים רבות בקרב המועמדים לקידום לכל משרה בכירה בכל רמה באירגון. אף על פי כן, הגברים מקודמים, והנשים נשארות מאחור. ואין זאת בגלל שנשים מפסיקות לעבוד כדי לטפל בילדים - הותק הממוצע של נשים בשירות הציבורי עולה בהרבה על הותק הממוצע של גברים בו. כלומר, הנשים עובדות בשירות הציבורי במשרות זוטרות במשך שנים ארוכות, ואף על פי כן אינן זוכות לקידום. לעומתן, גברים עובדים בשירות הציבורי תקופות קצרות יותר ומגיעים למשרות בכירות יותר.