אוקיי, שלי.
מתוך ראי-נוע (טוב, זה רק קטע קטן...): הוא שלף שקית גדולה מכיס גלימתו והשליך אותה על השולחן.היא נפלה, וכמה פתיתים לבנים, תפוחים ומשוני צורה התגלגלו ממנה. האלכימאים לטשו עיניים. "מה זה?" שאל לולי. "ובכן" אמר פיבי, נבוך משהו, "מה שאתה עושה זה אתה לוקח קצת תירס, ואתה שם אותו, נגיד, בקערה, בכבשן מס' 3, עם קצת שמן. ומכסה במשהו מלמעלה וכאשר זה מתחמם זה מתפוצץ. כלומר, לא פיצוץ רציני אלא סדרה של ניפצוצים.וכשהם נגמרים, אתה מוריד את זה מהאש ורואה שזה עבר תמורה והפך ל... אהה, לדברים האלה..." הוא הביט בפניהם חסרי ההבנה. "אפשר לאכול את זה," התנצל במלמול. "אם שמים על זה חמאה ומלח יש לזה טעם של חמאה מלוחה." פשוט קטע גדול! לא יכולתי להפסיק לצחוק כשקראתי את זה בפעם הראשונה, ואפילו עכשיו, כשצטטתי את זה, צחקקתי קלות...